שינוי הסכם אשראי עם הבנק

שינוי הסכם אשראי עם הבנק
רקע עובדתי:
המערערת עותרת בשני התיקים לביטול הבאתם של שיקים במנין שיקים שסורבו. הבקשות הוגשו בשני התיקים בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

המערערת ניהלה חשבון עו"ש אצל המשיב, כאשר המשיב לא העמיד למערערת מסגרת אשראי כלשהי, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים.

המערערת טוענת, כי חשבונה אצל המשיב התנהל באופן שהמערערת בדקה בסיומו של כל יום עסקים, האם במהלך היום החולף הוצגו לפרעון שיקים שמשכה המערערת מהחשבון. אם גילתה, כי שיקים שכאלו אכן הוצגו לפירעון, מיהרה המערערת והפקידה למחרת בחשבון שיקים או כסף מזומן, על מנת שיהיה כיסוי לשיקים שהוצגו לפירעון בחשבון יום קודם לכן. המשיב כיבד את השיקים, שהוצגו לפירעון בחשבון, למרות שלעיתים לא היה במועד הצגת השיקים לפרעון כיסוי מספיק בחשבון. התנהגות זו של המשיב פורשה על ידי המערערת כהסכם מכללא, ולפיו מכבד המשיב שיקים שהוצגו לפרעון בחשבון גם בהעדר כיסוי מספיק, וזאת על סמך ההפקדות שבוצעו ביום העסקים שלאחר מכן. עוד טוענת המערערת, כי מנהל סניף המשיב, שם התנהל חשבון המערערת, סיכם בשיחה עם מנהל המערערת, מר ערן בלקר, כי אם לא יהיה כיסוי מספיק לשיקים, שיוצגו לפרעון בחשבון, תדאג המערערת להפקיד למחרת שיקים בסכומים מספיקים, והמשיב יכבד את השיקים שהוצגו לפרעון בחשבון.

המערערת טוענת, כי פעלה בהתאם לסיכום זה, אך בשלב כלשהו הפר המשיב את הסיכום, ובניגוד לו החל להימנע מכיבוד שיקים בחשבון.

המשיב מנגד מכחיש קיומו של סיכום שכזה עם המערערת. המשיב טוען, כי מעולם לא אושרה למערערת מסגרת אשראי. מיד עם פתיחתו של החשבון הא סווג כחשבון בעל סיכון גבוה. לפיכך דרש המשיב מהמערערת לדאוג לכך, שכבר במועד הצגתם לפירעון של שיקים שנמשכו מהחשבון, יהיה בחשבון כיסוי מספיק. המערערת התעלמה מדרישה זו של המשיב, וניסתה להכתיב למשיב את אופן ניהול החשבון, הפקדתו של כיסוי לשיקים יום לאחר הצגתם של שיקים שנמשכו מהחשבון לפירעון. בכך ניסתה המערערת לכפות על המשיב מתן אשראי. המערערת הותרתה בענין זה על ידי המשיב. אמנם במספר מקרים ספציפיים, ובהתאם לאישור מיוחד של מנהל הסניף, כיבד המשיב שיקים שנמשכו מהחשבון, למרות שהכיסוי לפרעונם הופקד בחשבון רק למחרת.

דיון:
בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן – החוק) נאמר:

"לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1) ...
(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
(4) ...
(5) ..."

על המבקש לגרוע שיק מרשימת השיקים המסורבים מוטל הנטל להוכיח, כי התקיימה איזו מהעילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק.

המערערת טוענת, כי העובדה, שמפעם לפעם כיבד המשיב שיקים למרות העדר כיסוי מספיק וזאת על סמך הפקדות מאוחרות יותר, שביצעה המערערת, יצרה הסכם מכללא, שיש בו כדי לחייב את המשיב לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון גם בהעדר כיסוי מספיק.

בע"א(ת"א)1427/03, אי.אנד גי. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ נאמר:

"העובדה שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה לעשות כן בעתיד ולתמיד. הגדלת מסגרת האשראי בעבר אינה יכולה לייצור אצל המערערת, יסוד סביר להניח שעל הבנק לפרוע שיקים, גם אם היא חרגה ממסגרת האשראי, ואף אם מדובר בסכום צנוע.
בנק הינו גוף מסחרי והוא בוחר את סיכוניו בהתאם ללקוח הספציפי ונסיבותיו, מתן חריגה בעבר של הבנק למערערת איננו מהווה בהכרח זכות עתידית לחריגה".

כן ראה לענין זה ע"א (אשקלון) 313/03, באלי איסמעיל נ' בנק הפועלים בע"מ,.

כב' השופט יצחק עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג)449, 469-470, כותב:

"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח – להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר. החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה, כי בעל החשבון 'נזכר' רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו... שיקולי הבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים, שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי...זכותו של לקוח, הפועל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, נופלת מזכותו החוזית על פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי. העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי".

עצם העלמת העין מצידו של המשיב מקיומה של יתרת החובה שנוצרה בחשבון למרות העדרו של הסכם להקצאת אשראי, אין בה כדי להקנות למבקשת יסוד סביר להניח, כי על המשיב היתה מוטלת חובה לפרוע את השיקים. העלמת עין זו גם איננה יוצרת הסכם מכללא להקצאת אשראי.

עוד נאמר במאמרו הנ"ל של כב' השופט עמית:

"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח – להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר. החזרת שיקים על-ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה, כי בעל החשבון 'נזכר' רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו... שיקולי הבנק לאפשר חריגה ממסגרת האשראי הם שיקולים עסקיים טהורים, שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי... זכותו של לקוח, הפועל בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, נופלת מזכותו החוזית על-פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי. העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי" (בעמ' 470-469, וראו האסמכתאות שם).

כן ראו אצל יובל אזני, שיקים ללא כיסוי, כרך ב (2003), עמ' 441-436:

"העובדה שהבנק פורע מעת לעת שיקים מעבר למסגרת האשראי, אינה יכולה ליצור מציאות אובייקטיבית אפילו בתודעתו הסובייקטיבית של הלקוח, כי הסכם האשראי שונה או כי נוצר הסכם אשראי חדש".

דברים אלו צוטטו בפסק הדין ברע"א 10683/07, מטאניס מיכאל חברה לבנין ועב' אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, עמ' 4-5 לפסק הדין.

במקרה דנן לא הראתה המערערת התנהגות עקבית במסגרתה כיבד המשיב באופן מתמשך ורצוף שיקים ללא כיסוי מספיק. עצם העובדה, כי שיקים רבים סורבו על ידי המשיב, יש בה כדי לסתור את הטענה בדבר קיומו של הסכם מכללא לכיבודם של שיקים ללא כיסוי מספיק.

החשבון נפתח ביום 21.6.05, כפי שעולה ממסמכי פתיחת החשבון, אשר צורפו לתשובת המשיב בע"א 33/06. כפי שעולה מדפי החשבון המצורפים לכתב התשובה של המשיב בע"א 33/06, כבר ביום 12.8.05 סורב בחשבון שיק מס' 669107 ע"ס 2180.03 ₪ מחמת העדר כיסוי מספיק. ביום 17.8.05 סורב בחשבון שיק נוסף שמספרו 669079
ע"ס 806 ₪. גם שיק זה סורב מחמת העדר כיסוי מספיק. ביום 30.9.05 סורב בחשבון שיק מס' 669125 ע"ס 1,170 ₪. גם הפעם נבע הסירוב מהעדר כיסוי מספיק. ביום 3.10.05 סורב בחשבון מחמת העדר כיסוי מספיק שיק מס' 669124 ע"ס 2,600 ₪. ביום 20.10.05 סורב שוב אותו שיק מחמת העדר כיסוי מספיק, לאחר שהשיק הוצג לפירעון פעם נוספת. ביום 15.11.05 סורב בחשבון מחמת העדר כיסוי מספיק שיק מס' 669084 ע"ס 2,000 ₪. ביום 11.12.05 סורב בחשבון מחמת העדר כיסוי מספיק שיק מס' 669085 ע"ס 2,000 ₪. ביום 11.1.06 סורב בחשבון מחמת העדר כיסוי מספיק שיק מס' 671945 ע"ס 1,229.80 ₪. כיצד יכולה המערערת לטעון במצב דברים זה, כאשר המשיב מסרב לפרוע שיקים מחמת העדר כיסוי מספיק, לקיומו של הסכם מכללא עם המשיב, ולפיו יכבד המשיב שיקים גם בהעדר כיסוי מספיק?! התנהלותו של המשיב מצביעה על מצב הפוך, כאשר המשיב אינו מסכים לכבד שיקים בהעדר כיסוי מספיק. בהתנהלות המשיב יש כדי לדחות את טענות המערערת בדבר קיומו של הסכם מכללא כלשהו לפירעון שיקים בהעדר כיסוי.

המערערת אף טוענת יותר מכך, כי היה סיכום בעל פה בין מנהל המערערת, מר בלקר, ובין מנהל סניף המשיב. לטענת מר בלקר בתצהיר עדותו, למרות שלא אושרה למערערת מסגרת אשראי בחשבון, היה סיכום, ולפיו יכבד המשיב שיקים שנמשכו מהחשבון בתמורה להפקדת שיקים דחויים למחרת. אלא שמר בלקר איננו זוכר במדויק,מתי הושג סיכום זה (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 10 – עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 5). בעדותו בפני ציין מר בלקר מספר מועדים חלופיים בעניין זה, באוקטובר, בספטמבר ואולי אף באוגוסט (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 15-16).

יתירה מכך, טענה זו של המערערת משוללת כל הגיון כלכלי. מר בלקר אישר בעדותו בפני, כי בהעדר אפשרות לספק בטחונות לא הוקצתה למערערת מסגרת אשראי בחשבון (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 7-8 ושורה 13). היעלה על הדעת, שבמצב דברים שכזה יסכים המשיב לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון בתמורה לשיקים דחויים שיופקדו לאחר מכן?! תשובה של ממש לתמיהה זו לא היתה בפיו של מר בלקר (ראה עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 19 – עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 7).

לנוכח הססנותו של מר בלקר, מנהל המערערת, בנוגע למועד בו הושג הסיכום הנטען, ולנוכח הסתירה הפנימית שבגוף הטענה, כאשר מחד נטען להעדר מסגרת אשראי ומאידך נטען לקיומו של סיכום המאפשר קבלת אשראי, שלמעשה איננה מוגבלת בסכום, ובמיוחד לאור סרובו של המשיב לפרוע שיקים בהעדר כיסוי מספיק, כמתואר בפרוטרוט לעיל, אינני מקבל את טענת המערערת בדבר הסיכום הנטען, ודוחה טענה זו.

בהעדר סיכום כלשהו ובהעדר מסגרת אשראי בחשבון עלינו לבדוק, האם בנוגע לכל אחד מן השיקים שסורבו היתה יתרה מספקת בחשבון, באופן שעל המשיב היה לכבדו, אם לאו.

בפתיחתו של יום 10.2.06 היתה בחשבון יתרת חובה בסך 309.49 ₪. שולמו באותו יום 17.57 ₪ ל"אינטרנט גולד קו", וכן סך של 2,332 ₪ לאיגוד ליסינג בע"מ. בנוסף הוצגו לפירעון שני שיקים שנמשכו מהחשבון, שיק מס' 672015 ע"ס 475 ₪ ושיק מס' 672021 ע"ס 657 ₪. אין חולק, כי במועד הצגת השיקים לפרעון לא היה כיסוי מספיק בחשבון. בנסיבות אלו, ובהעדר סיכום כלשהו עם המשיב, כאמור לעיל, שעל פיו היה על המשיב לכבד את השיקים גם במקרה של העדר כיסוי מספיק בעת הצגתם של השיקים לפירעון, דין הבקשה לאי הבאתם של שיקים אלו במנין השיקים המסורבים להידחות.

ביום 2.4.06, בעת שהיתה יתרת חובה בחשבון בסך 1,920.53 ₪, הופקדו בחשבון 700 ₪ במזומן, כך שיתרת החובה עמדה על סך 1,220.53 ₪. באותו מועד הוצגו לפירעון בחשבון השיקים הבאים: שיק מס' 671930 ע"ס 11,800 ₪, שיק מס' 672004 ע"ס 184 ₪, שיק מס' 673581 ע"ס 1,500 ₪, שיק מס' 673583 ע"ס 2,000 ₪, שיק מס' 673590 ע"ס 1,800 ₪ ושיק מס' 673598 ע"ס 2,000 ₪. עיון בדפי החשבון המצורפים לתצהירו של מר בלקר מלמדים, כי במועד הצגת השיקים לפרעון לא היה כיסוי מספיק בחשבון. בנסיבות אלו, ובהעדר סיכום כלשהו עם המשיב, כאמור לעיל, שעל פיו היה על המשיב לכבד את השיקים גם במקרה של העדר כיסוי מספיק בעת הצגתם של השיקים לפירעון, דין הבקשה לאי הבאתם של שיקים אלו במנין השיקים המסורבים להידחות.

ביום 18.6.06 הוצג לפירעון שיק מס' 673591 ע"ס 1,800 ₪. כיבודו של שיק זה העמיד את החשבון ביתרת חובה בסך 1,342.75 ₪. בהעדר כיסוי מספיק ובהעדר מסגרת אשראי סורב השיק כדין, ודין הבקשה לאי הבאתו במנין השיקים המסורבים להידחות.

ביום 23.6.06 סורב שיק מס' 675343 ע"ס 2,277 ₪. המערערת איננה חולקת על כך, כי כיבוד השיק על ידי המשיב היה מותיר את החשבון ביתרת חובה. בהעדר כיסוי מספיק ובהעדר מסגרת אשראי סורב השיק כדין, ודין הבקשה לאי הבאתו במנין השיקים המסורבים להידחות.

ביום 3.7.08 הוצג לפירעון בחשבון שיק מס' 671666 ע"ס 1,747.50 ₪. החשבון עמד באותה עת ביתרת חובה בסך 389.65 ₪. בהעדר כיסוי מספיק בעת הצגת השיק לפירעון ובהעדר מסגרת אשראי סורב השיק כדין, ודין הבקשה לאי הבאתו במנין השיקים המסורבים להידחות.

ביום 17.9.06 הוצג לפירעון בחשבון שיק מס' 675339 ע"ס 1,140 ₪. בפתיחתו של יום זה היתה בחשבון יתרת זכות בסך 1,578 ₪. בחשבון הופקדו באותו יום שיקים בסך של 2,177 ₪, כך שיתרת הזכות לאחר הפקדתם היתה בסך של 3,755 ₪. באותו יום הוצגו לפירעון בחשבון השיק הנ"ל וכן עוד שלושה שיקים בסך 500 ₪, בסך 577 ₪ ובסך 2,500 ₪. השיק בסך 2,500 ₪ סורב מחמת נימוקים טכניים, כפי שעולה מדף החשבון, אשר צורף כנספח ח לבקשה בע"א 34/07. שני השיקים האחרים כובדו. במצב דברים זה כיבוד שיק מס' 675339 הנ"ל היה מותיר את החשבון ביתרת זכות, זאת לאור העובדה, שהשיק בסך 2,500 ₪ לא כובד, כאמור לעיל. לפיכך דין הבקשה לאי הבאתו של שיק מס' 675339 במנין השיקים המסורבים להתקבל.

ביום 18.9.06 הוצג לפירעון בחשבון שיק מס' 676574 ע"ס 1,000 ₪. עיון בדף החשבון שצורף כנספח ח לבקשה בע"א 34/07 מלמד, כי כיבוד השיק היה מותיר את החשבון ביתרת זכות, כך שדין הבקשה לאי הבאתו של שיק זה במנין השיקים המסורבים להתקבל.

ביום 20.9.06 הוצג לפירעון בחשבון שיק מס' 676559 ע"ס 1,850 ₪. עיון בדף החשבון המצורף לבקשה מלמד, כי בעת הצגת השיק לפירעון לא היה בחשבון כיסוי מספיק לשיק, ולפיכך סורב השיק כדין. ממילא דין הבקשה לאי הבאתו של שיק זה במנין השיקים המסורבים להידחות.

ביום 27.3.07 הוטל עיקול על הכספים בחשבון במסגרת הליכים שננקטו בתיק הוצל"פ
1-06-32155-03. לטענת המערערת, בנסיבות אלו היה על המשיב לסרב לכבד שיקים שהוצגו לפירעון בחשבון במהלך שישים הימים שלאחר הטלת העיקול רק מחמת הנימוק "חשבון מעוקל", וזאת גם בהעדר כיסוי מספיק בחשבון לאותם שיקים. המשיב לא נהג כן, ובמהלך שישים הימים שלאחר הטלת העיקול סרב לכבד ארבעה שיקים תוך ציון הנימוק "אין כיסוי מספיק (אכ"מ)". יצויין, כי אין המערערת טוענת, שבזמן הצגתם לפירעון של אותם ארבעה שיקים היה כיסוי מספיק בחשבון.

בסעיף 2א לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, נאמר:

"סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך ששים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול ".

האם פירושו של הסעיף הוא, כפי שטוענת המערערת, שבכל מקרה לא ייחשב השיק כמסורב, או שמא נכון הדבר רק אם סיבת סירובו הבלעדית של השיק היא מחמת העיקול שהוטל, כאשר יש בחשבון כיסוי מספיק לשיק? האם כאשר אין בחשבון כיסוי מספיק לשיק המוצג לפירעון, גם אז לא ייחשב השיק למסורב, אם הוטל עיקול על אותו חשבון?

בבואנו לפרש הוראה מהוראות חוק שיקים ללא כיסוי מן הראוי שיהיו לנגד עינינו הדברים שנאמרו ברע"א 9162/04, סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,:

"ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי, צריך שתהא מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך הן על הנפגעים הישירים שלא נפרעו שיקים שנמסרו להם, ולעתים – כפי שציין בית המשפט המחוזי – על צדדים שלישיים, והן, במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה. לפיכך, ומבלי לפגוע במעשים ופעלים אחרים של המבקשים, אין מנוס מהפעלת הסנקציות שקובע המחוקק.

... על מושכי שיקים ללא כיסוי לידע, כי אינטרס הציבור, שעליו אמונים בתי המשפט, הוא להיאבק בכך. אין פירוש הדבר שלא יהיו מקרים בהם תובא תקופת הסעד הזמני בחשבון, כגון על פי נסיבות אישיות מיוחדות. אך משבנגע ומכת מדינה עסקינן, אין מנוס ככלל משימוש באפשרות זו בצמצום ומתוך גישה מחמירה".

סבורני, כי גישה זו צריכה לשמש כאבן יסוד בפרשנותו של החוק. לאור גישה זו, שיש בה כדי להצביע על המטרה החקיקתית שביסוד החוק, מלחמה בנגע קשה ומטריד זה של משיכת שיקים ללא כיסוי המעיב על ניהול חיי כלכלה תקינים ומקשה עליהם, יש לדחות מכל וכל את הפרשנות אותה מייחסת המערערת להוראות סעיף 2א לחוק.

יתירה מכך, הפרשנות הנטענת על ידי המערערת איננה מתקבלת על הדעת, ויש בה כדי להעניק פרס למי שמושך שיקים ללא שדאג לכיסוי מספיק לאותם שיקים, כאשר בנוסף להעדר הכיסוי קיים גם עיקול בחשבון. היתכן שבמצב דברים בו נלווית להעדר הכיסוי הטלת עיקול, יביא הדבר להענקת פרס למושך השיק? ההפך הוא הנכון, כשנמשך שיק מבלי שיהיה לשיק כיסוי מספיק, ולכך נלווה עיקול שמוטל על החשבון יש להחמיר יותר עם מושך השיק. נראה, כי הפרשנות הנכונה שאותה יש לייחס להוראות סעיף 2א הנ"ל היא, מתן הקלה במקרה בו קיים כיסוי לשיק שנמשך, והסיבה היחידה בגינה סורב השיק היא העיקול, שהוטל על הכספים בחשבון.

לאור פרשנות זו של הוראות סעיף 2א הנ"ל בדין סירב המשיב לכבד את השיקים, המפורטים בסעיף 26 לבקשה בע"א 34/07, ובדין הכלילם ברשימת השיקים המסורבים. לפיכך דין הבקשה, ככל שהיא נוגעת לשיקים אלו, להידחות.



סיכומם של דברים, התובענות נדחות, למעט התובענה בע"א 34/07, ככל שהיא נוגעת לשיק מס' 675339 ולשיק מס' 676574. בנוגע לשיקים אלו הבקשה מתקבלת, והוא יגרע מרשימת השיקים המסורבים.



משנדחו התובענות ברובן, תשא המערערת בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הפקדון שהופקד על ידי המערערת יחולט ויועבר למשיב על חשבון סכום ההוצאות הנ"ל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק נתוני אשראי

  2. כרטיס אשראי חסום

  3. ביטול עסקת אשראי

  4. הכחשת עסקת אשראי

  5. זיוף כרטיסי אשראי

  6. העמדת אשראי לפרעון

  7. כרטיס אשראי מזוייף

  8. אי חידוש מסגרת אשראי

  9. תביעה בגין העמדת אשראי

  10. שינוי הסכם אשראי עם הבנק

  11. שימוש לרעה בכרטיס אשראי

  12. הפסקת אשראי על ידי הבנק

  13. שימוש בכרטיס אשראי גנוב

  14. אשראי במסגרת ליווי בנקאי

  15. חיוב על כרטיס אשראי גנוב

  16. תביעה נגד כאל כרטיסי אשראי

  17. חריגה ממסגרת אשראי מאושרת

  18. גביה שלא כדין בכרטיס אשראי

  19. תיקון חוק שירות נתוני אשראי

  20. תביעה של לאומי קארד נגד לקוח

  21. הפסקת אשראי בנק לפרויקט בניה

  22. איבוד כרטיס אשראי בשדה התעופה

  23. טענה כי הבנק ניצל מצוקת אשראי

  24. ביטול קנייה בכרטיס אשראי שנגנב

  25. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית

  26. תביעה בגלל סירוב הבנק לתת אשראי

  27. רשלנות בשמירה על קוד כרטיס אשראי

  28. דרישה לפתוח חיסכון כתנאי לקבלת אשראי

  29. בקשה לא לחייב חשבון - אשראי דוקומנטרי

  30. בדיקת תעודה מזהה - תשלום בכרטיס אשראי

  31. תקנות שירות נתוני אשראי, התשס''ד-2004

  32. אשראי בריבית נמוכה לרכישת קרנות נאמנות

  33. חוק היטל על אשראי במטבע חוץ, התשמ"ז-1987

  34. הזמנת כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס אשראי מזוייף

  35. שימוש בצ'קים או כרטיס אשראי בהליך פשיטת רגל

  36. פיצוי על חוסר אפשרות למשוך כסף בכרטיס אשראי בחו''ל

  37. בקשה להבהרת החלטה ולמתן צו עיקול זמני על מסגרת האשראי

  38. הסתמכות על הבטחה בעל פה על ידי עובדי הבנק כי יינתן אשראי

  39. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק), התשס"ד-2004

  40. תקנות שירות נתוני אשראי (הכשרה לפקח על פעולות), התש''ע-2009

  41. העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת

  42. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של תיקון מס' 3 לחוק), התשס"ט-2009

  43. טוען הבנק כי לא חייב לכבד כל פעולה אשר תביא לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון

  44. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס''א-2001

  45. תקנות הגנת הצרכן (מכירות, מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ''ג-1983

  46. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (קביעת אחידות מטבע בחוזי ביטוח ודמי ביטוח באשראי), התשמ''ד-1984

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון