פרשנות מרחיבה לתניית בוררות

פרשנות מרחיבה לתניית בוררות הבקשה 1. בקשה למנות בורר לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - החוק), בקשר לסכסוך שהתגלע בין הצדדים והנוגע להסכם שנחתם ביניהם ביום 26.2.97 (להלן - הסכם השיווק). לטענת המשיבה ההסכם הגיע לקצו ארבע שנים לאחר חתימתו ולכן אין מקום למנות בורר. השאלה המשפטית היא האם בנסיבות העניין, יש למנות בורר, אשר יכריע במחלוקת שבין הצדדים, ושאלה זו תלויה בשאלה נוספת, האם סעיף הבוררות, שבהסכם ההפצה, עבר מן העולם אם לאו. העובדות 2. כאמור, הסכם ההפצה נחתם בתאריך 26.2.97 ועניינו שיווק וקידום מכירות בפרויקט משותף של המשיבה וגופים נוספים, בתכנון ובהקמת שכונת מגורים חדשה ליד קרית טעלז-סטון שבהרי יהודה. השיווק היה אמור להיעשות על-ידי המבקשת. 3. בסעיף 2.1 להסכם השיווק, תחת הכותרת "ההתקשרות" נאמר: "המשווק (המבקשת - מ' ר') מתחייב לפעול, בין בעצמו ובין באמצעות סורוצקין (מנהל המבקשת - מ' ר'), בשקדנות, במסירות ובנאמנות לשם קידום הפרוייקט ושיווקו, וזאת לתקופה של 4 (ארבע) שנים מיום חתימת הסכם זה או עד להשלמת השיווק של כל הפרוייקט, לפי המוקדם." 4. ביום 27.2.01 שלחה המשיבה מכתב למבקשת ובו הודיעה על סיום ההסכם. ביום 1.3.01 שלח ב"כ המבקשת מכתב למשיבה שבו הוא דחה את תוכן מכתבה באשר לסיום ההתקשרות וטען כי ההסכם בין הצדדים שריר וקיים ועל המשיבה לשלם עבור יתרת התקופה על-פי ההסכם. 5. בהמשך הדברים, הוחלפו מכתבים נוספים ברוח זו, בין ב"כ המבקשת, שטען כי תקופת ההתקשרות טרם הסתיימה ובין ב"כ המשיבה, שגרס כי תקופת ההתקשרות הסתיימה והסכם ההפצה פקע. טענות המבקשת 6. על המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, בנוגע לקיומו או ביצועו או ביטולו של הסכם השיווק, חל סעיף בוררות, שעליו הסכימו הצדדים. בסעיף 8.3 להסכם השיווק, נאמר: "כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים בקשר להסכם זה, כריתתו, קיומו, ביצועו או ביטולו, תוכרע בבוררות של משפטן דן יחיד, שימונה בהסכמת הצדדים. במקרה ולא הגיעו הצדדים להסכמה על זהות הבורר, תוך שבעה ימים, ימונה הבורר בהקדם האפשרי ע"י יו"ר הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים...דין החתימה על החוזה זה כדין חתימה על הסכם בוררות בין הצדדים והוראות התוספת לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (בטעות נאמר בהסכם תשכ"ט - מ' ר') יחולו על בוררות זו. 7. אם יש ספק בנוגע לאומד דעת הצדדים, לגבי פירוש סעיף הבוררות בהסכם, יש לתת לנוסח הסכם הבוררות פרשנות מרחיבה, כפי שעולה מע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניין בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605, 612. גם ה"פ (ת"א) 609/91 כהן נ' משיאן, תקדין מחוזי 92(2) 92 משמש דוגמא למקרה שבו בית המשפט נתן פרשנות מרחיבה לתניית בוררות, אשר הביאה לתחולתה אף לאחר פירוקה של השותפות נשוא הסכם הבוררות (ראו גם אוטלנגי, בוררות - דין ונוהל, עמ' 107 (תשנ"א-1991)). 8. ולסיכום, לאור ניסוחה הרחב של תניית הבוררות, היקף המחלוקת שבין הצדדים, גידרה ומהותה, דין הבקשה להתקבל. טענות המשיבה 9. יש הבדל בין הפסיקה שהמבקשת הביאה לבין המקרה דנן. בניגוד לנוסח סעיף הבוררות בהסכם השיווק, סעיפי הבוררות, שעליהם הסתמכה המבקשת היו מנוסחים באופן רחב וכללי ביותר. סעיף הבוררות בהסכם השיווק נוסח באופן המאפשר פנייה לבוררות אך ורק לגבי נושאים ספציפיים. הצדדים לא חפצו למסור להכרעתו של הבורר תחומי מחלוקת נוספים. הצדדים נתנו את דעתם לניסוח ההסכם בכללותו ולניסוח סעיף הבוררות בפרט. סעיף זה מנוסח בדקדקנות, תוך הגדרה של סוגיות מסוימות המסורות, בהסכמת הצדדים, להכרעתו של בורר. במקומות אחרים בהסכם השיווק, בחרו הצדדים בניסוח הוראות כלליות ולא מפורטות. לדוגמא, בסעיף 2.1 להסכם השיווק נכתב באופן כללי כי המבקשת תפעל, "בשקדנות, במסירות ובנאמנות לשם קידום הפרוייקט ושיווקו..." לא נאמר באילו דרכים על המבקשת לפעול על מנת לקדם ולשווק את הפרוייקט, בעוד שבכל הקשור לסמכויות הבורר, בחרו הצדדים בניסוח פרטני וספציפי. 10. על פי סעיף 2.1 להסכם השיווק, ההסכם יגיע לסיומו 4 שנים לאחר חתימתו או עם סיום השיווק של הפרויקט, לפי המוקדם. אין חולק כי השיווק טרם הסתיים ולכן המבחן היחיד לקביעת משך קיומו של הסכם ההפצה, הינו הרישא של הסעיף, שבו נקבע שמשכו של החוזה הוא תום ארבע שנים מיום חתימת הסכם ההפצה. המבקשת חולקת על כך. זוהי המחלוקת היחידה בין הצדדים. לא נטען על ידי מי מהצדדים כי ההסכם בוטל או הופר, אלא שהצדדים קבעו מראש תקופת חיים להסכם והמחלוקת היא האם תקופה זו הסתיימה אם לאו. המחלוקת הזאת אינה צריכה להתברר בפני בורר, מפני שאינה בגדר סמכויותיו, כפי שהוגדרו בסעיף הבוררות. יש לקרוא את סעיף 8.3 כך שההמשך של הסעיף "כריתתו, קיומו ביצועו או ביטולו תוכרע בבוררות", בא להבהיר את הרישא, "כל מחלוקת בקשר להסכם זה", ולצמצם את משמעותה. מסקנות 11. הסמכות לדון בשאלת תוקפם של הסכם ההפצה או סעיף הבוררות מסורה לבית המשפט (אוטלנגי, שם, עמ' 263-264) . בע"א 445/80 ג'ברה נ' המועצה האזורית בקעת בית שאן, פ"ד לז(1) 421, 426, החילה השופטת בן-פורת, בדונה בשאלת תוקפו של הסכם בוררות, את שאמר מ"מ הנשיא זוסמן (כתוארו אז) בבר"ע 130/71 משיח נ' רביע, פ"ד כה(2) 572, 574, בנוגע לשאלת הסמכות של בורר: "סמכות השיפוט של בורר נובעת מהסכם בוררות בר-תוקף; אם ישלול הבורר תקפו של חוזה המכיל הסכם בוררות, יוצא שלא היה מוסמך לכך, שכן באין הסכם בוררות, אינו רשאי לדון, וממילא אינו יכול להכריע בסמכותו הוא אף לא לשלילה...". 12. אין חולק כי הסכם השיווק, שנכרת ביום 26.2.97 בין בעלי הדין בתיק זה, נכרת כדין והיה בתוקף עד ליום 27.2.01. על כן, סעיף 8.3, הוא סעיף הבוררות הקבוע בהסכם השיווק, אף הוא היה בתוקף במשך התקופה הזאת. גם אם הסכם הבורות חלף מן העולם, סעיף הבוררות נשאר בתוקף ויחול על סכסוכים שהתגלעו בתקופת תוקפו של ההסכם (השוו סעיף בהסכם שדן בפיצויים מוסכמים ושיחול גם לאחר פקיעתו של החוזה). בה"פ 610/80 מ"י נ' Desert Exploration 76, תשמ"א(2) 358, 376, נאמר: "הלכה פסוקה היא שסעיף הבוררות והסכם הבוררות יכול שיאריך ימים גם לאחר שהחוזה, מסיבה זו או אחרת, שוב איננו בתוקף". כך נקבע גם בע"א 155/64 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' פייבלמן, פ"ד יח(3) 195, 198, ש"סכסוכים בקשר לחוזה" אינם שוללים את החובה להתדיין בפני הבורר, למרות סיום החוזה, כשמדובר בסכסוך הנובע מסיום החוזה כך גם נפסק בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 312 וזו גם דעתה של אוטלנגי, שם, עמ' 107-108. ניתן להסיק זאת גם מסעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שזהו אומד דעת הצדדים, כי פרשנות זו משרתת את תכלית הסכם ההפצה (אוטלנגי, שם, עמ' 18-19). לסיכום, סעיף הבוררות בהסכם השיווק ממשיך לעמוד בתוקפו, אף אם הסכם השיווק עבר מן העולם לאחר ה- 27.2.01, שכן מדובר בסכסוך הנוגע לביצועו של חוזה ההפצה - תשלומים המגיעים למבקשת, לפי טענתה בתקופה החוזית. 13. המחלוקת הנוספת אשר התגלעה בין הצדדים היא בשאלה האם הסכם השיווק הגיע לסיומו ב-27.2.01. על כן, השאלה אשר על בית המשפט לבררה, הינה האם הצדדים התכוונו להעביר מחלוקת זו להכרעת הבורר. סעיף הבוררות נוקט בלשון ברורה למדי. כדי לסבר את האוזן, אצטט שוב את החלק העיקרי מסעיף 8.3 להסכם השיווק: "כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים בקשר להסכם זה, כריתתו, קיומו, ביצועו או ביטולו, תוכרע בבוררות של משפטן דן יחיד, שימונה בהסכמת הצדדים." 14. ברי לכל, לאור כוונת הצדדים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף הבוררות, כי יש למנות בורר גם בנוגע לשאלה האם הסכם השיווק בא לסיומו אם לאו כשלטענת המבקשת, היתה הסכמה להאריך את משך תוקפו של הסכם השיווק. מבלי להביע דעה על נכונותה של הטענה, היא נתפסת במצודתו של סעיף הבוררות. בכך דחיתי את הטענה שיש לתת לסעיף הבוררות פרוש מצמצם, שכן פרוש כזה נוגד את כוונת הצדדים (אוטלנגי, שם, עמ' 265-267). 15. לאור האמור, יש למנות בורר לסכסוך שבין הצדדים, בשתי השאלות: האם חוזה ההפצה הוארך ותשלומים המגיעים למבקשת בתקופת קיומו של הסכם ההפצה. אני מורה שיו"ר הועד המחוזי של לשכת עורכי- הדין, ימנה בורר לצדדים, כאמור בהסכם ההפצה. אם יו"ר לשכת עורכי הדין לא ימנה בורר תוך פרק זמן של 45 יום, מיום פניית הצדדים או מי מהם, תהא המבקשת רשאית לחזור ולפנות אלי שאמנה בורר לצדדים. תניות בחוזהחוזהיישוב סכסוכיםתניית / סעיף בוררותבוררות