תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת את הפרטים שיש לכלול בכתב התביעה. תקנה 9(5) קובעת, כי על כתב התביעה להכיל את העובדות העיקריות המהוות את עילת התביעה ואימתי נולדה. הוראה זו משתלבת עם תקנה 71(א) המורה כי כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן, אך לא את הראיות הבאות להוכיחן. הוראות אלה דורשות ציון העובדות המקימות את עילת התביעה, ואין צורך לציין את העילה עצמה (ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 46 -47 וכן, ע"א 4866/00 מדינת ישראל נגד חתמי לויס, פ"ד נו(4) 434, 440). יתירה מזאת, תקנה 74(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "מותר" (ולא חובה) לציין בכתב טענות הוראת דין שעליה מסתמכים אולם, בעל דין אינו מנוע מלהסתמך על הוראת דין כאמור, מחמת שלא הובאה בכתב טענותיו (למעט הסייג הקבוע בתקנה 74(א)). אין, אפוא, חובה לציין בכתב התביעה את העילות המשפטיות והוראות החיקוק עליהן מסתמך בעל הדין אולם, אין הוא פטור מלפרט את העובדות עליהן מושתתת עילת תביעתו (א. גורן, לעיל, עמ' 67).כתב תביעהמסמכיםשאלות משפטיות