המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת לשכת ההוצאה לפועל מיום 03/08/09 (כב' הרשמת דנה עופר) שבגדרה נקבע, כי כל הכספים אשר הופקדו בקופת ההוצאה לפועל ע"י המשיבה בתיק 08-11024-08-6 (להלן- "תיק ההוצל"פ"), יחולקו בין כלל הזוכים בתיק האיחוד שמתנהל כנגד המערער בלשכת ההוצאה לפועל בתיק מס' 08-99082-07-3 (להלן- "תיק האיחוד"). לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בערעור כאילו ניתנה בו רשות ערעור. נתוני רקע: 1. על-פי המפורט בהודעת הערעור, המערער נפגע בתאונת דרכים קשה שארעה בשנת 1998. בעקבות כך, הגיש הלה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה בגין נזקי גוף נגד המשיבה בתור מבטחת השימוש ברכב, ובית המשפט נתן פסק דין ובו חייב את המשיבה לשלם למערער פיצויים בסך של 603,912 ש"ח כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות, והמשיבה אכן שילמה למערער סכום זה ביום 22/02/04. 2. בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט העליון כי על המשיבה לשלם למערער סכום נוסף בסך של 300,000 ש"ח כולל שכר טרחת עו"ד ומע"מ, ועוד 20,000 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד בהליך הערעור. בבואה לקיים את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון, נתקלה המשיבה בעיקולים שונים אשר הוטלו אצלה על הכספים הנ"ל בידי נושיו של המערער. משהודיעה על כך לב"כ המערער, עו"ד פואד ח'יר (להלן- "עו"ד ח'יר"), טען האחרון כי יש בידיו המחאת זכות לטובתו מיום 28/09/02 שנחתמה בידי המערער, ומכוחה המחה לו המערער את הכספים שאמורים להתקבל מאת המשיבה בהמחאה בלתי חוזרת (להלן- "המחאת הזכות"). 3. לפיכך, ועל מנת שלא להיקלע לויכוח באשר לגורל הפיצויים שיש לשלם על-פי פסק הדין של בית המשפט העליון, הפקידה המשיבה את הסכומים שיש לשלם למערער בקופת ההוצאה לפועל, והגישה בקשה לעיכוב הליכים נגדה לצורך פניה לבית המשפט בטען ביניים. 4. בהחלטתה מיום 09/02/09 נעתרה כב' הרשמת עופר לבקשה, והורתה על עיכוב הליכים זמני כדי לאפשר למערער לפרט את עמדתו ביחס לבקשה. המערער הגיש התנגדות לעיכוב ההליכים, וביקש מלשכת ההוצאה לפועל להעביר את כל הכספים המופקדים לידי בא כוחו עו"ד ח'יר, בהיותו הנמחה על-פי המחאת הזכות. ביום 03/08/09 ניתנה החלטה על-ידי כב' הרשמת עופר, ובה דחתה את טעמי ההתנגדות והורתה על שחרור הכספים המופקדים לזוכים השונים בתיק האיחוד. בד בבד עם מתן ההחלטה, אפשרה כב' הרשמת למערער להגיש את הערעור דנן תוך מתן החלטה על עיכוב הליכים זמני (להלן- "ההחלטה" או "ההחלטה מושא הערעור"). לאור ההחלטה מושא הערעור, המשיבה לא הגישה טען ביניים לבית המשפט. עיקרי ההחלטה מושא הערעור: 5. כב' הרשמת השתיתה את ההחלטה מושא הערעור בדבר העברת כספי הפיצויים המעוקלים לתיק האיחוד, ולא לידיו של עו"ד ח'יר, על שני נימוקים מרכזיים. הנימוק הראשון, מתבסס על לשון המחאת הזכות, שנותרה לוקה בחוסר בהירות לגבי זהותו של הנמחה, על אף הגשת שתי תגובות מטעם המערער, באופן שאין ללמוד מלשון המחאת הזכות כי עו"ד ח'יר הוא הנמחה על-פיה. כב' הרשמת הוסיפה עוד, כי גם העובדה שתיק ההוצאה לפועל נפתח בידי המערער (הממחה) ולא בידי הנמחה, מהווה נדבך נוסף שתומך במסקנה, כי עו"ד ח'יר הוא לא הנמחה. ובנוסף, הנימוקים שצוינו בהתנגדות המערער, ולפיהם הפיצויים המעוקלים אמורים לשמש לרכישת תרופות ומימון טיפולים עבור המערער אשר נפגע קשות בתאונה - רק מבססים את ההנחה כי כספים אלה מיועדים למערער ולא לבא כוחו עו"ד ח'יר. 6. הנימוק השני מתייחס לסכום ההמחאה. על-פי המפורט בהמחאת הזכות, הסכום הנמחה עומד על 450,250 ש"ח (קרן) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החתימה על המחאת הזכות. מנגד, המערער פירט בתגובתו כי קיבל כספים בסכום שעולה על 800,000 ש"ח (קרן), כך שלכאורה אין עוד תוקף להמחאת הזכות, מאחר שהפיצויים אשר הופקדו ע"י המשיבה בקופת ההוצאה לפועל, הם מעבר לסכום המחאת הזכות כשהוא משוערך ליום ההפקדה. כב' הרשמת קבעה, כי אין היא מקבלת את טענת המערער, ולפיה הסכום המיועד לתשלום שכר טרחת עורך-דין מוגן מעיקול, שכן סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 הדן בנכסים הפטורים מעיקול, אינו דן בשכר טרחת עורך-דין. 7. בהתבסס על הנימוקים הנ"ל, ועל אף שכב' הרשמת היתה בדעה אחת עם המערער כי המחאת זכות גוברת על עיקולים מאוחרים יותר, נדחתה ההתנגדות של האחרון וניתנה הוראה להעביר את הכספים המופקדים לתיק האיחוד. טענות המערער: 8. במסגרת הערעור קובל המערער כנגד העובדה, כי כב' הרשמת נתנה החלטה מבלי לקיים דיון ענייני בנוכחות הצדדים הרלוונטיים, קרי המערער והזוכים (הנושים) בתיק האיחוד, ומבלי לשמוע ראיות בעניין. על כך מוסיף המערער וטוען, כי לאור העובדה שהמחאת הזכות קדמה לעיקולים שהוטלו אצל המשיבה, הרי שחובה היה להעביר את כספי הפיצויים בהתאם להמחאת הזכות, קרי לעו"ד ח'יר. 9. כמו כן טוען המערער, כי המשיבה ידעה אודות המחאת הזכות עוד מראשית ההליכים בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי, ואף פעלה על פיה כאשר שילמה שני סכומים שונים: האחד ביום 22/02/04 בסך של 603,912 ש"ח, וסכום נוסף ביום 28/02/07 בסך של 221,937 ש"ח (שני הסכומים כוללים שכר טרחת עו"ד והוצאות), וזאת באמצעות שני עורכי-דין שונים אשר ייצגו את המשיבה בעבר (סעיף 3 ל'תגובת הזוכה' - נספח 15 להודעת הערעור). לפיכך סבור המערער, כי המשיבה התנהלה כלפיו בחוסר תום לב מוחלט כאשר לא ביצעה את התשלום כמתחייב מהמחאת הזכות, ולא הגישה טען ביניים לבית המשפט. 10. המערער הוסיף, מעבר לקיומה של המחאת זכות בכתב לטובת בא כוחו עו"ד ח'יר, ניתן ללמוד אודות קיומה של המחאת הזכות מהסכם שכר הטרחה שנחתם בין השניים ביום 01/12/98 בו נרשם כי: "לעו"ד ח'יר זכות קדימה ובחתימת יד הלקוחה ניתנת בזאת המחאת זכות בלתי חוזרת...". טענות המשיבה: 11. גם המשיבה הצטרפה לעמדתו של המערער וטענה, כי מן הראוי היה להזמין לדיון את הזוכים בתיק האיחוד שמתנהל כנגד המערער, כדי לשמוע את עמדתם ביחס להמחאת הזכות הנטענת. בהקשר זה הפנתה המשיבה להחלטתה של כב' השופטת תמר שרון-נתנאל מיום 06/09/09 בתיק עש"א 1415-12-08 שמתייחס לערעור אחר שהתנהל בין הצדדים דנן, ובו קבע בית המשפט כדלקמן: "עו"ד ח'יר רשאי להגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל לקבלת הסכום וראש ההוצאה לפועל יחליט בעניין, בכפוף לעיקולים שהוטלו, כאמור ולאחר שישמע את הצדדים", כאשר הכוונה היא לשמיעת המערער והזוכים בתיק האיחוד. בנוגע להחלטה מושא הערעור, המשיבה טענה כי לא נפל בה כל פגם ומכל מקום, היא תכבד כל הכרעה שיפוטית שתינתן. דיון והכרעה: 12. כמו כב' הרשמת עופר, גם בית משפט זה בחן את נוסח המחאת הזכות, וממנו לא ניתן היה להגיע לאותה מסקנה אליה מכוון המערער ולפיה, בא כוחו, עו"ד ח'יר, הוא הנמחה על פיה. להקלת הדיון אביא להלן את נוסח ההמחאה כלשונה: "אני הח"מ פואד X וחול ממחים בזאת את מלוא זכויותינו הכספיות מכל מין וסוג שהם בתיק התביעה שהגשנו נ. חב' הביטוח "הפיקס" בגין תאונת דרכים שאירעה לי ביום 12/10/96 לפואד X ובין תביעה עתידה לבתנו הדיל נ. כל נתבע, ועד לתקרת סכום של 450250 (ארבע מאות וחמישים אלף ומאתיים וחמישים ש"ח) שקלים חדשים, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום החתימה על המחאת זכות בלתי חוזרת זו ועד ליום התשלום/פירעון ההמחאה/ביצועה/ביצוע הקיזוז מכל תקבול בתיק התביעה ומורה לבא כוחי, לעו"ד פואד חיר, כאשר המחאת זכות זו הינה בלתי חוזרת וכוללת גם תיק התביעה של הקטינה הדיל X נ. המדינה/ביה"ח/חב' הביטוח וכל זכות עתידה של הממחה את הדיל הקטינה וכל כספים עתידיים שיתקבלו בתיקי התביעה שלהם בעתיד, ומורים לעו"ד חיר פואד לקזז הסכומים דלעיל ישירות ובאופן בלתי חוזר מכל תקבול עתיד או שטרם התגבש בתיקים דלעיל. ההמחאה הינה בלתי חוזרת בתיקים דלעיל ובכל זכות עתידה או שעשויה להתקבל בתיקים דלעיל ותחול ותחייב כל עו"ד עתיד שיטפל בתיקי התביעות דלעיל חוץ במקום עו"ד חיר פואד, אם בכלל, מבלי כל אישור נוסף ממי מאיתנו, עד לפירעון תקרת הסכום דלעיל כולל הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום חתימת המחאת הזכות ועד ליום התשלום המלא בפועל". 13. גם אם אדרש לניתוח מעמיק ומסורבל של לשון המחאת הזכות, לא אוכל להגיע למסקנה, כי עו"ד ח'יר הוא הנמחה על פיה. ואולם, גם הסתייעות בלשון הסכם שכר הטרחה שנחתם בין המערער לבין בא כוחו, עו"ד ח'יר, אין בה כדי לרפא את הפגם שנפל בהמחאת הזכות ביחס לזהות הנמחה, וזאת משום שהסכם שכר הטרחה מתייחס לשכר הטרחה שמגיע לאחרון, ולא לגורל הפיצויים אשר יתקבלו בתיק (זה המקום לציין, כי הציטוט שהובא לעיל הינו מתוך הודעת הערעור ואולם, לא מדובר בציטוט מדויק מתוך הסכם שכר הטרחה אלא כיתוב שמשקף את רוח הדברים). 14. כמו כן, צודקת כב' הרשמת בהתייחסותה לנימוקים שהובאו במסגרת ההתנגדות של המערער, אשר טען כי הפיצויים אמורים לשמש למימון תרופות וטיפולים עבורו, כנימוקים שסותרים את הטענה כי פיצויים אלה אמורים להגיע לידיים אחרות, לידיו של עו"ד ח'יר. בהקשר זה אוסיף, כי משום מה, המערער חזר בהודעת הערעור שלו על כך, כי הפיצויים מיועדים למימון טיפולים ותרופות עבורו, מבלי להבהיר הכיצד יש בכך כדי להתיישב עם בקשתו להמחות את כספי הפיצויים לידי עו"ד ח'יר. 15. לסיכום פרק זה אני קובעת, כי צדקה כב' הרשמת עופר בקובעה, כי זהותו של הנמחה אינה ברורה. יחד עם זאת, וכדי לא לחסום סופית את האפשרות מפני המערער ובא כוחו, עו"ד ח'יר, להוכיח כי האחרון הוא הנמחה עפ"י המחאת הזכות, אני מורה על החזרת הדיון לכב' הרשמת על מנת לקבוע דיון בשאלת זהותו של הנמחה בנוכחות כל הזוכים הרלוונטיים בתיק האיחוד. 16. לא מן הנמנע, כי כל הדיון לגבי זהות הנמחה יתייתר אם יתברר, כי הכספים ששולמו למערער עד היום עולים או מגיעים כדי סכום המחאת הזכות כשהוא משוערך בתוספת ריבית כחוק נכון להיום. גם בית משפט זה ערך חישובים בהסתייעות מנגנוני החישוב במאגרים העומדים לרשותו. עפ"י חישובים אלה עולה, כי המערער קיבל לידיו סכומים שעולים על 1,120,000 ש"ח נכון להיום, כאשר סכום זה כולל שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט (הכוונה היא לסכום ששולם ביום 22/02/04 בסך 603,912 ש"ח, ולסכום ששולם ביום 28/02/07 בסך 221,937 ש"ח). לעומת זאת, שערוך סכום המחאת הזכות מיום חתימתה ועד היום כולל ריבית כחוק - ולא ריבית פיגורים כפי שנעשה בדף החישוב שהוגש על ידי המערער - עומד על כ - 667,000 ש"ח. לכאורה, גם אם ננטרל מהסכומים ששולמו על ידי המשיבה את השיעור של 13% בצירוף מע"מ בגין שכר טרחת עורך-דין לפי התעריף המקסימאלי של לשכת עורכי-הדין, יוצא כי המשיבה שילמה כבר סכום שעובר את סכום המחאת הזכות. ברם, וכדי למנוע ספקות לגבי חישוב הסכומים, יש מקום להחזיר את התיק לכב' הרשמת על מנת לברר באופן מדויק, במסגרת דיון שיתקיים עם המערער והזוכים, אם הסכומים ששולמו עד כה עוברים את גובה המחאת הזכות המעודכן. 17. ככל שיתברר כי הסכומים ששולמו על ידי המשיבה עד כה נופלים מסכום המחאת הזכות, יש לדון, בנוסף לשאלה בדבר זהותו של הנמחה, אף בשאלה - אם העיקולים חלים גם על שכר הטרחה שמגיע לעו"ד ח'יר מסכום הפיצויים, וזאת בשים לב לנוסח הסכם שכר הטרחה שכולל הוראה בדבר המחאת זכות לגבי כל סכום שמשולם למערער בגין שכר טרחה. הוצאות אישיות: 18. בסעיף 11 להודעת הערעור החתומה בידי עו"ד גב' י' שמס ממשרדו של עו"ד ח'יר, נכתב ביחס לכב' הרשמת עופר כי "ר. ההוצל"פ קמא נמנעה, חרף בקשת המערער, מלקיים דיון ענייני בעניין או לשמוע ראיות בתיק, ועשתה כדרכה בקודש 'עבודה קלה' עבור המערכת..." (ההדגשה הוספה). יש בדברים המצוטטים לעיל (בהדגשה שלי) משום זילות מערכת המשפט, ופגיעה של ממש הן בתדמיתה והן בפועלה של כב' הרשמת, אשר מייחסים לה דפוס עבודה שיטתי של מתן החלטות מבלי לבחון לעומק את הטענות המובאות בפניה במטרה לסיים תיקים ללא השקעת מאמץ מצדה. 19. מאחר שלא נתבקשה עמדתו של עו"ד ח'יר לדברים הנ"ל במהלך הדיון שהתקיים לפניי, נתבקשה עמדתו מאוחר יותר על-פי החלטתי מיום 04/03/10, ובה הוא נדרש לטעון מדוע לא יוטל חיוב אישי לתשלום הוצאות אישיות בגין ההתבטאות הנ"ל. עו"ד ח'יר הגיש את טיעוניו במסגרת תגובה שכותרתה 'תגובת המערער'. לטענת עו"ד ח'יר, לא הייתה כל כוונה לפגוע בכב' הרשמת שמשרדו רוחש לה כבוד רב, אלא לתאר בצורה אדיבה, מכובדת ומנומסת מצב אמיתי ונכון. לגופם של דברים טוען עו"ד ח'יר, כי מדובר בתיאור אמיתי ומדויק (כך כלשונו), וכי הוא חזר וקרא את האמור לעיל וגילה כי לא דבק בדבריה של עו"ד גב' שמס רבב או חצי רבב. 20. אף שציפיית בית המשפט הייתה שעו"ד ח'יר יודיע כי הוא - בתור מי שעומד בראש המשרד - מתנצל או לכל הפחות מסתייג מהדברים הנ"ל, בחר עו"ד ח'יר לעמוד מאחורי הדברים, הן לגבי הנוסח שנבחר, והן לגבי תוכן הדברים ואמיתותם. אין צורך להכביר מילים לגבי סגנון הכתיבה שנבחר. השימוש בביטוי 'עבדוה קלה' כאשר המונח מוטעם עם מרכאות, בא להצביע על לגלוג וחוסר כבוד. ואם להוסיף לכך את הביטוי 'כדרכה בקודש' - שמשמעו במילון העברי של אבן שושן הוא "כמנהגו תמיד, כדרך שהוא נוהג מימים ימימה (ביחוד בלשון סגי נהור ובנעימה של הלצה ולגלוג)" - אזי המסקנה היחידה שמתקבלת למקרא הדברים הנ"ל היא רצון לפגוע בכב' הרשמת ולשים ללעג את עבודתה. כך או כך, הדברים שצוטטו לעיל רחוקים מלהיות התבטאות מכובדת, אדיבה או מנומסת - כפי שעו"ד ח'יר מנסה לטעון. 21. חזקה על עו"ד ח'יר, שהוא עורך-דין ותיק, כי יודע הוא מהו סגנון ההתבטאות והכתיבה הנהוגים בבתי המשפט, ולפיו יש לנהוג בבית המשפט, ברשמי ההוצאה לפועל ובצד השני, בצורה מכובדת ובדרך ארץ. הדברים הנ"ל נכתבו אומנם על ידי עורכת-דין ממשרדו של עו"ד ח'יר, ברם יש לזכור כי מדובר בעובדת משרדו אשר כתבה דברים בגיבוי בדיעבד שלו, שעה שהוא מביע דבקות מלאה בהם. 22. ודוק, אין הכוונה לשלול מבעל דין את הזכות לבקר החלטה כזו או אחרת מהחלטות השופטים או הרשמים, והרי תקיפה של החלטות במסגרת הליכי ערעור היא מאושיות המשפט שלנו, אלא שיש להבחין בין ביקורת לגיטימית ועניינית, לבין השתלחות אישית והשמצה לשמה - כפי שאירע במקרה דנן. לפיכך, אני מחייבת את עו"ד ח'יר לשלם לטובת אוצר המדינה הוצאות אישיות בסך של 2,000 ש"ח בגין ההתבטאות הנ"ל. הערות לסיום: 23. אפתח בכך, כי האמור בסעיף 4 לתגובת עו"ד ח'יר מיום 11/03/10 אינו ברור וניכר בו כי אינו קשור לענייננו, שכן לא ברור לאיזה הערה בלתי קולגיאלית של ב"כ המשיבים (בלשון רבים - כך במקור) מתכוון עו"ד ח'יר. כמו כן לא ברור לצורך מה הפנה אותי ב"כ המשיבה לאסמכתאות המופרטות בהודעתו מיום 09/03/10. 24. איני מוצאת מקום להידרש לשאר הטענות שהעלה המערער בהודעת הערעור, מעבר לאמור עד כה, ובפרט לגבי כוחה הגובר של המחאת זכות על פני עיקולים מאוחרים יותר, שכן אין הדבר מצוי במחלוקת, ואף כב' הרשמת אישרה בהחלטתה טיעון זה. יחד עם זאת אוסיף, כי הטיעון של עו"ד ח'יר אשר הועלה בדיון שהתקיים לפניי, ולפיו הוא בקש בשלב מסוים להחליף את שם הזוכה בתיק ההוצל"פ משם המערער לשמו הוא, הינו טיעון שבית משפט זה אינו יכול לברר, ואולם במסגרת הדיון שיתקיים בפני כב' הרשמת יש להניח כי הוא יתברר יחד עם שאר הנתונים שיש לברר ביחס לקביעת זהותו של הנמחה. אחרית דבר: 25. אף שהמסקנות שפורטו בהחלטה מושא הערעור מעוגנות היטב בנתונים ובמסמכים שהוגשו לתיק ההוצל"פ, וכדי למנוע ספקות ביחס לשאלות המתעוררות סביב המחאת הזכות שבנדון, אני מורה על החזרת הדיון לכב' הרשמת עופר לצורך קביעת דיון בנושאים המפורטים להלן: א. חישוב מעודכן נכון להיום (שערוך לפי מדד המחירים לצרכן וריבית כחוק) של שני התשלומים אשר שולמו בעבר על ידי המשיבה. ב. חישוב מעודכן נכון להיום (שערוך לפי מדד המחירים לצרכן וריבית כחוק) של סכום המחאת הזכות ושל שני התשלומים אשר שולמו בעבר על ידי המשיבה ללא הרכיב של שכר טרחת עורך דין ומע"מ. ג. אם בחינת הסכומים שבסעיף ב' לעיל תגלה, כי המשיבה שילמה כבר סכומים שעוברים את סכום ההמחאה המעודכן - יש להעביר את הכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ לתיק האיחוד כפי שנקבע בהחלטה מושא הערעור. ד. ואלם אם יתברר כי המשיבה שילמה עד כה סכומים שנופלים מסכום ההמחאה המעודכן, על-פי תוצאות החישוב שבסעיף ב' לעיל, יש לעבור הלאה ולבחון את זהותו של הנמחה, ואם ייקבע כי עו"ד ח'יר הוא הנמחה אזי יש לשחרר את הכספים המופקדים לידיו עד כדי סכום המחאת הזכות המעודכן ואת היתרה יש להעביר לתיק האיחוד. ואולם, אם ייקבע כי עו"ד ח'יר אינו הנמחה, אזי לפני העברת הכספים המופקדים לתיק האיחוד, יש לברר מי זכאי לקבל את שכר הטרחה (והמע"מ) בגין התשלום שנפסק בבית המשפט העליון וזאת בשים לב לטענת עו"ד ח'יר כי רכיב זה אינו בר-עיקול, ולחילופין כי רכיב זה הומחה לו על ידי המערער במסגרת הסכם שכר הטרחה. בכפוף לתוצאות הבירור יוכרע הכיצד יש לנהוג בכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ. 26. השאלה אם קביעת זהותו של הנמחה נתונה לסמכותה של כב' הרשמת לא התעוררה בעבר, ולא התעוררה במסגרת הליך הערעור - כנראה משום ששני הצדדים בקשו להחזיר את הדיון כאמור. ולכן משנותרה שאלה זו פתוחה, הרי שהחזרת הדיון לגבי שאלה זו היא בכפוף לבירור סוגיית הסמכות. 27. למען הסר ספק, אני אוסרת על שחרור הכספים שהופקדו על ידי המשיבה לתיק ההוצל"פ, עד לסיום הבירור שייערך בפני כב' הרשמת עופר, כמפורט לעיל, ומתן הוראות על ידה לגבי גורל כספים אלה. 28. בנסיבות העניין אין צו בגין הוצאות, למעט ההוצאות האישיות שהוטלו על עו"ד פואד ח'יר, כאמור בסעיף 22 לפסק הדין. המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים ותעביר עותק נוסף לעיונה של כב' הרשמת ד' עופר. ניתן היום, ב' ניסן תש"ע, 17 מרץ 2010, בהעדר הצדדים. שחרור כספיםאיחוד תיקים