הרכב עדת מומחים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת

פתח דבר 1.   ועדת מומחים בפעולתה והחלטותיה לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת , התשנ"ד - 1994 (להלן: חוק הגזזת או החוק) נוהגת כשיטה להתכנס בהרכבים שונים בבירור תביעות לפיצוי לפי החוק. כך לשם הדוגמא, נדונה תביעה שהגישה התובעת(המשיבה בערעור עע 304/08; להלן: התובעת) על ידי ארבע ועדות מומחים שהתכנסו לישיבות אחדות, בהרכבים שונים. עדות התובעת נשמעה בפני ועדת המומחים הראשונה בישיבתה מיום 20.6.04. בעדותה ביקשה התובעת לסמוך על מידע שבידיעת גיסתה (להלן: הגיסה) אשר הוכרה כזכאית לפי חוק הגזזת. ועדת המומחים השלישית, אשר ישבה בהרכב שונה מזו ששמעה את עדותה של התובעת ובהרכב שונה משתי הוועדות שקדמו לה, שמעה את עדותה של הגיסה בתביעתה של התובעת. בסיכום הדיון דחתה הוועדה השלישית את התביעה, תוך שהתייחסה לעדותה של הגיסה, כשוללת את הנטען בעדותה של התובעת. בקשה לעיון חוזר שהגישה התובעת נדונה ונדחתה על ידי ועדה רביעית, בהרכב שונה מהרכב הוועדות הקודמות לה.   פסיקת בתי הדין האזוריים 2.   בחמישה הליכים שונים אשר נדונו בפני בתי דין אזוריים לעבודה בנצרת ובבאר שבע (עב' 1556/07; עב' 1872/07; עב' 2301/07; עב' 1816/07; עב' 3166/07 ), נקבע כי שיטת ההתכנסות בהרכבים שונים במהלך דיון בתביעה לפיצוי מכוח חוק הגזזת, פגומה מדעיקרא. על כן פסקו בתי הדין האזוריים, כי החלטותיהן של ועדות המומחים, בכל אחד מן המקרים, בטלות הן והורו על החזרת הדיון בכל אחת מן התובענות לדיון מחדש בוועדת המומחים. במסגרת זו, נפסק כי על ועדת המומחים לשמוע מחדש את העדויות ולבחון את הראיות כפי שיובאו לפניה על ידי התובע או התובעת. ערעור המדינה 3.  מדינת ישראל - משרד הבריאות (להלן: המדינה) ערערה על כל אחד מחמישה פסקי דין אלה והערעורים נדונו במאוחד. עיקר טיעוניה של המדינה באלה: א. הגם שוועדת המומחים הינה בעלת סממנים מעין-שיפוטיים, הרי שבמהותה זו "ועדה מינהלית שאיננה דומה לטריבונל שיפוטי, עליו מוטל להכריע בסכסוך בין שני הצדדים שמופיעים לפניו". החלטותיה של ועדת המומחים כרשות מינהלית כמוהן כהחלטותיו של פקיד רישוי, ובית הדין לעבודה יתערב בהחלטות הוועדה רק אם נמצאה בהן אי סבירות היורדת לשורשו של עניין. ב. על פי הוראות סעיף 8(ג) לחוק הגזזת פטורה ועדת המומחים מסדרי הדין והראיות ולפי הוראת סעיף 8(ה) לחוק רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. בהתאם רשאית הוועדה לקבוע את סדרי עבודה והליכי הדיון לפניה לרבות אופן שמיעת העדויות. "יכולתה של ועדת המומחים לקבוע ממצא ביחס למהימנותו של תובע... מוגבלת ביותר" והלכה למעשה אין הוועדה נדרשת כלל ועיקר למהימנות התובע ועדיו. ג. יש לייחס חשיבות פחותה לזהות חברי ועדת המומחים, שכן עבודת הוועדה מתמצית ב"בחינה כמעט טכנית של העובדות המובאות ע"י התובע, ביחס למידע המצוי בידי חברי הוועדה" לרבות רישום במאגרי מידע וקובץ מודן וסימנים גופניים המצביעים על הקרנה. לטעמה של המדינה די לוועדה שתסמוך על הפרוטוקול המשקף את הדיון כפי שהתקיים מעת לעת ואין היא צריכה כלל להתכנס ולזמן עדים. ד. ועדת המומחים הפועלת מתוקף סמכותה בסעיף 8 בחוק הגזזת, מורכבת משופט בדימוס ושני מומחים רפואיים בתחומים הנוגעים לעניין. מאגר המומחים הכשירים לשמש חברי ועדה מצומצם ביותר: שני שופטים בדימוס וכשבעה רופאים. שינוי הרכבי הוועדות נעשה משיקולי יעילות ותקציב ובהתאם לצרכים כ"סידור עבודה סביר בנסיבות העניין ומכל מקום, סידור זה לא פגע במשיבים... באופן כלשהו, ודאי שלא באופן בלתי סביר". מה גם ש"השינויים היו בקרב הרופאים בלבד ואולם השופט - הגורם המשפטי האחראי על קביעות מהימנות, ככל שאלה נדרשות - נשאר זהה בכל השלבים". ה. התובעים לא העלו טענות נגד שינוי ההרכבים. 4. המשיבים מצידם תמכו בפסיקת בית הדין האזורי וטעמיה. דיון והכרעה 5.  נקדים אחרית לראשית ונאמר - ועדת המומחים על פי מהותה היא ועדה מעין שיפוטית וככזו מחויבת לנהוג בהתנהלותה ובהחלטותיה על פי עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי. שיטת דיון בפני הרכבים שונים בתביעה להכרה בזכאות לפיצוי מתוקף חוק הגזזת, פגומה מכל וכל עד כדי בטלות ההחלטות שניתנו בעניינם של המשיבים, ובהתאם, דין ערעורה של המדינה להידחות. טעמינו לכך נבאר להלן.   6. מעמדה של ועדת המומחים נקבע בסעיף 8 לחוק הגזזת ומכוחו קמה סמכותה לקבוע עובדתית האם יוכר תובע פיצוי לפי חוק הגזזת, כמי שקיבל טיפול בהקרנה. בפעולתה על פי דין ומתוקפו מהווה ועדת המומחים ועדה מעין שיפוטית [עע 582/06 מזל גויטע - מדינת ישראל-משרד הבריאות, ניתן ביום 11.6.07 (להלן: עניין גויטע); וראו: עע 1159/02, עע 1231/02 סמי ימין - מדינת ישראל, ניתן ביום 20.12.05]. ובמעמדה זה קמה חובתה של ועדת המומחים לנהוג על פי עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי, לרבות חובת תום הלב וחובת ההגינות כלפי התובעים זכות שבדין, תוך הקפדה על "ניהול דיון כהלכתו, בקבלת החלטות לאחר בדיקה עניינית, הוגנת ושיטתית באופן המובנה והנכון" ובסבירות [עע 1091/00 אלעד שטרית - קופת חולים מאוחדת, פ"ד לה, 5, עמ' 31, בעמ' 34 (להלן: עניין אלעד שטרית); וראו: עבל 464/99 המוסד לביטוח לאומי - פנחס ארבל, פד"ע לז 249, 270; י' אליאסוף "ועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי", שנתון משפט העבודה ו (תשנ"ו) 47 (להלן: מאמר אליאסוף)]. בהתאם ועל בסיס עיקרים אלה, נקבע הכלל הפסוק לפיו הרכב חברי ועדה אשר בדק את התובע ושמע את דבריו, הוא אשר ימשיך לדון בתביעה. אלא אם כן מתעורר ספק לגבי יכולתה של הוועדה בהרכבה המקורי, לקיים דיון הוגן וצודק על פי כללי הצדק הטבעי והמשפט המינהלי. כלל זה מצא ביטויו אף בפסיקתו של בית דין זה בנוגע לקיום הדיון בוועדת עררים בפני ההרכב המקורי שבדק את המבוטח [ראו: דב"ע נז/ 213-9 אברהם בסון - המוסד לביטוח לאומי, 2.5.97; עבל 10051/98 חיים חתואל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.8.05; עבל 282/99 יהודית אבן חן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.9.01; דב"ע נא/ 01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, 162; מאמר אליאסוף, עמ' 82]. 7. על בסיס עיקרים אלה, אין לקבל שיטת דיון והכרעה של חילופי הרכבים בוועדות המומחים בתביעות לפיצוי לפי חוק הגזזת. התנהלות זו בה ועדה מאוחרת בהרכב שונה מסתמכת בהכרעתה על ממצאיה של ועדה מוקדמת אשר שמעה את התובע והתרשמה ממנו, לוקה בפגם יסודי של הפרת עיקרי הצדק וכללי המשפט המינהלי, לרבות פגיעה בחובת ההגינות כלפי התובע [ראו: בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ, פ"ד נב(1) 289, בעמ' 319, 324-323]. מה גם שהשמעת טיעונים והגשת ראיות לסירוגין ובפני הרכבים שונים ומשתנים, פוגעת ביעילות הדיון ורציפותו. 8. הסתמכות הוועדה על הפרוטוקול כחוט מקשר בין ההרכבים השונים, אף היא פסולה מעיקרא. שכן, מרכז הכובד בהליך מעוגן בראש וראשונה בהתרשמותם הישירה והבלתי אמצעית של חברי הוועדה מעדויות ומטענות בעל פה המובאות בפניהם, כאמצעי העיקרי לבחינת משקלן והערכתן. ואילו הרישום בפרוטוקול אינו תחליף לשמיעה הישירה, אלא כלי עזר המשקף את ההליך הדיוני והמסייע בבחינת טיב הראיות. לעיקרים אלה מסכימה המדינה בטיעוניה לפיהם "בתביעות בהן נקבעו ממצאים על בסיס מהימנותם של עדים, יש להקפיד על זהות ההרכבים בטיפול בתיק מתחילתה ועד סופה". דא עקא, שאין מקובלת עלינו האבחנה שעושה המדינה בין סוגי הממצאים הנקבעים על ידי הוועדה, כבסיס לקבלת התביעה או לדחייתה. במיוחד כאשר מדובר בתביעות לפי חוק הגזזת המעוררות קושי ראייתי אינהרנטי הנובע מחלוף הזמן, והן נוכח מיהותם של התובעים, אשר אף לשיטתה של המדינה הם "אנשים מבוגרים, קשי יום שקשה להם להעלות דברים על הכתב והוועדה יכולה להבין אותם ולראות אולי היו בני משפחה שגם נבדקו". 9. לבסוף נטעים, כי שיקולים של תקציב ויעילות, וקשיים בקביעת סדרי עבודתן של הוועדות נסוגים מפני חובותיה הראשוניות והיסודיות של ועדת המומחים לקיים דיון צודק והוגן בתביעות שלפניה. הפרת חובות אלה משמיטה את הקרקע שבעצם קיומה של ועדת המומחים ומחטיאה את המטרה לה התכוון המחוקק בכינון הוועדה. כללם של דברים 10. מכל הטעמים האלה אין לקבל שיטת דיון לפיה במהלך בירור התביעה תתרשם ועדה בהרכב אחד ממהימנות התובע ומראיותיו, וועדה בהרכב אחר תכריע בעניינו. על ועדת המומחים לקיים דיוניה בפני הרכב אחד בפניו יובאו העדויות והראיות והוא שייתן החלטתו הסופית בתביעה. 11. סוף דבר - הערעורים נדחים. המדינה תפעל לגבי כל אחד מן המשיבים בדרך שהורה בית הדין האזורי להחזרת הדיון בתביעתו לוועדת מומחים שתדון בה מתחילתה ועד סופה. ככל שהוועדה תמצא לנכון, רשאית היא לסמוך על החומר הרפואי וחוות הדעת המצויים בתיקם של התובע או התובעת, לרבות חוות דעת יועץ מומחה מטעם ועדת מומחים. בתוך 30 יום מהיום תשלם המדינה למשיבה 3 גב' כסאברה דיאנא ולמשיבה 5 הוצאות משפט בסכום כולל של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום בתוך 30 יום מהיום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.  גזזתפיצוייםמומחה