##(1) אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד - הקדמה:## שאלת האחריות האישית של נושאי משרה בחברה נדונה בהרחבה בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח (5) 661 (1994), שם נקבע כי המודל החל בעניין זה הוא מודל "האחריות האישית", דהיינו פעולותיו של נושא משרה ייבחנו כפעולותיו של כל אדם פרטי אחר, והוא יחוב בנזיקין בהתאם לכללים הרגילים הקובעים חבות זו, כשעיקרון זה עולה בקנה אחד עם מטרות דיני הנזיקין - הוא משתלב הן עם עקרון האשם שנובע ממטרות הצדק וההגינות שבבסיס דיני הנזיקין, והן עם עקרון ההתרעה היעילה [ר' גם ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן, פ"ד לה (4) 253 (1981)]. עם זאת, יש להבהיר כי חבותו של בעל תפקיד איננה נובעת מעצם חבותו של התאגיד, והמבקש להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד בתאגיד, נדרש להצביע על עילה ספציפית נגדו ולהניח תשתית ראייתית ממנה עולה כי התקיימו יסודותיה לגבי בעל התפקיד [ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2), 36, 42-43 (2003)]. לצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו והשגרתית של נושא משרה בחברה. (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל). ##(2) אחריות בנזיקין של נושאי משרה בחברה:## בית משפט קבע לא אחת כי עצם העובדה שאדם פועל בכובעו כאורגן, נושא משרה או עובד של החברה אינה מקנה לו חסינות מפני חבות בנזיקין, ככל שמעשיו או מחדליו ממלאים אחר יסודותיה של עוולה נזיקית, אפילו אם הוא מבצע את העוולה לא למען עצמו אלא למען החברה. עם זאת, הודגש כי אורגן לא יישא באחריות אישית מכוח דיני הנזיקין בגין פעולות שבוצעו על ידי החברה, אם לא הייתה לו מעורבות כלשהי בהם, אלא רק בגין פעולותיו שלו. אלא שאף במסגרת עילת תביעה במסלול הנזקי, נדרש כי יתקיימו בנושא המשרה באופן אישי כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות נזיקית ובכלל זה נדרש, כי נושא המשרה יחוב לנפגע חובת זהירות אישית. בפסיקה נקבע לא פעם כי חובת זהירות אישית של נושא המשרה אינה צומחת מעצם הכהונה בתפקיד ולפיכך על מנת לגבש חובת זהירות עצמאית ואישית של אורגן, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשיגרתית של נושא המשרה בחברה (ראו ע"א 9183/99 ‏ פניגשטיין נ' חברת חברי המהפך מס' 1 (מחצבות) בע"מ, פ''ד נח(4) 693). ##(3) אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד - פסיקה:## בפסיקה נדונה לא פעם השאלה מתי תוטל אחריות אישית על נושא משרה בחברה, לעניין זה נקבע בע"א 10385/02 ‏ מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ: "ההבחנה בין אחריות המנהל למעשים שעשה במסגרת סמכותו שיש בהם משום הפרת חיוב חוזי המוטל על התאגיד, לבין אחריותו לביצוע עוולה או להפרת חובה חוקית, נגזרת מן השוני בין אופיין של ההתנהגויות (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, בעמ' 698). אף עליי מקובל כי לא בכל מקרה שבו יימצא תאגיד אחראי לניהול משא ומתן שלא בתום -לב, תתחייב מכך המסקנה כי יש להטיל חבות אישית גם על מנהלו. ##(4) אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד - הפרת חוזה של החברה:## כדי להכיר באחריות של נושאי משרה בעוולה של גרם הפרת חוזה דרושה הוכחה כי נושאי המשרה חרגו מסמכותם או פעלו בניגוד לטובת החברה או ממניע זר כלשהו. המבקשים לא חרגו מסמכותם ולא פעלו בניגוד לטובת תע"א או פעלו ממניעים זרים ואין כל הצדקה לחריגה מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. מעורבות המבקשים באירועים נשוא כתב התביעה הינה רק מתוקף תפקידם בחברה ובמסגרת תפקידם. להטלת חבות אישית על המנהל אין די להיווכח כי נורמת תום -הלב – המכתיבה רמת התנהגות אובייקטיבית – הופרה, אלא יש להראות שעל המנהל רובץ אשם אישי (סובייקטיבי) למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית. בפסיקה שניתנה בע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון ואח', שב בית המשפט העליון על ההלכה לפיה יש לשמור את השימוש בהטלת חיוב חוזי על נושאי משרה בתאגיד בגין הפרת חוזה של התאגיד למקרים חריגים בלבד, בהינתן שהחברה הינה צד להתקשרות ולא בעלי מניותיה או נושאי המשרה בה. לעניין זה נקבע כי על מנת בכל זאת לחייב גם את בעל המניות או נושא המשרה באחריות אישית להפרת החוזה על ידי החברה, על אף שלא התחייב בשום שלב אישית ליטול על עצמו את התחייבויות החברה בחוזה. יש לבחון האם מדובר במקרה חריג של חוסר תום לב סובייקטיבי, אשר יש בו סממנים של הטעיה או מרמה מצד בעל המניות או נושא המשרה. ודוק, אם לא ינקוט בית המשפט במבחן מחמיר שכזה, ויישם על בעל המניות או נושא המשרה שאינו צד ישיר לחוזה את עיקרון תום הלב באותו אופן שבו הוא מיישם אותו על החברה שהינה צד ישיר לחוזה, יהיה הדבר שקול הלכה למעשה להתעלמות מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה וליצירת מעין-חוזה בין התובע לבעל המניות או נושא המשרה, על אף שלא הוכחה התחייבות אישית של בעל המניות או נושא המשרה". ##(5) אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד - דירקטור:## ההכרה באפשרות לחייב דירקטור בהפרת חובת זהירות על אף שהצביע נגד החלטה רשלנית, עשויה לרמז כי אחריות הדירקטור אינה "אישית" ויש התחשבות בהיותו חלק מקבוצה של דירקטורים. מאחר שהדירקטוריון פועל כגוף אחד המחייב את החברה, יכול הטוען לטעון כי מכאן נובעת אחריות קולקטיבית להחלטות שהתקבלו בדירקטוריון, בהיקש מהדין הנוהג לגבי אחריות שר בממשלה, הנובע מהכלל של אחריות קולקטיבית של חברי הממשלה (ראו סעיף 4 לחוק יסוד: הממשלה). לאור זאת, היו שהציעו כי על מנת להשתחרר מאחריות סולידרית לא די בכך שהדירקטור יסתייג מהחלטות הדירקטוריון אלא עליו להתפטר מהדירקטוריון (ראו, צפורה כהן "אחריות נושאי משרה בחברה – כיווני התפתחות בפסיקה" קרית המשפט ה 79, 95-79 (2004) המחברת מציינת כי כך הוצע בשעתו על ידי הועדה לקביעת כללים לבקרה ואחריות בחברות בראשותו של פרופ' יובל לוי). ##(6) אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד - חברת בת:## ככלל, העובדה שהעסקה נעשתה על ידי חברת בת, אין בה כדי לפטור נושאי משרה בחברת האם מאחריותם. חברת בת מהווה נכס של חברת אם, ומכאן שלדירקטורים בחברת האם אחריות לשמור ולפקח על הנעשה בה, כמי שאמונים ונאמנים על שמירת כל נכסי חברת האם (וראו פרופ' יוסף גרוס דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי 30-29 (מהדורה שניה, 2011) הממליץ על קוד ממשל תאגידי שיכלול, בין היתר, כללים לטיפול בעסקאות מהותיות של חברות-בנות והעברת מידע בין חברות-בנות לחברה-האם). עם זאת, היקף חובת הזהירות של דירקטוריון חברה למעשים של חברת בת, משתנה בהתאם לפרמטרים שונים, ובין היתר: שיעור ההחזקות בחברת הבת, מידת השליטה וההשפעה בחברת הבת, היותה של חברת הבת נכס עיקרי של חברת האם, זיקות הגומלין בין החברות (כגון ערבות של חברת האם לחברת הבת) ועוד (השוו ת"א (מחוזי ת"א) 2193/06 מתוק אפרים ובניו בע"מ נ' רמי אביבי (2.4.2013)). ## (7) אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד - סיכום:## בין הדוקרינה של הרמת מסך לבין ייחוס אחריות אישית לאורגן של חברה, קיימת הבחנה ברורה. הרמת מסך משמעותה התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. אחריות אישית פרושה הטלת חבות חוזית או נזיקית על אורגן של החברה, באופן אישי בשל פעולותיו (ראו: עב' 4161/09 אבי מלמד נ' דור ניהול מסעדות בע"מ). בית המשפט העליון קבע כי על מנת לחייב נושא משרה באחריות אישית יש להראות עילה חוזית, נזיקית או בגין הפרת חובת תום הלב, חובת האמון והזהירות כנושא משרה. כן נקבע כי " לצורך גיבושה של חובת זהירות אישית עצמאית של המנהל, נדרש לבסס מערכת נתונים החורגת מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של נושא משרה בחברה" (ראו: ע"ע 2792/03 אליעזר יצהרי ואח' נ' טל אימפורט). דיני חברותמשרהאחריות נושא משרה בתאגידאחריות אישית