מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ כדי לחגוג חג בחו''ל: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה, מיום 1.4.98 - בבקשה שהגיש המבקש לביטול צווי עיכוב יציאה מהארץ העומדים כנגד הקטינים, ילדי המבקש והמשיבה, על מנת לאפשר למבקש לחגוג עם ילדיו הקטינים את חג הפסח בחו"ל. 2. צו עיכוב היציאה ניתן, על פי האמור בבקשה, ביום 8.6.97 והוארך ביום 23.6.97. 3. רק ביום 19.3.98 הגיש המבקש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ כאמור, ולאחר קבלת תגובות על פי הוראת בית המשפט קמא - קוים דיון בפני בית המשפט קמא, בו ניתנה ההחלטה עליה מתבקשת רשות ערעור זו. 4. כאמור בבקשה עצמה - המבקש ידע על קיום צו עיכוב יציאת הילדים מהארץ מאז יוני 1997, ולמרות זאת הגיש בקשתו לביטול צו עיכוב היציאה רק ב19.3.98-, כאשר סביר להניח כי ידע מראש מתי חל חג הפסח השנה, וכן ידע כי ברצונו לנסוע עם ילדיו לחו"ל. 5. הפתגם הידוע האומר: "אין דברים דחופים, יש רק דברים שהוזנחו" - מתאים למקרה שלנו באופן מלא. לא יעלה על הדעת שהמבקש מזניח את האינטרסים שלו במשך חודשים ארוכים, ולאחר מכן מפיל את ענייניו המוזנחים על בית המשפט על מנת שזה יפעל בדחיפות. 6. מטעם זה לכשעצמו אני קובעת כי אין כל דחיפות בבקשה והיא לא תידון לפני חג הפסח החל בעוד ארבעה ימים. 7. יתרה מזו, בית המשפט קמא אישר את ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד הילדים, אולם התנה ביטול זה בהפקדת סך של 25,000 ש"ח - להבטחת שובם ארצה. תנאי זה בהחלט סביר, ואם אכן חשוב למבקש כי ילדיו יצאו עמו לחו"ל לחוג את חג הפסח השנה - אין מניעה שיעמוד בתנאי כפי שקבע בית המשפט קמא. 8. לאור האמור - אני דוחה את הבקשה.עיכוב יציאה מהארץצווים