רעש תופים שכנים - מה עושים ?

רקע כללי: לפני תביעה למתן צו מניעה קבוע המופנה לנתבעים והאוסר עליהם לגרום מטרד לתובעים. התובעים והנתבעים הינם שכנים המתגוררים בסמיכות בבית דו משפחתי הממוקם ברחוב החצבים מס' 65 ברמת ישי. בתיהם של הצדדים חולקים קיר משותף כאשר כל בית הינו תמונת ראי של משנהו. התובעים טוענים, כי לפני מספר חודשים רכשו הנתבעים לבניהם מערכת תופים וכתוצאה מהתיפוף בוקע רעש בלתי נסבל המפריע את מנוחתם ופוגע באיכות חייהם. לאור זאת הגישו התובעים תביעה זו, המבוססת על עוולת המטרד ליחיד, למתן צו מניעה קבוע ובד בבד עם הגשתה הגישו בקשה למתן צו מניעה זמני. בדיון שקיימתי ביום 11.1.09 בבקשה הוסכם בין הצדדים, כי אמנה מומחה מטעם בית המשפט למדידת רעשים, כאשר באותו שלב נשאו התובעים בשכר טרחתו, מאחר ולתביעתם לא צירפו כל חוות דעת. ביום 22.1.09 מיניתי את מהנדס האקוסטיקה מר עדי אליהו, אשר ביקר בבית התובעים ובדק את טענות התובעים בעזרת מתופף מקצועי - שהובא על ידי התובעים - וחוות דעתו של המומחה הוגשה לתיק בית המשפט ביום 4.3.2009. בישיבה שהתקיימה ביום 11.3.2009 הוסכם בין הצדדים, כי בתיק ייחקר אך ורק המומחה מטעם בית המשפט, לאור בקשת הנתבעים, ללא צורך בשמיעת עדים נוספים. בישיבה שהתקיימה ביום 5.4.2009 ואשר יועדה לחקירת המומחה ויתר בא כח הנתבעים על חקירת המומחה והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הנני סבור, כי דין התביעה להתקבל. להלן אפרט את הנימוקים. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי רעש של מערכת תופים עובר דרך הקירות והבטון כרעש הולם ומתבטא בצורה של רעד. המומחה סבור כי עלות הבידוד של רעש כזה נעה בין עשרים לשלושים אלף שקלים חדשים אך אין בטחון כי בידוד ימנע את הרעש לחלוטין. לאור המדידות שביצע המומחה הגיע למסקנה כי הרעשים שנמדדו גבוהים מן התקן בלילה. כמו כן, מצא המומחה כי הרעשים שנמדדו בחדר השינה בבית התובעים המורחק 6-7 מטרים ממקום התיפוף, ושיעורם 65 דציבל, עולים על המותר במשך היום אם התיפוף נמשך יותר משעה. המומחה סיכם את חוות דעתו בכך שהרעש הבוקע ממערכת התופים הנמצאת בדירת הנתבעים מהווה מטרד אקוסטי קשה המונע מהתובעים לנהל אורח חיים נורמאלי. התובעים עותרים במסגרת סיכומיהם לתת צו מניעה מוחלט האוסר על הנתבעים קליל להפעיל את מערכת התופים. כמו כן, עותרים התובעים לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. מאידך הנתבעים טוענים כי על פי מדידות שביצע המומחה מטעם בית המשפט אין לתת צו מוחלט אלא צו מוגבל המאפשר לבניהם לנגן בתופים למשך שעה שכן בחדר השינה בקומה העליונה בבית התובעים נמדדו 65 דציבל, רמה בלתי סבירה ביום אם הרעש נמשך יותר משעה. באשר לפיצויים טוענים הנתבעים כי התובעים לא תבעו בכתב תביעתם סעד כספי ויש לדחות תביעתם בנושא זה. המחלוקת בין התובעים לנתבעים נוגעת לדעתי בשאלת היחס בין הוראות חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 ובין הוראות סעיף 44 לפקודת הנזיקין העוסקת בעוולת המטרד ליחיד. סעיף 2 לחוק למניעת מטרדים, תשכ"א - 1961 (להלן: "חוק למניעת מפגעים") קובע כדלקמן: "מניעת רעש 2. לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים." סעיף 13 לחוק למניעת מפגעים קובע כי דין הפרה של הוראות חוק זה כדין מטרד ליחיד על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין. לכן נפסק כבר כי אם תוכח הפרה לפי החוק למניעת מפגעים זכאי הנפגע לסעדים בגין עוול המטרד ליחיד הניתנים במסגרת פקודת הנזיקין כאילו הוראות חוק למניעת מפגעים התווספו להוראות פקודת הנזיקין (ראו: ע"א 190/69 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. אבישר ואח', פ"ד כג(2) 314, 320). סעיף 15 לחוק למניעת מפגעים קובע כי הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראת כל חוק אחר ולא לגרוע מהן. על פי חוק למניעת מפגעים והתקנות שהותקנו על פיו ובשים לב לתוצאות הבדיקה תיפוף של עד שעה על מערכת התופים על ידי בני נתבעים נחשב לסביר. "יום" מוגדר בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990 (להלן: "התקנות") כ- חלק היממה מהשעה 6:00 עד השעה 22:00. אך האם בכל זאת ניתן להוציא צו על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין המונע מבני הנתבעים לתופף ביום גם אם רעש זה נחשב לרעש סביר על פי החוק? לדעתי התשובה לכך חיובית. חוששני כי בא כח הנתבעים לא דק פורתא בהיקף תחולת הוראות החוק. סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים אוסר על אדם לגרום לרעש חזק או לרעש בלתי סביר. המדובר בדרישה חלופית לפיה התובע נדרש להוכיח כי ה- "רעש חזק" או קיומו של "רעש בלתי סביר". התקנות עוסקות אך ורק בהגדרת רעש בלתי סביר מבחינה מספרית. אין כל הגדרה מה הוא רעש חזק. לכן עצם הטענה כי מדובר ברעש סביר ולכן יש לאפשרו אין די בה ויש עדין לבחון אם מדובר ברעש חזק. ייתכן מאוד כי הרעש הוא סביר אך עדיין הוא רעש חזק שאין לאפשר אותו בנסבות המקרה. הקביעה אם הרעש הוא חזק תלוית נסיבות כאשר כל מקרה ומקרה יבחן לגופו. על אבחנה זו עמד בית משפט העליון בע"פ 151/84 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פנחס פרשט ו-4 אח', פ"ד לט(3), 1 באומרו: "בחוק נזכרים הביטויים 'רעש חזק או בלתי סביר'. התקנות מגדירות רק 'רעש בלתי סביר' ; מכאן, שאין התקנות מטפלות ברעש 'חזק', ולפחות לעניין 'חזק' נזקקים אנו לפירוש, שייתן לביטוי זה בית המשפט, ללא הזדקקות לקריטריונים שבתקנות. ראוי להבהיר, שלא בסמאנטיקה עסקינן אלא בהבחנה, שהגיונה ומעשיותה בצדה, משום שיכול רעש להיות 'חזק' - ובכל זאת 'סביר', כגון אם הוא חולף או אם הוא נשמע בסביבה רועשת ומשלב ברעש רקע ועוד, ויכול רעש להיות 'חלש' - ובכל זאת 'בלתי סביר', כגון טפטוף מונוטוני קבוע ומתמשך על רקע של שקט סביבתי. לפיכך, לא בכדי הבחין המחוקק בין רעש 'חזק' לבין רעש 'בלתי סביר' ולגבי שניהם קבע, שיש לבחנם לאור ההפרעה שהם מהווים או עלולים להוות לאדם." לאחר שעמדתי על הוראות החוק למניעת מפגעים נותר רק לבחון האם הרעש הבוקע ממערכת התופים של הנתבעים הינו רעש חזק או בלתי סביר. בתצהיר אשר צירפו הנתבעים, לתגובה לבקשה לצו מניעה זמני, הצהירו כי הגבילו את ילידיהם לתיפוף על התופים למשך שלוש שעות ביום (סעיף 6 לתצהיר). ברי כי לאור חוות דעת המומחה ובעוצמות הרעש שנמצאו הרעש אינו רעש סביר על פי הוראות התקנות. הנתבעים מלינים על כך, כי לצורך הבדיקה הובא על ידי התובעים מתופף מקצועי מטעם התובעים. אין בידי לקבל טרוניה זו שכן הבדיקה צריכה להיעשות בהנחה כי המערכת פועלת במצב האופטימאלי. אינני בטוח עוד, כי יש הבדל בין הרעש אשר מופק על ידי תיפוף של גורם מקצועי לזה הבוקע מתיפוף של בניהם של הנתבעים. שקלתי גם את טענת הנתבעים לפיה אגביל את שעות הנגינה לשעה אחת ביום, בשעות המותרות שאינן שעות מנוחה, אך גם לחלופה זו אין בידי להיעתר. הרעד והרעש אשר נגרם ממערכת התופים והמורגש בדירת המגורים של התובעים, החולקים קיר משותף עם דירת הנתבעים, מוביל אותי למסקנה כי מדובר ברעש חזק, גם אם הוא ימשך לשעה במהלך היום ויחשב לרעש סביר על פי התקנות. רעש מסוג זה הנמשך מדי יום ביומו פוגע באיכות החיים של התובעים ומפר את זכותם לחיות חיים איכותיים. נטען בפני כי התובעת מס' 1 הינה לאחר תאונה בעוד שבעלה התובע מס' 2 סובל ממחלת הסכרת בעוד שתובעת מס' 3, בתם הינה סטודנטית בטכניון. ברי כי בנסיבותיהם של התובעים מדובר ברעש חזק כמשמעו בחוק. כמו כן, הונח בפני תצהיר שכנם של התובעים, מר שלמה בן חמו, התגורר בבית מספר 63 מצד ביתם של התובעים ולפיו הוא שומע את רעש התופים בחוזקה. לכן צדק המומחה לדעתי עת קבע כי מדובר במטרד קשה. המומחה מטעם בית המשפט לא נחקר לבסוף על חוות דעתו ואין לי אלא לאמץ את מסקנתו כי התיפוף מהווה מפגע אקוסטי קשה. באשר לסעד הפיצויים התובעים לא כללו במסגרת כתב תביעתם שום סעד של פיצויים. בנוסף לא שולמה כל אגרה בגין סעד כספי ולכן לא אפסוק סעד שלא נתבע במסגרת כתב התביעה. אי לכך, הנני מקבל את התביעה לפיה ניתן בזה צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים לפיו הנני אוסר עליהם או על באי ביתם לעשות שימוש או לנגן במערכת תופים בביתם הנמצא ברחוב החצבים 65 ברמת ישי. האסור הוא מוחלט ומשתרע על כל שעות היממה. בנוסף הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 2,053 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים. ניתן היום, י"ג ניסן תשס"ט, 07 אפריל 2009, בהעדר הצדדים. מטרד רעששאלות משפטיות