הזמנת עדים ביוזמת בית הדין לעבודה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הזמנת עדים ביוזמת בית הדין לעבודה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור ברשות על שתי החלטות של בית-הדין האזורי. רשות הערעור סויגה להחלטתו של בית-הדין האזורי להזמין שני עדים להעיד בהליך, מיזמתו, זאת על מנת לאפשר בירור יסודי של המחלוקת בין הצדדים, חרף העובדה שהצדדים התנגדו להעדתם. בעניין זה אין חשיבות לשאלה אם אכן התנגד בא-כוח המערער להחלטה מיד לאחר נתינתה, מן הטעם שבית-הדין האזורי לא ביקש כלל את התייחסות הצדדים בטרם החליט להזמין את העדים. .2עניינו של ההליך - בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המערער לעסוק בעיסוקים המתחרים במשיבה, על סמך ההתחייבות בכתב שנתן המערער למשיבה. הליך זה הועבר לבית-הדין האזורי מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בעקבות תיקון מס' 18לחוק בית-הדין לעבודה, המסמיך את בית-הדין לעבודה לדון בתביעות הנובעות מחוזה עבודה אף לאחר ניתוקם של יחסי עובד-מעביד. .3בתי-הדין לעבודה מקיימים בדרך כלל את הדיונים בדרך האדברסרית. "בדרך כלל" נאמר, משום שהם רשאים לסטות מדרך זו, שעה שהתביעה נסמכת על הסכם קיבוצי שהצדדים אינם מסתמכים עליו (דב"ע לב/2- 3[1]), ולעיתים אף שעה שצד אינו מיוצג. .4בענייננו, נסבה התביעה על הנפקות שיש ליתן להתחייבות חוזית. שני הצדדים היו מיוצגים, ושניהם מחלו על יזמתו של בית-הדין, שכוונתה היתה לבחון על-פי עדות חיצונית את נפקותה של אותה התחייבות. אף כי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי-משפט אינם חלים בבתי-הדין לעבודה, מן הראוי לנהוג במקרים הראויים על-פי הפסיקה במקרים דומים בבתי-המשפט. בעניין זה הכלל הוא שאל לו לבית-הדין להפוך לפרקליטם של הצדדים, ולעשות את מלאכתם (י' זוסמן [4]: סדרי הדין האזרחי סעיף 412). נביא שתי מובאות מפסיקת בית-המשפט העליון: "אם תובע במשפט לא הוכיח דבר שהיה עליו הוכיח, ושלאמיתו של דבר היה זה ביכלתו להוכיח - אין השופט, אפילו מתוך דחף פנימי הנובע מחרדה לצדק, יכול לקרוא לעד, שהתובע יכול היה לקרוא לו, כדי להשלים מה שתובע כזה החסיר" (ע"א 273/59[2], בע' 2139). וכן: "השופט חייב לנהוג נייטרליות מוחלטת ואף לנטוע בלבם של בעלי הדין את הבטחון שינהג כך... הרעיון המונח ביסודו של הכלל שהשופט אינו פותח לבעל דין הוא שבעל דין המתייצב לפני בית-המשפט, עומד מול בעל דין-יריב, ולעולם אין לו לחשוש לכך שיעמוד גם מול שופט-יריב. אפילו לא יצטמצם השופט בדיון בטענות בעלי הדין, אלא ירד לזירת ההתגוששות, ואפילו רק במחשבותיו ובהרהוריו ייקח חלק בעניינו של אחד הצדדים, ייהפך הוא למעשה לפרקליטו של צד" (ע"א 116/66[3], בע' 6-235). .5התוצאה היא שהערעור מתקבל והתיק מוחזר לבית-הדין האזורי, על מנת שיפסוק בהקדם, בבקשה לצו המניעה הזמני, על יסוד החומר שהובא לפניו. בית-הדין ישמע טענות משלימות אם אחד הצדדים יבקש זאת ממנו תוך שלושה ימים מיום שפסק-דין זה יגיע לידיו. למען הסר ספק, צו המניעה "הזמני ארעי", כלשון בית-הדין האזורי, יעמוד בעינו עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-הדין האזורי. .6בית-הדין האזורי, בפסיקת ההוצאות לצד הזוכה, יביא בחשבון אף התדיינות זאת, שבה זכה המערער.עדיםדיוןהזמנת עדיםבית הדין לעבודה