הערעור נגד חיוב במזונות האשה .1ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר לפיוחוייב המערער במזונות המשיבים כמפורט להלן: (א) לבן, המשיב השלישי, סכום של 550ש"ח לחודש, החל מיום .1.9.90הסכום הוצמד למדד שפורסם ביום 15.11.90ויעודכן אחד לשלושה חודשים.(ב) לבת, המשיבה השניה, בסכום של 150ש"ח לחודש מוצמד כאמורלעיל. התשלום עד גמר שירות החובה של הבת.(ג) השתתפות בשכר הדירה בה מתגוררים המשיבים - בסכום של 500 דולר לחודש. (ד) השתתפות בהוצאות החזקת הבית בסכום של 100ש"ח לחודש. (ה) ביטוח רפואי בקופת חולים למשיב השלישי. (ו) הוצאות שכר לימוד לבן, אולם אם ילמד בבית ספר פרטי - רק % 50משכר הלימוד. עד ליום 1.9.90יחולו החיובים שנקבעו בהחלטה בדבר מזונות זמניים. .2הערעור מופנה נגד החיוב במזונות האשה (עבור מדור), נגד חיוב במזונות הבת אחרי גמר לימודיה התיכוניים ועד גמר שירותה הצבאי, ונגד גובה המזונות שנקבעו לבן. .3המערער טען כי האשה חוייבה בקבלת גט אחרי שהודתה בבית הדין הרבני כי קיימה יחסים עם אחר. האשה לא התייצבה לקבלת הגט. על כן גרס המערער כי אין לחייבו במזונות האשה. האשה משתכרת סכום של כ- 702ש"ח לחודש למחייתה והמזונות שנפסקו לה הם, כאמור, רק ההשתתפות במדור והוצאות החזקת הבית. בית המשפט המחוזי לא ראה לשלול זכותה של האשה להשתתפות במדור. ככל שהדבר נוגע לרקע להזקקותה לדירה שכורה הזכיר בית המשפט כי הדירה שבבעלות בני הזוג נמכרה ותמורתה הושקעה, בהסכמת האשה, בעסקיו של המערער; ככל הנראה העסקים הללו לא צלחו. אולם מאז מכירת הדירה של בני הזוג מתגוררת המשפחה בדירה שכורה. הילדים מתגוררים אצל האם וכל השלושה זקוקים כמובן למדור. המערער עזב משפחתו לפני מספר שנים ומתגורר עם אשה אחרת ונולדו לו ממנה בינתיים שני ילדים. בית המשפט המחוזי סבר, על כן, כי עניין הודאתה של האשה בבית הדין הרבני, על רקע התנהגות המערער שקדמה לארועים אליהם התיחסו דברי האשה, אינו צריך לשלול את זכותה למדור; זאת מתוך הנחה שהיא מסוגלת להשתכר לצרכיה ממעשי ידיה. דברים אלו מקובלים עלי: על רקע החלטת המערער להקים למעשה משפחה שניה, אין הוא יכול להשמע בטענות נגד האשה, שעניינם דברים שאירעו אחרי שעזב את הבית. אכן ראוי שבני הזוג יסדירו ענייני הרכוש ויגיעו לפירוד מוסכם במקום להישען על הסדרים המעוגנים בתדיינות ביניהם, אך בינתיים יש לקיים זכותה של האשה למדור, ומה גם שאיבדה המדור שהיה בבעלותם המשותפת של בני הזוג מתוך נכונות לסייע למערער בקידום עסקיו. .4הבת הגיעה לגיל 18לפני תום לימודיה והמערער הסכים לשלם מזונותיה עד תום לימודיה. אשר למזונות מעבר לכך עד תום השירות הצבאי, הרי כתב הביעה לא הכיל תביעה שמתבססת על האמור בסעיף 4לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1989או איזכור אחר של מזונות עד גמר השירות. הסכום של 150ש"ח לחודש אומנם איננו משמעותי, אך לא היה לדעתי מקום לפסוק מעבר למה שנתבע. לשם הסרת ספק אוסיף כי לא הייתי מפחית מאומה מן המדור. .5הוצאות הבית, מזונות הבן ויתר הקביעות אינן מעוררות צורך בהתייחסות נוספת. .6אין מקום לקבל ראיות נוספות בשלב הנוכחי, כפי שביקש המערער. אשר על כן הייתי דוחה את הערעור, בכפיפות לביטול החיוב של המערער למזונות הבת בסכום של 150ש"ח לחודש, מעבר למועד גמר לימודיה. תוקף ביטול החיוב, מעת מתן פסק דין זה, כך שאין החזרי תשלום. המערער יישא בהוצאותיהם של המשיבים בסכום של 000, 2ש"ח. ערעורמזונות