האם חייבים לעשות הסכם שכר טרחת עורך דין ? מדיניות משפטית ראויה מחייבת לקבוע כי עורך דין שלא עורך הסכם שכ"ט שקוף וברור, לא קובע בזמן אמת מה שכר הטרחה ו/או השכר הצפוי ו/או מה מנגנון התמחור לעבודתו העתידית, תוך השארת הענין לוט בערפל מכוון להחלטתו העתידית השרירותית/חד צדדית, היא התנהגות פסולה המעמידה את הלקוח במצב נחות שלא מאפשר לו לבחון ולשקול אל נכון צעדיו בהתקשרות עם עורך הדין שכן יש לזכור כי הלקוח שבא לקבל שרות משפטי לא יודע מה זכויותיו ושם מבטחו בעורך הדין המיומן, האמון על החוק, התעריף ושאר כללי האתיקה. אילו היה התובע מציג בזמן אמת לנתבע מנגנון התחשבנות הניתן לכימות דוגמת לפי שעות ייעוץ ושעות הופעה בבית משפט והכנה, לפי מספר ישיבות או פגישות או מכתבים יכול היה הנתבע לכלכל צעדיו ולבדוק אם השירות כדאי לו. הואיל והדברים לא נעשו, אין לתובע אלא להלין על עצמו בכך שבית המשפט לא מוכן לאמץ את שכר הטרחה השרירותי המופרז המבוקש. ההלכה, בענין שכ"ט ראוי מפורטת בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד, פ"ד נח (5) 20 בעמ' 26-27, שם נאמר : "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו.... בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין.... כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו.... בפועל, ההכרעה בשאלת השכר הראוי אינה תמיד מן הקלות. כאמור, בית המשפט אינו נסמך, בעניין זה, על "ידיעה שיפוטית", ותכופות נדרש הוא לעדויות מפי מומחים בדבר השכר המקובל בנסיבות המקרה". בע"א (מחוזי חיפה) 1190/05 זמיר פנחס נ' עו"ד דן שפריר (לא פורסם ניתן ביום 8/3/2006), נקבע כי יש לאמץ גישה "מרוככת" של ההלכה לעיל : "נראה, כי אכן ראוי להוכיח את השיקולים הרלוונטיים לקביעת שכ"ט בכל מקרה ומקרה באמצעות מומחים. אלא, שבהעדר מומחים או ראיות אחרות, ובהתבסס על העיקרון העומד בבסיס סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, נראה, כי ניתן להסתמך על התעריף המינימאלי המומלץ שנקבע בכללי לשכת עורכי הדין (כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס- 2000), כפי שאכן נעשה ע"י ביהמ"ש קמא. אחרי, ככלות הכל, אילו היה מובא עד מומחה לביהמ"ש, מן הסתם היה מעיד כי ככלל גובה עו"ד שכ"ט שהנו לפחות בגובה התעריף המינימאלי המומלץ ע"י הלשכה. נראה כי בקביעת שכ"ט לפי התעריף המינימאלי המומלץ במקרה זה, יש משום איזון ראוי בין העיקרון לפיו אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין, לבין זכותו של הלקוח שלא לשלם סכומי שכ"ט גבוהים שלא הוסכם עליהם מראש. בהסתמכות על שכר הטרחה המינימאלי, בהעדר הסבר אחר בין הצדדים ובהעדר ראיות אחרות, יש גם משום מדיניות ראויה לגבי מקרים בהם לא טרח עוה"ד לקבוע שכר טירחה מראש ולא הובאו ראיות אחרות המצדיקות סטייה מהתעריף המינימאלי המומלץ." אף לפי הגישה המרוככת המאפשרת פסיקה שכ"ט עו"ד ראוי לפי התעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, יש צורך בהוכחת בסיס נתונים שיאפשר לבית המשפט ליישם את התעריף כשכר ראוי בהתאם לעבודה שנעשתה בפועל. עורך דיןחוזהשכר טרחת עורך דיןשאלות משפטיותשכר טרחההסכם שכר טרחה