1. הונחה על שולחני היום בקשת המבקשת מיום 22.6.05 לתיקון כתב התביעה. 2. בבקשה נטען, כי כתב התביעה המקורי הוגש ע"י המבקשת, בטרם היתה המבקשת מיוצגת ע"י עו"ד, ומשכך, לא היתה מודעת למלוא היקף זכויותיה והחסירה היא פרטים מהותיים בכל הקשור לתשתית העובדתית הרלוונטית להוכחת תביעתה, ומבלי שיצורפו לתביעה כל הנתבעים הדרושים. 3. בתגובת המשיבה, אשר הוגשה ביום 5.9.05, פורטו בהרחבה טענותיה בכל הקשור להתנגדותה לבקשת התיקון, וטענה בין היתר, כי הבקשה אינה מלווה בתצהיר וכי העובדה כי התביעה המקורית הוגשה עת לא היתה המבקשת מיוצגת, אין בה כדי להצדיק התרת התיקון המבוקש. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת מוסיפה בכתב התביעה המתוקן עילות נוספות שלא בא זכרן בכתב התביעה המקורי, בכל הקשור לדמי הנסיעה, הפרשה לקופת פנסיה וכן בגין צער ועוגמת נפש. לחילופין טוענת המשיבה, כי אם בית הדין יעתר לבקשת המבקשת ויתיר את התיקון המבוקש, יש להשית על המבקשת הוצאות משפט בגין בקשתה והצורך בהגשת כתב הגנה חדש מטעם המשיבה, ובמיוחד לאור העובדה שהבקשה מוגשת בחלוף שנה ו-3 חודשים מהגשת כתב התביעה המקורי. 4. כלל ידוע הוא, כי דרך המלך הנהוגה בבית הדין לעבודה, הינה לאפשר את תיקונם של כתבי הטענות. 5. סמכותו של בית הדין להתיר תיקון כתבי הטענות, הינה סמכות רחבה יותר מאשר סמכותם של בתי המשפט, וזאת נוכח השוני בין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, לבין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (דב"ע שנ - 90 - 3 שופרסל בע"מ נ' פני קייטנברג פד"ע כב, 25). לעניין זה פסק בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נה/115 /3 שמעון שלוסמן נ' צים בע"מ כדלקמן: "מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית דיון. השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליבראלית, כדי שהתפל לא יכשיל את העיקר" 6. בית הדין הארצי בדונו בסוגיית תיקון כתבי טענות, מביא מפיה של כב' סגן הנשיא השופטת ברק את הדברים הבאים: "ד"ר יואל זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר שלמה לוין) מצטט שני פסקי דין אנגליים בעמדו על כללי היסוד באשר לתיקון כתבי הטענות (סעיף 271 עמ' 338 - 339 לספרו): "אינני מכיר שום טעות או שגיאה שבית המשפט אינו חייב לתקן, אם אין בפניו שום כוונה של תרמית או כוונה להטעות ובלבד שיש בידו לעשות את הדבר מבלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. בתי המשפט אינם קיימים כדי להטיל משמעת, אלא כדי להכריע בשאלות שבמחלוקת, ובעיני אינם נחשבים תיקונים כאלה כעניין של חסד" (השופט BOWEN בעניין CROPPER V. SMITH פורסם ב - (1984) 26 729, L.T 51; 700 D. CH. ). פסק הדין השני מציין: "תמיד נהגתי להתיר תיקון, אלא אם כן הייתי משוכנע, כי המבקש לא התנהג בתום לב, או כי משגהו גרם לפגיעה ביריבו, אשר עליה לא יפוצה בהוצאות או בדרך אחרת". (השופט - BRAMWELL בעניין TIDESLEY VERSES. HARPER) אשר פורסם ב- (1978) 10 L.T 39 ; 398 CH.D. 552) ". 7. לאחר עיון בטענות הצדדים ובשאר כתבי בית הדין, אני נעתר לבקשה ומתיר את התיקון המבוקש ואשר כל כולו דרוש לשם הוספת רכיבים הנוגעים לכאורה מקיום ו/או סיום יחסי עבודה שבין בעלי הדין, וצירוף הנתבעים הרלוונטים לתביעה, תיקון אשר ימנע התדיינות כפולה ומיותרת. יודגש כי, במקרה שבפנינו טרם התקיימו דיונים כלשהם, למעט ישיבת פישור אחת ואשר אליה התייצבה התובעת ובא כוחה והודיעו לבית הדין, כי במידה ולא יגיעו הצדדים להסכמות כלשהן, תוגש בקשה לתיקון כתב התביעה, והתיקון נעשה בשלב מוקדם מאוד בהליך המשפטי של התביעה נשוא הבקשה. יתרה מכך, בכל הקשור לטענת המשיבה אודות אי צירוף תצהיר לבקשת המבקשת, הרי שאין ממש בטענה זו, מאחר ועפ"י תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 לא נדרש תצהיר לאימות העובדות המשמשות את הבסיס לבקשת התיקון, וזאת בשונה מתקנות סדר הדין האזרחי. 8. המבקשת תשלם למשיבה סך של 750 ש"ח כולל מע"מ, שכ"ט עו"ד בגין הליך זה, וזאת תוך 30 יום. 9. המשיבה תגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה, תוך 30 יום, עם העתק ישירות לצד שכנגד. 10. המבקשת תשלם את האגרה בגין כתב התביעה המתוקן, וזאת תוך 30 יום מהיום. ניתנה היום כ"ח באלול, תשס"ה (2 באוקטובר 2005) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. נוהאד חסן, רשם הרשם נוהאד חסן -2336/05 מסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין