מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה חוזרת לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ: 1. ביום 28.1.98 הגיש המבקש בקשה לעיכוב צו עיכוב היציאה מהארץ ובקשה לבטל כל הליכי הוצל"פ נגדו. 2. ביום 30.1.98 התקיים דיון בנוכחותו ובנוכחות ב"כ המשיב באותה בקשה, ובתום הדיון ניתנה החלטה בנוכחותו. 3. באותה החלטה דחיתי את בקשות המבקש, והטלתי עליו הוצאות בסך 5,000 ש"ח + מע"מ בגין אותה בקשה, שכן המבקש חוזר ומטריד את המשיב ואת בתי המשפט. 4. בסוף אותה החלטה הפניתי את תשומת לב המבקש כי אם יוסיף ויטריד את בתי המשפט ואת המשיב בקשר לחובו למשיב - הוא עלול למצוא עצמו בהוצאות הולכות וגוברות. 5. למרות אותו דיון שהתקיים בנוכחותו, וההחלטה שניתנה בנוכחותו, חזר המבקש וביקש את ביטול עיכוב יציאתו מהארץ ועיכוב כל ההליכים נגדו - בבקשה נוספת שהוגשה ביום 19.5.98. 6. לאור כל הנימוקים לדחיית הבקשות, שניתנו בהחלטה מיום 30.1.98 - דחיתי את הבקשה, אף מבלי לבקש את תגובת המשיב, ומבלי לחזור ולהטריד את המשיב לדיון נוסף, שכן אין בבקשה החדשה עילה לקיים דיון נוסף. 7. מאחר שלא הטרדתי את המשיב בדבר הבקשה החדשה - לא הטלתי הוצאות על המבקש. 8. המבקש לא הסתפק בהחלטה מיום 30.1.98, ואף לא בהחלטה מיום 19.5.98 - והגיש בקשה חדשה לביטול צו עיכוב יציאתו מהארץ, לביטול ההליכים נגדו, והוסיף בקשה לפסילתי - עקב משוא פנים לטובת המשיב "שהוציא פסק דין במעמד צד אחד בדרך פסולה ופלילית". 9. לא ברור לי על איזה פסק דין מדבר המבקש, שכן ההחלטה שנתתי ביום 30.1.98 - ניתנה במעמד המבקש ולאחר דיון בנוכחותו. 10. מכל מקום - אין לי כל משוא פנים לטובת המשיב, ואני דוחה את בקשת הפסילה. 11. כמו כן אני דוחה את הבקשה החוזרת ונשנית לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ נגד המבקש, ואף את הבקשה לעיכוב כל ההליכים נגדו - וזאת מן הטעמים המפורטים בהחלטתי מיום 30.1.98. 12. מאחר שהמבקש מאלץ את בתי המשפט מדי פעם מחדש לדון בבקשות סרק שלו, אני מטילה עליו הוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת המדינה בגין ההטרדה החוזרת הזאת. סכום זה יישא ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד יום התשלום בפועל. עיכוב יציאה מהארץצווים