פיטורי מורה ללא שימוע

1. התובעת הועסקה בבית הספר כמורה לאנגלית. בתביעה שבפנינו טוענת היא כי פוטרה שלא כדין, מבלי שקוים לה שימוע ובאופן שרירותי, וזאת לאחר תאריך 31/05/04, בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך. התובעת מבקשת לחייב את הנתבע לשלם לה פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכר עבודה בגין שנת עבודה, בהתחשב בעיתוי פיטוריה, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הנתבע, מצידו, הפנה לעובדה שהתובעת עבדה בהתאם לחוזים לתקופה קצובה, בשתי תקופות בלתי רצופות. לדידו, יחסי העבודה הסתיימו בתום התקופה שנקצבה בהסכם העבודה, והתובעת לא הייתה זכאית להודעה מוקדמת או לשימוע, וגם לא לפיצויי פיטורים משלא עבדה שנה שלמה ברציפות. 2. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, והגיעו לידי הסכם דיוני לפיו ויתרו על חקירת המצהירים, והסמיכו את בית הדין להכריע בתביעה על דרך פסיקה לפשרה לאור החומר שבתיק וסיכומים בכתב שהוגשו. 3. נפרט להלן השיקולים העיקריים שלקחנו בחשבון לצורך קביעת הסך לתשלום בפשרה - א. התובעת עבדה בשירות הנתבע במהלך שתי שנות לימודים רצופות, החל מיום 01/09/02 ועד 31/08/04. ביחס לכל אחת מהשנים נכרת חוזה לתקופה קצובה שתחילתה ב - 1 לספטמבר, כאשר בחוזה הראשון נרשם שתקופתו עד ליום 30/06/03 ובחוזה השני נרשם שסיומה ב - 31 לאוגוסט. בתלושי השכר שהופקו בגין שנת הלימודים השנייה נרשם, כמועד תחילת עבודתה היום הראשון לעבודה בבית הספר, דהיינו יום 01/09/02. בנסיבות אלה יש לראותה כמי שעבדה בשירות הנתבע שנתיים, אשר גם אם במהלכה הייתה הפסקה ברציפות, היתה היא לפרק זמן הנופל משלושה חודשים, ומשאין חולק שפוטרה, היה על הנתבע לשלם לה פיצויי פיטורים. התובעת תבעה פיצויי פיטורים לפי שכר קובע של 4,500 ₪, בסיס שלא ברור במה עוגן, שכן מאותם תלושי השכר שהוצגו בפנינו עולה כי שכרה הקובע עמד על סך של כ - 2,800 ₪. ב. אשר לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים - מתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם הנתבעת עולה כי התקיימו חילוקי דעות אשר לעצם הזכאות לפיצויי פיטורים, על בסיס ההנחה שהתובעת עבדה בשתי תקופות בנות 10 חודשים. חילוקי דעות אלה מעוגנים, לכאורה, במשכה בפועל של שנת לימודים, אולם כאמור לעיל, מהחוזה שהסדיר את מערכת היחסים לשנת הלימודים השנייה עולה שהוא נכרת לתקופה בת שנה מלאה, שלכל הפחות היא כשלעצמה הקימה זכאות לפיצויי פיטורים. ג. אשר לעובדה שהתובעת פוטרה ללא שימוע - לקחנו בחשבון, מחד גיסא, את העובדה שהגם שמדובר בגוף פרטי, ולא במוסד ציבורי ואף לא בגוף דו מהותי - חלה עליו החובה לקיים שימוע לעובד עובר לפיטוריו. מצד שני - לא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר בחוזה לתקופה קצובה, שהגדיר מראש את מועד סיומו ואת העובדה שמדובר בהתקשרות לשנת לימודים אחת. יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא כי גם מקום בו העסקת העובד נעשית על פי חוזה לתקופה קצובה, אולם המסגרת בה היא מתקיימת מחזיקה בתוכה, מעצם טיבה, אפשרות ליצירת קשר מתמשך, בין לקביעות ובין להארכת החוזה מעת לעת, הרי שגם אם לעובד אין זכות קנויה למשרה, חייב המעסיק במתן הודעה מראש לעובד על כוונתו שלא להאריך עוד את ההתקשרות עימו, לפרט את הטעמים העומדים ביסוד אותה כוונה, לאפשר לעובד להביא בפניו את תגובתו וליתן לו הזדמנות הולמת לנסות ולהעביר את רוע הגזירה. (לעניין זה ראה, למשל, ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן - המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע לח 448; ע"ע 1290/02 מדינת ישראל - אלי שדה, עבודה ארצי כרך לג (99) 36). ד. אשר לעיתוי הפיטורים - לטענת התובעת היה על הנתבעת להודיע לה על פיטוריה לכל היאוחר בתום חודש מאי 2004, בעוד שאין חולק שהודע לה על סיום העסקתה ביום 13/07/04. בהקשר זה לקחנו בחשבון כי הגם שאין מדובר במורה שעובדת בשירות במדינה או רשות מקומית, כך שההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הוראה שכאלה, והמחייבים מתן הודעה על סיום העסקה לא יאוחר מתום חודש מאי - אינם חלים במערכת היחסים שבין הצדדים. אין מדובר גם בעובדת קבועה אלא שמי שהועסקה בחוזה לתקופה קצובה, משך שנתיים בלבד, שגם הן לא היו רצופות. מבחינת חוזה העבודה עליו חתמה התובעת - הוגדר מראש סיום ההתקשרות, כך שלכאורה עוד מתחילת שנת הליומודים ידעה התובעת שהעסקתה תסתיים במועד שנקבע בהסכם, ביום 31/08/04. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שעסקינן במורה אשר עובדת במוסדות חינוך, בהם שנת הלימודים מתחילה ומסתיימת באותם המועדים בהם מתחילה ומסתיימת השנה בכל המוסדות, בין בבעלות המדינה והרשויות המקומיות ובין בבעלויות פרטיות, הרי שחל ביחס לכולם אותו הרציונל לפיו על מורה מפוטר למצוא לו עבודת הוראה אחרת. בהתחשב בעובדה שבתי הספר מכינים את מערכת השעות ומערך המורים בדרך כלל במחצית שנת הלימודים שקודמת לשנה בגינה נערכת מערכת השעות, על מנת לאפשר למורה מפוטר לחפש עבודה אחרת יש להודיע לו על סיום העסקתו עד סוף חודש מאי, שאם לא כן עלול הוא להימנע מלחפש עבודה חלופית ולשנות מצבו לרעה. ה. אשר לסיבות בגינן פוטרה התובעת - התובעת טענה שפוטרה ללא כל הנמקה, באופן שרירותי, הפנתה לעובדה שהפיטורים היו לאחר ששבה מחופשת לידה, ורמזה לכך שבבסיס פיטוריה עמד הרצון להעסיק "מקורבים" במקומה. מטעם הנתבעת הומצאו אסמכתאות לכך שהיו תלונות על איכות עבודתה, אולם מצד שני, במכתב הפיטורים עצמו נכללה הודעה לפיה ככל שהתובעת מעוניינת לעבוד בבית ספר נוסף שבבעלות הנתבע - יש באפשרותה להגיש בקשה, הערה שמעידה על נכונות להמשיך בהעסקתה, בתנאים מסוימים, ולכאורה אינה עולה בקנה אחד עם התייחסות לעובד שהמעסיק לחלוטין אינו שבע רצון מתפקודו בעבודה. אשר לעובדה שהתובעת פוטרה לאחר שובה מחופשת לידה - הפיטורים נעשו לאחר תום התקופה המוגנת מכוח חוק עבודת נשים. אשר לטענה לפיה ההחלטה לסיים העסקתה נבעה משיקולים זרים, והרצון להעסיק "מקורבים" - טענה זו נאמרה במרומז, לא פוטה ולא פורשה, והרמזים בעניין זה הופרחו לחלל האויר ללא כל תמיכה בביסוס עובדתי כלשהו. ו. אשר לתביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין - כפי שצויין לעיל, אין ספק שבפיטורי התובעת נפלו פגמים, בעיקר משום שלא קדם להם שימוע. יחד עם זאת על פי ההלכה הפסוקה הרי שרק במקרים חריגים ביותר יפסק פיצוי על עגמת נפש ונזקים בלתי ממוניים. ז. יש להעיר כי בסיכומי הנתבע הועלתה לראשונה טענה שלא בא זכרה בכתב ההגנה וגם לא בתצהיר העדות הראשית מטעמו, לפיה הופרשו בגין התובעת הפרשות לתגמולים ופיצויים, ואלה באות במקום פיצויי פיטורים. אמנם, מתלושי השכר של התובעת עולה לכאורה שנוכו משכרה ניכויים לצורך העברה לקופת גמל, אולם לא הוכח שהופרשו הפרשות בגינה, וודאי שלא הוכח כי התקיימו התנאים שבדין על מנת שהפרשות אלה יבואו במקום פיצויי פיטורים. 4. לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין ואת השיקולים שפורטו לעיל, החלטנו לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 12,000 ₪, אשר באם לא ישולם בתוך 30 יום מהיום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל. לאחר ששקלנו בדבר, החלטנו כי כל צד ישא בהוצאותיו, ולא ינתן צו להוצאות. אנו פוטרים את התובעת מתשלום האגרה הדחויה. 5. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. ניתן היום כ"ז באלול, תשס"ז (10 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים. ורד שפר, שופטת נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים) דיני חינוךשימוע לפני פיטוריןשימועפיטוריםמורים