בפני בקשתה של מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן - מנורה) שלא לאפשר לתובעת, ניסן דקלו יבוא יצוא בע"מ (להלן - דקלו) להעלות טענות חדשות, שלא הועלו על ידה בכתב תביעתה. הרקע דקלו הגישה תביעה בסדר דין מהיר על סכום של 27,651 ₪, בגין תגמולי ביטוח שלטענתה הופחתו על ידי מנורה, שלא כדין, מתוך סכום ששולם לדקלו כפיצוי בעקבות פריצה שארעה בבית העסק שלה. לטענתה, דרישתה ממנורה היתה לקבל סכום של 138,176 ₪. מנורה אישרה סכום של 110,555 ₪ וניכתה מסכום זה השתתפות עצמית, באופן שלדקלו נמסר צ'ק על סך 103,727 ₪. לטענת דקלו בכתב התביעה, לאחר קבלת הצ'ק, התקשר נציג דקלו לסוכן הביטוח והודיע לו שקיבל סכום נמוך משדרש. סוכן הביטוח אמר לו לראות בכך מקדמה והשאר ישולם בהקדם. נציג דקלו שלח מכתב דרישה למנורה, שלא נענה. דקלו תובעת את ההפרש שנוכה. יצויין, כי כתב התביעה לא הוגש על ידי עו"ד, אלא על ידי נציג דקלו, הוא לא נתמך בתצהיר ולא נערך בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המתייחסות לתביעות בסדר דין מהיר. מנורה הגישה כתב הגנה, בו טענה שיש לדחות את התביעה על הסף, הן משום שהתביעה לא ערוכה כדין, בהתאם לתקנות, והן מהטעם שהתובעת קיבלה פיצוי מלא, סופי ומוחלט, הפקידה את ההמחאה שנמסרה לה וחתמה על שטר סילוק. לכן היא מנועה מלהגיש את התביעה. בדיון שנערך ביום 2.1.06 הציגה הנתבעת שטר סילוק, שלא התייחס להמחאה ששולמה לדקלו בגין הפריצה דנן. לפיכך קבעתי שעליה למצוא את השטר הרלוונטי, ואם לא תעשה כן בתוך הזמן שקצבתי, תהיה מנועה מלהגישו בהמשך. באותו דיון טען נציג דקלו (שלא היה מיוצג על ידי עו"ד), שסוכן הביטוח אמר לו שההמחאה היא בגין סכום שאינו שנוי במחלוקת. הנתבעת הגישה ביום 26.3.06 צילום של שטר הסילוק הרלוונטי, ואז הגישה התובעת "כתב תשובה" (מסמך, שאף הוא, אינו ערוך בהתאם לתקנות), ביום 4.6.06. בכתב התשובה טענה התובעת שהפקדת השיק נעשתה לפי הנחיית סוכן הביטוח, שהבטיח לטפל בקבלת ההפרש. לטענתו, הסוכן לא עשה דבר. בדיון נוסף, שנערך ביום 7.6.06, הגיע נציג דקלו, שוב ללא יצוג עו"ד, וביקש לדחות את הדיון כדי שיוכל לזמן את סוכן הביטוח להוכחת טענתו המפורטת בכתב התשובה. ב"כ מנורה התנגדה להעלאת הטענה הזו. לדבריה, כתב התשובה (שנמסר לה רק בבוקר הדיון) הוגש מעבר למועד, הוא איננו כתב תשובה אלא תגובה לשטר הסילוק שהציגה הנתבעת, והטענה הזו מהווה הרחבת חזית. בשלב זה אמרתי לנציג דקלו, שמן הראוי שיפנה לקבל ייצוג עו"ד, שכן עולות בתיק שאלות משפטיות, בתחומים שהוא אינו בקיא בהם, ומדובר בתביעה על סכום לא מבוטל. קבעתי, שניתנת לתובעת שהות לשכור שירותי עו"ד ולהגיב לטענות הנתבעת בנוגע להרחבת החזית. טיעוני הצדדים למרבה הצער, ב"כ התובעת הקדיש את עיקר תגובתו לא לשאלת הרחבת החזית, כפי שהוריתי, אלא לפריסת סיפור המעשה מחדש, להעלאת טענות לגופו של ענין בנוגע למעמדו של סוכן הביטוח, להעלאת טענות כנגד מנורה, שניצלה לטענתו את מצוקת התובעת ולהעלאת טענות לגופו של ענין בשאלה אם רשאית היתה מנורה להחתים את התובעת על כתב ויתור וסילוק. עוד הוספה טענה, כי התובעת לא חתמה כלל על כתב ויתור וסילוק, אלא היתה מחוייבת לחתום על גב הצ'ק כדי להפקידו, ודבר זה שונה מחתימה על כתב ויתור וסילוק העומד בפני עצמו. רק סעיף 9 לתגובה הוקדש לענין הרחבת החזית, ובו נאמר: "בכתב התביעה ציינה התובעת את דברי סוכן הביטוח והבטחותיו" ולכן, טוענת התובעת, אין מדובר בהרחבת חזית. הנתבעת בתשובתה התייחסה לכך, שהתובעת משנה גרסתה עם כל מסמך שהוגש. רק בכתב התשובה, שהוגש באיחור רב ושלא בהתאם לתקנות, הועלו טענות נגד סוכן הביטוח, ורק בתגובה שהוגשה בנושא הרחבת החזית נטענו לראשונה טענות על "ניצול מצוקה". כל הטענות כולן לא נתמכות בתצהירים, ולכן אין להזקק להן. בנוסף, טוענת הנתבעת, הטענות שהועלו דינן ממילא להדחות לגופן. הכרעה מאחר שהתובעת לא היתה מיוצגת בכל השלבים הראשונים של התביעה, אקל עימה בכל הקשור בסדרי דין, ככל שניתן בלי לפגוע בזכויותיה המהותיות של הנתבעת. אני מוצאת שהדברים שנכתבו בכתב התביעה לענין סוכן הביטוח ("לאחר קבלת השיק התקשרתי לסוכן הביטוח והודעתי לו כי קיבלנו סך של ... במקום..., סוכן הביטוח אמר לי ראה זאת כמקדמה והשאר ישולם בהקדם"), די בהם כדי לאפשר העלאת הטענה, שנציג התובעת חתם על שטר הסילוק רק לאחר שסוכן הביטוח אמר לו שמדובר במקדמה בלבד. לא כתב התביעה ולא כתב התשובה נתמכים בתצהיר, כנדרש לפי התקנות. לפיכך, התובעת תצרף תצהיר לגבי כל האמור בכתב התביעה ובכתב התשובה (אשר גם אותו אקבל, למרות האיחור בהגשתו) וזאת עד ליום 3.9.06. לא תעשה כן - תמחק התביעה מחוסר מעש, תוך חיוב התובעת בהוצאות. עם זאת, אני סבורה שההליך הנכון שבו היה צריך ב"כ התובעת לנקוט, אם רצה להעלות את כל הטענות שהוסיף ל"תגובתו" ושאלה תשמענה, הוא הליך של בקשה לתיקון כתב תביעה. אם אכן תוגש בקשה כזו, עד ליום 3.9.06, אעתר לה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,500 ₪ + מע"מ לזכות הנתבעת, אשר נאלצה עד כה להתנהל מול טענות מסוימות של התובעת, ותיאלץ - אם יוגש כתב תביעה מתוקן - להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתייחס לשלל טענות אחרות. תז"פ 10.9.06. המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים. ניתנה היום ה' באב, תשס"ו (30 ביולי 2006) בהעדר הצדדים. מיכל ברק-נבו, שופטתהרחבת חזית אסורה