מה הדין בסוגיית אי המצאת הזמנה לדין ? האם חובה לצרף הזמנה לדין בנט המשפט ? ##(1) אם חובה לצרף הזמנה לדין בתביעה שהוגשה באמצעות נט המשפט ?## דבר החקיקה המסדיר את המצאתו של כתב תביעה, בצירוף ההזמנה לדין, לנתבע, ככל שמדובר בכתב בית דין שהופק במערכת ממוכנת הוא תקנה- 522א', לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. מעיון באתר הרשות השופטת עולה כי הנהלת בתי המשפט נדרשה לעניין המצאת הזמנה לדין לגבי לכתב תביעה שהוגש באמצעות המערכת הממוכנת: המצאת הזמנה לדין בפתיחת תיק באמצעות אתר האינטרנט נט המשפט - "על פי תקנה 522א' לתקנות סדר הדין האזרחי "כתב בי-דין שהופק במערכת ממוכנת והוא טעון לפי תקנות אלה חתימת יד פקיד בית משפט, יראוהו ככתב בי-דין חתום כנדרש, אם הודפסו בו שמו ותפקידו של הפקיד, והדבר ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו". כלומר, כאשר מוגשת תביעה מרחוק, עורך הדין יפיק את טופס ההזמנה ללא צורך בחתימת יד של פקיד ביהמ"ש. ניתן להסתפק לפיכך, במקום בהזמנה באישור שמפיקה המערכת על פתיחת התיק בו מצוין גם מספר התיק שנפתח. לאישור זה ניתן לצרף טופס הזמנה ללא חתימת פקיד בית המשפט". מהאמור לעיל עולה בבירור כי העמדת האפשרות להגיש כתב תביעה מרחוק, באמצעות המערכת הממוכנת, לא פטרה את התובע מהחובה להמציא לנתבע הזמנה לדין על פי הנוסח שנקבע לעניין זה בטופס 17ב' (תקנה 214ד.(א)) לתקנות, מכיוון שכתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר, כשהוא מלא בכל הפרטים הצריכים לעניין, אם כי לא מוטלת עליו החובה להחתים על טופס ההזמנה את פקיד בית המשפט. ##(2) מה הדין במקרה של אי צירוף הזמנה לדין ?## עיון בפסיקת בתי המשפט מעלה שתי מגמות לעניין ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, במקום שההזמנה לדין לא הומצאה לנתבע. לפי הגישה האחת, אי המצאת ההזמנה לדין לנתבע מהווה טעם של ממש לצורך ביטול פסק הדין מחובת הצדק, תוך שבתי המשפט נסמכו על ההלכה הפסוקה שניתנה בעניין שנדון בע"א 713/75 פרנקל נ' קאופמן (פורסם במאגרים משפטיים), שלפיה- "... הלכה פסוקה היא מימים ימימה שפסק-דין שניתן שלא בפני הנתבע, כשלא הוכח שהנתבע אמנם הוזמן כדין, חייב בית-המשפט לבטלו מתוך חובת הצדק, ואין לו בכגון דא כל שיקול-דעת. ראו למשל- בש"א (אשדוד) 230/05 מ.א.ב עבודות בניה ויזמות נ' א.ל.מ עבודות אינסטלציה בע"מ. "כאשר כתב התביעה נמסר ללא הזמנות לדיון, נפל פגם יסודי היורד לשורשו של הליך המצאת כתב התביעה, ועל כן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק"; ע"א (ראשל"צ) מרזן שלמה נ' מזרחי מרדכי. "לא יכול להיות חולק כי נפל פגם מהותי בהמצאת כתב התביעה לידי הנתבעים מאחר וכתב התביעה הומצא רק בחלקו ומכל מקום שלא בשלמותו, וכן ללא ההזמנה לדין. מכאן שאם ... היו מגישים בקשה לביטול פסק הדין ... היה בית המשפט חייב לקבל את הבקשה מחובת הצדק; ת"א (ב"ש) 21431-11-11 אלי סגרון נ' אליה ברונשטיין. "ההלכה הפסוקה בשאלה של נפקות אי מסירת הזמנה לדין קובעת, כי אי מסירת ההזמנה לדין הינה פגם בהליך היורד לשורשו של עניין..."; וכן, ת"א (אשדוד) 1217-09 זהבה רואימי נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ; פורסמו במאגרים משפטיים. לפי גישה אחרת, אי המצאת ההזמנה לדין לנתבע מהווה המצאה פגומה, אלא שהמדובר בפגם יחסי אשר אינו מבטל בהכרח את הליך ההמצאה בכללותו, וביטול פסק הדין יעשה על פי בחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה, ובכלל זה יש לבחון את תום ליבו של בעל הדין הטוען להמצאה פגומה, והאם ישן על זכויותיו מעת שנודע לו על ההליך המשפטי. (ראו למשל- ת"א (אש') 811-07 שמקה אליהו נ' מנהל מקרקעי ישראל; פסק הדין נסמך על- רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ' בית הברזל טונוס בע"מ). בעניין שנדון ב- רע"א 8467/06 לובנה אבו עוקסה נ' בית הברזל טונוס בע"מ, נקבע בעניין המצאת כתבי בית דין, בין היתר, כדלקמן- " ... יש להדגיש כי להמצאתו של מסמך כחוק קיימת חשיבות רבה, שכן מעבר להיותה פעולה משפטית המסדירה את אופן מסירת כתבי בי-דין פשיטא, המצאת כתב בי-דין טומנת בחובה משמעויות מרחיקות לכת. במקרים מסוימים אף כוח שיפוטו של בית המשפט תלוי בכך שהתביעה הומצאה לנתבע כחוק. ##(3) אי המצאת הזמנה לדין - סיכום:## התקנות מכילות פירוט רחב ומדוקדק של כל התנאים הנדרשים לצורך המצאה בכל אחת מהדרכים המפורטות בתקנות. יש להדגיש על-פי לשון התקנות כי רק עם מילוי כל הדרישות הקבועות בתקנה תשתכלל שליחת כתב בי-דין לידי המצאה. כן נקבע כי לצורך סטייה מכלל ההמצאה הדווקני יש צורך כי התנהגותו של בעל הדין הטוען כי נפל פגם בהמצאת המסמך (כתב בית דין, או פסק דין כמו במקרה שנדון שם), נגועה בחוסר תום לב.דיוני. ##(4) להלן ההחלטה בנושא אי המצאת הזמנה לדין:## המבקשים טענו כי ההזמנה לדיון יום 7.2.12 לא המוצאה להם, ומשכך הם סבורים כי נפל פגם בהליך, המצדיק ביטול פסק הדין. לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, ביום 2.7.12. רקע ביום 12.12.11 הגיש המשיב המרצת פתיחה, בה עתר למתן סעד הצהרתי, אשר ייקבע כי משהסתיימה תקופת הקיבול, כהגדרתה בסעיף 13.3 להסכים המייסדים שנחתם בין הצדדים ביום 28.7.09 (להלן: "הסכם המייסדים"),והמבקש לא מסר הודעה כלשהי מטעמו אודות קבלתה או דחייתה של הצעת הבמ"בי (buy me buy you) שניתנה על ידי המשיב, יש לראות את המבקש כמי שהתחייב למכור למשיב את כל מניותיו במשיבה הפורמאלית, בתמורה למחיר המניה שהוצע במסגרת הצעת הבמבי שניתנה על ידי המשיב. כן ביקש המשיב במסגרת המרצת הפתיחה לקבוע, כי התמורה המפורטת בהצעת הבמ"בי בגין המניות הנרכשות תשולם לידי הגב' ג'רלדין בריג'יד מוללי (המבקשת בבקשה דנן, ולהלן: "המבקשת"), אמו של המבקש. לחילופין, עתר לקבוע כי התמורה תוחזק על ידי המשיב בנאמנות, עד לקבלת הוראות מן המבקש באשר להעברת הכספים. עוד עתר המשיב להורות, כי עם שחרורו של המבקש מערבותו האישית להלוואה אותה נטלה החברה בבנק הפועלים ביום 6.11.09, בסך 220,000 ₪, יתמלא התנאי המתלה הנדרש לביצוע מנגנון הבמבי הקבוע בהסכם המייסדים, והמשיב יהא רשאי להרשם כבעלים של המניות הנרכשות, וכי המשיב ו/או ב"כ המשיבה הפורמאלית יהא מוסמך לחתום על כל מסמך שיידרש ולבצע כל פעולה אחרת, על מנת להשלים את מנגנון הבמבי והעברת המניות הנרכשות. העתק מהמרצת הפתיחה הומצא לגב' מוללי, וכן ההזמנה לדיון יום 16.1.12. ישיבת יום 16.1.12, נדחתה, ותחתיו נקבע מועד דיון ליום 7.2.12. במועד הדיון ביום 7.2.12 לא התייצבה המבקשת, ומשכךניתן פסק דין כמבוקש, ונחתמה פסיקתא (להלן: "פסק הדין"). ביום 27.3.12 הגישה המבקשת את הבקשה דנן, בה עתרה לביטול פסק הדין. הבקשה המבקשת, אמו, ולטענת המשיב - מיופת כוחו, טוענת כי לא קיבלה הזמנה לדיון. לטענתה, היא הגיעה לדיון אשר נקבע ליום 16.1.12 ונמסר לה כי הדיון בוטל וכי היא תקבל הודעה על מועד דיון חדש, אולם הודעה שכזו לא נמסרה לה. המבקשת טוענת כי רק עם קבלת פסק הדין, נודע לה כי התקיים דיון ביום 7.2.12, וניתן פסק דין במהלכו. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי היא לא הסכימה לייצג את בנה, ולא נתנה הסכמתה לייפוי הכח מטעמו. המבקשת סוברת כי המשיב התנהל בחוסר תום לב, תוך שהוא מנצל את שהות בנה בחו"ל. לפי המבקשת, קיים גורם המעוניין לקנות את המשיבה הפורמאלית - חב' פוטובר עולם המחר בע"מ, אך המשיב אינו משתף עמו פעולה. כן טוענת המבקשת לרכישת מניות ע"י המשיב ושותפיו הנוספים של בנה, מבלי שתימסר לה הודעה על כך. לטענת המבקשת היא ביקשה גילוי מסמכים מהמשיב ושותפו - לזניק, ובקשתה לא זכתה למענה, חרף הסכם המייסדים המחייב לגלות המסמכים. אי גילוי המסמכים, טוענת המבקשת, מונע ממנה האפשרות לגשת לגורמים ממשלתיים או פרטיים. לדעת המבקשת, ייצוג כל הצדדים על ידי עו"ד ישעיה ירון, מהווה ניגוד אינטרסים. עוד גורסת המבקשת כי עקב הגשת המרצת הפתיחה כנגד בנה, ייצוגו בהליך דנן מהווה ניגוד עניינים. התגובה בפתח תגובתו, מבקש המשיב כי במידה ותתקבל הבקשה, הדבר יותנה בתנאים הבאים: הפקדת ערובה. העמדת ערבים מטעמו של המבקש. השבת סך של 27,800 ₪ למשיב, או הפקדתם בקופת בית המשפט. המשיב מתייחס להוראת בית המשפט בנוגע לעיכוב ביצוע פסק הדין, ומציין כי מדובר ב"מעשה עשוי", שכן מיד לאחר מתן פסק הדין, שוחרר המבקש מערבותו להלוואת המשיבה הפורמאלית בבנק הפועלים, נשלחה המחאה בסך של 297 ₪ למבקשת - התמורה בגין מניות המבקש על פי הצעדת המבמ"י, ונחתם השטר להעברת המניות מהמבקש למשיב, מכוח פסק הדין, ומרשם המשיבה הפורמאלית, המתנהל ברשם החברות עודכן. משכך, מבקש המשיב כי במידה ויורה בית המשפט על ביטול פסק הדין והשבת המצב לקדמותו, יותנה ביטול בתנאים שפורטו להלן. המשיב סובר כי אין ספק אודות ביצוע ההמצאה כדין של כתב ההמרצה, ההזמנה לדין והפסיקתא, למבקשים, וכן אין ספק כי המבקשים קיבלו כתבי בי - דין בכתובתם הישנה הרשומה בהסכם המייסדים - דבורה הנביאה 14 שבתל אביב (להלן: "הכתובת הישנה"). זאת למד המישב הן מ"עקוב אחרי" שבוצע על ידי המבקשים מכתובתם הישנה לכתובת החדשה - קהילת סלוניקי 14 תל אביב, הן מהעובדה כי מתוך שלושת הזמנות לדין שנשלחו ,רק זו שנשלחה לכתובת הישנה, חזרה עם סימון "סרב לקבל", והן מהעובדה שאישור המסירה של הפסיקתא שנשלחה לכתובת הישנה, נתקבלה בפועל על ידי המבקשת, ובחתימתה, והן מהעובדה שכתובת המבקש בבקשה עצמה הינה הכתובת הישנה. לטענת המשיב, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק, שכן מבירור שערך במכרז המידע הארצי עולה כי ההודעה אודות מועד הדיון החדש נשלחה למבקש ולמבקשת, לכתובת הישנה, אך חזרה בסימון "לא מופיע בתיבות דואר" ו - "לא מוכר לשכנים". המשיב טוען כי המבקשים עשו שימוש פעיל בכתובת הישנה, הן טרם שליחת ההודעה מבית המשפט אודות תאריך הדיון, והן לאחריה - הפסיקתא שנשלחה למבקשים נתקבלו בפועל על ידם לאחר המועד בו נשלחה ההודעה אודות מועד הדיון. כן שבים ומדגישים כי הכתובת הישנה היא הכתובת המופיעה בכותרת הבקשה. עוד מציין המשיב כי המבקשת יכלה לפנות לאתר נט - המשפט או למרכז המידע הארצי, ולברר מהו המועד החדש שנקבע, ולחילופין - לפנות למשרד המשיב או לבא כוחו, אך היא נמנעה מעשות כן. לגרסת המשיב, המבקשת מנהלת עשרות תיקים בבתי המשפט, ומשכך, ניתן היה לצפות ממנה כי תטרח לברר מהו מועד הדיון החדש שנקבע. לטענת המשיב, האחריות למסירת כתובת עדכנית למסירת כתבי בי - דין, רבצה על כתפי המבקשים. בעל דין, כך לטענת המשיב, נדרש שלא להכשיל את ההליך המשפטי, על ידי הימנעות מכוונת מקבלת כתבי בי - דין. המשיב סובר כי אף מחמת שיקול דעתו של בית המשפט אין מקום לביטול פסק הדין, שכן המבקשת לא הציגה בפני בית המשפט נימוק המניח את הדעת לאי התייצבות המבקשים לדיון. המשיב מציין כי על אף שבדרך כלל נוהג בית המשפט ליתן משקל רב יותר לשאלה האם מבקש ביטול פסק הדין הצביע על סיכויי הגנה טובים, הרי שבמקרה כגון המקרה הנדון, בו מדובר בזלזול בהליך השיפוטי, יש לדחות הבקשה, אף אם יתברר כי קיימות טענות הגנה טובות. מעבר לכך, טוען המשיב, יש לדחות הבקשה בשל העדר סיכויי הגנה טובים. המשיב טוען כי כבר במועד הגשת המרצת הפתיחה, תמה תקופת הקיבול. על פי הסכם המייסדים, המבקש התחייב למכור את מניותיו במשיבה הפורמאלית למשיב, ושמכך - הפניה בהמרצת פתיחה לבית המשפט, נעשתה מטעמים טכניים בעקבות בריחת המבקש מהארץ, והעובדה שלא היה מי שיחתום בשמו. לטענת המשיב, עיון בבקשה מעלה כי אין בה כל טיעון ענייני ביחס להליך הבמ"בי, ו/או לסעדים שנתבקשו בקשר אליו. המשיב סבור כי המבקשת מושתקת מלטעון בדבר היותה מיופת כוח של בנה, שכן הבקשה הוגשה על ידה ובשמו של המבקש, תוך שהיא מציינת בכותרת "באמצעות מיופת כוחו גב' ג'רלדין בריג'יד מוללי". המשיב מפנה לתקנה 482א לתקסד"א, ולפרשנות הרחבה שהעניק בית המשפט למונח "מורשה" המופיע בה. "מורשה" הינו אדם אשר סביר להניח שיביא לידיעת הנתבע את דבר התביעה כנגדו. המשיב סובר כי כל הנסיבות מוליכות להגדרת המבקשת כ"מורשה" לצורך מסירת כתבי בי-דין: עזיבת המבקש לחו"ל; ביטול קו הטלפון הנייד שהיה ברשות המבקש; , העדר מענה מצידו להודעות שנשלחו לשתי תיבות הדוא"ל שלו; הודעת המבקשת מפורשות למשיב במסגרת שיחה טלפונית, כי הינה מצויה בקשר בפועל עם המבקש ; הסכמתה להופיע לחתום על מסמכים כל אימת שתדרש; כל זה מוליך לדעת המשיב למסקנה כי יש לראות בה "מורשה" של המבקש. המשיב צרף כנספח 12 לתגובתו תצהירים של מר דובז'ינסקי וב"כ המשיבה הפורמאלית, כתמיכה לטענתו כי המבקשת הייתה בקשר בפועל עם המבקש והיוותה האמצעי היחידי שבאמצעותו ניתן היה ליצור עמו קשר. כן צירף המשיב, כנספח 13 לתגובתו העתק ייפוי הכוח הכללי אשר הותיר המבקש למבקשת, ואשר מכוחו היא מטפלת בכל ענייניו. המשיב מכחיש את הטענה בדבר פעילותו בחוסר תום לב, וטוען כי המבקש הוא זה אשר ברח לחו"ל, מבלי להותיר דרך כלשהי ליצירת קשר עמו, וזאת מתוך מטרה להתחמק מנושיו הרבים, תוך שהוא מותיר את ניהול המשיבה הפורמאלית וחובותיה הרבים בידי המשיב, אשר היה נעדר, הלכה למעשה, את היכולת לנהלה ו/או לפעול להוצאה מחובותיה, עקב אי יכולתו לקבל החלטות הדורשות רוב מיוחד של 75%, שכן המבקש החזיק ב 28.36% ממניות המשיבה הפורמאלית ואף שימש בה כדירקטור. המשיב דוחה גרסת המבקשת בדבר קיומו של רוכש למשיבה הפורמאלית, וטוען כי למשיבה הפורמאלית אין כל קונה ו/או משקיע. באשר לטענות שהעלתה המבקשת בנוגע למר לזניק, טוען המשיב כי הצעות הבמ"בי שניתנו על ידי המשיב למבקש ולמר לזניק, נשלחו במקביל לשניהם. כל אחד מהם קיבל העתק מהודעת הבמ"בי שנשלחה למשנהו, ומשכך אין יסוד לטענת המבקשת כי לא הודיע למבקש על הצעת הבמ"בי המקבילה שנתן למר לזניק. יתר על כן, טוען המשיב כי במספר שיחות טלפון שניהל עם המבקשת, מסר לה על הצעת הבמ"בי המקבילה שהועברה למר לזניק. באשר לטענת המבקשת כי לא קיבלה מסמכים כלשהם, טוען המשיב כי המבקשת אינה מפרטת מהם המסמכים אשר ביקשה לקבל, וכן כי המבקש היה בעל מניות ודירקטור במשיבה הפורמאלית, ומשכך היו ברשותו העתק של כל המסמכים הנוגעים למשיבה הפורמאלית, והוא היה בקיא במצבה המשפטי והכלכלי. בהקשר זה מציין המשיב כי הצעת הבמ"בי הראשונה שנשלחה על ידו, כללה העתק של הסכם המייסדים, תקנון המשיבה הפורמאלית ודו"ח רשם החברות עדכני. על אישור המסירה של מסמכים אלו, חתומה המבקשת עצמה (צורף כנספח 16 לתגובה). עוד טוען המשיב כי המבקשת אינה מפרטת מיהם אותם גורמים פרטיים או ממשלתיים אליהם היא מבקשת לפנות ואין ביכולתה לעשות כן. המשיב מכחיש קיומו של ניגוד עניינים בייצוגו ע"י עו"ד ירון המייצג הלכה למעשה הן את המשיב והן את המשיבה הפורמאלית. חרף האמור, פנה המשיב לב"כ הנוכחי, על מנת שייצגו, וזאת במטרה למנוע "פתחון פה". באשר לטענת המבקשת בדבר ניגוד עניינים בו היא מצויה, עקב ניהול הליך משפטי אחר, טוען המשיב כי הטענה אינה מפורטת, ומשכך לא ניתן להתייחס אליה. התשובה בתשובה, מגוללים המבקשים את הנסיבות שהובילו לעזיבת המבקש את הארץ. לטענתם, המבקש הסתבך כלכלית, כתוצאה מערבות שחתם לחברו, ועזב את הארץ לאחר שקיבל איומים על חייו מגורמים בשוק האפור. לגרסת המבקשים, ערב עזיבתו של המבקש את הארץ, הוא מסר למבקשת את המסמך הנחזה כ"ייפוי כח כללי", כשהוא חתום על ידו בלבד, ללא חתימת אישור של עו"ד, וללא אישור נוטריוני. המבקשת טוענת כי מייד כשקיבלה את המסמך לידה, אמרה לו שאינה מעוניינת לשמש כמיופת כוחו, ובירור שערכה עם עורך דין בשם עו"ד אליוב, העלה כי אין למסמך כל תוקף חוקי. המבקשים טוענים כי מספר ימים אלחר מכן, הגיעה המבקשת למשרדו של עו"ד ישעיה, ובין היתר הראתה אלו את המסמך ושאלה אותו האם יש לו תוקף. עו"ד ישעיה, כך לטענת המבקשת, נטל המסמך ואמר "עכשיו אתן לו תוקף" וחתם עליו. חרף חתימתו של עו"ד ישעיה, המבקשים סבורים כי יפוי הכוח משולל כל תוקף חוקי, בהעדר אישור נוטריוני, וזאת לאור הוראות סעיף 20 לחוק הנוטריונים, תשל"ו - 1976. המבקשים מתייחסים לאישור הדואר השונים, אשר צורפו כנספחים 4-6 לתגובה, וטוענים כי המבקשת אינה מקבלת פרטי דואר עבור המבקש ואף אינה מגיעה לסניף הדואר לקבל דברי דואר עבורו. המבקשת מאשרת קבלת הודעה על קיום הדיון ביום 16.1.12 והודעה על מתן הפסיקתא, אך מכחישה קבלת הודעה בדבר הדיון שנקבע ליום 7.2.12. המבקשים מפנים לסעיף 12 להסכם המייסדים, הקובע כי הסכסוכים בין הצדדים יידונו בפני בורר מוסכם. המבקשים שבים על טענתם כי המשיב מסתיר מידע על הצעה לרכישת המשיבה הפורמאלית. לטענתם, חברה בשם "פישמן רשתות" מנהלת מו"מ לרכישת המשיבה הפורמאלית. המבקשים מפנים לסעיף 13 להסכם המייסדים, אשר קובע כי הפעלת מנגנון הבמבי מותנית בשני תנאים - קיומם של חילוקי דעות בקשר עם ניהול החברה ו/או תחום הפעילות. חילוקי הדעות הללו אינם ניתנים לגישור תוך פרק זמן של 60 יום. המבקשת מכחישה קבלת התמורה למניות, וטוענת כי קיבלה העתק צילומי של הצ'יק בלבד. כן מכחישה המבקשת קבלת מסמכי הצעת הבמבי. התשובה נתמכת בתצהירה של המבקשת. דיון והכרעה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות") דנה באפשרות ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, וקובעת: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה...". כמפורט לעיל, ניתן לבטל פסק דין מחובת הצדק במקרה בו נפל פגם בהליך, ולחילופין על פי שיקול דעת בית המשפט. בסוגיית ביטול פסק הדין מחובת הצדק, עצם הפגם בהליך משמש עילה לביטול ההחלטה ובית המשפט אינו רשאי לשקול, אם היתה החלטה נכונה, לגופו של עניין אם לאו. המבקשים טוענים כי ההזמנה לדיון יום 7.2.12 לא המוצאה להם, ומשכך הם סבורים כי נפל פגם בהליך, המצדיק ביטול פסק הדין. טענה זו של המבקשים תמוהה בעיני. המבקשת עצמה מאשרת קבלת ההזמנה הראשונה לדיון וקבלת הפסקיתא, כאשר כל כתבי בי - דין וההחלטות, הומצאו לאותה הכתובת. המבקשת אף התייצבה לדיון יום 16.1.12, אשר בסופו של יום נדחה. כך שאף ההזמנה לדיון הגיעה ליעדה. כמפורט בתגובה, וכמופיע באתר נט - המשפט, כל הבקשות וההחלטות נשלחו הן על ידי המשיב והן על ידי מזכירות בית המשפט, לכתובת המצוינת בבקשה אשר הגישה המבקשת עצמה. קריאת הבקשה והתשובה שהגישו המבקשים, אינה מספקת מענה המניח את הדעת, לטענה כי דוקא ההזמנה לדיון 7.2.12 לא הגיעה ליעדה ולידיעתה של המבקשת. משכך, לא שוכנעתי כי אכן לא הומצאה ההזמנה לדיון יום 7.2.12 למבקשים, ואשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין מחמת הצדק - נדחית. באשר לבקשה לביטול פסק הדין מחמת שיקול דעת בית המשפט - על מנת שיבוטל פסק דין מחמת שיקול דעת בית המשפט, על המבקשים לבאר מדוע לא התייצב לדיון, ולהוכיח סיכויי הגנה טובים. לא מצאתי כי המבקשים סיפקו הסבר המניח את הדעת, להימנעותם מהתייצבות לדיון. כמפורט לעיל, מרבית כתבי הטענות וההחלטות הגיעו ליעדם, והמבקשת אף התייצבה לדיון יום 16.1.12. המבקש לא הגיש תשובה מטעמו להמרצת הפתיחה, לא התייצב לדיונים ואף לא צרף תצהיר מטעמו לבקשות שהוגשו. יחד עם זאת, לא אחת נפסק כי למבחן השני - סיכויי ההגנה להתקבל, חשיבות יתירה על המבחן הראשון - סיבת המחדל. מכאן, אעבור איפוא לבחון את המבחן השני של סיכויי ההגנה, שהוא החשוב יותר. עיון בבקשה מעלה כי המבקשת לא פרטה כדבעי את סיכויי ההגנה. יתר על כן - המבקשת אף שבה וטוענת כי היא אינה מיופת כוח של המבקש, ומשכך לא ברור הכיצד הגישה בקשה בשמו וחתמה על תצהיר תומך לבקשה. כמפורט בתגובה, טענות המבקשת בבקשה, בדבר ניגודי עניינים שונים, וחסימת דרכה לקבלת מסמכים, לא פורטו ובוארו. אין בטענות אלו כדי לבסס תשובה ראויה להמרצת הפתיחה. כתב התשובה הוגש על ידי מי שנחזה להיות בא כוח המבקש, מבלי שצורף לו יפוי כוח כלשהו, ומבלי שצורף תצהיר של המבקש לאמת העובדות הנטענות בו. יתר על כן, מרבית הטענות המופיעות בכתב התשובה מהוות הרחבת חזית אסורה. בבקשה לא הועלתה כל טענה בנוגע תניית בוררות, אי אישור יפוי הכוח ע"י נטוריון, והצעה לרכישת המשיבה הפורמאלית על ידי "פישמן רשתות". כמו כן, בבקשה לא התייחסה המבקשת לתנאים להפעלת מנגנון הבמ"בי. אשר על כן, לא ניתן להתייחס עתה לטענות אלו אשר הועלו לראשונה בכתב התשובה. אגב אורחא, אני מוצאת לנכון להתייחס להתנערות המבקשת מייצוג בנה. מסקירת התנהלותה של המבקשת עולה כי חרף טענת המבקשת כי היא אינה מייצגת את בנה, הרי שטרחה להתייצב לדיון בשמו, ומטענותיה שלה אף עולה כי ערכה בירורים ופעולות בעבורו בהקשר למשיבה הפורמאלית. כעת מנסה המבקשת "לאחוז בחבל בשתי קצותיו" - מחד גיסא , לטעון כי היא אינה מייצגת אותו, ומאידך גיסא - מגישה בקשות בשמו ומתייצבת לדיונים. אם אכן הייתה מתקבלת טענתה כי יפוי הכוח משולל כל תוקף, הרי שאין להידרש לבקשה שהגישה בשמו, ועל פסק הדין לעמוד על כנו. משהגישה המבקשת את הבקשה, הרי שיש בכך ללמד כי הינה מייצגת את בנה מכוח יפוי הכוח שהופקד בידה. סיכום מן המקובץ עולה כי דין הבקשה - להידחות. פסק הדין מיום 2.7.12 יוותר על כנו. המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪ בגין בקשה זו. הזמנה לדין