תביעה נגד כאל כרטיסי אשראי

תביעה נגד כאל כרטיסי אשראי

חב' קופר יבוא (1992) בע"מ, יבואנית ומשווקת ציוד למטבחים (להלן – התובעת או הספק), הגישה תביעה על סך 32,659 ₪ נגד חברת כ.א.ל, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן - הנתבעת 1 או כ.א.ל או חברת האשראי) ונגד צמרת מימונים בע"מ, חברה העוסקת בניכיון שוברים של כרטיסי אשראי (להלן- הנתבעת 2 או צמרת או חברת המימון).

התובעת התקשרה עם נתבעת 1 ביום 20/9/1993 ב"הסכם הצטרפות בית עסק" לפיו תכבד כ.א.ל חיובים שתחייב התובעת בגין מכירות בכרטיסי חיוב כנגד תשלום עמלה לכ.א.ל בגין כל עסקת אשראי (להלן - הסכם האשראי). במועד זה חתמה התובעת גם על "נספח עסקאות בתשלומים". בשלב מאוחר יותר חתמה התובעת על "נספח הזמנות טלפוניות והזמנות בדואר" (להלן - נספח העסקאות הטלפוניות), המאפשר ביצוע עסקאות באמצעות טלפון ודואר, בכפוף לתנאים הקבועים בו. הסכמים אלה נחתמו על ידי התובעת בשמה הקודם (בלרס יבוא (1992) בע"מ).

ביום 25/8/2003, התקשרה התובעת עם נתבעת 2 בהסכם לניכיון שוברי כרטיסי אשראי (להלן- הסכם הניכיון). על פי ההסכם, תשגר התובעת באמצעים אלקטרוניים את שוברי כרטיסי האשראי, באמצעותם רכשו לקוחות בית העסק מוצרים, אל צמרת וזו תעביר לתובעת את סכום העסקה הכולל הנקוב בשובר, בניכוי עמלה. שובר העסקה יוסב משם התובעת לשמה של צמרת, שתפנה אל חברת סליקה לפי בחירתה, בה יוסלקו השוברים וצמרת תקבל את תמורתם במועד התשלומים הנקוב בכל שובר. עוד קובע הסכם הניכיון, כי בכל מקרה בו חברת האשראי אינה מכבדת את השובר או דורשת השבת הכסף, תהיה רשאית חברת המימון שלא לשלם לספק עבור השובר ואם כבר שילמה את תמורת השובר באפשרותה לחייבו בסכום השובר.

ביום 21/3/2005, ביצעה התובעת עסקה טלפונית עם מיכאל חמו (להלן – הלקוח או חמו או מחזיק הכרטיס), שהיה בעל עסק בשם "הפורום קרן תעשיות רהיטים" (להלן - העסק). חמו הזמין מהתובעת מוצרי חשמל למטבח ובין היתר תנור, כיריים ומדיח כלים (להלן- המוצרים או הסחורה), תמורת סך של 22,375 ₪ (להלן- העסקה) וביקש לשלם את תמורת העסקה בתשלומים. לטענת התובעת התנאי בעסקה היה, שהמוצרים יסופקו ללקוח קצה בשם גורן יצחק, שהזמין מחמו את המוצרים (להלן הלקוח או גורן). לאחר שהתקבל אישור חברת כ.א.ל לעסקה וזאת בהתאם לתנאי נספח העסקאות הטלפוניות, חויב כרטיסו של חמו בסכום העסקה ב- 12 תשלומים שווים. התובעת הפיקה קבלה ביום 22/3/2005 הממוענת למשלוח לעסק (להלן - הקבלה), עליה הוסיף מאן דהוא בכתב יד:

"אישור עסקה טלפוני, הננו מאשרים שהתשלום הנ"ל עבור מוצרים ללקוח בשם גורן יצחק. חתימה: ..... להחזיר בפקס ל - 03-9381696"

הקבלה אינה חתומה על ידי חמו, על אף שלכאורה חתימתו נדרשה על ידי התובעת.

השובר נשלח לצמרת, שניכתה אותו וזיכתה בגינו את התובעת ביום 23/3/2005 בסכום השובר בניכוי עמלת הניכיון ועמלת חברת האשראי ובסך הכל בסכום של 20,460.05.

ביום 24/3/2005, הפיקה התובעת תעודת משלוח הממוענת לעסק (להלן - תעודת המשלוח), בו מופיע "גורן יצחק" כלקוח וכתובת מגוריו מופיעה ככתובת אליה יש לספק את המוצרים. לטענת התובעת, המוצרים סופקו ללקוח, שאף חתם על תעודת המשלוח. ביום 27/3/2005, הפיקה התובעת חשבונית מס הממוענת לעסק (להלן - חשבונית המס) בה מופיע שמו של "גורן יצחק" כלקוח.

ביום 30/3/2005, התקבלה במשרדי חברת כ.א.ל פנייתו של חמו, על גבי טופס הצהרה ותביעה להחזר כספי בעסקה בתשלום נדחה (להלן - טופס ההצהרה) בו הצהיר, כי במרץ 2005 רכש בבית העסק מוצרי חשמל ועל פי תנאי העסקה, היתה זו עסקה בתשלום נדחה מסוג תשלומים על סך22,370 ש"ח אשר היו אמורים להשתלם ב- 12 תשלומים, שהראשון בהם הוא ביום 15.4.05. עוד הצהיר חמו, כי "על פי ההסכם עם בית העסק אספקת המוצרים ו/או השירותים היתה צריכה להתבצע עד ליום 20/3/05 (סעיף 2ג). המוצרים והשירותים לא סופקו לי כלל (סעיף 3א). ביטלתי ביום 29.3.2005 את העסקה עם בית העסק, ולדעתי אני זכאי כי לא אחויב עוד בשל העסקה מהסיבות הבאות: לא סופקה לי סחורה (סעיף 3ג). להלן בכתב ידי נסיבות חיובי בגין העסקה שתוארה לעיל: העסקה בוטלה עקב איחור באספקה והיכולת לבטל עסקה תוך 14 יום מיום ביצועה" (סעיף 8).

כ.א.ל פנתה לתובעת ביום 12/4/2005 באמצעות צמרת, והודיעה לה על פנייתו של חמו וכי בהתאם להוראת חוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1996 (להלן - חוק כרטיסי חיוב) מחובתה לעצור את יתרת התשלומים בעסקה והיא תעשה כן תוך 21 יום (להלן - עצירת התשלומים). התובעת וצמרת התבקשו להציג עמדתן בנדון, בצירוף המסמכים הרלוונטיים. בעקבות כך פנתה התובעת ביום 30/5/2005 במכתב אל כ.א.ל בו ציינה, כי חמו הוא "סוחר בעל חנות ששילם עבור לקוח בשם גורן יצחק שללא התשלום לא היה מקבל את הסחורה". כמו כן ציינה, כי אלמלא היה מתקבל אישור כ.א.ל לעסקה לא היתה התובעת מספקת את הסחורה לחמו ולכן דרשה התובעת מכ.א.ל להמשיך בביצוע התשלומים.

בהמשך לכך, במכתב שנשלח לכ.א.ל ביום 9/6/2005 על ידי בא כוחה של התובעת הובהר כי "...העסקה הושלמה, הסחורה נמסרה, ומרשתי קיבלה מכם אישור לפני ביצוע העסקה שהתשלומים יכובדו על ידכם... טענת הלקוח שכביכול לא קיבל את הסחורה, בשקר גמור יסודה. הסחורה הוזמנה ע"י מיכאל חמו עבור לקוח קצה בשם יצחק גורן. הסחורה נמסרה לאותו לקוח, ובידי מרשתי תעודות משלוח שבהם מאשר הלקוח כי קיבל את כל הסחורה".

למכתב צורפו הקבלה, חשבונית המס ותעודת המשלוח עליה חתום גורן וכ.א.ל התבקשה להמשיך בביצוע התשלומים.

ביום 11/7/2005 הודיעה כ.א.ל לתובעת, כי לא תוכל להיענות לבקשתה והצהרת הלקוח, כי לא קיבל תמורה, בעינה עומדת מאחר "...והמסמכים אשר הוצגו על ידכם אינם מהווים אסמכתא לכך כי הלקוח קיבל את המוצר/שרות אותו רכש בחברתכם. באם יוצגו בפנינו אסמכתאות חתומות ע"י הלקוח המעידות על כך כי המוצר/שרות אכן סופק על ידכם, נשמח לשוב ולדון בנושא".

בעקבות הודעה זו, חייבה צמרת את התובעת ביום 30/11/2005 בתשלום בסך 21,507.20 ₪, שהוא סכום העסקה בניכוי עמלת הניכיון שהוחזרה לתובעת. החיוב בוצע על ידי קיזוז הסכום מסכום שוברים אחרים שהועברו לידיה על ידי התובעת.

טענות התובעת

לטענת התובעת, העסקה אושרה מראש על ידי כ.א.ל בהתאם ל"צורתה האמיתית", שהיא חיובו של כרטיס האשראי של חמו, עבור הספקת הסחורה לגורן. שיטה זו נהוגה בקרב הסוחרים שמשתמשים באשראי האישי שלהם לצורך הזמנת הסחורה, שמסופקת על פי הוראותיהם ללקוח וחמו, שהיה מוכר לתובעת, נהג בדרך זו גם בעסקאות קודמות שעשה עם התובעת. לטענת התובעת, הסחורה סופקה לחמו בהסתמך על אישור העסקה על ידי כ.א.ל ולא היתה מסופקת אלמלא ניתן אישור זה. לפיכך, אחראית כ.א.ל לתשלום תמורת העסקה.

עוד טוענת התובעת, כי היה על כ.א.ל להמשיך בביצוע התשלומים לאחר שהוצגו בפניה המסמכים המוכיחים, כי גורן קיבל את הסחורה ומשלא עשתה כן ודרשה שיוצג בפניה מסמך עליו חתום חמו, נהגה שלא כדין ותוך ניסיון להתנער מאחריותה מאחר ומכל המסמכים שהוצגו בפניה עולה בבירור, כי הסחורה אכן נמסרה לגורן וטענת חמו, כי לא קיבל את הסחורה היא טענה שקרית שכל מטרתה להתחמק מתשלום עבור המוצרים שרכש מהתובעת וקיבל תמורתם תשלום מגורן. לטענת התובעת, אילו מילאה כ.א.ל אחר הוראות החוק היה עליה לחזור לחמו, להציג בפניו את האישורים על הספקת הסחורה, לדרוש ממנו להציג את ספרי חברתו שמכרה את הסחורה למשפחת גורן ולאחר קבלת תגובתו לחזור לחייבו בהתאם לסעיף 10(ג) לחוק כרטיסי חיוב מאחר והיה מתברר, כי הסחורה אכן סופקה לגורן על פי הוראותיו. משלא נהגה כך ועצרה את התשלומים גרמה לתובעת לנזקים כספיים בגין הסחורה שסופקה ולא ניתן תמורתה כל תשלום.

באשר לנתבעת 2 טוענת התובעת, כי התביעה נגדה חיונית לבירור אחריותן המשותפת של הנתבעות לביצוע התשלום.

סכום התביעה מורכב, בנוסף לסכום הקרן בסך 22,375 ₪, מפיצוי כללי בסך 5,000 ₪ עבור עוגמת הנפש, שנגרמה לתובעת עקב התנהגות הנתבעות ותשלום בגין הוצאות משפטיות.

טענות הנתבעת 1 - כ.א.ל

לטענת כ.א.ל, משבחרה התובעת שלא להפקיד את השובר בחשבון סליקת השוברים ומכרה אותו לחברת הניכיון, שהפקידה את השובר לפירעון אצל כ.א.ל, אין לתובעת כל עילה לדרוש את תמורתו מכ.א.ל מאחר ובהתאם להסכם האשראי, המקרה היחיד בו רשאי עסק לדרוש תשלום שובר הוא רק אם הפקיד את השובר בעצמו בחשבונו אצל כ.א.ל. בהתאם לכך אין בין התובעת לבין כ.א.ל כל יריבות ואת כל טענותיה עליה להפנות כנגד חברת הניכיון, שלא פרעה את השובר.

עוד טוענת כ.א.ל, כי נוכח הצהרת מחזיק הכרטיס, כי המוצרים שרכש לא סופקו לו על אף שחלף מועד האספקה ולכן ביטל את העסקה היתה מחויבת, בהתאם לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב, לבטל את חיובו הצפוי בעסקה. אין בחתימת גורן על תעודת המשלוח אסמכתא להספקת הסחורה מאחר ומחזיק הכרטיס הוא חמו וחתימתו היא הנדרשת לאישור הספקת הסחורה. משלא הראתה התובעת כל קשר בין המוצרים אותם סיפקה לבין מחזיק הכרטיס היתה מחויבת כ.א.ל לעצור את התשלומים. הנטל להוכיח, כי אין אמת בהצהרתו של מחזיק הכרטיס מוטל על התובעת ו/או נתבעת 2 והן לא השכילו להציג בפני כ.אל כל אסמכתא לכך, שאכן מחזיק הכרטיס קיבל את הסחורה.

באשר לטענת התובעת, כי הסתמכה על אישור כ.א.ל כתנאי העסקה טוענת כ.א.ל, כי משמעותו של אישור זה הוא, כי כרטיסו של מחזיק הכרטיס תקין, אינו חסום ומחזיק הכרטיס סולבנטי, כך שלא תהיה לו בעיה לפרוע את העסקה. כמו כן טוענת כ.א.ל, כי במהלך בקשת האישור אינה נכנסת לשאלה למי יסופק המוצר, מתי ובאיזה אופן, שכן שאלות אלה אינן קשורות כלל למהות בקשת האישור.

טענות הנתבעת 2 - צמרת

לטענת צמרת, היא אינה חלק מהעסקה המקורית מאחר ותפקידה הסתכם בהעמדת מימון לתובעת על ידי כך, ששילמה לה במזומן את סכומי העסקאות שנעשו בתשלומים. תשלום השוברים כנגד חיוב מחזיק הכרטיס נעשה על ידי כ.א.ל בלבד מבלי שלצמרת תהיה השפעה על תהליך זה. צמרת אינה נמצאת בקשר עם מחזיק הכרטיס, אינה מקבלת את בקשתו לביטול עסקה ואינה מוסמכת להחליט האם להיענות לבקשתו. הסמכות להחליט האם לחייב לקוח או לא לחייבו, בהתאם לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב, נתונה בידיה של כ.א.ל בלבד ולכן, אם יש לתובעת עילת תביעה הרי שעליה להפנותה כלפי כ.א.ל בלבד, שהיא זו שהחליטה על סמך הצהרת מחזיק הכרטיס, על ביטול העסקה. לטענת צמרת, היא שימשה כצינור בלבד בין התובעת לבין כ.א.ל ובהעמדת המימון לתובעת על ידי צמרת אין כדי לנתק את הקשר שבין כ.א.ל לבין התובעת.

עוד טוענת צמרת, כי על פי סעיף 10 להסכם הניכיון יש לה זכות לחזור אל התובעת לאחר ששילמה לה את תמורת השובר ולחייבה בסכום העסקה, במידה וחברת האשראי מסרבת לשלם לה את התשלומים על פי השובר וכך עשתה ולכן, אין לתובעת כל עילת תביעה נגדה ויש לדחות את התביעה נגדה על הסף מחמת היעדר עילה.

הצדדים לא נחקרו על תצהיריהם והגיעו להסדר דיוני לפיו, ההנחה העובדתית היא, שגורן אכן קיבל את המוצרים. באשר לנושאים שבמחלוקת הוסכם בין הצדדים, שבית המשפט יפסוק על סמך החומר המצוי בתיק ועל יסוד טענות הצדדים, שהוגשו בכתב.

דיון

השאלות העיקריות העומדות בפני בדיון זה הן כדלהלן: האם כ.א.ל נהגה כדין בסרבה לחייב את חמו בתשלומי העסקה להם התחייב בטענה, שאין בחתימת גורן על תעודת המשלוח אסמכתא להספקת הסחורה, מאחר ומחזיק הכרטיס הוא חמו ולא גורן. כמו כן, על מי מוטל הנטל מכוח סעיף 10(ג) לחוק כרטיסי חיוב להוכיח את הקשר בין חמו לגורן וכי הסחורה אכן סופקה.

בטרם אעבור לדון בשאלות אלה אדון בטענת הסף בדבר היעדר יריבות עם התובעת שהועלתה על ידי הנתבעות.

טענת היעדר יריבות

תשלום באמצעות כרטיסי חיוב מגלם קשר חוזי בין שלושה צדדים: הלקוח, המשלם באמצעות כרטיס האשראי, הספק שסיפק את הנכס שבגינו ניתן התשלום והמנפיק, שכרטיס האשראי הונפק על ידו. חוק כרטיסי חיוב אינו כולל הוראות באשר לחברות ניכיון ולמסחר בשוברי מכירה. (ראו: א' ברק, ע' פרידמן כרטיסי חיוב, היבטים משפטיים ומעשיים של כרטיסי אשראי בבנק, תשנ"ז- 1997, בעמוד 153 (להלן - ברק ופרידמן)). בפועל נוצרה מציאות לפיה הופיעו חברות ניכיון הרוכשות שוברים מספקים, בכפוף להסכמים שנכרתים בין הספקים לחברת הניכיון ולהסכמים נוספים שנכרתים בין חברות הניכיון לחברות האשראי. כזה הוא המקרה דנן.

סעיף 10 להסכם הניכיון עליו חתומה התובעת קובע, כי חברת הניכיון רשאית לחזור אל הספק בכל מקרה בו תסרב חברת האשראי לפרוע את השובר. הסעיף קובע כדלהלן: "בכל המקרים בהם בהתאם להסכם הספק, רשאית חברת האשראי לסרב לשלם לספק עבור שובר כלשהו... וכן בכל אחד מהמקרים המפורטים בסעיף זה, תהיה חברת המימון רשאית לסרב לשלם לספק עבור שובר כלשהו, או אם חברת המימון שילמה עבור אותו שובר, לחייב את הספק בסכום השובר בתוספת ריבית...". סעיף המשנה 10.1.5 קובע, כי אחד המקרים בהם יחול הוא מקרה בו חברת האשראי, "תסרב לשלם את סכום השובר, כולו או חלקו מכל סיבה שהיא".

סעיף זה נועד להגן על חברת הניכיון במצבים כגון המקרה שלפנינו, כאשר חברת האשראי מחליטה שלא לחייב את הלקוח בתשלומים הנובעים מהעסקה אותה ביצע. משחתמה התובעת על ההסכם היא מחויבת לו ולכן טענותיה נגד צמרת דינן להידחות. צמרת נהגה בהתאם להסכם שבין הצדדים ואין לתובעת עילת תביעה נגדה.

באשר לכ.א.ל, טענתה להיעדר יריבות עם התובעת נדחית. אין בחתימת ההסכם בין התובעת לצמרת כדי לאיין את ההסכם שבין התובעת לכ.א.ל. העובדה, שקיים הסכם, שלא צורף, בין כ.א.ל לבין צמרת לגבי שוברים שנמסרו לצמרת משמיט את הבסיס לטענת כ.א.ל, כי משבחרה התובעת שלא להפקיד את השובר בחשבון סליקת השוברים אצל כ.א.ל ומכרה אותו לחברת הניכיון אין לה כל עילה כלפי כ.א.ל.

עצירת התשלומים

הוראות חוק כרטיסי חיוב חלות על מערכת היחסים שבין כ.א.ל למחזיק הכרטיס ואינן חלות, ככלל, על מערכת היחסים שבין כ.א.ל לבין התובעת. במערכת יחסים זו חלות הוראות ההסכמים שבין הצדדים. אחד החריגים לכך הוא סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב, הדן במערכת היחסים שבין ספק, לקוח, וחברת אשראי (מנפיק) בעסקת תשלומים מסוג תשלום נדחה, וקובע בזו הלשון:

תשלום נדחה

10.(א)הוסכם בין לקוח לבין ספק, בעסקה שנעשתה באמצעות כרטיס אשראי, כי תמורת העסקה או חלקה תשולם כעבור שלושים וחמישה ימים או יותר מיום עשיית העסקה, יפסיק המנפיק, בהקדם האפשרי, לחייב את הלקוח בשל אותה עסקה, אם הודיע הלקוח בכתב למנפיק שהנכס שנרכש באותה עסקה לא סופק לו ושהוא ביטל את העסקה . לענין סעיף זה אין נפקה מינה מי נותן את האשראי ללקוח לצורך ביצוע העסקה. (הדגשה הוספה).
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על המנפיק, גם אם מי שהציג לו את המסמך המעיד על העסקה באמצעות כרטיס אשראי, אינו הספק שהתקשר בעסקה עם הלקוח.
(ג)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של המנפיק לחזור ולחייב את הלקוח בשל אותה עסקה, אם נוכח שהנכס שנרכש באותה עסקה סופק ללקוח או שהלקוח לא ביטל את העסקה; המנפיק ימסור ללקוח הודעה המפרטת את הנימוקים לחיוב, לפחות חמישה עשר ימים לפני החיוב בפועל, וימסור ללקוח, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לענין זה. (הדגשה הוספה).

מאחר ובמקרה דנן העסקה היתה מסוג תשלום נדחה סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב מעניק לחברת האשראי סמכות לעצור חיובי לקוח אם מסר הודעה בכתב לפיה, הנכס שנרכש באותה עסקה לא סופק לו והוא ביטל את העסקה. הסעיף כולל שני שלבים בהם נדרשת לפעול חברת האשראי. "בשלב הראשון, בהתאם לאמור בסעיף 10(א) לחוק כרטיסי חיוב, די לו למנפיק בהודעה מאת הלקוח ואין הוא אמור או צריך להיכנס לעובי הקורה ולבדוק אם הודעת הביטול ניתנה כדין או לא". (ברק ופרידמן, עמ' 169) על היעדר שיקול דעת בשלב זה ניתן ללמוד מנוסח הסעיף הקובע "יפסיק המנפיק בהקדם האפשרי..." ולא "רשאי להפסיק".

בשלב השני, המעוגן בסעיף 10(ג) לחוק, מוענקת לחברת האשראי "...סמכות מעין שיפוטית להכריע על פי שיקול דעתן הבלעדי בסכסוך שעשוי להתגלע בין הספק לבין הלקוח..." סמכות זו "מאפשרת למנפיק לשוב ולחייב את הלקוח אם בעקבות בדיקה יסתבר לו כי הנכס שנרכש בעסקה סופק ללקוח, או שהלקוח לא ביטל את העסקה..." (ברק ופרידמן, עמ' 169).

במקרה דנן פעלה כ.א.ל בהתאם לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב, כאשר בשלב הראשון עצרה את התשלומים והודיעה על כך לתובעת, באמצעות צמרת. בשלב השני, בחנה את המסמכים שהעבירה לידיה התובעת וקבעה, כי אין בהם כדי להוות אסמכתא, לכך שהנכס שנרכש בעסקה סופק לחמו. בכך הפעילה כ.א.ל את שיקול הדעת המוקנה לה בחוק. דרישתה לחתימתו של חמו מתבססת על סעיף 1 לחוק כרטיסי חיוב, בו מוגדר "לקוח" כ"מי שכרטיס חיוב הונפק לשימושו". מאחר וכרטיס החיוב הונפק לשימושו של חמו ולא לשימושו של גורן כל פרשנות אחרת, המסתפקת בחתימתו של גורן, היתה נוגדת את כוונת החוק ופותחת פתח למקרי מירמה בהם חתימתו של אחר מלבד בעל הכרטיס היתה מספיקה על מנת לחייב את בעל הכרטיס בחיובים בהם לא התחייב. (ראו לענין זה, א' דויטש "חלוקת הסיכונים בתשלום באמצעות כרטיסי אשראי – על הצורך בשינוי הגישה" המשפט ג, עמ' 149).

הוראת סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב אף תואמת את הוראות נספח העסקאות בתשלומים שבין התובעת לכ.א.ל הקובע בסעיף 5, בזו הלשון: "המוכר מסכים בזאת כי בכל מקרה של פניה בכתב של מחזיק בכרטיס לכ.א.ל, שבה יודיע המחזיק שהמצרך או השירות שנרכשו באמצעות הכרטיס לא סופקו לו על ידי המוכר, ושהוא ביטל את העסקה עם המוכר, כ.א.ל תפסיק לשלם את התשלומים המגיעים למוכר בגין שובר התשלומים עליו חתם המחזיק בכרטיס מיד לאחר הפניה הנ"ל."

כ.א.ל פעלה בהתאם לסעיף 5 להוראות נספח העסקאות בתשלומים ובהתאם לסעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב ולכן פעלה כדין.

עסקה במסמך חסר

הסכם האשראי שבין הספק לחברת האשראי קובע, כי מחזיק הכרטיס חייב לחתום על שובר האשראי בעת ביצוע העסקה אצל הספק והספק חייב לזהות את חתימתו (סעיף 2.ג.).

סעיף 8 לחוק כרטיסי חיוב קובע, כי "חתימה של לקוח על מסמך המעיד על העסקה בינו לבין ספק שבו צויינו פרטים אישיים של הלקוח ופרטים אחרים כפי שנקבעו בתקנות, מהווה ראיה לכאורה לביצוע העסקה בידי הלקוח". החריג לכך הוא מקרה של "עסקה במסמך חסר", המוגדרת בסעיף 9(א) לחוק כרטיסי חיוב, כ"עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף 8, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח".

מבחינת כ.א.ל היתה העסקה דנן "עסקה במסמך חסר", כהגדרתה בהסכם האשראי, בה לא נכח הלקוח בעת ביצוע העסקה מאחר וחמו לא חתם על גבי שובר העסקה.

סעיף 10 להוראות נספח הזמנה טלפונית, קובע כדלהלן:

"המוכר מסכים ומאשר בזאת כי בכל אחד מהמקרים המפורטים מטה, הבנק יסרב לשלם לו את השובר או במקרה שכבר שילם, יחייב הבנק את חשבונו של המוכר באותו סכום על פי ערכו, כפי שהיה במועד הזיכוי מיד לאחר קבלת הודעת המחזיק, וזאת מבלי שהבנק או כ.א.ל יהיו חייבים להתדיין תחילה עם המחזיק בכרטיס:

א . בכל מקרה שהמחזיק בכרטיס יודיע כי הוא לא קיבל את השירות או המצרך או כי לא הזמין את השירות או המצרך אשר בגינו נעשה השובר.

כ.א.ל פעלה על פי האמור בנספח זה, עליו חתומה התובעת והתובעת אינה יכולה להלין על כך.

אישור כ.א.ל לעסקה

מקובלת עלי טענת כ.א.ל, כי האישור שניתן לעסקה נסב על כך שהכרטיס תקין, אינו חסום ומחזיק הכרטיס סולבנטי. התובעת לא העלתה כל טענה בדבר היות חמו לא סולבנטי במועד ביצוע העסקה או טענה בדבר פגם אחר שנפל בהליך האישור של כ.א.ל.. אין מחלוקת אף לגבי ביצוע העסקה, שכן חמו מודה שרכש מוצרים ושילם עבורם בכרטיס אשראי אולם טוען, כי הסחורה לא סופקה לו ולכן ביטל את העסקה וביקש לעצור את התשלומים. כל שטוענת התובעת הוא, שהאישור שנתנה כ.א.ל מהווה "תעודת ביטוח" ואלמלא ניתן, לא היתה מספקת התובעת את המוצרים לחמו.

טענה זו לא ניתן לקבל.

בית המשפט המחוזי בתל- אביב דן זה מכבר בשאלת מהות האישור הניתן על ידי חברת האשראי וקבע, כי חברת האשראי אינה נדרשת לוודא את אמיתות העסקה בטרם מתן האישור ואף אין להטיל עליה חובה שכזו וחובת הזהירות מוטלת על הספק. בע"א (ת"א) 2021/04 ברותים שיווק 1984 בע"מ נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (טרם פורסם), פסקה 5(ז) נפסק:

".. השכל הישר ונסיון החיים מלמדים, שקשה לצפות כי חברת אשראי המקבלת שיחת טלפון אחת מני רבות, תבדוק ברגיל בתוך דקה או רגעים ספורים באופן מוסמך כל אותן נקודות שלטענת המבקשת היה עליה לבדוק. זהו מן הסיכונים שנוטל עליו הספק בהיכנסו למעגל העסקאות הטלפוניות".

יתר על כן, אין במתן אישור כ.א.ל במועד ביצוע העסקה בכדי לגרוע מזכותו של מחזיק הכרטיס לדרוש שלא לחייב את חשבונו מכוח סעיף 10 לחוק כרטיסי חיוב מאחר והסחורה לא סופקה לו, שכן אין בין האישור בטרם חיוב מחזיק הכרטיס לבין הבקשה לביטול החיוב כל קשר. באשר לטענת התובעת, כי כ.א.ל ידעה שהסחורה תסופק לגורן ולכן לא יכולה לטעון לאחר מעשה, כי נדרשת חתימת מחזיק הכרטיס עצמו ולא חתימת גורן, אין בטענה זו ממש מאחר והתובעת לא הוכיחה את הקשר שבין הזמנת מוצרים על ידי חמו והספקת מוצרים לגורן, כמו כן נתון אינו רלוונטי למועד קבלת האישור.

הנטל להוכחת הקשר בין חמו לבין גורן, מוטל על התובעת. על התובעת היה להציג מסמך כלשהו בחתימתו של חמו, הקושר אותו לגורן. התובעת היא זו היכולה למנוע את הנזק על ידי כך שהיתה דואגת להחתמת חמו על הקבלה, וזאת לא עשתה.

לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה. לאור ההסדר הדיוני, תשלם התובעת לנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין. בנוסף, תשלם התובעת לנתבעת 2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלה ישולמו תוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום בפועל.

ניתן היום י' בחשון, תשס"ז (1 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



רחמים כהן, שופט      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק נתוני אשראי

  2. כרטיס אשראי חסום

  3. ביטול עסקת אשראי

  4. הכחשת עסקת אשראי

  5. זיוף כרטיסי אשראי

  6. העמדת אשראי לפרעון

  7. כרטיס אשראי מזוייף

  8. אי חידוש מסגרת אשראי

  9. תביעה בגין העמדת אשראי

  10. שינוי הסכם אשראי עם הבנק

  11. שימוש לרעה בכרטיס אשראי

  12. הפסקת אשראי על ידי הבנק

  13. שימוש בכרטיס אשראי גנוב

  14. אשראי במסגרת ליווי בנקאי

  15. חיוב על כרטיס אשראי גנוב

  16. תביעה נגד כאל כרטיסי אשראי

  17. חריגה ממסגרת אשראי מאושרת

  18. גביה שלא כדין בכרטיס אשראי

  19. תיקון חוק שירות נתוני אשראי

  20. תביעה של לאומי קארד נגד לקוח

  21. הפסקת אשראי בנק לפרויקט בניה

  22. איבוד כרטיס אשראי בשדה התעופה

  23. טענה כי הבנק ניצל מצוקת אשראי

  24. ביטול קנייה בכרטיס אשראי שנגנב

  25. אחריות ספק בעסקת אשראי טלפונית

  26. תביעה בגלל סירוב הבנק לתת אשראי

  27. רשלנות בשמירה על קוד כרטיס אשראי

  28. דרישה לפתוח חיסכון כתנאי לקבלת אשראי

  29. בקשה לא לחייב חשבון - אשראי דוקומנטרי

  30. בדיקת תעודה מזהה - תשלום בכרטיס אשראי

  31. תקנות שירות נתוני אשראי, התשס''ד-2004

  32. אשראי בריבית נמוכה לרכישת קרנות נאמנות

  33. חוק היטל על אשראי במטבע חוץ, התשמ"ז-1987

  34. הזמנת כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס אשראי מזוייף

  35. שימוש בצ'קים או כרטיס אשראי בהליך פשיטת רגל

  36. פיצוי על חוסר אפשרות למשוך כסף בכרטיס אשראי בחו''ל

  37. בקשה להבהרת החלטה ולמתן צו עיקול זמני על מסגרת האשראי

  38. הסתמכות על הבטחה בעל פה על ידי עובדי הבנק כי יינתן אשראי

  39. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק), התשס"ד-2004

  40. תקנות שירות נתוני אשראי (הכשרה לפקח על פעולות), התש''ע-2009

  41. העובדה שהבנק היה נכון בעבר לסטות ממסגרת האשראי המוסכמת אינה מחייבת

  42. צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של תיקון מס' 3 לחוק), התשס"ט-2009

  43. טוען הבנק כי לא חייב לכבד כל פעולה אשר תביא לחריגה ממסגרת האשראי בחשבון

  44. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות באשראי ופדיון יחידות באשראי), התשס''א-2001

  45. תקנות הגנת הצרכן (מכירות, מכירות באשראי, מכירה מיוחדת ועסקה ברוכלות), התשמ''ג-1983

  46. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (קביעת אחידות מטבע בחוזי ביטוח ודמי ביטוח באשראי), התשמ''ד-1984

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון