א. מבוא 1. בפני שתי בקשות לסילוק על הסף של תביעה אותה הגיש המשיב, לשתי הבקשות (להלן מר אנג'ל) נגד המבקשות וכנגד נתבעים נוספים, הכל כאמור בכתב תביעה אשר תוקן מספר פעמים. כתב תביעה מתוקן אחרון הוגש ביום 25.4.06. 2. בתביעתו עתר מר אנגל למתן פס"ד הצהרתי כנגד המבקשות וכנגד נתבעים נוספים לפיו חייבות המבקשות והנתבעים הנוספים לשפותו עפ"י הוראות פרק ב' לפוליסת ביטוח תאונות אישיות, לפי חוק הספורט, שכותרתו פגיעת שחקן בשחקן או מכוח הוראת חוק הספורט ותקנותיו. מדובר בפוליסה שהוצאה ע"י חברת אי. איי. ג'י, ביטוח זהב בע"מ, (להלן: אי איי גי) עפ"י חוק הספורט התשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק הספורט") ותקנותיו, לבקשת נתבעת מס' 1. (להלן: העמותה לספורט) העמותה לספורט ארגנה, לטענת מר אנגל, משחק כדורגל, במסגרת הליגה למקומות עבודה במהלכו נפגע התובע, לטענתו ביום 24.3.04. 3. בנוסף ולחילופין ומבלי ששולמה אגרה מתאימה נתבקש ביהמ"ש בסעיף 23 לכתב התביעה על ידי מר אנגל לחייב המבקשות ונתבעים נוספים לשלם לתובע מלוא סכום התביעה אשר צוין במפורש בכתב התביעה. 4. יובהר כי במסגרת התייחסות הצדדים לבקשות נשוא החלטה זו הוסכם כי מדובר רק בתביעה למתן סעד הצהרתי ובשל כך לא שולמה אגרה נדרשת בתביעה לסעד כספי שסכומו לא ברור כאמור בסעיף 23 לכתב התביעה הנ"ל. 5. המבקשת בבש"א 4314/07 (להלן: בתי זיקוק) היתה במועדים הרלוונטים לתביעה מעבידתו של מר אנגל. המבקש בבש"א 5218/07 (להלן מר פרץ) היה שחקן בקבוצה נגדית לקבוצה בה שיחק מר אנגל ביום 24.3.04 ולטענת מר אנגל בעטיו של אופן משחקו של מר פרץ אירעה התאונה. אין מחלוקת כי מר פרץ עבד במועדים הרלוונטים לתביעה בחברת חיפה כימיקלים בע"מ אשר לא נתבעה בתביעה העיקרית. 6. עוד אין מחלוקת כי האירוע דנן מיום 24.3.04 הוכר כתאונת עבודה ובעטיו נותרה לתובע נכות צמיתה שדרגתה נקבעה לפי דין ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. 7. עוד אין מחלוקת כי כנדרש עפ"י חוק הספורט ותקנותיו הוצאה ע"י העמותה לספורט פוליסת ביטוח תאונות אישיות ומכוחה כבר קיבל מר אנג'ל פיצוי של למעלה מ- 91,000 ש"ח עפ"י פרק א' לאותה פוליסה. מר אנג'ל טוען בתביעתו דנן כי הוא זכאי בנוסף לפיצוי עפ"י פרק ב' לאותה פוליסה ומשפיצוי זה נמנע ממנו יש להצהיר כי בתי הזיקוק והנתבעים הנוספים חייבים לשלם לו סכומים אלו, משום שאלו לא מלאו חובתם כלפיו לבטחו בביטוח כנדרש עפ"י חוק. לחלופין נטען כי המבקשים והנתבעים הנוספים חבים לפצותו על אובדן היכולת לתבוע פיצוי עפ"י פרק ב' לפוליסה מכוח מערכת היחסים בין הצדדים. 8. עוד אין מחלוקת כי בנוסף לפוליסת הביטוח הנ"ל, הוציאה בתי זיקוק לעובדיה פוליסת ביטוח חיים נוספת במגדל חברה לביטוח בע"מ , מכוחה קיבל מר אנג'ל פיצוי נוסף, בגין האירוע. כן נטען ע"י בתי זיקוק כי בנוסף ביטחה בתי זיקוק את עובדיה בפוליסת ביטוח מעבידים הכוללת גם ביטוח עובדים המשתתפים באירועי ספורט. 9. יצוין כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת שפוליסת הביטוח אשר הוצאה במקרה דנן כנדרש עפ"י חוק ע"י העמותה לספורט ומכוחה קיבל מר אנגל פיצוי עפ"י האמור בפרק א' לפוליסה עמדה בדרישת החוק גם לענין סכומי הפוליסה. 10. כאמור הגיש מר אנג'ל תביעתו בשל טענתו כי הפסיד שלא כדין, בשל הפרת הסכם ו/או רשלנות ו/או הצגת מצגי שוא ו/או הפרת חובה חקוקה זכאותו לקבל פיצוי מכוח פרק ב' לפוליסה אשר אין מחלוקת כי הוצאה בענינו כנדרש עפ"י חוק הספורט, ע"י העמותה לספורט. 11. אשר לתביעת מר אנג'ל נגד מר פרץ, כאן נטען בנוסף כי לאור הטענה שהושמעה לפיה תביעת מר אנג'ל לפיצוי מכוח פרק ב' לפוליסה הינה תביעה בגין פגיעת שחקן בשחקן, יש צורך בצירוף מר פרץ לתביעה כדי לקבוע אחריותו לתאונה בה נטען כי נגרם נזק גוף למר אנג'ל, זאת כנדרש עפ"י סעיף 9.2 לפרק ב' לפוליסה. ב. המסקנה 1. כאמור בפני שתי בקשות שונות לסילוק על הסף. האחת של בתי זיקוק הטוענת כי מר אנג'ל כלל אינו זכאי לפיצוי מכוח פרק ב' לפוליסה, כי אינה הגורם הנכון לעריכת הבטוח הנדרש עפ"י חוק הספורט, הגם שביטוח שכזה הוצא; שאין ממש בטענות בדבר הצגת מצגי שוא או קיומה של חובה אחרת מכוחה חבה בתי זיקוק להוציא פוליסה אשר תעניק למר אנג'ל הפיצוי הנוסף הנתבע על ידו עפ"י פרק ב' לפוליסה העוסק בפגיעת שחקן בשחקן. 2. הבקשה השניה היא של מר פרץ ובה נטען כי יש מקום לסלק על הסף תביעת מר אנגל משום שהפגיעה אשר ארעה במשחק כדורגל, במהלכה נטען כי נגרם למר אנגל נזק גוף, לא פורטה, לא הובהר מדוע מדובר בפגיעה לא סבירה או רשלנית או במזיד, אשר מטילה חבות כלשהי על מר פרץ. מר פרץ טען כי לא הובהר בתביעה מדוע אין לקבוע כי הפגיעה ארעה בשל הסתכנותו מרצון של מר אנגל ולא תואר בתביעה במתכונתה המתוקנת מהי העילה מכוחה חב מר פרץ למר אנג'ל פיצוי כלשהו. מר פרץ טוען כי כל הטענות לענין הפרת חובה לעריכת בטוח נדרש, אינן רלוונטית לגביו. 3. בנוסף קיימות טענות משותפות כנגד תביעת מר אנג'ל בשתי הבקשות, אשר יש בהן לדעת המבקשים כדי לסלק על הסף תביעת מר אנג'ל. זאת הן בגין אי תשלום אגרה כנדרש למרות שמדובר בתביעה כספית; הן בגין שימוש שלא כדין בהליכי משפט בהגשת תביעה קנטרנית וחסרת סיכוי בדרך של עתירה לפס"ד הצהרתי כדי להתחמק משתשלום אגרה; הן בגין העדר חוות דעת ערוכה כדין; הן בגין ויתור בדרך של חתימה של המשיב על כתבי ויתור והן בגין אי פירוט נדרש לטענות של הפרת חובה חקוקה או הצגת מצגי שוא. 4. לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות ובתשובה לתגובות על כל נספחיה, נחה דעתי כי דין בקשת בתי זיקוק להתקבל כבר בשלב זה ודין התביעה שהוגשה נגד בתי זיקוק להיות מסולקת על הסף. מאידך, דין בקשת מר פרץ להידחות כיוון שבקשה זו מחייבת בירור עובדתי בנוגע לאופן אירוע התאונה במהלכה טוען מר אנג'ל כי נגרם לו נזק גוף. בירור זה צריך שיעשה לאחר שמיעת ראיות. לטעמי אין לקבוע כבר בשלב זה כי אין התביעה בנוסחה הנוכחי מגלה כל עילה כנגד מר פרץ ובהתאמה גם כנגד העמותה לספורט (כנדרש עפ"י סעיף 9.2 לפרק ב' לפוליסה) וזאת על סמך המבחנים הנוקשים שנקבעו לענין בקשה לסילוק על הסף בפסיקה (ראה האסמכתאות בסעיף 2 ו-18 לסיכומי מר אנג'ל בתשובה לבקשה). לטעמי, שאלת אופן ארוע הפגיעה, שאין מחלוקת כי ארעה למר אנג'ל מחייבת בירור עובדתי אשר מניעתו כבר בשלב זה תמנע גם אפשרות בירור התביעה בשלמותה כנגד נתבעים נוספים שלא ביקשו לסלק על הסף התביעה נגדם, ואין מקום לסלק התביעה בשלב זה כנגד מר פרץ. כאמור מסקנתי זו הינה רק לענין תביעת מר אנג'ל כנגד מר פרץ ככל שהיא נוגעת לצורך לקבוע התנאים הנדרשים לפיצוי עפ"י סעיף 9.2 לפוליסה, שהוצאה במקרה דנן עפ"י חוק הספורט ומכוחה הוגשה התביעה דנן. אין במסקנתי זו כדי לקבוע כי טענות מר אנג'ל בנוגע לחובת מר פרץ לדאוג לכיסוי ביטוחי מתאים עפ"י חוק הספורט נכונות. בטענות אלו אין ממש, ונדמה כי רק בשל ניסוח לקוי של כתבי הטענות הועלו טענות אלו גם כנגד מר פרץ. ג. דיון 1. כאמור מבסס מר אנג'ל תביעתו על זכאותו לתשלום כספים עפ"י פוליסה אשר אין מחלוקת כי קיימת במקרה דנן. בכך שונה המקרה דנן מהמקרים הנדונים בפסקי הדין אליהם הפנה מר אנג'ל בתשובתו לבקשה ואשר אינם רלוונטים למקרה שבפני. בכל פסקי הדין אליהם הופניתי נדונה השאלה אותה ניסחה כב' השופטת חיות בע"א 44931/05 אייל ירושלמי ואח' נ' פולריס יבוא כלים בע"מ ואח', תקדין על 2007 (1) 2564, כדלקמן: "האם ייתכנו סיטואציות מסוימות שבהן יהא זה מן הראוי להכיר בעילת רשלנות עקב אי עריכת בטוח". במקרה דנן קיים בטוח לכן אין כל טעם או סיבה לדון בשאלות הנכבדות המועלות בסכומי הצדדים, לרבות האם בנוסף לבטוח הקיים יש לראות את בתי הזיקוק כגורם נוסף עליו מטיל חוק הספורט, במקרה דנן, חובה לערוך בטוח בנוסח המקווה ע"י ב"כ אנגל בתביעתו ובתשובותיו לבקשות דנן. עוד אציין כי במקרה דנן הסתמכות ב"כ מר אנגל על פסק הדין בע.א. 4453/05 הנ"ל תמוהה שהרי תוצאותו נוגדת את התוצאה המקווה על ידי ב"כ מר אנגל בתביעה שבפני. 2. צודק ב"כ בתי זיקוק בטענותיו בבקשתו. במקרה דנן שאלה היא, האם זכאי מר אנגל לפיצוי נוסף מכח פרק ב' לפוליסה אשר אין מחלוקת כי הוצאה כנדרש עפ"י חוק הספורט. אם ימצא כי אכן מר אנגל זכאי לפיצוי מכח פרק ב' לפוליסה הרי קיימת פוליסה תקפה, ובדין הוגשה בגין כך התביעה נגד העמותה לספורט ונגד מר פרץ וזכאות זו לא תטיל כל חבות על על בתי הזיקוק. מאידך אם יקבע כי לא קמה זכאות כזו למר אנגל בנסיבות העניין, הרי אין מקום להטיל חבות כלשהי בגין כך על בתי הזיקוק שהרי לא קיימת חובה בחוק הספורט, תקנותיו או בכל מקום אחר להוציא פוליסה נוספת שונה בתנאיה מזו אשר צורפה לתביעה ולבקשות שבפני, רק כדי לזכות שחקן נפגע להבדיל מפוגע בפיצוי בגין האמור בפרק ב' לפוליסה. 3. שהרי גם אם היה נקבע כי בתי הזיקוק הוא הגורם החייב בנסיבות המקרה לערוך בטוח עדין פוליסה כדין הוצאה במקרה דנן ולא נטען ולא הוכח כי קיימת דרישה חוקית או אחרת לערוך פוליסה שעל פי תנאיה בנוסף לפיצוי ששולם למר אנגל קמה חובה לפצותו פיצוי נוסף בגין פגיעת שחקן בשחקן למרות שלא הוכחו התנאים האמורים בסעיף 9.2 לפוליסה דנן, ולמרות שבמקרה כזה החובה מוטלת על חברת הבטוח של השחקן הפוגע שכלל לא נתבעה במקרה דנן. 4 אין כל הגיון לחייב בתי הזיקוק לערוך בטוח מקיף כל כך שיעניק מתן הפיצוי המבוקש ע"י מר אנגל כאשר לא הוכח בפני כי אין כבר ממילא גורם אחר אשר ערך פוליסה שכזו וכלל לא נתבע במקרה דנן, הוא מעבידו של מר פרץ חברת חיפה כימיקלים בע"מ. 5. כך מבלי שיהיה כל צורך לדון בכל טענותיהם המפורטות של ב"כ הצדדים אשר נטענו באריכות יתר, בהתחשב בעובדה כי מדובר בהחלטות בבקשות מקדמיות נחה דעתי כי יש מקום לסלק על הסף התביעה אשר הוגשה כנגד בתי זיקוק ועיקרה רצון מר אנגל לזכות בפיצוי נוסף עפ"י פרק ב' לפוליסה קיימת. 6. אציין עוד כי על פי נוסח התביעה אין כל מקום להמשיך בבירור עובדתי של התביעה שהוגשה כנגד בתי זיקוק שהרי גם אם יוכיח התובע מר אנגל זכאותו לתשלום עפ"י פרק ב' לפוליסה הקיימת, דבר בעייתי לכשעצמו בנסיבות הענין, כאשר פרק זה עוסק בפגיעת שחקן בשחקן, הרי שפיצוי כזה ישולם ע"י העמותה לספורט שהיא נתבעת בתיק דנן מכח פוליסה קיימת. 7. מאידך אם לא תוכח זכאות שכזו ממילא לא קיימת כל עילה בתביעה כנגד בתי הזיקוק. גם אם נניח שיש ממש לכאורה בטענה כי היה על בתי זקוק לדאוג בנסיבות הענין, להוצאת פוליסת בטוח נפרדת עפ"י חוק הספורט ותקנותיו. לא נטען ולא הוכח כי היה על בתי הזיקוק לדאוג לפוליסה שונה מזו שהוצאה בנסיבות הענין, המחייבת פיצוי נוסף למר אנגל מכח העובדה כי נפגע ע"י שחקן אחר במסגרת משחק כדורגל לא במזיד. 8. למעלה מן האמור, אציין כי מצאתי ממש בכל הטענות הנוספות של ב"כ בתי הזיקוק בסיכומיו למעט לענין אי הגשת חוות דעת ערוכה כדין, זאת בהתחשב בעובדה כי במקרה דנן קיימת קביעה על פי דין של נכות בועדה רפואית של המוסד לבטוח לאומי. לפיכך גם מהנימוקים האמורים בבקשה ובתשובה לתגובת ב"כ מר אנגל דין הבקשה להתקבל. 9. שונים פני הדברים בנוגע לבקשת מר פרץ, שהרי מר פרץ הינו לכאורה בנסיבות הענין "השחקן הפוגע" בארוע בו נטען כי נגרם נזק גוף למר אנגל. בנסיבות אלו יש צורך לברר העובדות לאשורן בכל הנוגע לתביעה לפיצוי מכח פרק ב' לפוליסה ובמיוחד בנוגע לקיום התנאים האמורים בסעיף 9.2 לפוליסה. שהרי נטען ע"י הנתבעים כי גם אם זכאי מר אנג'ל במקרה דנן לפיצוי עפ"י פרק ב' לפוליסה דנן יש צורך להוכיח כנדרש בסעיף 9.2 לפוליסה את מהות הפגיעה. 10. אין באמור לעיל כדי לקבוע דבר באשר לטענה כי בנסיבות העניין אין כלל תחולה לפרק ב' לפוליסה דנן שהרי התובע מר אנגל אינו בנסיבות הענין השחקן הפוגע אל השחקן הנפגע. 11. לטעמי מכיוון שכל קביעה בבקשות שבפני לא תייתר הצורך בדיון לגופו של עניין בתביעת מר אנג'ל, לפחות נגד העמותה לספורט ומכיוון שקיים סיכוי לכאורה בשלב מקדמי זה כי פרשנות מר אנג'ל לאמור בפרק ב' לפוליסה תתקבל יתכן ויהיה צורך לדון גם בתביעה נגד מר פרץ לגופה. במהלך בירור זה לגופו תדונה גם שאלת ההוצאות. ד. סיכום: 1. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת הבקשה בבש"א 4314/07 ומסלקת על הסף התביעה כנגד בתי הזיקוק ובהתאמה דוחה ההודעה לצד ג' אשר הוגשה ע"י בתי זיקוק ללא צו להצאות. בנסיבות העניין, ומכיון שההודעה לצדדים שלישיים לא נדונה, אני מורה על השבת האגרה בהתאם לתקנות. מר אנגל ישלם לבתי הזיקוק הוצאות בקשה זו בסך 3,500 ₪ ובצירוף מע"מ. כן ישיב מר אנגל אגרה ששילמה בתי זיקוק בגין הודעות לצדדים שלישיים שהוגשו היה ואגרה כזו לא תושב. 2. הבקשה בבש"א 5218/07 נדחית בזאת. שאלת הוצאת בקשה זו תדון ביחד עם פסק דין סופי אשר יינתן בתיק זה. מועד ההוכחות הקבוע בתיק זה ליום 6/3/08 יוותר בעינו, ובלבד שישלם מר אנגל ההוצאות שהוטלו עליו בהחלטה זו והודעה על כך תינתן לביהמ"ש. המועדים להגשת תצהירי הנתבעים וצדדים שלישיים אשר התביעה או ההודעה לצד ג' נגדם נותרו בעינם, כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 11/4/07, וספירתם תחל ממועד המצאת החלטה זו. החלטה זו סוגרת בש"א 4314/07 אשר נתקבלה ובש"א 5218/07 אשר נפתחה. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ניתנה היום י' באב, תשס"ז (25 ביולי 2007) קראי-גירון ישראלהשופטת ביטוח תאונות אישיותדיני ספורטביטוח ספורט