1. המבקש הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי. כחלק מהראיות הגיש המבקש חוות-דעת של כלכלן מומחה, מר עמי גריבה. במסגרת חוות הדעת ניתח המומחה את התוצאות העסקיות של פעילות המבקש, פעילות בגינה תובע המבקש, בתביעה העיקרית, הכרה. המומחה נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו ביום 16.7.02. במהלך החקירה הסתבר כי חלק מהנתונים עליהם מבוססת חוות הדעת היו שגויים, כאשר שער הדולר חושב לפי ערך של 1:1 לעומת השקל. במהלך עדותו, חזר בו המומחה מחוות הדעת שהגיש.   2. המבקש עותר להגיש חוות דעת מתוקנת אותה ערך המומחה. לטענתו, חוות הדעת המתוקנת מתקנת טעות טכנית וטעויות חשבונאיות שנפלו בחוות הדעת המקורית. כן הוא טוען, כי חרף הטעות שנפלה בחוות הדעת המקורית, מסקנות חוות הדעת המתוקנת זהות לאלו שבחוות הדעת המקורית.   3. המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה שמדובר בביצוע "מקצה שיפורים". כן היא טוענת, כי המומחה חזר בו כליל מחוות הדעת, לרבות מסקנותיה. לגופו של עניין, טוענת המשיבה, לא התקיימו בענייננו הנסיבות ה'יוצאות מן הכלל', לפיהן יש מקום לזמן את המומחה לעדות נוספת, כפי שמאפשרת תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקסד"א). לפי הטענה, חוות דעתו של המומחה מסתמכת כל כולה על נתונים שהיו בידי המבקש, ולפיכך המומחה לא פעל בשקידה הראויה, אלא ברשלנות ובחוסר מקצועיות. עוד טוענת המשיבה, כי הדרך הנכונה להצלת חוות הדעת הייתה בחקירה חוזרת, וכי היענות לבקשה תפגע לרעה במשיבה - בקו ההגנה שלה - ותשלול ממנה את פירות הצלחתה. כן נטען כי מהימנותו של המומחה כבר הוכרעה. לבסוף טוענת המשיבה, כי הגשת חוות הדעת המתוקנת תביא להתארכות ההליך וכי הוצאותיה יגדלו באופן משמעותי.   דיון 4. תקנה 166 לתקסד"א קובעת את סמכותו של בית המשפט בחקירת עד, וזו לשונה: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט להציג לעד כל שאלה שתיראה לו, ורשאי הוא בכל עת לשוב ולקרוא עד שכבר נחקר".   מתן היתר לבעל דין לקרוא עד שכבר העיד לשם מתן עדות נוספת, יינתן בנסיבות יוצאות מן הכלל בלבד [ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 509].   5. מתצהירו של המומחה, המצורף לבקשה זו, עולה כי טעות טכנית רישומית היא זו שגרמה לטעות החישובית שפגמה בנכונות מסד הנתונים, ששימש אותו בניתוח הכלכלי שהכין. לפי התצהיר, הטעות נבעה מאופן הזנת הנתונים בעבר, בזמן הנפקת החשבוניות. איני מוצא לנכון להטיל ספק בנכונות טענות אלו, כפי שמבקש לעשות בא כוח המשיבה. המומחה מדגיש בתצהירו ובחקירתו בבית המשפט, כי מסקנות חוות הדעת המתוקנת זהות לאלו שבחוות הדעת המקורית. המומחה עמד על דעתו זו, אף כי בחקירה נגדית על תצהירו הסתבר כי גם בחוות הדעת המתוקנת יש כמה עשרות נתונים שגויים, הנובעים מהעובדה כי בדק כמה אלפי נתונים. דברים אלה אכן עולים מעיון בשתי חוות הדעת - המקורית והמתוקנת.   6. בנסיבות המקרה, אני סבור כי יש להיעתר לבקשה. הגעתי למסקנה כי מדובר בטעות טכנית גרידא - המומחה התבסס על נתונים שגויים שהובאו בפניו. המשיבה לא חלקה על כך בטיעוניה ולא הביאה בפני כל טעם לראות בטעות המומחה אחרת מאשר טעות טכנית. אני מקבל את טענת המבקש, לפיה אין המדובר בקעקוע חוות הדעת בשל ממצאים סותרים או ראיות סותרות. כן התרשמתי מדבר המומחה בבית המשפט כי הוא חזר בו מקביעותיו, לאור הטעויות הטכניות עמן עומת במהלך החקירה הנגדית. לפיכך, קבלת חוות הדעת המתוקנת אינה בגדר 'מקצה שיפורים', כטענת המשיבה.   7. כן יש לציין, כי בין אם טעות המומחה נגרמה בשל חוסר תשומת לב ובין אם נגרמה בשל התרשלות, אין המדובר בתחבולה או בחוסר תום-לב מצדו של המבקש או של מי מטעמו [ראה לעניין זה המר' (חיפה) 1785/64 עזרא נ' רוזבסקי, פסקים מחוזיים מ"ג, 78]. לעניין מהימנות המומחה ומקצועיותו, יוכל בא כוח המשיבה לטעון בסיכומיו. מקום בו טעות טכנית הכשילה עד, ולו עד מומחה, יש לאפשר תיקון הטעות וחוות-הדעת, מה עוד שניתן לכפר על כך בהוצאות ולמשיבה תינתן הזדמנות ראויה להתגונן.   8. דין הבקשה להתקבל. חוות הדעת המתוקנת תוגש לתיק בית המשפט. המומחה ייחקר על חוות דעתו בישיבת ההוכחות הבאה שנקבעה ליום 4.12.02 בשעה 08:00. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך 6,000 ש"ח + מע"מ.   ניתנה היום, ז' בחשון תשס"ג (13 באוקטובר 2002), בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. מותר לפרסום מיום 13.10.02.   יעקב צבן, שופט תיקון חוות דעתחוות דעת