1. עניינה של החלטה זו הוא נגזרת נוספת של בקשת המבקש (התובע) לגילוי מסמכים שהוגשה ב- 23/11/00 (בבש"א 4099/00) (להלן: "הבקשה"), שבגילגולה הנוכחי הגיעה לדיון בו התייצבו המצהירים בתצהירי גילוי מסמכים מטעם המשיבה ולחקירתם הנגדית, ולהגשת סיכומים מטעם הצדדים בעקבות הבקשה, התצהירים והחקירות, כאמור. 2. בתביעתו שהוגשה ב- 18/04/99, תובע המבקש "כספים או פיצויים בסך של 100,000 ₪ לפחות מאת הנתבעת" בשל התנהגותה כלפיו. בתיק זה הוגשו, במסגרת ההליכים המקדמיים, כ- 10 בקשות (!!) לרבות הארכות מועד, וחבל שהליכים מקדמיים, כמו גילוי מסמכים, שנועדו לייעל את הדיון ולחסוך בהוצאות ובזמנם היקר של הצדדים ושל בית-הדין - מביאים ומשיגים את התוצאה ההפוכה. 3. בסבך הבקשות, התגובות וההחלטות שבתיק זה, הלכו גם באי כוחם המלומדים של הצדדים לאיבוד, כאשר הן בדיון בפני והן בסיכומיהם, התייחסו לבקשה למחיקת כתב-ההגנה, כאשר למיטב הבנתי וכפי שאפרט להלן, אין בפני בקשה כזו ולפיכך אין מקום לדון ולהכריע בשאלה זו, אף שלמעלמה מן הצורך, אתייחס אליה בהמשך. 4. בבקשתו (הראשונה) של המבקש למחיקת כתב-ההגנה, נוכח אי מילוי צו בית-הדין בדבר גילוי מסמכים, שהוגשה ב- 29/01/01 (בש"א 1203/01) ניתנה, ביום 31/01/01, ההחלטה ש"הבקשה תידון במועד שנקבע לדיון". ואכן, ביום 28/02/01 התקיים דיון בפני כב' הרשמת אנגלברג, בו טענו ב"כ הצדדים באריכות, לרבות לענין מחיקת כתב-ההגנה, ובסופו ניתנה החלטת כב' הרשמת (להלן: "החלטת ההשלמה") שכוללת, במשתמע, את דחייתה של בקשה המחיקה (הראשונה). 5. בבקשתו (השניה) של המבקש למחיקת כתב-ההגנה, נוכח אי מילוי צו בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, שהוגשה ב- 28/02/01 (בבש"א 1513/01) ניתנה ביום 18/03/01 החלטת כב' השופט סופר "לתגובת המשיבה בתוך 7 ימים ממועד קבלת ההחלטה". במקריות מופלאה, הגישה המשיבה באותו היום 28/02/01 (בבש"א 1711/01) בקשה לאורכה להגשת תצהירי עדות ראשית, וזאת לנוכח רשימת העדים שהוזמנו מטעם המבקש (התובע), עד לאחר סיום חקירתם הנגדית. כב' השופט סופר קבע, ביום 25/03/01, שהבקשה תועבר "לתגובת התובע בתוך 7 ימים ממועד קבלת ההחלטה". בהתאם לתגובת התובע (המבקש כאן) מיום 01/04/01, (שכללה התייחסות לבקשת המחיקה השניה), ניתנה החלטת כב' השופט סופר ביום 02/04/01 לפיה : "ניתנת בזאת אורכה לנתבעת לצורך הגשת תצהירים עד למתן החלטה אחרת". דהיינו, גם הפעם, הן לוגית והן במשתמע, כללה החלטת כב' השופט סופר את דחייתה של בקשת המחיקה (השניה). 6. בקשתו (השלישית) של המבקש למחיקת כתב-ההגנה, נוכח אי קיום צווי בית-הדין, לרבות אלה שבהחלטת ההשלמה, שהוגשה ביום 20/03/01 (אליה צורף העתק הבקשה השניה) (בבש"א 1712/01), נדחתה במפורש ע"י כב' השופט סופר ביום 02/04/01, יום לאחר הגשת תגובת המשיבה לבקשת המחיקה (השלישית), אליה צורפו שני תצהירי גילוי מסמכים "ערוכים כדין". לדעתי, מעבר לאמור בסעיף 5 לעיל, הדחייה המפורשת של בקשת המחיקה השלישית כוללת, במשתמע, גם את דחייתה של בקשת המחיקה השניה. 7. משכך, אין בפני בקשה (רביעית) למחיקת כתב-ההגנה (אף שברישא סעיף 12 לסיכומי המשיבה מוכתרת בקשה שכזו), כפי שמרמזים על כך ב"כ המבקש בסעיפים 41-40 לסיכומיהם, בהתייחסם לבקשות המחיקה, הראשונה והשניה. לפיכך, כאמור אין מקום לדון ולהכריע בשאלת מחיקתו של כתב-ההגנה. 8. למעלה מן הצורך, משהתכבדו באי כוחם המלומדים של הצדדים וטענו לגופה של מחיקת כתב-ההגנה מכח תקנות 44(ד) ו- 46(ד) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991, אוסיף לגופה של הסוגיה (מעבר לנגיעה שיש לענין גילוי המסמכים, בו אדון בהמשך, על סוגיה זו), כדלהלן. 9. בהחלטת ההשלמה (מיום 28/02/01) קבעה הרשמת הנכבדה שב"כ הנתבעת תמציא "תצהיר ערוך כדין לגילוי מסמכים משלים המתייחס למבוקש בסעיף א' לבקשת התובע מיום 23/11/01 (היא הבקשה - י.ז.). התצהיר ינתן על ידי אדם מוסמך במשרד ראש-הממשלה ועל ידי אדם מוסמך בנציבות שירות המדינה". 10. בסעיף א' לבקשה ביקש המבקש "צו המורה למשיבה, לגלות בתצהיר ערוך כדין מהם המסמכים שהיו מצויים ברשותה או בשליטתה, לרבות המסמכים וההתכתבויות הפנימיות, ביחס למבקש (ההדגשה שלי - י.ז.), המצויים או שהיו מצויים במשרד ראש-הממשלה, וכן במשרד נציבות שירות המדינה, בתוכם ובינהם". 11. יודגש כבר עתה, שאין המדובר בבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים מסויימים וממילא תצהירי גילוי שכאלה לא הוכנו. 12. לתגובת המשיבה לבקשת המחיקה בבש"א 1712/01, צורפו שני תצהירי גילוי מסמכים ערוכים כדין, האחד על ידי הממונה על ענייני משרד ראש-הממשלה בנציבות שירות המדינה והשני על ידי מנהל תחום משאבי אנוש במשרד ראש-הממשלה, המתייחסים למבוקש בסעיף א' לבקשה. 13. כאמור בסעיף 6 לעיל, בהסתמך על תגובת המשיבה ועל התצהירים שצורפו אליה, נדחתה בקשת המחיקה (השלישית) בהחלטתו של כב' השופט סופר מיום 02/04/01. 14. משכך, למעשה מילאה המשיבה אחר הצו שניתן בהחלטת ההשלמה ואין אנו ניצבים במצב בו "לא קיים בעל דין צו שניתן... ", ומקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה בסיכומיה כי, קבילת המבקש מופנית כנגד תוכן גילוי המסמכים ולא כלפי הגילוי עצמו. 15. כאמור בציטוט מספרו של זוסמן, המובא בסעיף 12 (ד) לסיכומי המשיבה, תצהיר גילוי מסמכים אם הוא ערוך כדין, אינו משמש נושא לחקירת שתי וערב והמבקש חייב לקבלו כמות שהוא. לפיכך, לענין מחיקת כתב-ההגנה, אין בחקירתם הנגדית של המצהירים ובתוצאותיה כדי לשנות עובדה זו. 16. בנסיבות אלה, איני סבור שהמשיבה גילתה זלזול בהליכים או גילתה דעתה שאין בכוונתה לקיים את צווי בית-הדין ואיני מקבל את עמדת באי כח המבקש (בסעיף 30 לסיכומיו) כי המקרה שלפנינו חצה את הגבולות וכי יש למחוק את כתב-ההגנה. 17. הסנקציה של מחיקת כתב-הגנה הינה דרסטית יותר ממחיקת כתב-תביעה, שכן פירושה של מחיקת כתב-הגנה היא פסק-דין כנגד הנתבע, ובנסיבות הענין אין מקום להפעיל סנקציה קיצונית זו. ראה: ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר ואח', פד' מו (3) 793 בש"א 239/98 (ת"א (נצרת) 286/93), עירית נצרת עילית נ' בנק הפועלים, החלטה מיום 04/06/98 (לא פורסמה). 18. מחיקה על הסף היא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה ובמשורה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. בעל דין נחשב כממלא אחר צו לגילוי מסמכים, אם עשה את הסביר והמעשי לקיום הצו, ודבר זה יכול להקבע בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ראה: גולדברג והאוזמן, דיני עבודה , (הוצאת סדן) בפרק 23 עמ' 61- 62 והאסמכתאות שם. א. וינוגרד, תקנות סדרי הדין , (הוצאת הלכות) בעמ' 317-318ב' והאסמכתאות שם. 19. בנסיבות הענין, כעולה מהתצהירים ומהחקירות, הנני סבור כי המצהירים המכובדים מטעם המשיבה, עשו את הסביר והמעשי כאשר, בסיוע וביוזמת יועציהם המשפטיים, ערכו וחתמו על תצהירי גילוי מסמכים כללי המבוססים על תיקיו האישיים של המבקש אצל המשיבה. למעלה מן הצורך כאמור, ולסיכום פרק זה, גם לגופה של הסוגיה, אין מקום למחיקתו של כתב-ההגנה. 20. בהחלטת ההשלמה, הושארה לב"כ המבקש האפשרות להודיע על רצונה בהמשך הדיון בבקשה. (בין לבין המשיכו הצדדים בהליכי גילוי מסמכים כפי שעולה ממכתבה של ב"כ המבקש - נספח ז' לסיכומי המשיבה). הודעה כזו, לרבות בדבר הצורך בחקירת המצהירים, הוגשה ביום 15/04/01 ובהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 16/04/01 נאמר "לקבוע מועד לדיון בפני על פי יומני. לדיון יתייצבו מצהירי הנתבעת". 21. המשיבה הגישה ביום 24/04/01 (בבש"א 2043/01) בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל (מיום 16/04/01). לאחר קבלת תגובת המבקש, ניתנה ביום 30/10/01 החלטת הרשמת הנכבדה, לפיה נדחתה בקשת המשיבה לביטול ההחלטה מ- 16/04/01. בהחלטה זו (מ-30/10/01), התירה הרשמת הנכבדה לקיים דיון בנוכחות המצהירים אך לא לחקירתם לגופם של המסמכים והיא הוסיפה : "עם זאת, פתוחה תמיד בידי ב"כ המשיב (המבקש כאן-י.ז.) האפשרות להגשת בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי בו תפרט המסמכים המבוקשים על ידה ואשר המבקשת (המשיבה כאן - י.ז.) תהא חייבת להתייחס אליה בפרוטרוט". 22. בקשה שכזו, כפי האפשרות עליה הצביעה הרשמת הנכבדה, לא הוגשה. 23. בדיון בפני (ביום 16/12/01) נחקרו המצהירים באריכות וב"כ הצדדים טענו באריכות הן במהלך הדיון, במסגרת התנגדויות לשאלות, והן בסיומו. ב"כ המשיבה נאותה לבדוק קיומם של מסמכים בקשר לפגישה עם הנציב ובקשר לוועדת הפיצויים ובסיכומיה (בסעיף 12 (ד)) נאמר כי בדיקה שנעשתה העלתה כי לא קיימים מסמכים נוספים. 24. בסעיף א' לבקשה מבוקש צו למתן תצהיר גילוי מסמכים כללי, ביחס למבקש. כפי שכבר קבעתי לעיל, התצהירים ענו על הצו שניתן בהחלטת ההשלמה, ובנסיבות הענין, פעלו המצהירים (שהינם "עדים" טכניים ולא גורמים מחליטים במשיבה ביחס למבקש) באופן סביר ומעשי, בהתאם לפרקטיקה המקובלת ובכפיפות ליעוץ משפטי שקיבלו. אני מקבל לענין זה את טענות ונימוקי ב"כ המשיבה בסעיף 12 (רבתי) לסיכומיה. 25. את פירות חקירתם הנגדית של המצהירים, עד כמה ובמידה והם קיימים מבחינתו של המבקש, יוכל המבקש לקטוף במסגרת הדיון בהליך העיקרי, אליו הזמין המבקש רשימה מפוארת של עדים ששימשו/משמשים בתפקידים בכירים במשרד ראש הממשלה ובנציבות שירות המדינה, ובמסגרת טענותיו לחיוב בהוצאות כחלק מסיכומיו בהליך העיקרי. 26. אני מורה על קבלת התצהירים שהוגשו כתצהירי גילוי מסמכים כללי בהתאם לצו שניתן. משכך, גם בקשתו החילופית של המבקש בסעיף 44 לסיכומיו, אין לה מקום, שכן אינה כלולה בבקשה והיא מתאימה לבקשה לגילוי מסמכים מסויימים - בקשה שלא הוגשה, ולפיכך - דינה להדחות וכך אני קובע. 27. אשר על כן - הבקשה נדחית. 28. התביעה בתיק זה הוגשה לפני שלוש שנים והגיע זמנה להתברר. כאמור בהחלטה מ- 29/11/99, התיק יקבע להוכחות בפני מותב/הרכב בית-הדין במועד שייקבע על ידי המזכירות, מבלי להמתין לתצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה, בהתאם להחלטת כב' השופט סופר מיום 02/04/01. 29. ב"כ המבקש רשאי להגיש בקשה לגילוי מסמכים מסויימים בתוך 14 יום עם העתק במישרין לב"כ המשיבה, שתשיב עליו בתוך 30 יום מקבלת הבקשה, בתצהיר עשוי וערוך כדין, אליו יצורפו העתקי מסמכים שיגולו, אם יגולו. 30. בנסיבות הענין, ומשנדחתה הבקשה, יישא המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"ב (4 באפריל 2002) בהעדר הצדדים. ישראל זיידרמן, רשם גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםצוויםבית הדין לעבודה