המבקש טען כי המשיבה פגעה בזכותו לפרטיות במסגרת הליך גילוי מסמכים. אכן, הזכות לפרטיות הינה זכות חוקתית הקבועה בס' 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן בחוק הגנה על הפרטיות, לכן, ביהמ"ש ישתדל ככל שניתן להגן על זכותו של אדם לפרטיות. גילוי מסמכים הינו צורך הכרחי ומשמעותי בכדי לאפשר התקיימותו של הליך תקין וצודק. ביהמ"ש נדרש במקרים אלו לערוך איזון בין עשיית משפט צדק, אשר הינו ערך עליון ואינטרס חברתי חשוב לבין הזכות לפרטיות. ניתן ללמוד מהפסיקה כי ביהמ"ש לא מתייחס לזכות לפרטיות כזכות מוחלטת אשר אין לערער עליה, אלא נוטה במקרים רבים להעדיף עשית משפט צדק, אשר כרוך בגילוי נתונים פרטיים אודות הצדדים על פני זכותו של צד להליך לפרטיות. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת פורקצ'יה בע"מ 3542/04 דן סלס נ' טובה סלס (טרם פורסם, 20/6/05): .."ההגנה על הפרטיות, חרף היותה זכות חוקתית מוכרת, איננה ערך מוחלט. (רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פד"י מז(5) 764; ברק, פרשנות במשפט, כרך שלישי, עמ' 361; ע"א 1211/96 כהן נ' נשיונל קונסטלנס, פד"י נב(1) 481; בג"צ 3816/90 גילת נ' שר המשטרה, פד"י מה(3) 414, 423). עוד בטרם חוקק חוק היסוד, הוכרה הזכות לפרטיות במשפט ששולבה בהכרה כי כדי לתחום את מרחב התפרשותה יש לשקללה כנגד ערכים חשובים אחרים לצורך מציאת נקודת האיזון הראויה. רעיון זה עולה גם מפסקת ההגבלה בסעיף 8 לחוק היסוד, על פיה ניתן לפגוע בזכות היסוד בתנאי שהפגיעה מתיישבת עם ערכיה של מדינת ישראל, נועדה לתכלית ראויה, ונעשית במידה שאינה עולה על הנדרש. העיקרון הטמון בפסקת ההגבלה מקרין על דרכי האיזון בין הזכות לפרטיות לערכים הנוגדים לאחר חקיקתו של חוק היסוד, ועיקריו קנו להם שביתה בהלכה הפסוקה גם קודם לחקיקתו. אחד המצבים בהם נדרש איזון ההגנה על הפרטיות לבין ערך אחר, עולה מקום שעשיית משפט צדק מחייבת הצגת נתונים ועובדות החוסים תחת הגנת הפרטיות שבלעדיהם לא ניתן להגיע לחקר האמת (פרשת סקולר, שם, עמ' 273-272; ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, פד"י מא(2) 337, 358). בהתמודדות בין האינטרס החברתי הכרוך בעשיית צדק בהליך השיפוטי לבין חשיבות ההגנה על הפרטיות, עשוי להינתן, בנסיבות מסוימות, משקל גובר לערך הראשון, שבלעדיו עלולים הליכי המשפט להימצא מסוכלים. בלא הבטחת הליך שיפוטי תקין, עלולה המערכת החברתית ואכיפת החוק לספוג נזק שאינו ניתן לתיקון". במסגרת האיזון בין הזכויות נדרש ביהמ"ש לבחון מס' שאלות באשר למסמך הנדון. ראה לעניין זה דבריה של כב' השופטת פורקצ'יה בע"מ 3542/04 דן סלס נ' טובה סלס (טרם פורסם 20/6/05): "..בדרך האיזון בין זכות הפרטיות לצורכי המשפט יש לברר את העניינים הבאים: (1) מה מידת החשיבות והחיוניות של המידע? (2) האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית המצדיקה את גילוי המידע? (3) האם בידי המבקש לחשוף את המידע הנדרש בדרך של הישענות על ראיות חילופיות שלא תהיינה כרוכות בפגיעה בפרטיות? (4) מהו היקף הגילוי הנדרש לצורך עשיית צדק? כללים אלה חלים הן על מידע בנקאי והן על מידע פרטי אחר הנוגע למצבו הכלכלי של אדם, הכנסתו, רכושו, ועסקיו (סקולר נ' ג'רבי, שם, עמ' 772-3; רע"א 5772/99 דן מרגליות נ' בנק הפועלים למשכנתאות,; קדמי."הזכות לפרטיות