מה הדין בסוגיית שחרור כספים באיחוד תיקים ? ##(1) חלוקת כספים בתיק איחוד - הקדמה:## סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל מסדיר, למעשה , אופן החלוקה של כספים המתקבלים אגב ביצועם של הליכים בהוצאה לפועל, תוך שהוא מעניק עדיפות לנושה שיזם הליכי הוצל"פ אשר הניבו את הכספים שעומדים לחלוקה, ובכך שונה המצב המשפטי שהיה קיים עובר לתיקון 29, לפיו הורה הסעיף על חלוקה יחסית של כספים שהתקבלו בין כלל הנושים והזוכים, לאחר תשלום הוצאות ואגרות, מבלי שלזוכה פלוני יהיה מעמד עדיף על אחרים, זולת אם הדין העניק לו עדיפות כזו (כגון בשל חוב מזונות או בשל דין קדימה שנקבע בחוק אחר) ומבלי שנושה שפעל להטלת עיקול יהא עדיף על נושה שלא עשה כן (רע"א 8576/08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). ##(2) חלוקת כספים בתיק איחוד - המצב הקודם:## במצב המשפטי שקדם להחלתו של תיקון 29 הנ"ל הורה סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל על חלוקה יחסית של כספים שהתקבלו אגב ביצועם של הליכים בהוצאה לפועל בין כלל הנושים והזוכים, מבלי שלזוכה או נושה פלוני יהא מעמד עדיף על זוכים ונושים זולתו, זולת אם הדין עצמו העניק להם עדיפות כזו (כגון בשל חוב מזונות או בשל דין קדימה שנקבע בחוק אחר). בפסיקתם של בתי-המשפט נקבע, ביחס לפרשנות סעיף 76 כפי שהיה טרם תיקון 29, כי כספים שהתקבלו עקב הליכים שננקטו לפי חוק ההוצאה לפועל יחולקו בין כל הזוכים באופן יחסי לסכומי הזכייה, ללא העדפה ביניהם ומבלי שנושה שפעל להטלת עיקול יהא עדיף על נושה שלא עשה כן [רע"א 8576/08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, עמ' 6 וההפניות שם (23.12.2008)]. ##(3) חלוקת כספים בתיק איחוד - המצב לאחר תיקון החוק:## תיקון 29 הביא לשינוי במציאות משפטית זו בכך שהעניק עדיפות לנושה שיזם הליכי הוצאה לפועל ואותם הליכים הניבו כספים העומדים לחלוקה. ההוראה המתוקנת אינה מקנה עדיפות לנושה מעקל באשר הוא אלא רק לנושה מעקל שההליך בו נקט הניב את הכספים שחלוקתם בין כלל הנושים עומדת לדיון. ביחס לכספים כאלה, שהניב העיקול, מעניקה הוראת סעיף 76 בנוסחה דהיום עדיפות לנושה מעקל. היא אינה רלוונטית בענייננו; הכספים העומדים לחלוקה שעליהם נסב ההליך דנן, מקורם בהליכי מימוש בהם נקט המבקש בתפקידו ככונס נכסים. אין מקורם בעיקול שהוטל בידי טוענים 11, 21 או 28. במצב דברים זה מעמדם של טוענים אלה לצרכי חלוקתה של יתרת התמורה אינו עדיף על מעמדם של טוענים אחרים שלא הטילו עיקול על זכויות החייבים בנכס [ראו גם ה"פ (מח' י-ם) 49651-11-11 אדהאן נ' פנחסי, בפסקה 30 (10.5.2012)]. ##(4) חלוקת כספים בתיק איחוד - מה אומר החוק ?## סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שתוקן בתיקון מס' 29 משנת 2008, מורה כך: (א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים – ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד. (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך האמור. (א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו הליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. (א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה – לפי הוראות סעיף קטן (א2). (ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, תחול עד לסכום שחל לגביו דין קדימה בהתאם להוראות סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , התש"ם-1980. ##(5) להלן פסק דין בנושא שחרור כספים באיחוד תיקים:## א. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 30.1.2005 (כב' הרשם מ' כהן), אשר דחה, בין היתר, את בקשת המבקשת להעביר לידיה סכום כסף שעוקל בתיק הוצל"פ 5-03-10273-16 (להלן: "תיק ההוצל"פ הפרטני"); והורה על חלוקתו בין כלל הנושים בתיק האיחוד שמספרו 6-04-99647-01 (להלן: "תיק האיחוד"). ב. עיקרי העובדות הצריכות לעניין המבקשת היא הזוכה והמשיבה 1 (להלן: "המשיבה" או "החייבת") היא החייבת, בתיק ההוצל"פ הפרטני. תיק ההוצל"פ הפרטני נפתח ביום 1.7.2003 בלשכת ההוצל"פ בנתניה. ביום 11.12.2003 הטילה המבקשת עיקול על כספי המשיבה באוצר השלטון המקומי (להלן: "המחזיק"). ביום 26.1.2004 הודיע המחזיק כי רשם במרשמיו עיקול על סכום של 124,175 ₪, המוחזק על ידו (להלן: "סכום הכסף"). ביום 9.2.2004 הגישה המבקשת בקשה למימוש העיקול. ביום 10.2.2004 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ, לפיה "נא לצרף הודעת הבנק". ביום 12.2.2004 הגישה המבקשת את הודעת המחזיק, וביום 18.2.2004 החליטה ראש ההוצל"פ בנתניה "לממש כמבוקש, בהתאם להודעת צד ג' ובכפוף להוראות כל דין" (נספח "5" לבר"ע). ביום 19.2.2004 שלחה המבקשת את צו המימוש אל המחזיק, בדואר רשום. דא עקא, ביום 29.1.2004 ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ בבקשת החייבת לאיחוד תיקים, שהוגשה בתיק 9-73-09474-01, "לפיה על אוצר השלטון המקומי בע"מ להעביר לקופת ההוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב את כספי החייבת אשר עליהם הוטלו עיקולים במסגרת הליכי הוצל"פ בכל לשכות ההוצל"פ בארץ" (מכתבה של מנהל המחלקה המשפטית של המחזיק מיום 1.3.2004, נספח "7" לבר"ע). ויודגש. תיק האיחוד המכיל גם את תיק ההוצל"פ הפרטני, נפתח רק ביום 15.4.2004, וסכום הכסף המעוקל נזקף לזכות תיק האיחוד. מכל מקום, ביום 1.3.2004, בעקבות פנייתה של המבקשת, שלח המחזיק מכתב, בו הודיע על העברת הכספים במסגרת תיק האיחוד. בו ביום, הגישה המבקשת בקשה לשיחרור הכספים (נספח "8" לבר"ע). ראש ההוצל"פ ביקש את תגובת המשיבה והורה על עיכוב העברת הכספים לנושים השונים בתיק האיחוד. יצויין, כי ככל הנראה, בשל תקלה שנפלה במס' הזיהוי של החייבת, לא נכלל תיק ההוצל"פ הפרטני בין תיקי תיק האיחוד. ביום 13.4.2004 הגישו המבקשת והחייבת "הודעה על הסכמה ובקשה למתן החלטה" בתיק האיחוד, בה הודיעו על הסכמה, לפיה, יצורף תיק ההוצל"פ הפרטני לתיק האיחוד, ומנגד יועברו סך של 90,000 ₪ מסכום הכסף המעוקל לידי המבקשת, בעוד יתרת הסכום תחולק בתיק האיחוד. כאמור לעיל, הוסף תיק ההוצל"פ הפרטני לתיק האיחוד רק ביום 15.4.2004. ביום 30.1.2005 התקיים דיון בפני ראש ההוצל"פ, בסיומו דחה ראש ההוצל"פ את בקשת המבקשת, והורה על חלוקת סכום הכסף בין כלל הנושים בתיק האיחוד. לענין זה קבע ראש ההוצל"פ כי: "במידה וקיימים כספים מעוכבים בסך 124,175 ₪ בשל קיומו של תיק פרטני 1610273035 הרי שיש להעביר אותם לחלוקה בין כלל הזוכים בתיק האיחוד. כבר נתתי החלטה בענין חלוקת כספים שעוקלו לטובת תיקים פרטניים ואין מקום להעדפת נושה מסויים למרות שניתן לטובתו צו עיקול וצו מימוש אולם הכספים לא חולקו לטובת התיק הפרטני. קיומו של צו המימוש אינו מחייב העברת כל סכום העיקול לטובת הזוכה הספציפי שכן בכל מקרה הכספים היו מחולקים בין כלל הזוכים שהטילו עיקול על הכספים במקרה זה כפי שהתברר בעבר וגם כיום הטילו זוכים שונים עיקולים על אותם כספים וכספים אלה היו מתחלקים בכל מקרה בין כלל הזוכים. באשר לטענת הזוכה חברת אניס שהיא לא השתתפה בחלוקת התשלום הראשון או שני התשלומים הראשונים הרי שהדבר נבע בשל מחדלה לרשום את מספר הזיהוי הנכון של החייבת בתיק הפרטני שלה, דבר שגרם עיכוב בהכללתה בתיק האיחוד". (החלטת ראש ההוצל"פ מיום 30.1.2005; נספח "1" לבר"ע). על החלטה זו, בקשת רשות הערעור שבפני. ג. אני מחליטה לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. ד. טענות הצדדים בערעור המערערת טוענת כי סעיף 74ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") קובע: 74ג. המשך הליכים שננקטו (א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד). (ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון. לפיכך, טוענת המערערת, משעסקינן בתיק הוצל"פ פרטני שלא נכלל בתיק האיחוד, שלמרות שעובדה זו היא מטעמים טכניים בלבד, הרי ש"כאשר המבקשת הינה בהגדרת נושה אחר שיש לה תיק תלוי ועומד נגד המשיבה בעת הגשת בקשת צו האיחוד ומתן צו האיחוד.... הסך של 124,175 ₪ צריך שיועבר לטובת המבקשת ולא להתחלק לכלל הזוכים" (סע' 36 לבר"ע). המערערת מוסיפה וטוענת כי ראש ההוצל"פ התעלם בהחלטתו מתוכן החלטת ראש ההוצל"פ בנתניה מיום 18.2.2004, שהורתה על מימוש סכום הכסף כמבוקש. עוד טוענת המערערת כי החלטת ראש ההוצל"פ נוהגת כנגדה איפה ואיפה, שכן, מחד גיסא, ראש ההוצל"פ קבע כי המבקשת איננה זכאית לתשלום מלוא סכום הכסף כשעוקל, כמשאלתה, ומנגד, לא קיבלה המבקשת מאומה בחלוקת התשלומים הראשונים שחולקו בתיק האיחוד, משהמבקשת לא נכללה, כאמור, בתיק האיחוד, מטעמים טכניים בלבד. המבקשת טוענת כי העברת סכום הכסף עתה, במלואו, מהווה איזון נכון, שוויוני וראוי, המסדיר את חלוקת הכספים בתיק האיחוד (סע' 43-44 לבר"ע). החייבת תומכת בעמדת המערערת, אולם עובדה זו, איננה רלבנטית לענייננו. המשיבה מס' 24 (להלן: "הנושה הנוסף"), אשר הגישה תגובתה לבר"ע והתייצבה לדיון שנקבע בו, טוענת, כי עסקינן בבקשה שתכליתה העדפת נושים אסורה. הנושה הנוסף טוען, כי משנפתח תיק האיחוד והנושים כולם החלו לפעול במסגרת תיק האיחוד, הרי שאין להתיר החרגת עניינו של נושה מסוים והעדפתו על האחרים. הנושה הנוסף מוסיף וטוען, כי הטלת עיקול מהווה פעולה דיונית גרידא, ואין כל חשיבות למועד הטלת העיקול, בעוד שחלוקת הכספים נגזרת מהיקף העיקולים המוטלים על הכספים במועד המימוש, בלבד. שאר הנושים שהגישו תגובתם בכתב, סמכו ידיהם על טענות הנושה הנוסף. ה. דיון דין הערעור להתקבל בחלקו, כמפורט להלן. "משניתן צו איחוד תיקים נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. מבחינה זו קיים דמיון מסוים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל (להשוואה בין שני המסלולים ראו: ר' חריס, "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים", עיוני משפט כג (תש"ס) 641, בעמ' 655). מובן שאיחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל, לעומת זאת במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל". (ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד, פד"י נז(4) 211, 217). הצו לאיחוד תיקים בגין חובותיו של חייב, מאגד את כלל נושיו (בתיקי ההוצל"פ שנפתחו לביצוע פסקי דין), כזוכים בצוותא חדא, בתיק האיחוד, בהתאם לחלקם בסכום הנשיה; ומנגד, החייב בעל דברם. לאמור, הצו לאיחוד תיקים, קובע, בין היתר, את אופן חלוקת נכסיו המעוקלים של החייב, וכל הנכסים שעוקלו בתיקים הפרטניים הנכללים בתיק האיחוד - מחולקים בין כלל הנושים בתיק האיחוד - בהתאם לשיעור נשייתם במועד המימוש (רע"א 467/99 קל בניין בע"מ נ' עבד יזבק בע"מ, פד"י נד(2) 230, 235). לעניין זה, צודק הנושה הנוסף, בטענתו, כי הטלת העיקול, כמו גם מתן צו המימוש, אינם יוצרים זכות יש מאין, אלא הינם סעדים דיוניים שניתנו לטובת המבקשת; סעדים, שנבלעו בסעדים לטובת כלל הנושים, בתיק האיחוד. זאת, בשונה ובמובחן, מסיטואציה משפטית לפיה נהנה הנושה בתיק הפרטני מזכות קניינית בנכסי החייב (שעבוד וכד'), בנסיבות בהן יצירת תיק האיחוד, אין בה כדי לפגוע בזכותו הפרטנית בנכס (רע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, פד"י נד(4) 761, 766). ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, אכן הוטל העיקול וניתן צו המימוש, בתיק ההוצל"פ הפרטני. ואולם, נראה, כי כיום, לאחר הוספת תיק ההוצל"פ הפרטני לתיק האיחוד, נבלע סכום הכסף המעוקל, בתיק האיחוד, באופן שכלל הנושים זכאים להנות ממנו. כל זאת, גם בהתעלם מעובדת קיומו של תיק האיחוד, עוד במועד מתן הצו למימוש העיקול; ובעובדה שתיק ההוצל"פ הפרטני לא נכלל בתיק האיחוד, גם לשיטת המבקשת, מטעמים טכניים בלבד. ויודגש. סע' 74ג (ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי "הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב". דהיינו, הגשת בקשתו של חייב פלוני בתיק ההוצל"פ לאיחוד תיקים, איננה משפיעה על חבותו של חייב אלמוני, החב מכח אותו פסק דין הנאכף כלפי פלוני, בתיק ההוצל"פ הפרטני. ואולם, סעיף זה איננו מקנה פטור מהשהיית ההליכים, כלפי נושה אחר שלא נכלל בתיק האיחוד, משניתן צו האיחוד. כאמור, משהמועד הקובע לבחינת אופן חלוקת הכספים בין הנושים בתיק האיחוד, נגזר ממועד המימוש בפועל, הרי שעם מתן צו האיחוד והכללתו של תיק ההוצל"פ הפרטני בגדרי תיק האיחוד, אין כל ממש בטענות המערערת, לעניין זה. לא זו אף זו. בענייננו, החלטת ראש ההוצל"פ בנתניה מיום 18.2.2004, הכפיפה את זכות המימוש ל"הוראות כל דין". לפיכך, אין המדובר בהתנגשות זכויות, אלא בזכות מימוש, שהוכפפה לאופן החלוקה הראוי בהתאם להוראות חוק ההוצל"פ, ולהחלטות אחרות שינתנו בעניינה של החייבת. עם זאת, ראיתי להתערב בסוגית אופן חלוקת הכספים בין כלל הנושים, בנסיבותיו החריגות של ההליך. מוסכם על הכל כי אי צרופה של המערערת כזוכה לתיק האיחוד נבע מתקלה טכנית בלבד; ומטעם זה, כמפורט לעיל, לא נהנתה המערערת מחלוקת כספים שחולקו בתיק האיחוד, בתקופה שבין הגשת בקשת החייבת לאיחוד תיקים (בה צויין תיק ההוצל"פ הפרטני של המערערת כאחד התיקים שאיחודם מבוקש), ובין מועד צירופו, בפועל, לתיק האיחוד. כאמור לעיל, תיק האיחוד, כורך את זכויות הנושים השונים וכוללם יחד, בבחינת "משניתן צו איחוד תיקים נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד". לפיכך, עם יצירתו של תיק האיחוד, והשמטתו של תיק ההוצל"פ הפרטני, מבין התיקים הנכללים בו, עקב תקלה, קמה לראש ההוצל"פ ולערכאת הערעור, הסמכות להורות על התחשבות בנתון זה בעת חלוקת סכום הכסף המעוקל. כך, תוגשם תכליתו של תיק האיחוד, ההופך את הנושים השונים שותפים זה לזה, בהליך הגביה הקולקטיבי. בענייננו, לא זכתה המערערת לשני התשלומים הראשונים שחולקו לזוכים במסגרת תיק האיחוד משלא נכללה בתיק האיחוד, בשל תקלה, כאמור. נראה לי, כי יש לתקן זאת ולזכות את המערערת, גם באותם שני תשלומים שנמנעו בשל התקלה. ו. סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שהמערערת תהא זכאית לקבל גם את חלקה היחסי בשני התשלומים הראשונים, על פי הוראות ספציפיות שיינתנו על ידי ראש ההוצל"פ. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. המזכירות תשלח לצדדים העתק מפסק הדין. ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ז (17 במאי 2007) בהעדר הצדדים. י' שטופמן, שופטת חלוקת כספיםאיחוד תיקים