מה הדין בסוגיית אשם תורם של עובד בתאונות עבודה ? האם תאונת עבודה שנגרמה ב"אשמה חלקית" מצד העובד תגרום לקיזוז מסכום הפיצויים המגיעים לעובד ? ##אשם תורם של עובד - הקדמה:## הלכה פסוקה היא כי לא בנקל יזדרז בית המשפט ויטיל אשם תורם על עובד שנפגע במהלך ביצוע עבודתו (ראו: ע"א 453/85 מחמוד בע"מ נ' אטדגי, פ"ד מא (4) 524,527). ההצדקה לכך היא שברגיל המעביד הוא בעל האמצעים למזער סיכונים ולמנוע אותם (ראו: ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו בהנדסה וביצוע נ' יאסין. נטיית הפסיקה היא להקל עם עובד בייחוס רשלנות להתנהגותו. יסודה של נטיה זו היא בעובדה שעל המעביד, אשר לו השליטה באמצעי הייצור, לדאוג לקיומם של תנאי ושיטות עבודה נאותים תוך נקיטת אמצעי הדרכה ופיקוח שיהיה בהם, ככל האפשר, למנוע נזק מעובדיו, גם כשאלה עלולים במהלך העבודה לחטא ברשלנות" [ראה: ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' קרבון]. ##הקלה על העובד והחמרה עם המעביד:## "מגמה שהשתרשה בהלכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט היא, כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מצבע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע את מלאכתו (ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו ואח', וערעור שכנגד, פ"ד לו(2) 592, 603-604). ##הפחתת גובה הפיצוי בגלל אשם תורם בתאונת עבודה:## מבחינה רעיונית הדרך הנכונה להפנים את המרכיב של אשם תורם בהערכת הנזק הוא בעריכת תחשיב של כלל נזקיו של הנפגע בעקבות האירוע, מהם יופחת מרכיב שמבטא את האשם התורם שיש לייחס לו בנסיבות העניין, ומן ההפרש שיתקבל ינוכו תגמולי מל"ל או סכומים אחרים מותרים בניכוי. מרכיב האשם התורם אינו מנוכה מתגמולי המל"ל אלא מסך כל נזקיו של הניזוק. הדברים יפים בין שמדובר בהליך שמתנהל בין הניזוק לבין המזיק במישרין ובין שמדובר בהליך בין מיטיב הנזק לבין המזיק [ע"א 3076/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' סמחי, עמ' 4 (1999); ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פ"ד נח(5) 511, 527 (2004); ת"א (מח' חי') 984/04 המוסד לביטוח לאומי נ' כפר ויתקין מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית (16.5.2008); ת"א (מח' חי') 489-08 המוסד לביטוח לאומי נ' חברה אמריקאית-ישראלית לגז בע"מ (19.1.2011); ת"א (מח' ת"א) 1247-02 המוסד לביטוח לאומי נ' י.ד.לוי חברה לבנין בע"מ (9.1.2012). ##אשם תורם במקרים של אלימות:## בית המשפט ציין בפסיקתו כי יש להימנע מהטלת אשם תורם במקרים של מעשה אלים ומכוון, למעט מקרים חריגים ביותר בהם היה התובע מעורב באופן פעיל בקטטה וסיכן את התוקף סיכון של ממש. חיי היום יום מלאים בחילוקי דעות, בוויכוחים ואף בסכסוכים המגיעים כדי אלימות מילולית. אין לקבל את האפשרות שאירועים אלו יובילו כדבר שבשגרה לאלימות פיסית ולהטיל על מותקפים אשם תורם רק בשל מעורבותם בוויכוח מילולי. האחריות לאלימות הפיסית מוטלת על התוקף. הטלת אשם תורם על המותקף תהווה מסר שלילי לציבור ואף עשויה להתפרש כמתן לגיטימציה למעשים אלימים. "למעט מקרים בודדים, בהם נשקפת סכנה ממשית לחיי אדם או ליקיריו, אין אדם רשאי לקחת את החוק לידיו, ולהעניש באמצעות אלימות פיסית, אדם אחר על פגיעה שפגע בו" (ת"א 5380/03 עזבון המנוח אלכנסדר רחלין ז"ל נ' דניאל ציסין). לכן "לא בנקל יקבע בית המשפט קיומו של אשם תורם, מקום בו ביצע אדם מעשה אלים ואכזר מבלי שנשקפה לו או ליקיריו סכנה כלשהיא ממעשיו של התובע, או שהיה מדובר בקנטור ממשי שגרם לו לפגיעה בשיקול דעתו" (בת"א 15518-05-10 עיסאם סעד נ' מוחמד אל סעד; וראו גם: ת.א. 8147-10-09 פדל נ' עמבר). ##פסקי דין בנושא אשם תורם בתאונות עבודה:## ההלכות הנהוגות בעניין בחינת אשם תורם של עובד בתאונות עבודה הן שיש לדקדק עם המעביד ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנות שגרמה או תרמה לתאונה (ראו: ע"א 449/81 בן לב בע"מ נ' ברכה מגד, פ"ד לח(4) 70 (1984); ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט (3) 66, 81 (2004); ע"א 1958/97 בן שטרית נ' רשות הנמלים והרכבות (21.3.1999) פסקה 2). עם זאת, נקבע שיש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש שצריכה להילקח בחשבון במישור האחריות (ע"א 110/80 גבאי ואח' נ' וליס ואח', פ"ד לו(1) 449, עמ' 457-456). אשם תורםתאונת עבודה