החזקת כלי פריצה לרכב הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן במ/2 והורשעו בעבירות כדלקמן: קשירת קשר לביצוע פשע (גניבת רכב), נסיון לגניבת רכב, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנוסף, לגבי נאשמים 1 ו-2 - גם עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בנוסף לנאשם 1 - גם עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא ביטוח. גובש הסדר טיעון בין הצדדים - במ/1. לאחר ששמעתי טיעונים וקראתי את החומר אני מאמץ את ההסדר. ההסדר סביר לרבות שיקולי התביעה שמקובלים עלי. אפרט בתמצית: אשר לנאשם 1 - על פי עובדות כתב האישום המתוקן במ/2, נאשם 1 נהג ברכב הפולו, בנוסף, גם הוא ניסה להימלט מהמקום למרות קריאות המשטרה, גם הוא פגע בשוטר, ולבסוף ביצע את העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לרבות נסיעה מהירה, בלימת חירום, כיבוי האורות, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, וכל זאת כשהוא בפסילה, בלי רשיון נהיגה ובלי ביטוח. לכך אוסיף בעניינו של נאשם 1 את העבר הפלילי הכולל גזר דין מספטמבר 2009, שבו גניבת רכב, חבלה ברכב, החזקת כלי פריצה ברכב, וכמו כן לחובתו בתיק ת/2 שני עונשי מאסר על תנאי של 9 חודשים, של 6 חודשים, אשר יופעלו במסגרת העונש כפי שמגולם בהסדר הטיעון. בעניינו של נאשם 1 אציין שאמנם עברו התעבורתי כולל עבירה בודדת של רכב לא תקין - ת/1 ואולם אני מציין לחומרא את העובדה שעל פי גליון ההרשעות הקודמות הנאשם 1 נפסל מלנהוג שהפסילה מיום 29/9/2009. בחלוף כשבוע בלבד הוא ביצע את העבירות נשוא התיק שבפני. היינו הוא נהג בפסילה, ללא מורא החוק, לא רק מניידת המשטרה במקום אלא ממש כשימים בודדים אחרי כן, הוא התעלם מאותה פסילה שהוטלה עליו. הסניגור טען ובצדק , מנקודת מבטו של הנאשם שכל עונש של פסילה בפועל מעבר ל-29 ימים משמעותו שוב מבחנים לקבלת רשיון. ואולם מאידך, הרי העובדות מדברות בעד עצמן - לא רק ההתנהגות של הנאשם 1 בכביש כמתואר בכתב האישום, אלא פרק הזמן שציינתי לעיל מתחילת תוקפה של הפסילה הקודמת. הדבר מחייב פסילה של ממש גם בתיק הזה. זאת ועוד: טען הסניגור שהיה חוסר הבנה מצידו של נאשם 1 לגבי תחילת הפסילה הקודמת, וזאת בדיבור שהיה בינו לבין הסניגור האחר. ואולם טוב עשה הסניגור כאשר השלים את דבריו וציין שאותו סניגור אחר מכחיש זאת. משכך פני הדברים, אכן נכון הוא לאמץ את ההסכמה להטיל פסילה בפועל, ואולם בנסיבות דלעיל, לא אוכל להעתר למשך פסילה כפי שההגנה עותרת לה. אשר לנאשם 2 - בעניינו, על פי כתב האישום מדובר במי שישב ליד הנהג. אכן הוא שותף לעבירות כמפורט בהוראות החיקוק, ואולם זו נסיבה לקולא. לא למותר להזכיר שהוא שהה במעצר כ-3 חודשים, וכן תקופה לא מבוטלת של מעצר בית מלא למעט איוורור. מתוך כתב האישום אציין שבעת שנאשם 1 נהג ברכב הפולו, לידו ישב גם נאשם 2. בנוסף, גם נאשם 2 ניסה להימלט מהמקום בעוד נאשם 1 נוהג ברכב. גם נאשם 2 היה מעורב בפגיעה בשוטר, אם כי לא מן החמורות. נאשם 2 ישב ברכב בעת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וממילא גם על פי הודייתו הוא אשם בה. עוד אציין בעניינו של נאשם 2 את עברו הפלילי על פי ת/3 הכולל 6 גזרי דין, ובהם, בנוסף לעבירה של סמים, ותקיפת שוטר, גם רשומה עבירה של גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, ונהיגה ללא ביטוח. בעניינו של נאשם 2 יש 4 הרשעות תעבורה, ומתוכן אציין אי ציות לתמרור עצור. אשר לנאשם 3 - ובכן על פי כתב האישום והעבירות שבהן הורשע, גם הוא ישב ברכב באותו רכב פולו בו נהג נאשם 1, בנוסף הוא השתתף במסלול נסיעת הרכב כמפורט בסעיף 12 - הוא קפץ לתוך הרכב דרך החלון האחורי סעיף 16 לכתב האישום, ולאחר מכן ביצוע העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. את הנסיבות האלה ראיתי לציין מתוך כתב האישום ואולם לכך אני מוסיף את עברו התעבורתי של נאשם 3 שהרי אין לו עבר פלילי "רגיל" - על פי הגליון ת/4 רשומות לחובתו 4 הרשעות בתעבורה, ומתוכן אציין את עבירת המהירות. לקולא אני מציין בעניינו של נאשם 3 לא רק את עברו הנקי כאמור, אלא גם את מותו הטרגי של אחיו הבכור בתאונת דרכים, ואת העובדה שהוא שהה במעצר כחודש ושבוע. כמו כן הוא היה במעצר בית מלא עד לפני כשבועיים. אשר לנאשם 4 - אני שוב בתמצית בלבד מפנה לכתב האישום המתוקן, ובעיקר מתוכו אני מפנה בהקשר לנאשם 4 לנסיון הימלטותו מהמקום, קפיצתו לתוך רכב הפולו הנוסע, העבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה על כל רכיביה כמפורט בסעיף 16 עד 21 לכתב האישום, ובנוסף היותו חלק מנסיון גניבת הרכב. בעניינו של נאשם 4 אני מפנה לגליון ת/5, המחזיק אמנם גזר דין אחד אך בו 7 תיקים, וכל כולו עבירות נגד רכב - גניבת רכב, חבלה ברכב, פריצה לרכב, וכן עבירה של הפרעה לשוטר. בעניינו של נאשם 4 חלק מההסדר כולל הפעלה של מאסר על תנאי של 9 חודשים מתוך התיק ת/6. זאת לחומרא. בעניינו של נאשם 4 כמו גם בעניינם של הנאשמים האחרים - אני שוקל להם לקולא בראש ובראשונה את הודייתם בעובדות כתב האישום המתוקן במ/2. הודייתם זו חסכה טרחה וזמן מרובים. בנוסף, השיקולים לקולא בעניינו של כל נאשם כפי שהדברים נטענו בפני ופורטו לעיל. הסדר הטיעון הוא למעשה הסדר סגור לעונשים בעניינם של הנאשמים. לכן האמור לעיל ממילא מביא לתוצאת אימוץ אותם עונשים. שתי סוגיות שנותרו פתוחות והן מעט יותר משמעותיות מהאחרות, הן הפסילה בפועל של נאשם 1 שעל כך כבר דיברתי לעיל, והסוגייה השניה זה גובה הפיצוי לשוטרים - שוטר אחד הוא מכתב האישום דנן, והשוטר האחר הוא מכתב האישום נשוא תיק הצירוף אותו צירף נאשם 4 - במ/3, שגם לגביו נאמר באותו תיק שהרכב פגע ברגלו (בנוסף לפירוט בראש גזר דין זה לגבי העבירות שביצעו הנאשמים, אני מוסיף לנאשם 4 את העבירות נשוא תיק הצירוף - תיק פלילי 4639/08 במ/3 מבית משפט השלום בתל אביב - פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, חבלה במזיד ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת כלי פריצה לרכב)). ובכן לגבי שני השוטרים נמצאתי למד שאין מדובר בחבלה חמורה כלל ועיקר, בתיק דנן מדובר בנזק לנעל ושפשוף בכף הרגל של השוטר, היינו כפי שהדברים מוגדרים חבלה בסעיף 14 ב' לכתב האישום במ/2, ובתיק הצירוף מדובר באיזכור של פגיעה ברגל של השוטר בסעיף 2 ותו לא. בנסיבות אלה אכן הפיצוי יהיא יחסית סמלי. לאור כל האמור לעיל, וכפי שפתחתי ואמרתי, נכון הוא לאמץ את הסדר הטיעון. אני גוזר איפוא על הנאשמים את העונשים הבאים: 1. מאסר בפועל - על נאשם 1 - 30 חודשי מאסר בפועל. אני מפעיל את המאסרים על תנאי שכנגד נאשם 1 שהוטלו עליו בתיק פלילי 2449/07 - שלום נתניה, של 9 חודשים ושל 6 חודשים - ת/2, באופן שהם יחפפו זה לזה, ובמצטבר למאסר בפועל שגזרתי על נאשם 1 כאמור לעיל. סך כל תקופת המאסר בפועל שישא בה נאשם 1 תהיה איפוא 39 חודשים אשר ימנו מיום מעצרו - 4/10/2009. נאשם 2 - מאסר בפועל של 21 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 4/10/2009 ועד יום 6/1/2010. נאשם 3 - 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 4/10/2009 ועד יום 11/11/2009. נאשם 4 - מאסר בפועל של 26 חודשים. אני מפעיל את המאסר על תנאי של 9 חודשים שהוטל על נאשם 4 בתיק פלילי 2766/03 - ת/6. מאסר על תנאי זה ירוצה במצטבר למאסר בפועל שהוטל לעיל. סך כל המאסר בפועל שישא בו נאשם 4 יהיה איפוא 35 חודשי מאסר בפועל, אשר ימנו מיום מעצרו 4/10/2009. כמו כן ינוכו לגבי נאשם 4 ימי מעצר נוספים (נשוא תיק הצירוף), מיום 5/6/2008 עד 25/6/2008. 2. מאסרים על תנאי לכל הנאשמים: א. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא ישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה לפי סעיף 499 או 500 לחוק העונשין, או עבירה לפי סעיף 332 לחוק העונשין, או עבירה נגד הרכוש מסוג פשע, והכל לרבות נסיון. ב. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא ישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, לרבות נסיון. ג. לנאשמים 1 ו-2 - בנוסף למאסרים על תנאי דלעיל - 6 חודשי מאסר על תנאי שבמשך שלוש שנים מיום שחרורם ממאסרם לא יעבור כל אחד מהנאשמים עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, לרבות נסיון. ד. לנאשם 1 - בנוסף למאסרים על תנאי דלעיל: 6 חודשי מאסר על תנאי שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו לא יעבור נאשם 1 עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, או נהיגה בזמן פסילה, או נהיגה ללא ביטוח. 3. עונש פסילה בפועל לנאשם 1 אני פוסל את נאשם 1 מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה - פוסל אותו מלנהוג בכל סוג של כלי רכב - לתקופה של 3 חודשים וזאת במצטבר לפסילה שהוא מרצה עתה, ופסילה זו שאני מטיל עתה תימנה מיום שחרורו ממאסרו. 4. פסילה על תנאי - לכל הנאשמים 7 חודשי פסילה על תנאי והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא ישא את עונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו כל עבירה הקשורה בנהיגה ברכב, לרבות העבירות נשוא גזר דין זה. 5. הפיצוי - על פי הסדר הטיעון, לנאשמים 1, 2 ו-4. נאשם 1 ישלם פיצוי לשוטר נשוא כתב האישום בתיק זה בסך של 500 ₪. נאשם 2 ישלם פיצוי לשוטר נשוא כתב האישום בתיק זה בסך של 300 ₪. נאשם 4 ישלם פיצוי לשוטר נשוא כתב האישום בתיק הצירוף כמפורט לעיל בסך של 300 ₪. כל סכומי הפיצוי דלעיל יופקדו בקופת בית המשפט עבור אותו שוטר רלוונטי (ראה פרטים להלן), וזאת תוך 60 יום מהיום. לא הופקדו סכומי הפיצוי כאמור, הרי שהם ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום שבו הם אמורים להיות מופקדים ועד למועד התשלום המלא בפועל. הפיצוי שישולם על ידי נאשמים 1 ו-2 לשוטר נשוא כתב אישום זה, יועברו על ידי המזכירות לשוטר דניאל בכר מס' אישי 1191204 מתחנת מרחב איילון. הפיצוי שישולם על ידי נאשם 4 יועבר לשוטר אבי סמט-כהן מיס"מ ירקון. 6 רכב פולו מספר רישוי 7336518 יוחזר לבעליו. שאר המוצגים: מכשירי טלפון ניידים יוחזרו לבעליהם. הוסברה לנאשמים זכותם לערער על פסק הדין תוך 45 ימים מהיום. ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הצדדים. גלעד נויטל, שופט פריצהגניבת רכברכב