סירוב לעבודה חלופית עקב מצב בריאותי

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים בטענה של התפטרות התובע מטעמי בריאות בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן - החוק). רקע עובדתי 1. הנתבעת הינה חברה המפעילה מסעדה ומבשלת בירה, הידועה בשם "תל אביב ברוהאוס". 2. התובע הועסק בנתבעת כעובד תחזוקה וניקיון, כאשר עיקר עבודתו הייתה במטבח המסעדה, החל מיום 1.1.00 ועד ליום 2.7.07, ובסה"כ 7.5 שנים. התובע עבד בימים א'-ו' במשמרות של כ- 9 שעות והשתכר שכר לשעה, אשר ערב סיום העסקתו עמד על 20 ₪ לשעה. 3. במהלך שנות עבודתו ועד לשנת 2007 זכה התובע להערכה רבה על עבודתו, קיבל בונוסים כספיים מהנתבעת, מכתבי הערכה ופעמיים פרס שעון עם לוגו המסעדה. 4. במהלך חודש 4/07 הציג התובע בפני מנהל הנתבעת אישור רפואי מיום 10.4.07 מאת רופאה תעסוקתית ד"ר פובשדני , ובו היא כותבת: "הריני להודיעכם כי בדקתי את הנ"ל ועיינתי במסמכים הרפואיים. בהתחשב במצב בריאותו הנוכחי הגעתי למסקנה כי הנ"ל אינו כשיר לעבודות ניקיון ועבודות מטבח". (נספח לתצהיר התובע). 5. בעקבות קבלת האישור הרפואי התקיימה בין הצדדים שיחה, כאשר בסופה הוצעו לתובע שלוש אפשרויות: להמשיך לעבוד עם אמצעי הגנה , לעבור לעבוד בעבודת שמירה בפתח המסעדה או לחילופין להתפטר. (מכתב מיום 2.5.07 צורף כנספח ג' לכתב ההגנה). 6. התובע סירב לעבור לעבוד כשומר והמשיך לבצע עבודתו כעובד תחזוקה וניקיון כשהוא משתמש באמצעי ההגנה שסיפקה לו הנתבעת. 7. התובע נעדר מעבודתו פעמים ספורות בטענה שהוא חולה, כאשר ביום 3.7.07 שלח התובע מכתב באמצעות באת כוחו, המודיע על התפטרותו לאלתר בעילה של מצב בריאות לקוי (נספח ו' לכתב ההגנה). בתגובה הודיעה הנתבעת כי היא מקבלת את התפטרות התובע, אולם הבהירה כי התפטרותו אינה עומדת בדרישות החוק לצורך זכאות לפיצויי פיטורים. 8. בעקבות כך הוגשה התביעה הנוכחית לתשלום פיצויי הפיטורים בגין התפטרות נוכח מצב בריאות לקוי. (כתב התביעה כלל במקור גם תביעה לתשלום שעות נוספות ודמי חג אולם לבקשת התובע רכיבים אלו נמחקו מכתב התביעה - ראה החלטת כב' השופטת יהלום מיום 29.3.09). טיעוני התובע 9. התובע טוען, כי עבודתו אצל הנתבעת נעשתה בתנאים קשים מאד- מקום עבודה צפוף, לא מאוורר, ללא מזגן ועם לחות גבוהה, כשהוא נדרש להשתמש בחומרי ניקוי, מסירי שומן וחומרים רעילים אחרים אשר בסופו של דבר גרמו לו לאלרגיה קשה במיוחד, בעיות נשימה ובעיות בעור הידיים, הצוואר והפנים כמתועד ברשומות הרפואיות. בנוסף נדרש להרמת שקי לתת כבדים ביותר אשר גרמו לו לכאבי גב עזים. 10. לטענתו, החל משנת 2005 חלה החמרה במצב בריאותו, אך למרות זאת המשיך לתפקד כרגיל מתוך כבוד למקום העבודה ורצון לפרנס את משפחתו, עד שלבסוף ובהתאם להמלצת הרופאה התעסוקתית החליט, כי אין מנוס אלא להתפטר בשל מצבו הבריאותי הלקוי. 11. התובע מציין, כי סירב להצעת הנתבעת לעבוד כשומר בפתח המסעדה, הן משום אי התאמת התפקיד, המחייב נשיאת נשק לאופיו ולמגבלותיו והן משום היחס המשפיל לו זכה השומר הקודם בתפקיד. 12. לטענתו, הנתבעת שינתה את התנהגותה כלפיו, לאחר שבשנים 2005-2007 נאלץ להיעדר מהעבודה בשל החמרה במצבו הבריאותי. עקב כך החלה הנתבעת במסכת של עלבונות והשפלה כלפיו תוך ניסיון לגרום לו להתפטר מבלי שיהיה זכאי לפיצויי פיטורים. 13. התובע טוען, כי התפטרותו נעוצה במצבו הבריאותי הלקוי כמו גם ביחס המשפיל ובתנאים הקשים להם "זכה" מצד מנהלי הנתבעת לאחר שהבינו כי הוא חולה וביקשו ל"היפטר" ממנו. טיעוני הנתבעת הנתבעת טוענת, כי התובע עבד בתנאים רגילים, המאפיינים עסק כשל הנתבעת וכי זכה ליחס נאות וחברי מצד מנהלי הנתבעת אשר סייעו ותמכו בו משך כל תקופת עבודתו בנתבעת. 15. הנתבעת מוסיפה, כי ממכלול העדויות עולה כי מצבו הרפואי של התובע לא היה הסיבה האמיתית להתפטרותו. כבר בחודש 1/07 ביקש התובע להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, ורק לאחר שהובהר לו שהנתבעת לא תשלם לו פיצויי פיטורים אם יתפטר וכי היא מעוניינת בהמשך העסקתו, הוא החל לזלזל בעבודתו מתוך מטרה פסולה להמאיס עצמו על מנהליו, עד שיהיו מעונייינים לפטרו. 16. לטענתה, התובע מעולם לא הלין על מצבו הרפואי או על תנאי עבודתו עד להצגת האישור הרפואי מאת הרופאה התעסוקתית. כאשר גם באישור זה לא פורטו כלל הסיבות שבעטיין לכאורה אין התובע כשיר לעבודה. 17. מכל מקום הנתבעת הציעה לתובע חלופות העסקה, אשר נשללו על ידי התובע כשהוא בוחר להמשיך בעבודתו הרגילה לרבות שימוש באמצעי הגנה שהנתבעת סיפקה לו. מיום הצגת האישור הרפואי המשיך התובע בעבודתו משך 3 חודשים נוספים. רק בחודש יוני 2007 יצא התובע לחופשת מחלה אשר בתומה לא שב לעבודה ותחת זאת שלח מכתב המודיע על התפטרותו בהסתמך על אותו אישור רפואי מיום 10.4.07, קרי 3 חודשים קודם לכן. 18. לפיכך אין לראות בתובע כמי שזכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרות מחמת מצב בריאות לקוי. תצהירים ועדויות 19. מטעם התובע בנוסף לתצהיר עדותו הראשית הוגשו תצהיריהם של מר ברק גולד - אשר עבד כשף במסעדה ושל צחי מנשה- אשר עובד במסעדה כטבח. מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של גיורא בן ארי ואיתמר חצור- בעלי ומנהלי המסעדה. כמו כן הוגשו תצהיריהם של דקלה פרץ אשר עבדה במסעדה כמלצרית ואחראית משמרת משנת 99 ועד 2007 ושל אייל בומברג אשר מועסק במסעדה כמלצר ומנהל משמרת. המסגרת המשפטית 20. בסעיף 6 לחוק נקבע: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". מהוראות הסעיף עולה כי יסודות העילה לפיצויי פיטורים בהתפטרות לרגל מצב בריאות הם: א. התפטרות. ב. מצב בריאותי של העובד או של בן משפחה. ג. קשר סיבתי בין המצב הבריאותי לבין ההתפטרות ("לרגל"). ד. קיומה של סיבה מספקת להתפטרות לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין. 21. נטל הראייה, כי העובד התפטר עקב מצב בריאותי מוטל על העובד. על מנת לבסס תביעתו זו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות רפואיות, כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו בתנאי העבודה המוצעים ויתר נסיבות העניין להמשיך בעבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. על העובד הנטל להוכיח, כי מצב הבריאות היה המניע להתפטרותו וכי קיים קשר סיבתי בין מצב הבריאות וההתפטרות (דב"ע נג/210/3 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ ואח', פד"ע כ"ז 514 ; דב"ע לה/3-41 יעקב היגר נ. דינה שוורץ, פד"ע ז 24). לצורך הוכחת חלותו של סעיף 6 לחוק, אין חובה בהמצאת אישור רופא תעסוקתי, ודי כי העובד יוכיח את מצב בריאותו בדרך אחרת (דב"ע נז/57-3 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שלומית פרץ, פד"ע ל' 364). ' )..   כמו כן אין צורך כי מצב הבריאות ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו, או שיכביד על עבודתו ועל בריאותו מעבר לרגיל; די בכך שיהא קשר סיבתי בין מצב הבריאות ובין ההתפטרות, וכי קשר זה יהא המניע להתפטרות או אחד המניעים העיקריים לה (דב"ע לג/8-3 טוטנאור בע"מ נ' אליהו לפידות, פד"ע ד 321). בית הדין הארצי לעבודה מפי הנשיא אדלר פסק כי: "תכליתו של סעיף 6 לחוק הינה להעניק פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. רוצה לומר, שאין הגיון להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה, שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פיצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פיצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב בו עובד בשל חשש מהפסד פיצויי פיטורים ימשיך לעבוד על אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת...". (ע"ע 1214/02 ישראל שטרית נ' סטופ אש בע"מ, פד"ע לח 838). 22. הלכה היא כי עובד המתפטר מטעמי בריאות, נדרש לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה בהם לא תהיה סיבה מספקת להתפטרות (דב"ע לג/3-2 חיים זילבר נ. גלוביס בע"מ, פד"ע ד 153). יחד עם זאת, למרות שקיימת חובת הודעה מוקדמת על כוונת "התפטרות בדין מפוטר", מחמת מצב בריאות לקוי, אי אפשר לומר באופן קטגורי, כי עובד ששתק במעמד ההתפטרות, אך הוכיח בפני בית הדין בצורה ברורה וחד משמעית שהתפטרותו נבעה מצב בריאותי לקוי, יפסיד את פיצויי הפיטורים. (דב"ע לב/56-3 ד"ר נוביצקי ואחרים נ' ציונה ביאדר, פד"ע ד' 259, 261). בעניין זה נפסק: "כי סעיף 6 לחוק אינו קובע במפורש שקבלת פיצויי פיטורים מותנית בכך, שאין למעסיק עבודה אחרת עבור אותו עובד המבקש להתפטר. יחד עם זאת, בית דין זה קבע בפסיקתו, כי על העובד להודיע למעסיק טרם התפטרותו, על מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו כמונע המשך העבודה שעשה עד כה, וזאת על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או תנאי עבודה ולהשפיע בכך על "שאר נסיבות" כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות. אולם, בכך אין כדי להוביל למסקנה, כי העובד חייב לקבל כל עבודה אלא רק עבודה ההולמת את כישוריו. זאת ועוד, מלשון הסעיף עולה, כי אף אם העובד מסוגל לבצע את העבודה המוצעת לו, ישקול בית הדין את מצב בריאותו, תנאי העבודה בתפקיד החדש ונסיבות אחרות"(ע"ע 1214/02 לעיל). 23. יש לבחון את תחושתו הסובייקטיבית של התובע בד בבד עם קיומם של ממצאים רפואיים לכך. לתחושתו הסובייקטיבית של העובד החולה יש לייחס משקל לא מבוטל אם תחושה זו מגובה במסמכים רפואיים מתאימים. (עניין שטרית לעיל;דב"ע ל/3-17 שרה רפפורט נ' שושנה אסולין פד"ע ב 25). אין חשיבות למועד מתן התעודה הרפואית אלא הקובע הוא שאלת קיומם של הממצאים הרפואיים בעת ההתפטרות ומידת תחושתו הסובייקטיבית של המתפטר וכן יש להביא בחשבון גם את "תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין" בעת בחינת השאלה אם הייתה הצדקה רפואית להתפטרות שאותה מבקשים לראות כפיטורים לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים. (דב"ע 98/48-0 גיסמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 130). מן הכלל אל הפרט 24. נקדים אחרית לראשית ונציין שאנו בדעה כי אכן התובע השכיל להוכיח כי התפטר מחמת מצבו הרפואי ולכן זכאי הוא לפיצויי פיטורים. 25. להוכחת מצבו הבריאותי הציג התובע מסמכים רפואיים המעידים על כך שמחודש נובמבר 2006 ועד חודש ינואר 2007 חלה התדרדרות במצבו הרפואי , כשהוא סובל הן מבעיות עור, בעיות נשימתיות ואלרגיה והן מבעיות גב . בין היתר הוצג מסמך רפואי מאת ד"ר פובשדני טטיאנה, רופאה תעסוקתית, ולפיו: "הביא מסמכים מרופא עור ד"ר מגון סוניה - 4.4.07 וחוות דעת רופא אלרגולוג ד"ר זיסלין- 2.4.07- תוצאות patch test תגובה חזקה תוך 48-72 שעות ל- GG KATHON החומר נמצא בחומרי ניקוי וסבון כלים". (ראה מסמכים רפואיים נוספים, צורפו כנספח א' לכתב התביעה). זאת ועוד בתעודה רפואית מיום 10.4.07 קובעת הרופאה התעסוקתית כי לאחר שבדקה את התובע ועיינה במסמכים הרפואיים, הגיעה למסקנה, כי "התובע אינו כשיר לעבודות ניקיון ועבודות מטבח". הנתבעת לא סתרה מסמכים רפואיים אלו ולא את תוכנם. מנהלי הנתבעת מר גיורא בן ארי ומר איתמר חצור אף העידו, כי לא פנו לרופאה התעסוקתית בבקשה לקבל הבהרות אודות חוות דעתה ולא ביקשו אישורים רפואיים נוספים. (עמ' 28 ש' 4-5 , עמ' 31 ש' 11). 26. באשר לתנאי עבודתו של התובע, חלוקות הדעות. מר ברק גולד בתמיכה לגרסת התובע העיד כי: " המקום של התובע איפה שהיה עובד לפי התקן היה צריך קולט אדים שקולט את האדים הרעילים שמוציאים מהמכונה ואין. החום שיש באזור שלו מצטבר מחום של גריל והכל נמצא לידו גם הכיריים והחלון היה חייב להיות סגור. אי אפשר לפתוח את זה כי יש מדף עם כלים צמוד אליו ואי אפשר לפתוח אותו. לפי משרד הבריאות חייב לביות סגור... התובע לא ניקה את שטח המסעדה. היה עובד אחר שניקה המסעדה. זה לא היה עבודתו אך ורק הכלים ולהביא את הדברים מלמטה ופעם בשבוע העלו אותו למשרד לעשות שואב. את שקי הלתת הוא היה מביא לבד... הוא קיבל עזרה מפעם לפעם .. 95% הוא עשה את זה לבד... " . (עמ' 19 ש' 31- עמ' 20 ש' 15) כאשר נשאל העד האם יש לו תיעוד בדבר גרסתו לפיה הטמפרטורה במקום בו היה התובע עובד הייתה של 43 מעלות, השיב: "אין לי תיעוד אבל הסתובבתי עם מדחום בתור שף מסעדה ויש לי מדחום מקצועי של שפים ומדדתי". (עמ' 20 ש' 23). הוא אף הסביר זאת בכך שהמכונה לשטיפת כלים (מדיח) הייתה פולטת חום ואדים כאשר הייתה נפתחת, במחזוריות של דקה וחצי (עמ' 20 ש' 29-30). באשר למאוורר שהותקן בעמדת התובע , העיד כי זה רק החריף את המצב משום שהחזיר את האדים שנפלטו מהמכונה ישירות לפניו של התובע (עמ' 22 ש' 29-30). מאידך העידה הגב' דקלה פרץ, עדת הנתבעת, כי: "בעמדת התובע, אני חושבת שיש מזגן מאורר אולי שניים ויש חלון שהוא די גדול שנכנס פתח איוורור. יש תנאי עבודה שאפשר לעבוד. אני יודעת שיש שם מאוורר אחד וזכור לי שהמאוורר הוא גדול וענק...החלון היה נפתח ואפשר לפתוח אותו " . (עמ' 30 ש' 11-13). 27. שוכנעו מן האמור, כי עיקר עבודתו של התובע בוצעה במטבח המסעדה, בעמדה שליד מכונה לשטיפת כלים המפיקה חום כבד ואדים וכי באזור עבודתו לא פעל מזגן. כך כתב השף איציק תג'ר לתובע עת עזב את המסעדה בשנת 2005: " אני מודה לך על השנים הרבות שעבדנו יחד... אני באמת חושב שאתה הוא מס' אחד האמיתי. במסעדה אתה עובד קשה מאד ובתנאים ממש לא נוחים וכל הכבוד לך על העזרה שקיבלתי ממך כל יום ויום. ולסיום אני מאחל לך שתהנה מגדילת הבן שלך ובעיקר שאולי ישימו לך מזגן בעבודה שיהיה לך פחות חם...". (צורף כנספח ב' לתצהיר התובע). 28. בנוסף הוכח, כי במסגרת עבודתו נדרש התובע לעבוד עם חומרי ניקוי שונים, מסירי שומנים וחומרים אחרים כגון " סודה קאוסטיק". (ראה סעיף 8 לתצהיר התובע, סעיף 6 לתצהיר צחי מנשה ועדותו בעמ' 24 ש' 20-23, סעיף 7 לתצהיר ברק גולד וכן עדותו בעמ' 7 ש' 11-16. יש לציין בהקשר זה כי העדים אייל בומברג והגב' דקלה פרץ אמנם העידו כי העבודה בוצעה באמצעות חומרים סטנדרטיים אולם לא ידעו לנקוב בשמות החומרים- ראה עמ' 26 ש' 9-10 וכן עמ' 30 ש' 7-9. כן ראה עדות גיורא בן ארי בעמ' 27 ש' 20-21), וכן נדרש להרמת כלים כמו גם שקי לתת כבדי משקל (סעיף 9 לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 11 ש' 11-16; סעיף 7 לתצהיר מנשה; סעיפים 8-9 לתצהיר גולד). 29. אנו סבורים כי די בכך בכדי לקשור את מצבו הרפואי של התובע - המגובה כאמור במסמכים רפואיים - לתנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל, ובכדי לקבוע כי התובע הוכיח כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו בתנאי העבודה המוצעים להמשיך בעבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. 30. התובע פנה אל מנהלי הנתבעת כשהוא מציג להם את האישור הרפואי מיום 10.4.07 ולפיו הוא אינו כשיר לעבוד במטבח. הנתבעת בתגובה הציעה לתובע עבודה חלופית כשומר בפתח המסעדה. 31. התובע סרב להצעה, כאשר הנתבעת טוענת כי סירובו לקבל את העבודה החלופית, יש בו בכדי לשלול פיצויי פיטורים עת בחר התובע להתפטר. אין בידינו לקבל את עמדת הנתבעת. כפי שצויין לעיל, נקבע בפסיקה כי העובד אינו חייב לקבל כל עבודה אלא רק עבודה ההולמת את כישוריו. ובנוסף נקבע כי אף אם העובד מסוגל לבצע את העבודה המוצעת לו, ישקול בית הדין את מצב בריאותו, תנאי העבודה בתפקיד החדש ונסיבות אחרות. גרסתו של התובע ולפיה הוא סירב להצעה לעבוד כשומר, שכן תפקיד זה לא תאם את אופיו ומגבלותיו הרפואיות , הייתה מהימנה עלינו. התובע הסביר כי התפקיד היה כרוך בעמידה ממושכת על הרגליים, אשר הייתה קשה לו בשל בעיות הגב מהן סבל וכן כי חשש שמא ייאלץ להתעמת עם לקוחות שלא שילמו חשבון (כפי שנדרש השומר הקודם בתפקיד אשר פוטר לאחר שלא ביצע הוראה דומה ) או חס וחלילה עם עבריין או מפגע. (סעיף 13 לתצהירו ועדותו בעמ' 13 וכן עדות ברק גולד בעמ' 19 ש' 25-27). גרסתו של התובע לא נסתרה. הסבריו של התובע שלא לקבל את התפקידים שהוצעו לו מתקבלים על דעתינו. בעניין זה יש לציין כי גרסת הנתבעת - אשר עלתה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית של בן ארי (עמ' 27 ש' 18) - לפיה הוצע לתובע לשמש כמחסנאי במקום חנה אלוני ששימשה בתפקיד בעבר, לא הוכחה. ההצעה הנ"ל לא תועדה במסמך כלשהו כפי שתועדו ההצעות האחרות ואף עדת הנתבע הגב' פרץ דקלה העידה כי היא אינה מכירה כל עובדת בשם חנה או כל עובד ספציפי שהיה אחראי על המחסן (עמ' 29 ש' 28-31). 31. התובע בחר במקום זאת לנסות והמשיך בעבודתו תוך שימוש באמצעי הגנה כמו סינר, כפפות ומסכה, אולם אלה לא הועילו והוא המשיך לסבול מהבעיות הרפואיות שנגרמו לו כתוצאה מתנאי עבודתו, עד כי לבסוף החליט כי אין מנוס אלא מלהתפטר. הנתבעת טוענת כי הסיבה האמיתית להתפטרות התובע אינה נעוצה במצבו הבריאותי וכי למעשה התובע ביקש להתפטר תוך קבלת פיצויי פיטורים כבר בתחילת 2007 . אלא שלאחר שנענה בשלילה החל לזלזל בעבודתו כשהוא מבקש כי התובעת תפטרו וכך יזכה לפיצויים, ורק משראה כי הדבר אינו צולח בידו ביקש להתפטר מחמת מצב בריאותי לקוי. בתמיכה לגרסתה צירפה הנתבעת מספר מכתבי התראה שנשלחו, כביכול לתובע לאור התנהגותו המזלזלת והפרת הוראות הנתבעת. (צורפו כנספח ו' לסיכומי התובע). התובע מנגד טוען ההיפך. לשיטתו לאור מצבו הבריאותי שהלך והחמיר, והעדרויותיו הרבות בגין חופשות מחלה, ביקשה התובעת לפטרו ללא תשלום פיצויי פיטורים, ועל כן שינתה יחסו אליו והחלה מתנהגת כלפיו בבוטות ובהשפלה תוך שהיא מנסה לגרום לו להתפטר מרצונו. 32. שעה שהתפטרותו של התובע מגובה במסמכים רפואיים, אין לקבל את טענת הנתבעת כאילו התובע בדה את מצבו הרפואי. מכל מקום על פי הראיות שהוצגו בפנינו, אנו למדים כי כי עד לשנת 2007 זכה התובע להערכה רבה מצד מנהלי הנתבעת, אשר באה לידי ביטוי במכתבי הערכה, בונוסים כספיים ומתנות (ראה נספח ה' לסיכומי התובע). עוד עולה כי יחסה של הנתבעת לתובע אכן השתנה במהלך שנת 2007 לאחר שהתובע נעדר מן העבודה פעמים רבות, כאשר העדרויותיו של התובע גובו באישורי מחלה אשר צורפו כנספח ב' לסיכומיו. בנוסף, בתצהירו טוען מר חצור כי באחת הפעמים בהן נעדר התובע מן העבודה לזמן ממושך וכל ניסיונותיו לשוחח עמו עלו בתוהו, ביקש הוא מאחד העובדים במסעדה מר טבצ'ניקוב, אשר היה מיודד עם התובע, כי ישוחח עמו ואף יעביר לו את מכתבו מיום 4.2.07 - אולם לא הוכח כי מכתב זה, כמו האחרים, אכן הגיעו לתובע ומר טבצ'ניקוב לא זומן לעדות על ידי הנתבעת. 33. התובע והעדים מטעמו העידו בדבר יחס משפיל ומבזה לו זכה התובע- כאשר בין הצדדים נתגלעה מחלוקת קשה בנוגע לאמינות העדים והאינטרסים העומדים מאחורי עדותם. אנו איננו מוצאים כי נושא זה רלוונטי להכרעה בענייננו. כפי שצויין קודם לכן, די בכך שיהא קשר סיבתי בין מצב הבריאות ובין ההתפטרות, וכי קשר זה יהא המניע להתפטרות או אחד המניעים העיקריים לה, כאשר בחינת תנאי העבודה "ושאר נסיבות העניין" יש בהם רק להוסיף למכלול השיקולים שיובילו להכרעה בשאלה האם הייתה הצדקה רפואית להתפטרות שאותה מבקשים לראות כפיטורים לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים. 34. יש גם לדחות את טענת הנתבעת בדבר המשך עבודתו של התובע לאחר התפטרותו במחלקת הקצביה ברשת מזון גדולה, עובדה שלדעת הנבתעת מלמדת שאין מדובר בהתפטרות בשל מצב רפואי. ייתכן מצב בו עובד מתפטר מעבודה במקום עבודה מסויים לרגל מצב בריאותו הלקוי, אך הוא מבקש למצוא לעצמו עבודה אחרת או תעסוקה אחרת המתאימים למצב בריאותו, ולא יהיה בכך כדי לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת. (דב"ע 0-48/98 יפית גיסין נ' המל"ל, פד"ע לב' 130). סיכום 35. נוכח האמור לעיל אנו קובעים, כי בנסיבות האמורות זכאי התובע לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 6 לחוק בגין התפטרות מחמת מצב בריאותי. משכורתו הממוצעת החודשית של התובע ב-12 החודשים האחרונים לעבודתו (6/06 -6/07), כפי שעולה מתלושי שכרו, עמדה על סך 5,113 ₪ . לפיכך בגין תקופת עבודתו בנתבעת (7.5 שנים) זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 38,348 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.08 ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות הענין שוכנענו בקיומה של מחלוקת של ממש באשר לזכותו של התובע לפיצויי פיטורים ועל כן, אין אנו מחייבים את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. הנתבעת תשא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסה"ד. רפואההצעת עבודה חלופיתסירוב עבודה