מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי הצטרפות להסדר נושים: רקע עובדתי 1. המבקש רכש בשנת 1984 מחברת טבריה קלאב הוטל, מקבוצת קלרין, זכויות שימוש ביחידת נופש. המבקש מימן את הרכישה באמצעות הלוואה מהמשיב. יש לציין כי המשיב היה הגוף הבנקאי שליווה את פרוייקט דירות הנופש. 2. במהלך שנת 1985 נקלעה חברת טבריה קלאב הוטל לקשיים כלכליים וביום 27/4/86 ניתן לגביה צו פירוק. המבקש לא הצטרף להסדר הנושים. 3. המשיב הגיש תובענה בסדר דין מקוצר לבית משפט זה (ת"א 1277/87) נגד 94 נתבעים וביניהם המבקש (נתבע מספר 70 בתובענה). התובענה נגד המשיב היתה על סך של 10,212.57 ש"ח .עם זאת, לפני מתן פסק הדין נעשה ניסיון להסדיר את התובענה נגד המבקש תמורת תשלום של 3,500 ש"ח, אך הסדר פשרה זה לא צלח ונגד המבקש ניתן פסק דין על-פי התובענה שהוגשה בדרך של דין מקוצר. התיק הופנה להוצאה לפועל, ולאחר כחמש שנים שבמהלכן לא נעשה דבר, הוצאה פקודת מאסר נגד המבקש. בשנת 1992 מיד לאחר שנעצר המבקש בגין פקודת מאסר, שילם המבקש סך של 2,000 ש"ח, לצורך ביטול פקודת המאסר, פנה המבקש לכלכלן מוסמך שבדק את תדפיסי ההלוואה ובדיקה זו העלתה, לפי טענות המבקש, כי המשיב גבה סכומים הגבוהים מצו פסיקת הריבית. לטענת המבקש הוא העביר מידע זה למשיב, אולם לא זכה לתשובה מספקת. 4. במהלך שנת 1998, ועל פי הסכם מזונות, פנה המבקש למשיב לצורך קבלת משכנתא עבור דירה של גרושתו. המשיב סירב להעניק למבקש משכנתא ודרש את החזר החוב. לצרכי משא ומתן העלה המבקש הצעה להחזר סך של 50,000 ש"ח בתשלומים חודשים של 1,000 ש"ח הצעה זו נדחתה על ידי המשיב, שטען כי החוב עומד על סכום של כ- 300,000 ש"ח. 5. בעת האחרונה התברר למבקש כי בשנת 1991 נעשתה פניה לרואי-חשבון לצורך חישוב החוב שבין קלרין המשיב והנושים, ובכללם המבקש, למשיב. בדיקה זו העלתה כי בעת מתן ההלוואה למבקש, היה ידוע למשיב כי קבוצת קלרין מצוייה בקשיים כלכליים, אך המשיב בחר שלא ליידע את המבקש לניגוד האינטרסים בו הוא מצוי. 6. המבקש פנה לבית משפט זה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בת"א 1277/89, ולהורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, ולחלופין להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן בת"א 1277/87. הארכת מועד 7. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כדלהלן: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או בנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו." בענייננו, מדובר בפסק דין שניתן בסדר דין מקוצר, והמועד לביטולו קבוע בתקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, כדלקמן: "בית המשפט רשאי על פי בקשה שהוגשה על כך תוך שלושים יום מיום המצאתו לנתבע, לבטל פסק דין שניתן לפי פרק זה..." לבית המשפט שיקול דעת לבטל פסק דין שניתן בסדר דין מקוצר תוך שלושים יום, ואם נצרף לכך את הסמכות הקבועה בתקנה 528, המסקנה היא, כי אך במקרה שבו קיימים טעמים מיוחדים שירשמו, ניתן להאריך את המועד לביטול פסק הדין (לעניין זה ראה: ד"ר זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 889). בענייננו לא הביא המבקש טעם מיוחד שיש בו כדי לשכנע כי מן הדין או מן הצדק להאריך את המועד לביטול פסק הדין. דברים אלה יפים גם לעניין הארכת המועד לבקשת רשות להתגונן, בהתאם לתקנות 204, 206 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבקש העלה טענה לפיה הוא סעד את אביו החולה (לטענתו בתקופה שבה ניתן פסק-הדין על-ידי בית-משפט זה). אולם, מחלת אביו אפשר שהיה בה טעם מיוחד, אך לא כך הם פני הדברים כאשר חלף לו פרק זמן של למעלה מעשור מיום מתן פסק הדין. שיהוי 8. המבקש פנה לאחר אחת עשרה שנה, וביקש לבטל את פסק הדין, ונימוקו העיקרי הוא מחלת אביו. לעניין זה יפים דבריו של ד"ר זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמוד 891, כהאי לישנא: "טעם מיוחד שהיה קיים יכול שיפוג, אם לא הזדרז המבקש ולא ביקש הארכת מועד תוך זמן סביר לאחר שהוסרה הסיבה שמנעה אותו מלפעול. בעניין אחד הכיר בית המשפט בכך שמקרה אבל על מותו של קרוב משפחה יכול להצדיק בקשה להארכת מועד, אבל הבקשה הוגשה כעבור למעלה משנה מפטירת המנוח, ונדחתה מפאת ההשהייה (ע"א 232/60 עבורך בע"מ נ' וורמן, פ"ד יד 1538). כן ראוי לאזכר כי משך שנים רבות שקט המבקש על שמריו ולא עשה כל ניסיון לפרוע את חובו, וכך היה עושה שנים רבות אלמלא "עשה טעות" ופנה אל המשיב בבקשה למשכנתא. במעשיו ובדבריו אלה של המבקש לא ניתן לראות תום לב. זאת ועוד: הדין והחשבון שעליו מבסס המבקש את טענותיו נגד המשיב נערך בשנת 1991, אך הגיע למבקש תקופה קצרה לפני הגשת בקשה זו, וגם בפרק זמן זה ניתן לראות שיהוי בלתי סביר. התנהגות המשיב 9. אין ספק לפי הדין והחשבון, שהוצג על ידי רואי החשבון בביץ, פעל הבנק תוך ניגוד אינטרסים והפרת חובת הגילוי אותה הוא חב ללקוחותיו (ראה: ע"א 5893/91 טפחות נ' צאבח, פ"ד מח(2) 573). התנהגות הבנק בענייננו איננה נקיה מתמיהות רבות, ואפשר, לכאורה, שהתנהגות זו אינה עומדת במבחן הביקורת המשפטית. אולם, עקב השיהוי הארוך וחוסר תום ליבו של המבקש, אין מקום לבחון את הענין הזה ולהכריע בו. ביצוע פסק-הדין וכל הכרוך בהליך שהתנהל בבית-משפט זה "נרדם" שנים רבות, והבנק לא ראה לבצעו. יש לקוות כי בשל כך, יעשה הבנק להגיע להסדר עם המבקש, כפי שאכן הסכים להגיע להסדר עימו, יותר מפעם אחת, אם המבקש יבקש להגיע להסדר עם הבנק. סיכום 10. אין מקום והצדקה לבטל את פסק הדין שניתן בת"א 1277/87. כן, לא הוצג כל טעם מיוחד לצורך להארכת מועד להגשת הקשת רשות להתגונן, ומכיוון שכך - אין כל מקום לעיכוב ההליכים בפני ההוצאה לפועל.הסדר נושיםנושה