1. בפני תובענה בסך 456,795 ₪ שהוגשה על ידי שרון שני-אדיב (להלן: "תובעת 1"), רחל אדיב (להלן:"תובעת 2"), ירון אדיב (להלן: "תובע 3") ואבינועם אדיב (להלן: "תובע 4") להלן בני משפחת אדיב כנגד חברת חשמל (להלן: "חברת חשמל"/"החברה"), מר אבשלום אהרון; חוקר במחלקת בטחון-צפון בחברה (להלן: "נתבע 1") ואייל ניסים; מנהל איזור חדרה בחברה (להלן: "נתבע 2"). 2. התובעים מחזיקים ומתגוררים במתחם בשטח של כ-10,000 מ"ר הכולל 2 אגמים טבעיים, 4,000 מ"ר אדמה חקלאית, 3 מבני מגורים וחוות גידול סוסים, דגים ובעלי חיים (להלן: "המקרקעין"/"המתחם"/"החווה"). אין מחלוקת כי בטרם השתלשלות האירועים שתפורט להלן, לא היה המתחם מחובר לרשת החשמל וניזון מחשמל באמצעות גנראטור שפעל בעזרת סולר. זאת על רקע העובדה כי למבנים המצויים במתחם לא היו האישורים הנדרשים על פי דין לחיבור חוקי לחשמל ובכלל זה: אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובניה (טופס 4), והיתרי בניה וכדומה. 3. שאינו שנוי במחלוקת: לחברת החשמל הגיע מידע ממנו עלו חשדות לביצוע עבודות חשמל וחיבורים בלתי חוקיים לרשת החשמל הארצית על ידי עובדים לשעבר של החברה. 4. במטרה להשיג ראיות מפלילות לאישוש חשדות אלה, פנו נציגי חברת חשמל אל משפחת אדיב - התובעים וביקשו סיועם באמצעות שימוש במתחם שבחזקתם לפעולות חקירה מטעם הנתבעת תוך שהתובעים התבקשו ליצור מצג לפיו הם מוכרים את זכויותיהם במקרקעין לאנשי עסקים לצורך הקמת "ספא". זאת, על מנת לבחון באם יסכימו החשודים לחבר באופן בלתי חוקי את המבנים שבמתחם לרשת החשמל. משנענו התובעים להצעה, הוצבו במתחם מצלמות נסתרות והחלה החקירה, בשיתוף עם משטרת ישראל, במהלכה תועדו החשודים מבצעים חיבורי חשמל בלתי חוקיים למתחם. החיבורים הארעיים נעשו באמצעות שכן התובעים. 5. בלב המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים דנן, התמורה שהובטחה לתובעים בגין סיועם לנתבעת. יודגש, חוזה כתוב בין הצדדים המתעד ההסכמות ביניהם לא בא לעולם. לגרסת התובעים בכתב התביעה ובתצהיריהם, הבטיחה להם חברת חשמל כי תספק חשמל למתחם בחיבור של קבע כאשר התובעים יהיו זכאים ל- 5 שנות צריכת חשמל חינם ובנוסף יקבלו תשלום 1000$ במזומן. מנגד התחייבו התובעים שלא לאפשר לצד ג' להתחבר או למשוך חיבור מקו החשמל המדובר. לגישתם, במסגרת סיורו של אבשלום-נתבע 1 נשאל ירון אדיב-תובע 3 על העדפתו למיקום "הטרנספורמטור". כמו כן, ביקשו נציגי חברת חשמל מהתובעים להמציא להם טופס 2, המהווה היתר זמני להנחת מבנה בטון קטן בו יונח קו החשמל, השעון והחיבורים. לבקשת נתבע 1 הפקיד התובע 3 תוכניות בוועדה המקומית ואף שילם אגרה בסך- 167 ₪.  הקבלה הועברה לנתבע 1 שהבטיח לחבר הטרנספורמטור בהקדם. אלא שביום 7.8.2006 ניתקה חברת החשמל החיבור לתובעים תוך גרימת נזק רב. אין חולק כי בסופו של דבר, לא בוצע חיבור חשמל קבוע כמובטח. בפועל סופק חשמל במהלך תקופה של כ-5 חודשים ללא תשלום למעט שני שיקים שנמסרו לנתבע 1 לבקשתו ולא נפרעו, הראשון בסך 2000 ₪ והשני בסך 2200 ₪. מנגד, לגישת הנתבעים, הובהר לתובעים בפגישה השנייה שנערכה בין הצדדים כי חברת חשמל לא תוכל לחבר המתחם לרשת החשמל אלא בכפוף להמצאת אישורים המתחייבים על פי דין לרבות אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובניה (טופס 4). למקרה ויומצאו האישורים, הובטח כי הנתבעת תספק חיבור לרשת חשמל ללא תשלום תמורת החיבור גופו. במעמד זה הובהר, כי בתום שלב החקירה תנותק רשת החשמל הפיראטית משלא הייתה בטיחותית מלכתחילה, חוברה בניגוד לדין וללא האישורים הנדרשים. לא למותר להעיר כי לרשות התובעים עמד פרק זמן של כ-5 חודשים לצורך השגת האישורים המתחייבים וארכה נוספת של שבועיים בטרם הניתוק. בנוסף, סוכם כי התובעים ישלמו עבור צריכת החשמל בחיבור הבלתי חוקי לחברת החקירות. הנזק על פי התביעה - לגרסת התובעים, משמכרו הגנראטור אשר הזין וסיפק חשמל למתחם ובהסתמך על ההסכם עם חברת החשמל, נאלצו לרכוש 3 גנראטורים חדשים בסך כולל של 44,000 ₪, וכן סולר להפעלתם בעלות של 6,000 ₪ לחודש. בהסתמך על טענת התובעים להתחייבות הנתבעים למימון 5 שנים של חשמל חינם ., תובעים התובעים בגין סולר כאמור - 360,000 ש"ח בנוסף נאלצו לממן דיור חלופי ל- 3 שבועות בסך 650$ ונאלצו לספוג הוצאות בגין נסיעות, מוצרי מזון שהתקלקל בשל ניתוק החשמל, אי נוחות ועוגמת נפש אותם מעריכים בסך 50,000₪, הכל בגין וכתוצאה מהפרת הנתבעת את ההסכם הנטען. בהקשר זה מאשרים הנתבעים, כי טרם החיבור הבלתי חוקי לרשת החשמל, לא סיפקה החברה חשמל לתובעים. משלא השיגו התובעים האישורים הנדרשים למבנים הבלתי חוקיים במתחם, אין החברה רשאית לספק חשמל, מה גם ולא התחייבה לספק חשמל חינם למשך 5 שנים או במשך תקופה אחרת. לפיכך, מכחישים הנתבעים את הנזק בגין רכישת גנראטורים וצריכת סולר. כמו כן, מכחישים הם את הנזק בגין דיור חלופי שהרי בטרם החיבור הפיראטי לא היה המתחם מחובר כאמור לרשת חשמל ארצית וכך גם לאחר ניתוקו. לשיטתם לא הייתה לתובעים זכות לקבל אספקת חשמל מחברת החשמל אשר מחויבת לפעול כדין, מה גם וניתנו לתובעים ארכות עד לניתוקם מרשת החשמל. על רקע האמור מכחישים הנתבעים הנזק בגין הוצאות הנסיעה ובגין קלקול מצרכי המזון. עוד טוענים הנתבעים, כי אין כל בסיס לטענת התובעים לדיור חלוף. לו נגרמו נזקים לתובעים היה עליהם להקטין הנזק.   דיון והכרעה מן ההיבט העובדתי 7. החוזה - לא השכלתי לרדת לסוף דעתם וגירסתם של התובעים בעניין תנאי החוזה שבעל פה שלטענתם הופר. 8. בכתב התביעה המתוקן ובסיכומיהם, מפרטים התובעים הצעה, מטעם נציגי חברת חשמל במסגרתה הוצע להם כי בתמורה לשימוש במתחם לצורכי חברת חשמל כפי שתואר לעיל , יקבלו חיבור של קבע לרשת החשמל ללא תמורה , תשלום של 1,000$ במזומן ואפשרות צריכת חשמל ללא תשלום למשך 5 שנים . זאת, תוך ידיעה שאין למבנים אישורים. משאישרו זאת התובעים כך לטענתם- נכרת החוזה בעל פה ולאחריו החלה החקירה המדוברת (סעיפים 9-12 וכן סעיף 31 לסיכומים). ברם., בסיכומי התשובה מטעמם, טענו התובעים כי "האמינו" שלנתבעים ה"כח לחבר החווה באופן חוקי" לרשת החשמל ומשבחרו הנתבעים להמשיך בביצוע העסקה הלכה למעשה הסיקו התובעים כי דרישתם לחיבור לחשמל חרף העדר טופס 4 אפשרית ובלשון סעיף 4 לסיכומי התשובה: "התובעים האמינו, ברוב תמימותם, כי לנתבעים יש כח להביא לחיבור החווה לרשת החשמל באופן חוקי וזאת לאור העובדה כי נתבעים... ידעו כי קיימת מניעה לחבר את המבנים שבחווה לחשמל שכן אינם חוקיים... בחרו הנתבעים להמשיך בעסקה ומכך הסיקו הנתבעים כי דרישתם לחיבור חשמל על אף העדר טופס 4 אפשרית." (ההדגשות אינן במקור - כ.ל). ובסעיף 5 לסיכומי התשובה (על פי הודעת התיקון): "אמנם חברת חשמל מעולם לא התחייבה במפורש לחבר את החווה לרשת החשמל ללא אישור כדין אולם בהתנהגותם, גרמו לתובעים, ברוב תמימותם להבין כי בידי הנתבעים ל"הכשיר" את המבנים בחווה ולחברם באופן חוקי." (ההדגשות אינן במקור - כ.ל). טענות אלה נטענו לראשונה בסיכומי התשובה! יתרה מזאת, מחד, טוענים התובעים כי הבינו שניתן לחבר החווה לרשת החשמל ללא טופס 4. מאידך, טוענים הם כי הנתבעים מעולם לא התחייבו לחבר חשמל באופן לא חוקי ומהתנהגות נציגי חברת חשמל הבינו התובעים כי "יכשירו" המבנים. לא ברור כיצד הסיקו התובעים כי הנתבעים "יכשירו" המבנים שהרי אינם מוסמכים להעניק אישורים מסוג זה. בנוסף,ועל פי כתב התביעה וסיכומי התובעים, משאישרו האחרונים הצעת הנתבעים בפגישה השניה - נכרת החוזה. אלא שאין להתעלם מהעובדה כי לא נוכחתי בשמץ של הסכמה מפורשת או אישור כלשהו להסכמות או מצג מצד הנתבעים בכל הקשור ל"הכשרת" המבנים,לחיבור לרשת החשמל בנסיבות בהן אין חולק שעסקינן במבנים בלתי חוקיים נעדרי אישור איכלוס..   יתרה מזאת, נוכחתי בסתירות בעדויות התובעים. בעדותו, טען ירון אדיב - תובע 3 כי חברת חשמל איפשרה למשפחתו 5 שנות צריכת חשמל, ללא תלות בסיום החקירה, שרק בסופם יהא עליו להביא האישורים. הווה אומר, שימוש בחשמל משך 5 שנים ללא אישורים (בניגוד לסעיף 5 לסיכומי התשובה שהוזכר לעיל): "לאחר 5 שנים אני צריך להמציא להם אישור. עד 5 שנים יש לי זמן להביא את הרישיונות לחווה ועד אז יש לי חשמל.... רק בסוף החמש שנים. ואם אין האישורים בסוף החמש שנים לוקחים לי את החשמל." (ע"מ 12 ש' 27-28 ע"מ 13 ש' 1-3). ואולם מעדותו של אבינועם אדיב - תובע 4 משתמעת טענה שונה ולמעשה הפוכה: "ש. האם במסגרת העסקה היה תנאי שאם בתום 5 השנים שאתם מחוברים לחשמל חינם ולא מביאים אישורים, אז תנותק החווה? ת. לא היה תנאי כזה." (ע"מ 15 ש' 9-11). ע"פ עדותה של אדיב שרון שני - תובעת 1, הובטח חשמל חרף העובדה שאין למבנים אישורים וגם "אין סיכוי לקבל", דהיינו שימוש בחשמל באופן חוקי מבלי להמציא אישורים כדין: "ת. אנשי חברת חשמל הבטיחו שאם נעזור להם לתפוס את 'כבודו' נקבל חיבור לרשת החשמל 5 שנים כולל עלות החיבור וצריכת החשמל לחמש שנים ואלף דולר במזומן פעם אחת. כשהבטיחו לנו את זה אבשלום ידע מאתנו ומבדק הבית שהוא עשה שאין רישיון למבנים. ש. מי מכם אמר לאבשלום: למבנים האלה אין סיכוי לקבל אישור? ת. אבינועם. הוא אמר זאת באותה ישיבה בה סוכם הכל." (ע"מ 6 ש' 1-6). ומעדותו של ירון אדיב: "אמרו אי אפשר לחבר חשמל כי צריך טופס 4. זאת אמרו בחברת חשמל - אבשלום ורוני. זה היה לפני שהסכמנו על העסקה. כשהם אמרו לנו שצריך טופס 4 אז אמרתי שאין עסקה." (ע"מ 11 ש' 7-10). 9. בסיכומו של עניין, מעיון בעדויות התובעים ובסיכומים מטעמם לא נמצא קו אחיד/גירסה אחידה וחד משמעית לתנאי החוזה הנטען! עם זאת, מעדויות הנתבעים התרשמתי כי אכן הובטח לתובעים סיוע בחיבור קבוע לרשת החשמל בכפוף להמצאת האישורים הדרושים כדין. זה המקום לציין כי גם מעדותו של מר רוני נווה שהייתה מהימנה בעיני ניתן להסיק מסקנה זו (ראו למשל ע"מ לפרטיכל מיום 15.6.2010 ש' 17-19 וכן 26-27). זאת ניתן גם ללמוד מדוח החקירה לפיו: "בתמורה הובטח למשפחה סיוע בחיבור המבנים לחשמל באופן חוקי." (ע"מ 9 סעיף י1). 10. הפעולות לקידום עניין חיבור הקבע לחשמל כגון התקנת ארון החשמל מובילות אף הן למסקנה אליה הגעתי כי בפועל הובטח סיוע בחיבור של קבע, אך כאמור בכפוף לאישורים המתחייבים מכח הדין. כלומר ., חיבור חוקי לרשת התשלום בתשלום מופחת או ללא תשלום. זאת ועוד., כפי העולה מסיכומי בא כח הנתבעים ועדותה של התובעת שרון אדיב הייתה מצויידת באישור לחווה חקלאית מראש הוועדה החקלאית בפרד חנה . לפיכך ובהסתמך על תכנית המתאר ג/400 היה מקום לכאורה לצפות כי התובעים יפעלו וימצו מאמציהם לקבלת אישור לחיבור חשמל חוקי למבני עזר חקלאיים בחווה.- ע' 3 לפרטיכל שורות 10-17. בעניין זה מקבלת גירסת הנתבעים כי הנתבעת 1 הבהירה חד משמעית לתובעים כי עליהם להשיג אישורים הנדרשים על פי דין לצורך חיבור של קבע לרשת החשמל. משלא עלה בידי התובעים להשיג האישורים הנדרשים, לרבות לא לחיבור לרשת החשמל של "חווה חקלאית" לא קיימה חברת החשמל את חלקה בהסכם שהיה כאמור הותנה בהמצאת האישורים הללו. 11. מקבלת לעניין זה טענת הנתבעים לפיה בהתאם לעדות מר נווה הוערך הסיוע לתובעים בסך 30-40 אלף ש"ח (ע"מ 3 ש' 17-18) ומשקיבלו התובעים משך כל חודשי החיבור הפיראטי במהלך החקירה חשמל חינם, סך הסיוע שהוערך ניתן לתובעים. מן המישור המשפטי - חוזה על תנאי 12. ברי, כי הנתבעים לא ביקשו לנהוג בניגוד לחוק וכנגד תקנת הציבור. משכך, הרי שעניין לנו בחוזה על תנאי שכלול בו תנאי מתלה המשתמע מכללא מהתנהגות בעלי הדין. סעיף 27 לחוק החוזים, שכותרתו "חוזה על תנאי", קובע לאמור: "(א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן - תנאי מפסיק). (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. (ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי."    ועל פי סעיף 29 לחוק החוזים: "היה חוזה מותנה והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת - תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק - מתבטלת ההתנאה." 13. בעניין זה ראו גבריאלה שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה 338: "כידוע, כפופות עסקאות מסחריות רבות לקבלת רישיון מאת השלטונות. עם זאת, לא כל חוזה שבו אוזכר רישיון או היתר הוא חוזה על תנאי מתלה. במקרה של צורך בהשגת רישיון כזה יכולות להיווצר כמה אפשרויות: האחת, הצדדים מודעים לצורך ברישיון, ואחד מהם נוטל על עצמו - במפורש או מכללא - את השגת הרישיון. לא הושג הרישיון, יחשב צד זה כמפר חוזה. השניה, הצדדים לחוזה מחליטים במודע על עריכת חוזה וקיומו בלי להשיג את הרישיון שהחוק דורש. במקרה כזה החוזה הוא לכאורה בלתי חוקי ויחולו עליו דיני הפסול. השלישית, הצדדים לחוזה כוללים בחוזה תנאי - מפורש או מכללא - המתנה את כל ההתקשרות בהשגת הרישיון. הרביעית, הצדדים לחוזה אינם מתייחסים לעניין הרישיון ואינם כוללים בחוזה תנאי המתנה את ההתקשרות בהשגתו... בשתי האפשרויות האחרונות בפנינו חוזה על תנאי מתלה; באפשרות השלישית-מכוח הסכמות הצדדים ובאפשרות הרביעית-מכח החזקה שבסעיף 27(ב). בשתי האפשרויות הראשונות נסתרת חזקת סעיף 27(ב)." 14. מציטוטי העדויות שהובאו לעיל ניתן ללמוד כי התובעים טענו, באחת מגרסותיהם, כי האפשרות השנייה היא הרלבנטית. קרי: עריכת חוזה וקיומו ללא ההיתרים הדרושים. לטענת התובעים, משבחרו הנתבעים להמשיך בעסקה הסיקו כי הדרישה לחיבור חשמל חרף העדר טופס 4 אפשרית. אפשרות זו כאמור לעיל מהווה חוזה בלתי-חוקי שחלים עליו דיני הפסול. 15. כאמור, התרשמתי כי אומנם הובטח לתובעים סיוע בחיבור קבוע לרשת החשמל בכפוף להמצאת האישורים הדרושים כדין. לאמור כי מדובר באפשרות השלישית המתוארת לעיל לפיה החוזה מותנה בהשגת הרישיון, חוזה על תנאי מתלה. 16. משלא עלה בידי התובעים להשיג האישורים או הרישיונות הנדרשים על פי חוק, לא התקיים התנאי המתלה ולמרבה הצער - בוטל החוזה, מה גם וכאמור מן הפן העובדתי אין גירסת התובעים באשר לתנאי החוזה, אחידה. 17. אשר על כן, מסקנתי היא כי הנתבעים לא הפרו החוזה אלא שהחוזה בוטל כאמור משלא המציאו התובעים את האישורים המתחייבים לצורך חיבור המתחם חיבור של קבע לרשת החשמל. מטעם זה איני מקבלת את זכות התובעים לפיצוי בגין הנזקים להם עתרו. 18. באשר לשאלת ההתראה בטרם ניתוק המתחם מאספקת החשמל הפירטית - לטענת התובעים נותקו מהחשמל הפיראטי ללא כל הודעה מוקדמת. מנגד, טענו הנתבעים כי נתנו לתובעים ארכה להשיג האישורים בטרם בוצע הניתוק אולם משלא עלה בידם להשיג אישורים אלה, לא היה מנוס מביצוע הניתוק - גרסה זו עדיפה עלי. בעניין זה ציין נתבע 1: "... אמרתי לאבי (אבינועם) הזמן שלנו קצוב, המשטרה רוצה שנפרק את החיבור, האיזור מחוייב לעשות זאת, לך תשיג את האישורים כדי שנוכל להתקדם. זה נעשה פעם אחר פעם. המון שיחות כאלה. פניתי לאייל המון פעמים בבקשות וגם למשטרה לתת לנו עוד זמן ולא לנתק את החשמל. נעשה מצד האיזור הגעה וניסיון לניתוק החשמל פעם אחת. הם התקשרו אלי. התקשרתי לאייל, הנושא נדחה בעוד יותר משבועיים.." (ע"מ 13 לפרטיכל מיום 25.6.2006 ש' 22-27). וכן: "ש. בינואר 2006 נעצרים החשודים. באוגוסט 2006 נותק זרם החשמל. אתה וחברת החשמל ידעתם שבמשך 7 חודשים וחצי אתם עומדים בהסכם ומספקים חשמל. מדוע לא ניתקתם אם אין אישורים ואין טפסים? ת. אבינועם רץ לועדה, ישב שם והלך לנסות להשיג האישורים... אמרתי לו שנמשוך עד שתביא את האישורים. הוא לא עשה כך... עשיתי הכל גם כדי למשוך הזמן, לתת להם להשיג האישורים..." (ע"מ 15 לפרטיכל ש' 5-10). גרסה זו מתיישבת עם גרסת נתבע 3: "...הייתי צריך לנתק אותם מיד. אך מאחר שהיתי תחת צו בית המשפט ומשטרה, זה נדחה. שיכולתי לנתקם, פנה אלי אבשלום וביקש שאתן להם ארכה כי הם רצים להביא אישורים.." (ע"מ 16 לפרטיכל ש' 22-25). התביעה בעניין הדיור החלופי 19. לטענת התובעים בתצהיריהם (סעיף 3 לעניין הנזק) שכרו דירה בעלות של 650$ כדיור חלוף במשך שלושה שבועות. עוד הצהירו, כי נגרמה להם אי נוחות ועוגמת נפש מאחר ש"נדדו" ברחבי הארץ כדי לאתר מקום מגורים הולם לצד הוצאות נסיעה. משקבעתי כי הנתבעים לא הפרו החוזה, דין העתירה לפיצוי בגין ראש נזק זה להידחות. למעלה מן הדרוש אבהיר ואדגיש כי בעניין הדיור החלופי נוכחתי ברצף סתירות בין עדויות התובעים וכן ביחס לתצהיריהם. חרף התצהירים כאמור, אמרה שרון שני אדיב - תובעת 1 בעדותה ביחס לתקופת השכירות: "אם הייתי רואה את התצהיר לפני שנכנסתי... זה לא היה לשלושה שבועות אלא לששה חודשים..." (ע"מ 9 לפרטיכל ש' 2-4). מעדותו של מר ירון אדיב עולה תמונה אחרת לגמרי: "ש. אחרי שנותק הזרם, תוך כמה זמן רכשתם את הגנראטורים האחרים? ת. תחילה היינו בחושך, אחר כך הביאו טרנטה, לקח תקופה די ארוכה כ-3 חודשים. במהלך אותה תקופה היינו עם גנראטורים קטנים בחווה. כל הזמן היינו כל ה"שבט" בחווה." (ע"מ 13 ש' 13-15). מה גם וחרף עדות התובעת 1, במסגרתה ציינה כי יש בידה הסכם שכירות (ע"מ 8 לפרטיכל ש' 21), לא הוצג הסכם שכירות כאמור. בסיכומי התשובה מטעם התובעים טענו כי לא ניתן להביא אסמכתא לתשלום עבור הדיור החלופי מאחר ש"בוצע במזומן". הטענה בעניין צריכת חשמל חינם 20. לא למותר לציין, כי בכתב התביעה טוענים התובעים שהובטחה להם אספקת חשמל חינם למשך 5 שנים. אין חולק כי ביום 5.1.2006 שילמו עבור צריכת החשמל. מסמך נושא התאריך 5.1.2006 שכותרתו "תשלום עבור צריכת חשמל פרטי אבי אדיב" בגידרו נכתב בכתב יד בזו הלשון: "אני אבשלום אהרון קיבלתי מאדיב אבי צ'ק ע"ס 2,950 ₪ עבור צריכת החשמל בחווה בקו שנמשך מהחממות. מקום בבעלותו של מר יפתח נבות. המונה הפרטי עומד נכון לתאריך 5.1.06 6555 על"פ חישוב של 1 X 0.45 קוד"ש לא כולל מע"מ. הצ'ק ניתן לתאריך 1.2.06." מאחר שחברת החקירות לא יכלה מבחינה חשבונאית להנפיק קבלה עבור התשלום לא פרעו השיק והחשמל שולם מתקציב החקירה, כך לטענת הנתבעים. מטעם התובעים לא ניתנה תשובה מניחה הדעת מדוע שילמו נוכח ההסכם לו הם טוענים ל"חשמל חינם". לטענת שרון שני אדיב - התובעת 3, שילמו, כדי שתהיה להם אסמכתא מאבשלום על "ההתנהלות הזו" עוד מוסיפה כי "לא שאלנו שאלות, רצינו את הפתק עם החתימה שזה עבור צריכת חשמל בחווה הם הציעו לנו את העסקה, גם שאבשלום בא לבקש כסף לא שאלנו מדוע." (ש' 9-11). מקבלת לעניין זה טענת הנתבעים בסיכומיהם כי טענת התובעים לפיה התחייבו לשלם עבור צריכת חשמל פיראטי, בשונה מחיבור חוקי, מהווה הרחבת חזית אסורה שנטענה לראשונה בסיכומים. לעניין זה איני מקבלת טענת התובעים לפיה הדבר נטען בעדות תובעת 3 משלא נוכחתי בכך כלל ועיקר. סוף דבר 21. מן המקובץ עולה כי דין התביעה להדחות. משקבעתי כי בין הצדדים נכרת חוזה על תנאי, אין עסקינן בהפרת חוזה מטעם מי מהנתבעים, מה גם ורכישת סולר, קלקול מוצרי מזון והוצאות נסיעה לא הוכחו בפני. 21. התוצאה היא שדוחה את התביעה. מחייבת התובעים ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעים שהוצאו בפועל בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל;. בשים לב לעובדה שמחד הובטח לתובעים חיבור ללא תשלום לרשת החשמל בכפוף להוראות הדין אלא שאין חולק שהוא שווה ערך משמעותי, אלא שלא יצא לפועל מאחר ולא הצליחו לספק האישורים שקבלתם מהווה תנאי בלעדיו אין לחיבור לרשת חשמל חוקית ובהתחשב בעובדה זו ,מחייבת התובעים , ביחד ולחוד שכר טרחת עו"ד - ייצוג הנתבעים בסך של 5000 ₪, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד לתשלום בפועל!-כל זאת למרות סכום התביעה בסך של כ450,000 ₪. המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים ניתן היום, ו' אדר א תשע"א (10 בפברואר 2011), בהעדר הצדדים. חיבור לחשמלחשמל