חילופי מעבידים בענף השמירה - המשך עבודה באותם תנאים

חילופי מעבידים בענף השמירה - המשך עבודה באותם תנאים  
מ ב ו א

1. התובעים הגישו תביעות כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית וגמול שעות נוספות
 
2. בתאריך 20.5.02, ניתן בהסכמת הצדדים פסק-דין חלקי בנוגע לתביעות התובעים בעניין הבראה, חופשה וגמול בגין עבודה בשעות נוספות
 
3. השאלה היחידה שנותרה להכרעה היא, זכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת. בקליפת אגוז נציין, כי לגבי התובעים 1 ו-3 נטען, כי הם זכאים לפיצויי פיטורים למרות שהמשיכו לעבוד באותו מקום תחת מעביד אחר.ו
לגבי התובע 3 - מתעוררת שאלת תוקפו של סעיף בהסכם הקיבוצי המיוחד של הנתבעת, המחייב עובד,אשר סיים לעבוד אצל צד ג' לחכות תקופת המתנה בת חודשיים, שבמהלכה רשאית הנתבעת להציע לעובד הצעות עבודה. רק בסיום תקופה זו יוכל העובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.נ
4. זכאות התובעים 1 ו- 3 לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת
 
התובע 1- (עלי אלמחדי) מציין בתצהירו, כי התחיל לעבוד אצל הנתבעת ב- 5/95. הנתבעת הציבה את התובע בתפקיד נהג בתחנת אגד בדימונה עד 1.2.99. בתפקיד זה שימש התובע עד אשר הנתבעת הפסיקה לעבוד עם אגד ב- 1.2.99.ב
התובע החל לעבוד ב- 1.2.99 ב"שרותי השומרים" באותו מקום עבודה - חניון אגד
(סעיפים 1-2 – 4 –8 לתצהיר התובע מס. 1).ו
 
5. התובע מס. 3 - (אליק אברמוב) מציין בתצהירו, כי החל לעבוד ב- 7.7.94 אצל הנתבעת וזו הציבה אותו כמנקה בתחנת אגד בדימונה.
התובע מס. 3 עבד עד סוף 1/99 אצל הנתבעת ומ- 1.2.99 המשיך לעבוד באותו מקום ובאותו תפקיד באמצעות "שרותי השומרים".
 
6. התובעים 1 ו- 3, המשיכו לעבוד באותו מקום - תחנת אגד בדימונה ובאותו תפקיד – מנקים. השוני היחיד היה, חילופי קבלנים. בנעלי הנתבעת נכנסה חברת שרותי השומרים. מכאן, שאין לנו כל צורך להיכנס לשאלה, אם הנתבעת הציעה לתובעים 1 ו-3 לעבוד במקומות אחרים וכל שנשאר הוא, לבחון אם המשך עבודה באותו מקום בחילופי מעבידים, יש בו כדי לזכות אותם בפיצויי פיטורים.נ
 
7 סעיף 1 (א) לחוק פיצויי פיטורין התשכ"ג - 1963 קובע:
 
"מי שעבד שנה אחת ברציפות - ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות - אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים".
 
בפרשת "פנחס דלויה" נקבע, כי עת מדובר בקבלן שמירה או קבלן נקיון השולח עובדיו לבצע עבודות במפעלים שונים והקבלן מוחלף בקבלן אשר ממשיך להעסיק באותו מפעל את העובד שהועסק ע"י קודמו, יהיה הקבלן החדש חייב בפיצויי פיטורים לעובד (אם קמה לו זכאות כזאת) בגין כל תקופת עבודת העובד באותו מפעל.
 
ראה: דב"ע מ"ו8-3 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע י"ח, 48.
 
8. כך גם, כאשר עובד של חברת כוח אדם, שנשלח מטעמה לעבוד במפעל ולאחר מכן נשאר לעבוד באותו מפעל כעובד המפעל, תבוא במנין, לעניין הזכאות בפיצויי פיטורים גם תקופת עבודתו במפעל כעובד של חברת כוח אדם.
 
ראה: דב"ע שן/105-3 ת.ד.ל. שרותים טכניים נ' אהרון בביאן, פד"ע כ"ב , 102.
דב"ע נז/135-3 אגודת השומרים בע"מ נ' אברהם פיסקון, פד"ע לב, 87.ב
 
9. המסגרת הנורמטיבית המתקבלת מקריאת סעיף 1(א) הנ"ל, היא שימור רצף זכויות העובד במקום עבודה אחד, גם אם מתחלפים המעבידים.
 
10. מאחר והתובעים 1 ו- 3, המשיכו לעבוד בתחנת אגד בדימונה, לאחר שהנתבעת הפסיקה לתת לאגד שרותי כוח אדם, וזאת כשהתובעים מודים, כי החלו לעבוד עם חברת שרותי השומרים שהחליפה את הנתבעת במתן שירותי כ"א בתחנת אגד, הרי שלא נקטע רצף העבודה; מדובר בחילופי מעבידים ולא קמה לתובעים 1 ו-3 הזכאות לפיצויי פיטורים.ו
 
11. התובעים טוענים, כי הם עלולים להפסיד את פיצויי הפיטורים במידה ויתפטרו. לעניין זה יש להבהיר, כי לזכות לפיצויי פיטורים בעקבות רצף עבודה באותו מקום, יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, העובד במידה ויהיה זכאי, יקבל פיצויי פיטורים על כל תקופת עבודתו ולפי שכרו האחרון בסיום העבודה ולצורך העניין, תקופת העבודה אצל כל אחד מהמעבידים באותו מקום – מעשירה את העובד בסופו של דבר.נ
ומאידך, אם יתפטר, מפסיד את כל פיצויי הפיטורים, על תקופת עבודתו, אצל כל אחד מהמעבידים באותו מקום.ב
המחוקק כאמור, הביע את דעתו בסעיף 1 א לחוק פיצויי פיטורין ונתן עדיפות לרצף הזכויות שהעובד צובר באותו מקום. שכן יש ערך חשוב לותק של העובד ולהישארותו באותו מקום. באותו אופן, העובד מרוויח, כאשר באים לחשב את זכויותיו לצורך פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ועוד. זכויות אלו, משולמות ע"י המעביד החדש, לפי ויתקו באותו מקום, ולא לפי מועד תחילת עבודתו אצל המעביד החדש.ו
זאת ועוד, פיצויי הפיטורים באו לפצות העובד בגין הפסקת עבודתו במקום עבודה. במקרה שהתובע ממשיך לעבוד באותו מקום אין הגיון לפצות העובד, כי לא הופסקה עבודתו.נ
 
12. התובעים גם טענו בכתבי התביעה, לחלות הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה.
לצורך כך נציין, כי בהתאם להסכם הקיבוצי בענף השמירה ובענף הנקיון, זכאי עובד בזמן חילופי קבלנים, לפיצויי פיטורים. הוראות אלו לא הורחבו במפורש בצו הרחבה; התובעים לא הוכיחו, כי ההסכמים הקיבוציים בענפים אלו חלים על הנתבעת, שלכאורה לפי עיסוקה הינה חברה לאספקת כוח אדם. מכאן, שהתובעים אינם יכולים להנות מחלות הסכמים קיבוציים בענף השמירה או הנקיון.ב
 
13. על כן, תביעות התובעים 1 ו-3, לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, נדחות.ו
 
14. זכות התובע מס. 2 לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת
 
התובע מס. 2 - (אנדרי ציבולבסקי) מספר בתצהירו, כי החל לעבוד אצל הנתבעת כשומר מטעם הנתבעת בתחנת אגד בדימונה ב- 10.10.96 וסיים ב- 1.2.99. מאז לא המשיך לעבוד באותו מקום אצל הקבלן שזכה במכרז – שרותי השומרים (סעיפים 2, 5 י"א-י"ב, לתצהיר).נ
 
התובע מס. 2 מספר, כי לאחר שבוע ממועד סיום עבודתו, נסע יחד עם עובדים נוספים למשרדי הנתבעת ברמת-גן, שם נאמר להם ע"י ירדן, כי מחכות להם עבודות נקיון בעיריית ב"ש (סעיפים 5 י"ט –כ' לתצהיר).
התובע חזר ופנה למשרדי הנתבעת בב"ש וביקש לקבל הפנייה לעבודה בעיריית ב"ש, אולם נדחה שוב ושוב (סעיפים 5 כ"א – כ"ט).ב
 
בחקירתו הנגדית חזר התובע מס.2 על גרסה זו והוסיף, כי מאחר והוא אב לתינוק ואשתו היתה בהריון, החל לעבוד בחודש מרץ' 99 בבית מלון (עמ' 4 – 6 לפרוטוקול).ו
 
15. מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר מרדכי שחם, אשר בחקירתו הנגדית אישר, כי אינו יודע מידיעה אישית את העובדות אשר תוארו ע"י התובע 2 (עמ' 15-16 לפרוטוקול), בקשר לפניותיו לנתבעת והנאמר לו ע"י נציגי הנתבעת.נ
אמנם הנתבעת הגישה תצהיר מטעם הגב' ירדן שחר – סמנכ"ל בנתבעת, אולם בישיבה מיום 29.1.01, חזרה בה הנתבעת מהתצהיר (עמ' 7 לפרוטוקול) ועל כן, לא ניתן להתייחס לאמור בו בכל הקשור להצעות עבודה שהוצעו לתובע 2 ע"י הגב' שחר, אם כי אין מחלוקת כי שוחחה עימו על הצעות אולם היא לא היתה בסניף החברה בב"ש, שם לטענת התובע לא ניתנה כל הפנייה.ב
 
16. הנתבעת הגישה את מכתבה לתובע 2 מיום 3.3.99 (נ/1) בו מצויין, כי ב- 2/99 הוצעה לו עבודה בעיריית ב"ש באגף שפ"ע והתובע סרב לכך.
 
התובע לא נשאל אם קיבל את המכתב ולפחות על פי נוסח המכתב לא ברור כיצד קיבל העובד את המכתב, באשר אין עליו כתובת כלשהיא.ו
 
17. בנסיבות אלו, לנוכח העדר כל ראיה מהותית ומנוגדת מטעם הנתבעת, אנו מקבלים את גרסת התובע, לפיה הסכים לעבוד בעיריית ב"ש, אולם הנתבעת בפועל לא מסרה לו כל הפנייה לשם כך.נ
 
18. במצב זה, לכאורה היה התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת, מאחר והנתבעת במחדלה להציע לתובע הצעת עבודה או למסור לו הפנייה כגרסתו הביאה להפסקת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. זאת בהתחשב בכך, כי התובע עבד באותו מקום עבודה למעלה משנתיים.ב
 
כנגד זאת טוענת הנתבעת, כי על הצדדים חל הסכם עבודה קיבוצי מיוחד שנחתם בין הסתדרות העובדים הלאומית ובין הנתבעת ביום 2.6.97 (נספח ב 1 לכתב ההגנה).ו
 
סעיף 15 להסכם זה דן בנושא "עובד במעבר":
 
"15.1 עובד שסיים עבודתו בשרות הלקוח וטרם שובץ לעבודה אצל לקוח אחר לאחר חודשיים מתום הצבתו כאמור, יהיה רשאי להתפטר כדין מפוטר וחוק פיצויי פיטורים יחול עליו.נ
15.2 מבלי לגרוע מן האמור בס"ק 15.1, תקופת ההמתנה לשיבוץ מחודש כאמור בס"ק 15.1, תחשב לכל דבר ועניין כחל"ת, והיא תובא במנין תקופת ההודעה המוקדמת לפי סעיף 13."
 
לפי סעיף זה, עובד שלא שובץ במשך חודשיים מתום הצבתו אצל לקוח אחר,יהיה רשאי להתפטר כדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים.
מאחר והתובע 2 הודה, כי החל לעבוד בחודש מרץ בבית מלון, הרי לא יכול היה כבר לעבוד בנתבעת ולקבל הצעת עבודה במשך החודש השני לתקופת המעבר, ועל כן לא עמד בתנאי הסעיף לצורך קבלת פיצויי פיטורים.ב
 
לדעתנו, ניתן לדחות טענה זו על הסף, מאחר ולא הוכח, כי הנתבעת הציעה לתובע הצעות כלשהן בחודש מרץ 99'. מכאן עולה, כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים. לפי שיטת הנתבעת ובהתאם לסעיף 15, הנתבעת לא הציעה לתובע כל הצעת עבודה במשך חודשיים. לא נאמר מפורשות בסעיף 15, כי העובד אינו יכול לעבוד במקום אחר. גם אם העובד מתחיל לעבוד במקום אחר, אין זה מונע מהנתבעת להציע לו עבודה. על כן, משלא הוכח, כי הנתבעת הציעה לתובע עבודה במשך חודשיים, התובע זכאי לפיצויי פיטורים.ו
 
אולם, למען הסר ספק, נבחן את תקפותו של סעיף 15 בהסכם הקיבוצי המיוחד.
 
19. האם סעיף 15 סותר את תקנת הציבור?
 
הכלל הוא, כי בית-הדין אינו מתערב בתוכנם של הסכמים קיבוציים:
 
"כלל זה עולה לא רק מאמנת העבודה הבין-לאומית בדבר הזכות להתארגן, ולמשא-ומתן קיבוצי (כתבי אמנה, כרך 9, עמוד 453), שאושרה על ידי ישראל (צ' בר-ניב, העבודה במשפט העמים, עמ' 115); הכלל עולה גם מחוק ההסכמים הקיבוציים. עיון בחוק ההסכמים הקיבוציים מעלה,כי המחוקק נמנע מלהתערב בתוכנו של ההסכם הקיבוצי, אך קבע לכך סייג, והסייג עולה מסעיף 21 לחוק המעניק עדיפות לנורמה שנקבעה בחוק, על פני נורמה שנקבעה בהסכם קיבוצי".נ
 
ראה: דב"ע לג/25-3 ועד אנשי צוות דיילי אויר ואח' נ' עדנה חזין ואח', פד"ע ד', 365, 376.
בגץ 104/87 ד"ר נעמי נבו נ' בית-הדין הארצי ואח', מ"ד(4)749.ב
 
20. בפרשת עדנה חזין נקבע, כי לבתי הדין סמכות להתערב בתוכן הסכם קיבוצי מכוח סעיף 64 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני מטעמי "תיקון עולם".ו
 
בעניין זה, קובע סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 כי: "חוזה שכריתתו תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסרים או סותרים את תקנת הציבור – בטל".
 
לעניין זה יפים דבריו המאירים של כב' השופט י. טירקל בפרשת "איתנה ניב":
 
"תקנת הציבור אינה שער הפתוח לרווחה תמיד; הוא נפתח, נסגר קמעא או ננעל כלל - הכול לפי מידותיו של העיקרון הבא בו ולפי המידות של המתקשרים בחוזה.
המונח תקנת הציבור יוצא לשני פנים: מחד גיסא, משמש הוא להזרמת עקרונות חיצוניים – כדוגמת עקרון השוויון – לתוך המשפט הפרטי (דנג"ץ רקנט (פ"ד נ"ד(5) 330), בעמ' 363; ראו גם א' ברק פרשנות במשפט, כרך ד', פרשנות החוזה [75], בעמ' 129 ובעמ' 552); מאידך גיסא, מגן הוא על רצונם החופשי של המתקשרים בחוזה, שהוא עצמו "... עקרון גדול שבתקנת הציבור..." (דברי השופט אלון בע"א 148/77 רוט נ' ישופה בניה בע"מ (פ"ד לג
(1) 617), בעמ' 629). כך נאמר כי "תקנת הציבור היא תוצאה המשוכללת המתבקשת מהאיזונים הפנימיים בין הערכים והעקרונות הבאים בחשבון" (ע"א 6601/96 AES System lnc נ' סער (פ"ד נד (3) 850, בעמ' ,862). על המקור שבית המשפט שואב ממנו את תוכנה המהותי של תקנת הציבור אמר השופט זילברג כי "... על עצם השאלה מה הוא הסדר הציבורי או תיקון העולם, עלינו להשיב מתוך השקפות המוסד והתרבות שלנו, כי מקור אחר זולת ל'סדר' ול'תקינות' אין! (ע"א 461/62 צים חברת השיט הישראלית בע"מ נ' מזיאר [פ"ד י"ז, 1319], בעמ' 1332). באותה פרשה אמר השופט (כתוארו אז) לנדוי, כי המסגרת הכלכלית של המושג הסדר הציבורי תתמלא תוכן עצמאי מתוך מושגי יסוד של צדק ומוסר וצורכי המשטר החברתי והכללי המשתנים והולכים (שם,בעמ' 1335; וכן ראו דברי בע"א 1795/93 קרן הגימלאות של חברי אגד בע"מ נ' יעקב [פ"ד נ"א (5) 433], בעמ' 461; ראו גם: בג"ץ 6231/92 (פ"ד מט
(4) 749), בעמ' 775; ע"א 239/92 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' משיח [פ"ד מח (2) 66]; ע"א 3156/98 בן ישי נ' ויינגרטן [פ"ד נ"ה (1) 939, 325]. ראו ע' פרוש "תיאוריית סוס-הפרא, מרחב שיקול הדעת של השופט והמוסר האישי שלו" [משפטים י"ט (תשמ"ט – תש"ן].נ
 
"תקנת הציבור" היא אפוא כלי חשוב ורב עוצמה שניתן בידי בית המשפט על מנת לאזן בין עקרונות שבתיקון העולם לבין שאיפותיהם של פרטים המתקשרים ביניהם ויש להשתמש בו בזהירות מרובה. יש לזכור כי תוצאתו של השימוש בכלי זה היא התערבות בתוכנם של חוזים שערכו המתקשרים על פי שיקולים ואינטרסים שלהם; גם אין זה ראוי שעל ידי שימוש בכלי של תקנת הציבור יערוך בית המשפט חוזים עבור הצדדים. עם זאת יש לזכור שגם עקרון חופש החוזים איננו עיקרון אבסולוטי שאין לו תחומים וגבולות,וקיימים מקרים שבית המשפט יתערב בהם בתוכנו של הסכם מחמת תקנת הציבור ויעצב אותו מחדש (ג' שלו דיני חוזים [מהדורה שניה תשנ"ה], בעמ' 33-34 והאסמכתאות הנזכרות שם; גולדברג, "חופש החוזים והגבלתו בהסכם עבודה קיבוצי ובחוזי עבודה אישי המשפט ב' (תשנ"ה) 177, בעמ' 181-182; נ. כהן , "השוויון מול חופש החוזים" המשפט א' (תשנ"ג) 131."
 
ראה: בגץ 6845/00 איתנה ניב ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נח (6) 663,714.ב
 
21. על צרכי החברה והכלכלה, ניתן ללמוד מפסיקת בית-הדין הארצי, אשר הכירה בצד הזכות הניהולית שיש למעביד מכוח היותו בעל הקנין במפעל, בזכות לעבוד מכוח העבודה וההון אנושי – כזכות קניינית או מעין קניינית.
 
ראה: דב"ע לג/3-9 צורי בע"מ נ' ריקס, פד"ע ד', 477.
ע"ע 359/99 לאה לוין נ' רשות השידור, פד"ע לו, 400.
 
22. הזכות לעבוד, פירושה הכנסה מינימלית לקיום בכבוד כדבר הנובע מכבוד האדם. מכאן, שאי עבודה ואי השתכרות פוגעות בזכות לקיום, ביגוד דיור ומזון. מכאן, שיש לפרש כל פגיעה בזכות בזכות בדרך מצומצמת.
הזכות לעבוד גם מחייבת את המדינה לדאוג לכך שלכל אדם תהא אפשרות לעבוד.ו
 
הזכות לעבוד,להתפרנס ולפרנס את המשפחה בכבוד הם חלק כאמור מכללי הסדר הציבורי, הנובעים מצרכי המדינה והם גם חלק מתקנת הציבור.
 
ראה: דב"ע נב/148-3 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"ע כד, 255.נ
בג"ץ 161/94, אליהו אטרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) דינים עליון כרך לח' 702.ב
אלישבע ברק, אילוצים כלכליים של המעביד מול זכות העובד לעבוד – האיזון הראוי, ספר מנחם גולדברג עמ' 210, 217.ו
 
23. מקור נוסף לנורמות שיש להחיל מכוח תקנת הציבור מצאנו בחוק יסוד: חופש העיסוק הקובע בסעיף 3: "כי כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד".
 
על פי סעיף 15 להסכם הקיבוצי המיוחד, כופה הנתבעת על כל העובדים אצלה מצב בו שלא יעבדו במשך חודשיים ימים ולא יקבלו שכר וזאת על מנת שיוכלו לזכות בפיצויי פיטורים. דומה שמוסד העבדות פס מן העולם, אולם דעתנו היא, כי הנתבעת באמצעות סעיף 15, בראה אותו מחדש. הנתבעת מונעת מהעובדים שסיימו לעבוד אצל מזמין את האפשרות לעבוד במקום אחר - שכן אז יחשבו כמתפטרים ויפסידו את פיצויי הפיטורים. הנתבעת מונעת מהעובדים את האפשרות לקבל שכר על תקופת ההמתנה - והיא זכאית למשוך עד חודשיים את הזמן שבו תוכל להציע לעובד במעבר הצעת עבודה, וכל זאת נעשה בפיתוי של קבלת פיצויי הפיטורים.
 
הסעיף על פניו מנוגד לחרות היסודית המתוארת בחוק יסוד חופש העיסוק וזוהי הזכות לעסוק ולעבוד. כאשר העובד מממש את זכותו לעבוד במקום אחר, הרי שעל פי סעיף 15 הוא יענש בדרך של נטילת פיצויי הפיטורים. לא ראינו שהגבלה זו נעשתה לתכלית ראויה כלשהיא, לבד מהאינטרס הצר של המעסיק, אשר מנסה להתחמק מחובת תשלום פיצויי פיטורים.נ
ודאי שהגבלה זו אינה מידתית או סבירה, באשר לא הוצע לעובדים לקבל שכר בתקופה זו, או לצמצם את התקופה לפרק זמן הרבה יותר קצר. הנתבעת גם לא לקחה בחשבון את המקרים כמו זה של התובע אשר עבד באותו מקום מספר שנים ומעמדו שונה ממי שעבד מספר חודשים לצורך הזכות לפיצויי פיטורים.ב
 
יש לזכור, כי במשך תקופת המעבר העובד אינו יכול לקבל דמי אבטלה, כי לא פוטר עדיין ולכאורה לפי הנתבעת הוא נמצא בחל"ת. גם העובדה, כי הנתבעת רואה בתקופה זו חל"ת, מקוממת באשר יש בה משום כפייה של חופשה על העובד ללא שניתנה הסכמה של העובד לכך.
 
24. סעיף 15 להסכם הקיבוצי המיוחד פוגע בזכות של כל עובד להתפרנס ומחייב אותו באופן בלתי סביר והגיוני לשבת ולחכות להצעת עבודה במשך חודשיים מבלי יכולת לעשות את הדבר הבסיסי הנכון והראוי – לחפש עבודה. כאמור את התובע 2, הכריעה המצוקה הקיומית ובחודש מרץ 99 החל לעבוד בבית מלון. בשל כך ובעקבות האמור בסעיף 15 מענישה הנתבעת את התובע 2 ומונעת ממנו את פיצויי הפיטורים.
 
25. שקלנו גם מחד את מעמדה של הנתבעת כחברת כח אדם אשר מעצם מהותה מספקת עבודה לעובדיה על בסיס זמני ומשתנה ומאידך, כי מדובר בעובד שעבד באותו מקום עבודה ובאותם תנאים כשלוש שנים וכן את העיקרון שרק במקרים נדירים נוהג בית-הדין להתערב בתוכנם של הסכמים קיבוציים ולמרות כל זאת הגענו למסקנה, כי חוסר הסבירות של סעיף 15 זועק לשמיים.ו
 
26. סיכומו של דבר, אי סיפוק עבודה ומשכורת מהווים פיטורים למעשה, וזכותו אם לא חובתו של עובד לעזוב מקום עבודה כזה. לצורך העניין, אין זה משנה אם מדובר בהתפטרות או בפיטורים. מכאן שזכותו של העובד לפיצויי פיטורים, היתה קיימת לתובע מס. 2 לפני שחלפו חודשיים.
על כן, משיקולים של תקנת הציבור סעיף 15 להסכם הקיבוצי המיוחד אינו יכול לעמוד ועל כן הוא בטל.נ
 
27. סוף דבר
 
27.1 תביעות התובעים 1 ו-3 לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת נדחות.
27.2 מאחר וקיבלנו את גרסת התובע 2, כי לא הוצעה לו בפועל עבודה ע"י הנתבעת, וכאמור סעיף 15 בטל, הרי שהתובע 2 זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת.

חישובי התובע בתצהירו לא נסתרו ע"י הנתבעת, ועל כן נפסוק לו כדלקמן:
 
פיצויי פיטורים - 6294 ₪.ב
חלף הודעה מוקדמת - 2623 ₪.ו
מאחר ובין הצדדים היתה מחלוקת אמיתית בקשר לזכות התובע לפיצויי פיטורים, ישאו הסכומים הנ"ל, הן פיצויי הפיטורים והן חלף הודעה מוקדמת, ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.99 ועד התשלום בפועל.
הנתבעת תישא בהוצאות התובע 2 בסך - 2500 ₪, בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
 




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכויות שומרים

  2. הגדרת שומר שכר

  3. שעות נוספות לשומר

  4. זכויות שומר במלון

  5. הפסקת עבודה של שומר

  6. תוספת שכר לעובדי שמירה

  7. האם חברת שמירה שומר שכר

  8. חוק השומרים, תשכ"ז-1967

  9. האם מוסך מוסך שומר שכר ?

  10. עבודה בשמירה למשך 9 חודשים

  11. חילופי מעבידים בענף השמירה

  12. אי תשלום זכויות עובדי שמירה

  13. הפרשות מעביד לפנסיה לעובדי שמירה

  14. ההבדל בין שומר שכר לבין שומר חינם

  15. תביעה נגד חברת שמירה בגלל גניבת ציוד

  16. אחריות חברת שמירה על גניבה מאתר בניה

  17. אי תשלום זכויות סוציאליות לעובדי שמירה

  18. זכויות עובדים בחברות שמירה במגזר החרדי

  19. תקנות הסדרת השמירה (בדיקה רפואית), תשכ''ג-1963

  20. חילופי מעבידים בענף השמירה - המשך עבודה באותם תנאים

  21. תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ''א-1981

  22. צו שירותי שמירה (סוגי שמירה הטעונים רשיון), תשל"ב-1972

  23. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות), תשל''ב-1972

  24. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל''ג-1972

  25. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים), התשס"ו-2006

  26. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים), התשס"ה-2005

  27. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי-שמירה (אגרת רשיון) (מס' 2), תשל''ג-1973

  28. צו הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (סמכויות שומרים) (מס' 2), התשס"ה-2005

  29. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי), תשל''ב-1972

  30. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל''ב-1972

  31. תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), תשל''ג-1972

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון