תביעת לשון הרע - אישיות משפטית

תביעת לשון הרע - אישיות משפטית
משלא צלח הליך הגישור, יימשך המשפט כסידרו.
להלן החלטתי בעניינים המקדמיים הטעונים הכרעה (בש"א 4866/08; בש"א 8423/09; בש"א 8984/09; ועניינים נוספים שעלו בכתבי הטענות ובקדם-המשפט).

התובעת כתאגיד
1. הנתבעים טוענים כי אין די בציון מספר התאגיד הזר של התובעת, כפי שעשתה בכותרת תביעתה, וכי יש להורות לה לפרט את האופן שבו התאגדה. לשיטתם הדבר הכרחי מכח תקנה 9(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכן על מנת ליידע אם אין נשללת ממנה האפשרות לתבוע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) מחמת סעיף 4 שלו. סעיף זה קובע כי "לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה...". משמע, אם אין התובעת תאגיד, אין דברי לשון הרע שפורסמו לגביה יכולים להוות עילה לתביעה. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי מאחרי התביעה עומדים למעשה אנשים פרטיים, בעלי תפקידים אצל התובעת, אשר תובעים את עלבונם האישי, ואין לאפשר להם לעשות זאת באמצעות התובעת.

2. החוק אכן ביקש למנוע מציבור שאיננו מאוגד לתבוע תביעת לשון הרע, וקבע כי רק אישיות משפטית – אדם או תאגיד – יכולה לעשות כן. לפיכך, כאשר התובע אינו אדם פרטי, עליו להוכיח בדרך שתניח את הדעת כי הוא אמנם תאגיד לפי החוק בישראל. חוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע בסעיף 3 כי "'תאגיד' – גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות", ועל התובעת להוכיח כי היא עומדת בהגדרה זו. אין הכרח לצרף את כל מסמכי ההתאגדות דווקא, אולם גם אין די בציון מספר התאגיד הזר בכותרת התביעה. על התובעת לתקן אפוא את כתב תביעתה כדי לעמוד בנטל האמור. בכך יהיה גם כדי ליתן מענה מספק לנדרש בתקנה 9(4) לתקנות סדר הדין האזרחי.

3. הנתבעים טענו גם כי התביעה לא נועדה אלא כדי להפעיל עליהם לחץ על מנת להשתיקם ולגרום להם לסגת ממאבקם הציבורי. זו, לשיטתם, תביעה מן הסוג המכונה בעגה המשפטית האמריקאית "תביעת SLAPP" (Strategic Lawsuit Against Public Participation): תביעה ממניעים אסטרטגיים, המוגשת על-ידי תובע בעל מרווח נשימה כלכלי כדי לגרום לנתבע, שלרוב אינו יכול לשאת בהוצאה הכלכלית הכרוכה בניהול משפט, לסגת ממאבקו הציבורי. החוק במדינות רבות בארה"ב מונע הגשת תביעות כאלה, בתנאים מסויימים. עוד טענו הנתבעים, גם כן בהסתמך על הדין בארה"ב, כי התובעת מוגבלת בהגשת תביעת לשון הרע מעצם היותה גוף ציבורי אמריקני.

4. התובעת מטעמה טוענת, ובצדק, כי הוכחת הדין הזר טעונה חוות דעת של מומחה, וכזאת לא נעשה. עוד טוענת התובעת טענות לגופו של עניין השוללות את החלת הדוקטרינה האמריקנית הנ"ל על הנסיבות דנן, על אופיה של התובעת ומטרותיה, על טיבה ואופיה של הנתבעת 3 כחברה ציבורית, על התנאים להחלת הדוקרטינה, ועוד כהנה וכהנה. ספק אם יש צורך בכל אלה, כי הדין בישראל אינו מכיר בדוקטרינה הזו כפי שהציגוה הנתבעים. חוק איסור לשון הרע אינו מטיל נטלי הוכחה כבדים על תובע כתנאי סף להגשת תביעתו, כדי למנוע תביעות SLAPP. גם הפסיקה בבתי המשפט בישראל לא קלטה דוקטרינה כזו. עם זאת, לא אלמן ישראל, ודומני כי בדין המצוי קיימים האיזונים הנדרשים כדי להתמודד עם תביעות סרק. בהעדר עילת תביעה, או במקום שבו התביעה טורדנית וקנטרנית, ניתן לסלק תביעה על הסף (תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי). גם במהלך הדיון שומה על בית המשפט להיות ער לכך, ולסכל מהלכים שתכליתם הכבדה בלבד. אולם נקודת המוצא היא כי אין לשלול מאדם או מתאגיד לתבוע את נזקיו, ובכלל זה נזקי-דיבה (ראו בר"ע 546/09 לוח שלוש פלוס בע"מ נ' עיריית רחובות (ניתן ביום 19.5.09)).

5. שאלה מקדמית נוספת, הקשורה לתובעת כתאגיד, היא האם ניתן יהיה לפצותה בגין נזק שאינו ממון.
סעיף 10 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק". סעיף זה חל גם לגבי חוק איסור לשון הרע (סעיף 7 לחוק). "נזק" מוגדר בפקודה (סעיף 2) "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". גם שם טוב בכלל, ואם נגרם למאן דהוא אבדן שמו הטוב הרי שיוכל להיפרע פיצויים; אלא שהלכה נושנה היא שאין דין שמו הטוב של אדם כדין שמו הטוב של תאגיד. פגיעה בשמו הטוב של האדם די בה כדי להיות נזק; פגיעה בשמו הטוב של תאגיד תחשב נזק רק אם יש בה כדי להסב נזק לרכושו של התאגיד או לעסקיו (ת"א (ת"א) 2430/58 שיכון עובדים בע"מ נ' הוצאת עיתון 'הארץ' בע"מ, פ"מ כג 151, 175 (ניתן ביום 19.5.1960)). כל כך למה? כי גם בפגיעה בשם הטוב יש להבחין בין היבט רכושי, גם אם קשה לכמתו ולפרטו למניין מסויים של פרוטות, והוא רלוונטי כמובן גם לגבי תאגיד, לבין היבט שכל כולו עוגמת נפש, אשר אין ניתן לייחסה לתאגיד. כתבתי לא מכבר בעניין אחר, כי "לא דומה שמו הטוב של אדם לשמו הטוב של תאגיד. אדם, בשר ודם, זכאי לפיצויים בגין פרסום שהשפיל אותו או שהעמידוֹ ללעג ולקלס בעיני הבריות. עוגמת-נפש שכזו יכולה להיות רק למי שהוא בעל-נפש. לתאגיד אין נפש ולא יכולה להיגרם לו עוגמת-נפש. אדם זכאי לפיצויים בגין השפלתו בעיני הבריות גם אם לעצם הפגיעה לא הייתה תוצאה ממונית. לא כן תאגיד. על מנת שייזכה בפיצויים עליו להוכיח שפרסום לשון הרע על אודותיו גרם לפגיעה ממונית בנכסיו או בעסקיו" (ת"א (י-ם) 8069/06 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור (ניתן ביום 13.7.09); ראו גם ת"א (י-ם) 21639/00 בית הג'ונגל בע"מ נ' עוז – עמק החיות הקסום בע"מ (ניתן ביום 3.6.04) והאסמכתאות שם).
אכן, "דרישת נזק אין משמעה 'נזק ממון' דווקא, וגם נזק כללי הוא בבחינת נזק לצורך הענין... למונח 'נזק' שבפקודת הנזיקין, הכולל גם פגיעה בשם הטוב, יש להעניק משמעות רחבה, ולכלול בו כל הפסד מוחשי, לרבות סבל נפשי" (ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי (ניתן ביום 4.8.08)); אלא שלגבי תאגיד, סבל נפשי לעולם לא יוכל להיחשב הפסד מוחשי, באשר אין לו, לתאגיד, נפש שתוכל לשאת סבל.
המסקנה המשפטית הזו עשויה לעורר קושי מסויים, ואף זכתה לביקורת (ראו אהרן ברק מבחר כתבים (ח' ה' כהן וי' זמיר עורכים; כרך ב') 1194 (תש"ס-2000)). ייתכן כי יש בתוספת שנוספה לחוק, בדמות סעיף 7א, המאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, כדי לרפא במידת-מה קושי זה. בעבר השארתי את שאלת תחולת סעיף 7א על תאגיד ב'צריך עיון' (עניין בית הג'ונגל הנ"ל), וייתכן כי יהיה מקום להכריע בה בהליך זה, לכשתידון שאלת הנזק והפיצוי; עוד חזון למועד.

צירוף מסמכים לכתב התביעה
6. משנמסרו המסמכים התייתר הדיון בעניין זה.

תיקון כתב התביעה
7. הנתבעים מלינים על כתב התביעה, על מה שיש בו ועל מה שאין בו. יש בו, לשיטתם, אורך מוגזם ועומס מכביד בפרטים שאינם רלוונטיים. יש בו גם אמירות וביטויים שמקומם לא יכירם בכתבי בית-דין. אין בו, לשיטתם, מיקוד של הטענות ועילות התביעה, וכן פרטים הכרחיים נוספים.

8. אכן, יש קושי בכתב התביעה כמות שהוא. הוא גדוש במידע, משל היה תצהיר עדות ראשית, אך העיקר – מיקוד העילות – חסר מן הספר. דין הוא כי בכתב תביעה בעילה של לשון הרע יש לציין את העובדות המהוות את עילת התובענה. עוד לפני שנות דור נפסק בבית משפט זה כי על התובע לציין בכתב התביעה את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע... המילים... מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה, ובלעדיהן אין... המילים שנכתבו או נאמרו חייבות להיטען כעובדה קיימת, שאם לא כן אין כתב הטענות מגלה עילה" [דברי כב' השופטת מ' בן פורת בהמ' (י-ם) 688/66 בנק פויכטונגר בע"מ נ' אהרוני פ"מ נד 291, 293-294]. בסרט טלוויזיוני עסקינן, ובוודאי לא רק מילים עשויות להקים עילת תביעה, אלא גם מסרים שהועברו בדרך חזותית או ווקאלית; ועם זאת, חרף הקושי לעשות כן, עדיין חובה על התובעים לפרט ולמנות מהם אותם מסרים שהם מבקשים להשתית עליהם את עילת תביעתם. בכתב התשובה נעשה תיקון חלקי לחסר הזה, בדמות רשימת פלוגתאות, אלא שלא התברר אם בכך ממצה התובעת את טענותיה. רשאים הנתבעים לדעת אל-נכון כלפי מה עליהם להתגונן. על התובעת לתקן אפוא את כתב התביעה, לפרט היטב ולמקד את עילות התביעה.

9. קושי נוסף בכתב התביעה נוגע לעניין הפיצוי הכספי. הנתבעים מפנים להוראת סעיף 76 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובעת כי "סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו". סעיף זה חל לגבי תביעות אזרחיות לפי חוק איסור לשון הרע (סעיף 7 לחוק). בכתב התביעה לא מסרה התובעת כל פרטים לגבי נזק הממון שנגרם לה. לעת קדם-המשפט ניסה ב"כ התובעת לרפא חסר זה, בטענו כי מטעמים פרקטיים נמנעה התובעת מלפרט את נזקיה, כדי שלא לפגוע בכח המיקוח שלה מול ממשלת גרמניה. קשה לקבל טענה זו, שהרי מה לי פירוט הנזק בכתב התביעה ומה לי פירוטו לעת הגשת התצהירים – שהרי זה וזה יביאו לפירסומו ברבים. ספק אם יש דברים בגו. כך או כך, ניתן היה למצוא את הדרך לעמוד בדרישת פקודת הנזיקין מבעוד מועד; או לכל הפחות ליטול רשות מבית משפט לדחות את הפירוט. כעת בידיה של התובעת לבחור אם לתקן את כתב התביעה בדרך של פירוט נזקיה הממוניים, אם אמנם יש בידה לעשות כן, או לוותר על סעד הפיצויים.

10. עוד ביקשו הנתבעים להורות לתובעת להוסיף פרטים לגבי עניינים מסויימים.
אין צורך בכך. הליך משפטי שלם עוד לפנינו, ובו תצהירים, עדויות וחקירות נגדיות, ובמהלכם יוכלו הנתבעים להשלים את המידע ככל שיהיה צורך בו.

11. הנתבעים ביקשו גם להורות על מחיקת ביטויים קשים ששיבצה התובעת בכתב התביעה. גם אם לא כל הביטויים ערבים לאוזן ונאים לעין, דרכנו היא לנקוט סובלנות כלפי תיאורים שנוקט צד במשפט ביחס למעשי בן-ריבו. לא כך באשר לביטויים חמורים הפוגעים בבן-ריבו עצמו, ולפיכך תימחק המילה "נבל" מן המשפט האחרון שבעמוד 53 לתביעה (פיסקה 244).


גילוי מסמכים
12. בהתאם לצו מיום 4.3.09 היה על הצדדים להעביר אהדדי תצהירי גילוי מסמכים. התובעת העבירה מטעמה רשימה מפורטת וארוכה, תוך שציינה כי היא מבקשת "לשמור על זכותה של ועידת התביעות לשוב ולהרחיב את גילוי המסמכים מטעמה ככל שיידרש בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה" (סעיף 5 לתצהיר). הנתבעים מלינים על התובעת בגין כך. לטענתם זו התחמקות, שהרי בכך התירה התובעת לעצמה להשאיר בידיה מסמכים לפי שיקול דעתה. אין ממש בטענת הנתבעים. נוכח היקף הטענות שהועלו נגד התובעת בסרט, ובהתחשב ברוחבה של יריעת המחלוקת בשלב הזה, אין ניתן לצפות מן התובעת לפרט כל מסמך שעשוי להיות לה לעזר בניהול המשפט. הערפל רב עדיין, בין היתר בשל העדר המיקוד בשלב הזה כנ"ל. די כעת ברשימה המפורטת בתצהיר שנתנה התובעת, ודומני, בהתבסס גם על הוראות תקנות סימן ג' לפרק ט' של תקנות סדר הדין האזרחי, כי זכויותיהם הדיוניות של הנתבעים לא תקופחנה.

13. עוד מלינים הנתבעים נגד הימנעותה של התובעת מלפרט לגבי תוכנם של מסמכים מסויימים, בטענה כי חסויים המה. התובעת מצִדה טוענת לחסיונם של מסמכים, תכתובות וחווֹת דעת שהוכנו לצורך הגשת התביעה, וכן לחסיונם של הקלטות ותמליליהן. החיסיון הראשון הוא חיסיון שהדין מכיר בו, חיסיון החל על מסמכים שהוכנו לקראת המשפט. החיסיון השני אף הוא מוּכּר בפסיקת בתי המשפט, כחיסיון זמני לצרכים טקטיים, לסתירת טענותיו של היריב. לעיתים עשוי הדבר לתרום לגילוי האמת (רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת היישוב, פ"ד נה(א) 515 (1999)). אמנם, יש מקום להישמר על מנת שהחריג לא ייהפך לכלל. התובעת טוענת כי ההקלטות הללו הן של דברי הנתבעים עצמם, וייתכן כי תזדקק להן להפרכת טענותיהם. בנסיבות הללו, כשלפי המסתבר יהיה מוטל על התובעת בעיקר להפריך את טענותיהם של הנתבעים, יש מקום לקבל את עמדת התובעת בעניין זה.
הצדדים יעמידו את מסמכיהם המפורטים בתצהירי גילוי המסמכים לעיון הצד שכנגד.

שאלונים
14. התובעת העבירה לנתבעים שאלון ובו למעלה משלושת אלפי שאלות, מיועדות לארבעה משיבים שונים. כידוע, תכלית ההליך של העברת שאלונים היא ייעול הדיון ובירור מקדמי של העובדות הנצרכות לניהול הליך ממוקד וענייני. השאלון שהעבירה התובעת אינו כזה. הוא מכביד ומעיק בצורה יוצאת דופן. הוא כולל שאלות כלליות מצד אחד, וקטנוניות מצד שני, וברור שרוב רובן של השאלות אינן נצרכות לתובעת לניהול תביעתה. סגנונו קרוב יותר לסגנונה של חקירה נגדית, ואין הוא מגשים את המטרה של העברת המידע הנצרך לבניית קו התביעה. אני פוסל את השאלון הזה בכללותו. תתכבד התובעת, ולאחר השלמת העיון במסמכים תעביר אל הנתבעים שאלון ענייני וממוקד, בהתאם לעילות התביעה שעליה לפרט למקד כנ"ל, שאלון שלא יכביד על ניהול ההליך אלא יקדם אותו, ותותיר לעת החקירה הנגדית את אשר ראוי לה.

הפרדת הדיון לשאלת האחריות ולשאלת הנזק
15. התובעת מבקשת להפריד את הדיון: תחילה תוכרע שאלת האחריות ולאחר מכן, אם תיקבע אחריות, שאלת הנזק.
יש לבקשה זו על מה שתסמוך, בהתחשב בהוראת סעיף 22 לחוק, הקובעת כי ראיות על דבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים של נפגע, אשר אינן נוגעות במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, יובאו רק לאחר שנקבעה אחריותו. גם הפסיקה פירשה את הסעיף ברוח זו. ברור עם זאת כי אין בכך כדי למנוע מן הנתבעים להביא ראיות על דרך התנהלותה של התובעת, ככל שיהיה בהן כדי להועיל להגנתה.

היפוך סדר הבאת הראיות
16. התובעת טוענת כי בכתב הגנתם הודו הנתבעים למעשה בפרסום לשון הרע, וטענותיהם אינן אלא טענות הגנה. זו לשיטתה 'הודאה והדחה', ולפיכך יש להטיל עליהם את הנטל להביא ראיותיהם תחילה, כדי להוכיח את הגנותיהם. הנתבעים טוענים לא כי; בכתב ההגנה הם לא הודו כלל בפרסום לשון הרע. בין הצדדים נתגלע אפוא ויכוח על פרשנותו הנכונה של כתב ההגנה. כשלעצמי, בעת הזו, כשכתב התביעה עודנו טעון תיקון כדי להבהיר מהן עילות התביעה, וכשהנתבעים מצִדם מכחישים את מעשה פרסום לשון הרע, אין ניתן להפוך את סדר הבאת הראיות. הן תובאנה אפוא כסדרן, קרי, התובעת תהיה הראשונה להציג את ראיותיה. כמובן, אין בכך כדי לשלול את זכותה של התובעת להשיב לראיות שיציגו הנתבעים. בהתאם לסעיף 18 לחוק איסור לשון הרע, ככל שיציגו הנתבעים ראיות כדי להוכיח את ההגנות שנותן החוק, תהא התובעת רשאית להביא ראיות סותרות.

סיכום והנחיות להמשך ההליך
17. כתב תביעה מתוקן, בהתאם לאמור בסעיפים 2, 8, 9, ו-11, יוגש עד ליום 1.8.10.
כתב הגנה מתוקן, בהתייחס לתיקונים שייעשו בכתב התביעה בלבד, יוגש עד ליום 1.9.10. עד ליום 10.10.10 ישלימו הצדדים הליכי גילוי מסמכים, עיון במסמכים, והחלפת שאלונים, בהתאם לאמור בהחלטה זו.

18. העדויות הראשיות של הצדדים ועדיהם בתיק זה, יוגשו בתצהירים.
לתצהירים יצורפו העתקים צילומיים של כל מסמך שכל צד מבקש להגיש, אשר יסומנו בראשי תיבות של שם המצהיר ובמספרים עוקבים. הדברים שיובאו בתצהירים והמסמכים שיצורפו אליהם כאמור, יחשבו כקבילים על תנאי, היינו, אם לא תהיה התנגדות של הצד שכנגד. אם תהיה התנגדות, יחליט בה בית המשפט לאחר שמיעת ב"כ הצדדים.
אם לא יעלה בידו של מי מהצדדים להגיש תצהיר מטעם אחד מעדיו, יכלול בתצהירו פרטים בדבר שם העד, נושא עדותו, והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל פירוט הנסיונות והפעולות שנעשו בקשר לכך.
כל אחד מן המצהירים יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שייקבע להוכחות, אלא אם כן הצד שכנגד יוותר על חקירתו.
תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת יוגשו עד ליום 10.11.10. תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים יוגשו בתוך 45 יום מיום שיוגשו תצהירי התובעת.
כל צד ימציא למשנהו עותק מכל תצהיר שהוגש על ידו, ויציין את עובדת ההמצאה על העותק שיוגש לתיק בית המשפט.

19. התיק נקבע לקדם משפט מסכם ביום 30.12.10 בשעה 09:00.

ניתנה היום, י"ח תמוז תש"ע (30.6.10), בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, בפקסימיליה.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת לשון הרע

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע עיקול

  4. לשון הרע בבלוג

  5. לשון הרע באימייל

  6. מהו עניין ציבורי

  7. לשון הרע על מוצרים

  8. הגנות בחוק לשון הרע

  9. לשון הרע במכתב אישי

  10. לשון הרע במכתב התראה

  11. לשון הרע בין בני זוג

  12. לשון הרע בהליך משפטי

  13. מכתב ללקוחות לשון הרע

  14. פרסום לשון הרע הפייסבוק

  15. טעות בזיהוי - לשון הרע

  16. לשון הרע שחיתות מכרזים

  17. לשון הרע נגד גוף ציבורי

  18. לשון הרע נגד איש ציבור

  19. תביעת לשון הרע של רופא

  20. לשון הרע בעידנא דריתחא

  21. ביקורת פנים - לשון הרע

  22. ציטוטים כתבה - לשון הרע

  23. אמירות המהוות לשון הרע

  24. עורך דין לשון הרע המלצה

  25. תביעת סרק בגין לשון הרע

  26. עד אופי בתביעת לשון הרע

  27. צו מניעה בתביעת לשון הרע

  28. תביעת לשון הרע נגד רופא

  29. לשון הרע בית הדין לעבודה

  30. תביעת לשון הרע נגד מעסיק

  31. לשון הרע באולם בית המשפט

  32. מבחן אובייקטיבי לשון הרע

  33. לשון הרע במייל או הבעת דעה

  34. מכתב לעורך דין - לשון הרע

  35. תביעת לשון הרע נגד ערוץ 1

  36. תביעה נגד בנק בגין לשון הרע

  37. תביעת לשון הרע נגד עיתונאית

  38. לשון הרע פרסום תמונה במגזין

  39. פרסום מותר לפי חוק לשון הרע

  40. לשון הרע במסדרונות בית המשפט

  41. פיצויים על לשון הרע בגין מכתב

  42. האם מכתב השמצה מהווה לשון הרע

  43. האם מכתב מעליב מהווה לשון הרע

  44. תביעת לשון הרע - אישיות משפטית

  45. האם המילה ''מטומטם'' לשון הרע

  46. תביעה של בני סלע בגין לשון הרע

  47. תביעה נגד עיתונאי בגין לשון הרע

  48. לשון הרע בבית משפט לענייני משפחה

  49. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  50. ביקורת ציבורית מותרת או לשון הרע

  51. שקר בקורות החיים - תביעת לשון הרע

  52. לשון הרע בין עורכי דין במהלך דיון

  53. תביעה נגד YNET בגין פרסום לשון הרע

  54. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל - לשון הרע

  55. כתובות נאצה על קיר - תביעת לשון הרע

  56. דוגמא לתביעה לשון הרע ופגיעה בפרטיות

  57. האם תלונה על עורך דין מהווה לשון הרע

  58. פרסום שמקום ''לא כשר'' - תביעת לשון הרע

  59. הגדרת ''עניין ציבורי'' בתביעות לשון הרע

  60. האם הבעת דעה בכתבה בעיתון מהווה לשון הרע

  61. האם חוות דעת שלילית על עובד מהווה לשון הרע

  62. חובת פירוט הפרסום בכתב תביעה בגין לשון הרע

  63. תביעה נגד עיתון ידיעות אחרונות בגין לשון הרע

  64. האם דברי גידוף מהווים לשון הרע שוקל בית המשפט ?

  65. תביעה בגין לשון הרע של מעסיק כנגד עובדים לשעבר

  66. הוציאה לשון הרע אודות התובעות בפרסומים לאחר אסון ורסאי

  67. תביעה של מנהל כוח אדם במועצה מקומית בגין הוצאת לשון הרע

  68. סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע: 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק

  69. לשון הרע במכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי ?

  70. תביעה בגין לשון הרע - טוען כי הנתבעת פרסמה אודותיו ברשת החברתית פייסבוק.

  71. פיצוי בעילת לשון הרע עקב עיקולים שלא כדין על חשבון הבנק בגין חובות ארנונה

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון