1. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט שמעון שר) מיום 21/1/10 בת"א 15978/05, לפיו חויבה המערערת לשלם למשיבים 1 ו-2, ביחד, פיצוי בגין גניבת פטיש (באגר) אשר היה שייך למשיבה מס' 1 (להלן: X) ונגנב ממנה ביום 29/4/05. במסגרת ההליך בבית משפט קמא, הוגשה גם תביעה על ידי המערערת (להלן: תמנון) כנגד X והמשיב מס' 2, X חנא, על סך של 34,556 ש"ח בעבור שירותי שמירה שסיפקה המערערת. תביעת תמנון התקבלה, ובגינה אין ערעור. סכום שירותי השמירה נוכה מכלל הפיצויים שנפסקו לזכות X. 2. מלכתחילה נדון הערעור בפני האב"ד (ראה ישיבה מיום 30/6/10), ומשהועלתה הטענה כי תביעת X הוגשה על סכום של 307,000 ש"ח, לא היה מנוס להעביר את הדיון בפני הרכב (הדיון התנהל ביום 6/7/10). 3. במהלך הדיון בפני הרכב, הועלתה הצעה על ידי בית המשפט, להפחית מסכום הפיצוי נטו שנפסק, סכומים נוספים, וכן לבטל את החיוב שהוטל על תמנון בגין חריגה מהיקף הסיכומים שהוגשו על ידה, וזאת, בין היתר, לאור הסכמת באת-כוח המשיבים 1 ו-2 להמלצת בית המשפט שלא לעמוד על הוצאות אלה. נעיר עוד, שאם נפסקו הוצאות בגין אורך הסיכומים, היו צריכים אלה להיפסק לטובת אוצר המדינה. 4. לדיון בפני ההרכב הוזמנו גם המשיבים 3 ו-4 אשר אליהם שלחה תמנון הודעה צד ג'. המדובר בחברת הביטוח שביטחה את תמנון כחברת שמירה. על פי המלצת בית משפט קמא שנתקבלה על ידי באי-כוח הצדדים, פוצל הדיון. כדי למנוע דיון נוסף בשאלת חובת תמנון לנזק שנגרם לX וגובה הפיצוי שעל תמנון לשלם לX, נושאים אשר יכול שיחולו גם על הודעה צד ג', זומנו גם המשיבים 3 ו-4 לדיון שהתקיים ביום 6/7/10. למרות הזימון כדין, לא הופיעו משיבים אלה, ואולם מסרו הודעה לתיק בית המשפט לפיה הודיעה הראל, כי כל פסק דין שיינתן, יהיה מקובל עליה בכפוף לפסק הדין שיינתן בהודעה לצד ג', הליך התלוי ועומד בבית משפט קמא. לפיכך, גובה הפיצוי, ככל שייפסק על ידי ערכאה זו בקשר לאירוע הגניבה, יחול גם על המשיבים 3 ו-4, בכפוף כאמור לפסק הדין שיינתן ביחסים שבין תמנון למשיבים 3 ו-4. 5. בנוגע לגובה הפיצוי כאמור שעל תמנון לשלם לX, הודיעו הצדדים על הסכמתם לקבל את המלצת בית המשפט ולהעמיד את הפיצוי על סכום של 172,000 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה (8/11/05). מסכום זה יש לקזז סך של 34,556 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה שהוגשה על ידי תמנון. כמו כן, הוסכם לבטל סך של 12,000 ש"ח, הוצאות שנפסקו לחובת תמנון בגין הפרת החלטת בית משפט קמא בנוגע להיקף הסיכומים שהוגשו מטעמה. עוד הוסכם, כי בערעור יישא כל צד בהוצאותיו. 6. המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא אם יש להוסיף לסכום של 172,000 ש"ח - סכום הפיצוי בגין הגניבה, מע"מ או שמא מדובר בסכום הכולל את סכום המע"מ. לעניין זה, יש להפנות את הצדדים להלכה כי כספי פיצויים בגין גניבת הפטיש, כמו גם כספי פיצויים המשולמים על ידי חברת הביטוח בגין שריפה שארעה בעסק, אלה הם פיצויים שאינם חייבים במס ערך מוסף, וממילא לא חלה החובה לשלם בגינם מע"מ. התוצאה הנלווית היא שלא ניתן להזדכות במס תשומות. עקרון מע"מ הוא מס המוטל על הערך המוסף והוא נועד לבטא תוספת ערך שהוא ההפרש בין מכירותיה של היחידה הכלכלית לבין קניותיה. כאשר הפיצוי הוא עבור נכס שאינו קיים והפיצוי בא במקומו, אין מקום לחייב במע"מ. "מכירה" לצורכי מע"מ מתקיימת על ידי פעולה של העברה מהמוכר לקונה, ולא על ידי הוצאה חד-צדדית של נכס מרשותו של העוסק. בניגוד להגדרת "מכר" בנוגע למס ריווחי הון (ראה סעיף 88 לפקודת מס הכנסה), שם נכללה במונח "מכר" "כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כלשהי מרשותו של אדם" (ראה גם סעיף 85 לפקודת מס הכנסה המחייב במס הכנסה על "מלאי עסקי שהוצא או הועבר מהעסק") לא הורחב כאמור המונח "מכירה" לצרכי מע"מ, באופן דומה, ומכאן שלא ניתן להסיק על כוונה של המחוקק לחייב במע"מ פעולות חד-צדדיות שכאלו (ראה נמדר, מס ערך מוסף (תשס"ד-2003) חלק ראשון, סעיף 307 לרבות ה"ש 71, ולעניין ניכוי תשומות, שם, חלק שני, סעיף 1805). ואכן בע"ש 1694/92 (חברת אול שירותים בע"מ נ' מושיץ, פ"ד מט(2) 397), הבהיר בית המשפט העליון כי לאור סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף ותוך עיון בהגדרת "מכר", שם: "אין מקום לסברה שקבלת פיצוי נזקי הוא בגדר אירוע החב במס ערך מוסף, שכן ההנחה היא שבמצב זה ניתקת הזיקה, הנמצאת ביסוד החיוב במס, בין קבלת התשלום לבין פעילותה המסחרית של אותה יחידה" (ההדגשה במקור - ש' ו', שם, 417 א-ה, ראה גם ע"ש (מחוזי-חי') 4/88 מזרחי נ' מע"מ. ניתן ביום 8/7/88; ע"א 507/02 ממונה אזורי מס ערך מוסף, חיפה נ' אבי צמיגים בע"מ, פ"ד נח(3) 817 ו- 820, להלן: פס"ד אבי צמיגים). לפיכך, אין סכום הפיצוי הנ"ל - 172,000 ש"ח - מחייב תוספת מע"מ. שונה המצב לגבי הסכום של 34,556 ש"ח שבדין צריך שיכלול תוספת מע"מ, בהיותו בגין עסקה למתן שירותי שמירה. 7. אשר על כן, אנו מורים על קבלת הערעור באופן שגובה הפיצוי כאמור שעל תמנון שיווק מערכות התראה ומיגון בע"מ (להלן: תמנון) לשלם לX חברה לפיתוח ובניין בע"מ (להלן: X), יעמוד על סכום של 172,000 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה (8/11/05). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8/11/05 ועד ליום התשלום בפועל, בקיזוז סך של 34,556 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה שהוגשה על ידי תמנון (22/9/05), כאשר זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22/9/05. סכום הוצאות שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ לטובת X, יעמוד בעינו והוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין בבית משפט השלום (21/1/10). אנו מורים על ביטול הסכום של 12,000 ש"ח, הוצאות שנפסקו לחובת תמנון בגין הפרת החלטת בית משפט קמא בנוגע להיקף הסיכומים שהוגשו מטעמה. כל צד יישא בהוצאותיו בערעור. הפיקדון, אם הופקד, יועבר לידי באת כח X, על חשבון ההוצאות שנפסקו בבית משפט השלום, והיתרה אם קיימת, תועבר לתמנון באמצעות בא כוחו. 8. שיעור הפיצוי כפי שנפסק חל גם על המשיבים 3 ו-4, בכפוף כאמור לפסק הדין שיינתן ביחסים שבין תמנון למשיבים 3 ו-4. 9. לעניין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין זה עד למתן פסק דין בהודעה לצד ג', אין בדעתנו להיעתר לבקשה כפי שהוגשה, הן לאור סכום ההשתתפות העצמית החל על תמנון, והן לאור הסכמת X ומר חנא X, להסכים שהסכומים הנ"ל ישולמו בתשלומים חודשיים, על חשבון פסק הדין, עד לסיום המחלוקות שבין תמנון לבין המשיבים 3 ו-4, וכי כל עוד תמנון תעמוד בתשלומים החודשיים, לא ייפתח הליך הוצאה לפועל. להסכמה זו אנו נותנים תוקף של החלטה. לצורך ביצוע ההחלטה האמורה, אנו מורים לתמנון להמציא לX באמצעות בא כוחה, צ'קים בגין התשלומים החודשיים המוסכמים לתקופה ראשונה של 24 חודשים. המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים. ניתן היום, ב' אב תש"ע, 13 יולי 2010, בהעדר הצדדים. ש' וסרקרוג, ס' נשיאהאב"ד י' כהן, שופט ר' שפירא, שופט סיכומיםמסמכים