שכר אקדמי בדירוג האחיות לקידום מקצועי

ההליך ומסגרת הדיון בהליך עניינו של הליך זה: זכאותן של התובעות לשיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות לכל דבר ועניין - שכר, קידום מקצועי וכל זכות אחרת - על בסיס תואר BA של אוניברסיטת בר אילן שבידן. התובעות הן בוגרות בית הספר לסיעוד שבמרכז הרפואי שערי צדק. לתובעות תעודה המעידה על קבלת תואר "בוגר במדעי החברה" של אוניברסיטת בר אילן, במקצוע הראשי - סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמקצוע המשני - מדעי החיים. לטענת התובעות, על המדינה ועל מעסיקיהן להכיר בתואר האקדמי שלהן לצורך שיבוץ בסולם השכר האקדמי בדירוג האחיות. לטענת המדינה ושירותי בריאות כללית, על פי הקריטריונים המחייבים שקבעה הוועדה הבין מוסדית, הגוף המוסמך להכיר בתארים אקדמיים לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות, אין להכיר בתובעות כבעלות תואר BA לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות. כל התובעות תובעות את מדינת ישראל - משרד הבריאות, בתביעה לפסק דין הצהרתי לפיו הן זכאיות להיות מדורגות בסולם שכר אקדמי. תביעה זו מוגשת נגד המדינה בכובעה כ"רגולטור", לנוכח תפקידה המרכזי בוועדה הבין מוסדית ובהכרה בתואר האקדמי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי. אותן תובעות שאינן עובדות מדינה, תבעו בנוסף למדינה את מעסיקיהן. במהלך ההתדיינות בתביעה, הגיעו חלק מהתובעות וחלק מהנתבעים להסדרים מוסכמים, כמפורט להלן: התביעות של גב' אלישבע פיקאר, גב' מירב שטיינר וגב' אריקה מזרחי כנגד המרכז הרפואי שערי צדק נמחקו, וכפועל יוצא מכך נמחקה התביעה כנגד המרכז הרפואי שערי צדק. התביעות של גב' שפרה מלכה רוס ואוגליה סקלריוק כנגד המרכז הרפואי בית חולים "הדסה" (להלן- הדסה) נמחקו. התובעת תמרה טייטלבאום והדסה הגיעו להסדר מוסכם לפיו פסק הדין שיינתן בהליכים שבין גב' טייטלבאום לבין מדינת ישראל יחייב את הדסה, כך שאם ייקבע כי התואר שקיבלה גב' טייטלבאום מאוניברסיטת בר אילן מוכר לצורכי שכר וקידום, תכיר הדסה בתוארה לכל דבר ועניין, בכפוף להצגת התואר והתעודה בפני הדסה. עיריית ירושלים, מעסיקתה של התובעת ענבל צונץ (מרילי), הודיעה כי היא תכבד ותבצע כל אשר יפסוק בית הדין במחלוקת בין התובעות לבין המדינה, לרבות פסק דין בהסכמה. כפועל יוצא מכך, שוחררה עיריית ירושלים מהתייצבות לדיונים. התובעות ענבל אברג'יל, עידית שני ונילי זנדני מועסקות על ידי המדינה, והתובעת צילה שוורץ מועסקת על ידי שירותי בריאות כללית. בעניינן של תובעות אלה לא הושג הסדר כלשהו, והמדינה ושירותי בריאות כללית התגוננו בפני התביעה. (בפסק הדין יכונו המדינה ושירותי בריאות כללית ביחד - הנתבעות). מטעם התובעות העידו: גב' עידית שני (תובעת מס' 2); גב' צילה שוורץ (תובעת מס' 7). מטעם מדינת ישראל העידו: מר הרולד בר, מנהל תחום בכיר שכר ויחסי עבודה במשרד הבריאות; מר מרק אסרף, ממונה על תחום האוניברסיטאות במזכירות המועצה להשכלה גבוהה (הגיש תעודת עובד ציבור). מטעם שירותי בריאות כללית העיד מר גור גולני, מנהל מחלקת פרט ושכר בהנהלה הראשית בשירותי בריאות כללית. בתום דיון ההוכחות, המליץ בית הדין לצדדים כי הוועדה הבין מוסדית תדון בעניינן של התובעות, על מנת לבחון את האפשרות למצוא פתרון מוסכם לעניינן של התובעות. זאת, בין בדרך של הכרה בתואר האקדמי של התובעות, ובין בדרך שיושמה במקרה אחר - הכרה בתואר האקדמי של התובעות בכפוף להשלמת לימודים בקורסים נוספים. לאחר הדיון בוועדה הבין מוסדית הוברר כי לא ניתן להגיע להסדר מוסכם בעניינן של התובעות. המדינה ביקשה להגיש את החלטת הועדה הבין מוסדית, אליה צורפו נספחים רבים. בהחלטה ניתנה סקירה מקיפה על "ממצאים עובדתיים" שהתבררו לוועדה, בצירוף מסמכים רבים, ובסיכום נקבע כי לאחר ליבון של כלל הנתונים שהוצגו לה, החליטה הוועדה שלא להכיר בתואר של התובעות, לא כפי שהוא ולא בכפוף ללימוד שעות אקדמיות נוספות, כפי שנעשה במקרה אחר. בהחלטה מיום 21.1.2007 קיבלנו את בקשת התובעות שלא לקבל את החלטת הוועדה הבין מוסדית על נספחיה כחלק מחומר הראיות שבתיק. מפאת חשיבות ההחלטה, נפרט להלן את עיקר נימוקינו: עניינן של התובעות הופנה לוועדה הבין מוסדית על מנת לבחון את האפשרות למצוא פתרון של פשרה למחלוקת מחוץ לכותלי בית הדין, אולם עניינן של התובעות לא הועבר להכרעת הוועדה הבין מוסדית. בהקשר זה, יש לציין כי התובעות דחו על הסף את דרישת המדינה הראשונית כי התובעות יתחייבו לקבל על עצמן את החלטת הוועדה הבין מוסדית כתנאי לדיון בעניינן בוועדה הבין מוסדית. במסגרת הליך זה, החלטת הוועדה הבין מוסדית אינה חלק מהשאלות השנויות במחלוקת. התובעות טענו לזכאותן להכרה בתואר אקדמי ללא תלות בתוצאות הדיון והחלטת הוועדה הבין מוסדית, על פי הקריטריונים והחוזרים שהיו בתוקף במועד לימודיהן, וכאמור לא הסכימו להעביר את עניינן להכרעת הוועדה הבין מוסדית. במקביל, הנתבעות טענו כי אין להכיר בתואר האקדמי של התובעות, על פי הקריטריונים שנקבעו בעבר, וללא תלות בדיון בוועדה הבין מוסדית בעניינן הספציפי של התובעות, על פי המלצת בית הדין. לפיכך, במסגרת הליך זה, הדיון בוועדה הבין מוסדית הוא במהותו הליך של פשרה בין הצדדים. כפועל יוצא מכך, בית הדין לא יידרש לאמור בהחלטה ולהנמקת ההחלטה, וכן לא יעביר ביקורת שיפוטית על ההליך בפני הוועדה הבין מוסדית ועל החלטתה. אין לקבל את מסמך החלטת הוועדה הבין מוסדית על נספחיה כחלק מחומר הראיות בהליך זה, ממספר נימוקים: ראשית, כאמור, החלטת הוועדה והנמקתה אינם חלק מהשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים במסגרת הליך זה, אין לה רלוונטיות להכרעה בהליך זה; שנית, ההליך בפני הוועדה המוסדית הוא במהותו ועל פי המוסכם בין הצדדים הליך לפשרה מחוץ לכותלי בית הדין. לפיכך, בהעדר הסכמה של כל הצדדים אין לקבל את החלטת הוועדה ונספחיה כחלק מחומר הראיות בפני בית הדין; שלישית, הדיון בוועדה התקיים לאחר ששלב הראיות בהליך תם. בהחלטת הוועדה, בפרק "הממצאים העובדתיים שהתבררו לוועדה" ונספחיה מועלות טענות עובדתיות וצורפו מסמכים שלא נטענו ולא הועלו בשלב הראיות בהליך. עדויות ומסמכים אלה היה על הנתבעות להביא בשלב הראיות בהליך, ולאפשר לתובעות להגיב עליהן בעדויות מטעמן ולחקור בחקירה נגדית את העדים מטעם הנתבעות וכותבי המסמכים. אין לאפשר לנתבעות לנצל את ההליך בפני הוועדה הבין מוסדית לעריכת "מקצה שיפורים" לעדויות ולראיות שהביאו בפני בית הדין בשלב ההוכחות, ולהציג בשלב זה עובדות ומסמכים חדשים. זאת, במיוחד לנוכח העובדה כי תכליתו המוסכמת של ההליך בפני הוועדה הבין מוסדית היה למצוא פתרון מוסכם לעניינן של התובעות ללא הכרעה שיפוטית. יש לדחות את הטענה כאילו החלטת הוועדה הבין מוסדית הוגשה לבית הדין על פי החלטות בית הדין מיום 21.8.2006 ו- 7.12.2006. בהחלטות אלה נקבע כי המדינה תדווח על "תוצאות הדיון בוועדה", דהיינו על "השורה התחתונה" של החלטת הוועדה ואם נמצא הסדר מוסכם לעניינן של התובעות, ולא על ההליך ו/או הנימוקים להחלטת הוועדה. סדר הדיון בהליך יהיה כמפורט להלן: סקירת ההסדרים בעניין הכרה בתואר אקדמי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות; פירוט המסכת העובדתית בעניין לימודי התובעות; דיון והכרעה בטענות הצדדים; סיכום, במסגרתו נתייחס גם להתנהלות הנתבעות ובמיוחד המדינה בעניינן של התובעות ובהליך. הסדרי ההכרה בתואר אקדמי לשיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות סולמות השכר האקדמיים לאחים ולאחיות מקורם בהסכם קיבוצי מהשנים 1978 - 1980 שנחתם בין מדינת ישראל, קופת חולים כללית וההסתדרות המדיצינית "הדסה" לבין ההסתדרות הכללית והסתדרות האחיות והאחים בישראל. הגוף המוסמך להכרה בתארים אקדמיים נוספים לסיעוד לצורך שיבוץ בסולמות השכר האקדמיים במגזר הסיעודי הוא הוועדה הבין מוסדית. הועדה היא פורום של מעסיקים במערכת הבריאות הציבורית, ובה חברים נציגים מטעם משרד האוצר, משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, בית החולים שערי צדק, ההסתדרות המדיצינית הדסה, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות. הועדה הבין מוסדית מתכנסת מדי כמה חודשים ודנה בענייני כוח אדם ושכר במערכת הבריאות. יו"ר הועדה הוא נציג הממונה על השכר. החלטות הועדה הבין מוסדית כפי שהשתנו מעת לעת התפרסמו בחוזרים שונים. תצהיר הרולד בר, סעיפים 8 - 12; נספחים ב - ה לתצהיר הרולד בר; ת/ 2. להלן, נפרט את הוראות החוזרים הרלוונטיים להליך זה: חוזר 95: חוזר מיום 28.2.1995, שכותרתו "שיבוץ אחים/יות בסולם שכר אקדמי - הבהרה", בחתימת מר הרולד בר (נספח ג' לתצהיר מר הרולד בר): לאור אי בהירות נושא שיבוץ העובדים שבדירוג האחיות בסולם שכר אקדמי, אני מעביר לידיעתכם מערכת כללי הבהרה המאפשרים את תיגמולם של האחים/יות בהתאם להשכלתם ולתחום הלימודים המזכה בשיבוץ בטבלת שכר אקדמית. אוכלוסיית העובדים המדורגים בדירוג האחיות אשר ניתן לשבץ בסולם שכר אקדמי מורכבת ממספר אוכלוסיות עיקריות וניתן לשייכה לשלושת הסעיפים הר"מ: ..... החל מ- מ- 1.3.95 אחים/יות מוסמכים אשר רכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולם שכר אקדמי בהתאם לתוארם (BA; MA; PHD ), במידה ובתעודה האקדמית שרכשו רשום אחד החוגים הבאים:. סיעוד פסיכולוגיה סוציולוגיה חינוך חוג מצורף/משולב של מדעי ההתנהגות/חברה הכולל לפחות אחד החוגים המפורטים לעיל (4 - 1). ...... (ההדגשה הוספה). חוזר 96: חוזר מיום 4.6.1996, שכותרתו "שיבוץ אחים/יות בסולם שכר אקדמי - הבהרה", בחתימת מר הרולד בר (נספח ד' לתצהיר מר הרולד בר). בחוזר זה נקבע, בין היתר, כי החל מיום 1.7.96 אחים/יות מוסמכים אשר רכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולם שכר אקדמי בהתאם לתוארם (BA, MA PHD) במידה ובתעודה האקדמית שרכשו רשום אחד החוגים הבאים: סיעוד פסיכולוגיה סוציולוגיה חינוך לימודי עבודה - בתנאי שהאחות מועסקת בתפקיד אחות אחראית מחלקה/יחידה ובתפקידים בכירים יותר בסולם התפקוד של האחיות. מדעי ההתנהגות בריאות הציבור מדעי החיים פיזיולוגיה ...... (ההדגשה הוספה). כן נקבע כי חוזר זה מבטל את חוזר 95. חוזר 97: חוזר מיום 14.4.1997, שכותרתו "אחיות- השכלה אקדמית לצורך שיבוץ שכר אקדמי", בחתימת מר הרולד בר (ת/2). בחוזר זה נקבע כי עובדים שמדורגים בדירוג אחיות ישובצו בסולמות שכר אקדמאיים בהתאם להשכלתם ולתיפקודם המקצועי. כן נקבע בחוזר כי בסולם שכר אקדמי B.A. לאחיות ישובץ, בין היתר, עובד שמציג תעודת סיום לימודים אקדמיים באחד ממוסדות ההשכלה המוכרים על ידי משרד החינוך, באחד החוגים הר"מ: סיעוד; פסיכולוגיה; סוציולוגיה; חינוך; מדעי ההתנהגות; מדעי הרפואה; פיזיולוגיה; ניהול מערכות בריאות; ...... כן נקבע כי חוזר 97 מבטל חוזר קודם משנת 1996 (חוזר מיום 26.11.96). חוזר 98: חוזר מיום 5.4.98 שכותרתו "אחיות - השכלה אקדמית לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי" בחתימת מר הרולד בר (נספח ה' לתצהיר הרולד בר). בחוזר 98 הובהר כי נושא החוגים האקדמיים המזכים שיבוץ עובדים שבדירוג האחיות נדון לאחרונה מחדש במסגרת דיוני הועדה הבין מוסדית. בהתאם לסיכום הועדה, החל מ-1.5.98 אחים/אחיות מוסמכים/ות אשר ירכשו השכלה אקדמית ישובצו בסולמות שכר אקדמיים לאחיות רק אם העובד הוא בוגר חוג לימודים אקדמי, שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בחוג סיעוד או מינהל מערכות בריאות. כן הובהר כי חוזר 98 מבטל את חוזר 97. להשלמת התמונה יש לציין כי לאחר הוצאת החוזר מיום 14.4.1997, הבהיר משרד הבריאות, במכתב מיום 16.6.1997 של גב' רחל ששון, מנהלת המחלקה להסמכה (בפועל), למנהלות בתי ספר לסיעוד, לרבות בית הספר לסיעוד של המוסד הרפואי שערי צדק בו למדו התובעות, כי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות לא יוכר תואר אקדמי בחוגים מסוג - BA כללי, החוג המשולב והחוג הרב תחומי לתלמידים אשר יחלו את לימודיהם בשנת הלימודים תשנ"ח, המתחילה בחודש אוקטובר 1997 (נספח ד' לכתב התביעה). עניין זה הובהר במכתב נוסף מיום 21.12.1997 של גב' שושנה ריב"א, ראש מינהל הסיעוד ואחות ראשית ארצית (נספח ה' לכתב התביעה). כמו כן פרסמה המדינה ביום 20.2.1998 מודעה בעיתון, בה הובהר כי התוכניות האקדמיות שלBA כללי, החוג הרב תחומי והחוג המשולב לא מוכרות להשמה לשכר ולקידום לאחיות, לסטודנטים שהחלו לימודיהם באוקטובר 1997 (נספח ז' לכתב ההגנה מטעם המדינה). מהוראות החוזרים הנ"ל עולה כי בשנים 1995 עד 1998 חלו שינויים תכופים במדיניות הועדה הבין מוסדית בנוגע לחוגים המוכרים לצורך שיבוץ אחים ואחיות בסולם השכר האקדמי. המגמה העקבית הייתה צמצום רשימת החוגים המוכרים לצורך זכאות לשיבוץ בסולם השכר האקדמי. לענייננו חשוב לציין כי: עד חוזר 96 הוכר תואר אקדמי במסלול החוג המשולב/מצורף של מדעי החברה/ מדעי ההתנהגות. בחוזר 97 ומכתבים שהוצאו בעקבותיו הובהר כי החל משנת הלימודים תשנ"ח, שתחילתה בחודש אוקטובר 1997, לא מוכר תואר BA בחוג BA כללי או BA רב תחומי או BA משולב כתואר אקדמי המזכה בשיבוץ בסולם שכר אקדמיBA בדירוג אחיות. על פי חוזר 98, החל מיום 1.5.98 מוכר רק תוארBA בלימודי סיעוד או ניהול מערכות בריאות כמקנה זכאות לשיבוץ שכר אקדמיBA בדירוג האחיות. לימודי התובעות התובעות החלו לימודיהן בשנת הלימודים תשנ"ח, באוקטובר 1997, בבית הספר לסיעוד של המרכז הרפואי שערי צדק, אשר פעל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן. התובעות החלו את לימודיהן באוניברסיטת בר אילן בחוג המשולב למדעי החברה. במהלך שנת הלימודים תשנ"ח, לנוכח העובדה שעל פי חוזר 96 וחוזר 97 בטלה ההכרה ב"חוג המשולב" כמקנה זכאות לשיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות, פעל בית הספר לסיעוד של המרכז הרפואי שערי צדק למציאת פתרון לעניינן של תלמידות המחזור. הפתרון עליו הוחלט הוא העברת התובעות לחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה כמקצוע ראשי, ולחוג למדעי החיים כמקצוע משני, של אוניברסיטת בר אילן. (תצהיר צילה שוורץ, סעיף 6; תצהיר עידית שני, סעיף 6; מכתבה של גב' חיה גרינברגר, מנהלת בית הספר לסיעוד המרכז הרפואי שערי צדק מיום 21.5.1998, נספח א' לתצהיר צילה שוורץ). מהעדויות וחומר הראיות לא ניתן לקבוע חד משמעית מתי בוצע מעבר התובעות לחוג לסוציולוגיה: על פי חלק מהעדויות והמסמכים המעבר בוצע עוד במהלך שנת הלימודים הראשונה (מכתב חיה גרינברגר נספח א' לתצהיר צילה שוורץ; עדות צילה שוורץ, ע' 15 ש' 1) ועל פי חלק מהעדויות המעבר נעשה בתחילת השנה השנייה (עדות עידית שני, ע' 1, ש' 17). כפי שיובהר בהמשך, לדעתנו המועד המדויק של המעבר אינו משמעותי להכרעה בהליך זה. כפי שעולה הן ממכתבה של גב' חיה גרינברגר (נספח א' לתצהיר שוורץ), הן ממכתבה מיום 18.5.1998 של גב' שושנה ריב"א, אחות ראשית ארצית וראש המינהל לסיעוד (מוצג ת/ 3) והן מתכתובת בין עו"ד פיינשטיין, בא כוח המרכז הרפואי שערי צדק לבין מר הרולד בר (נספחים יח(1) ו- יח(2) לתצהיר המשלים של מר הרולד בר), שינוי החוג בו למדו התובעות הובא לידיעת משרד הבריאות בכלל ומר הרולד בר בפרט (לתוכנה ולמשמעות ההתכתבות בעניין זה נתייחס בגוף פסק דין). התואר האקדמי של התובעות הוא בוגר אוניברסיטת בר אילן במדעי החברה, במקצוע הראשי: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה; ובמקצוע המשני: מדעי החיים (נספח ב' לתצהיר עידית שני; נספח ב' לתצהיר צילה שוורץ; אישור אוניברסיטת בר אילן - נ/ 1). האם יש להכיר בתואר BA של התובעות לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי? הנתבעות העלו טענות שונות להצדקת אי הכרה בתואר האקדמי של התובעות לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי. כבר בשלב זה יש לציין, כי טענות הנתבעות התחלפו והשתנו במהלך ההתדיינות. הנתבעות חזרו בהן למעשה מטענותיהן המקוריות בכתב ההגנה ובתצהירי העדות מטעמן, והעלו בחקירות הנגדית של העדים מטעמן, ואפילו בשלב הסיכומים, טענות אחרות וחדשות. להלן, נתייחס בפירוט לטענות הנתבעות. 1) התואר האקדמי של התובעות הוא "תואר משולב" או "תואר רב תחומי" בכתב ההגנה מטעם המדינה נטען כי התואר האקדמי של התובעות הוא "תואר רב תחומי". עניין זה הועלה כבר בפתיח לכתב ההגנה, עת נטען כי התובעות "דורשות לשבצן בסולם שכר אקדמי בגין תואר בי.אי. רב תחומי שלמדו באוניברסיטת בר אילן". עוד נטען בכתב ההגנה כי התואר שבידי התובעות "דומה בתכניו ובמהותו לתואר הרב תחומי במדעי החברה שנלמד במכללות הנמצאות באחריותה של האוניברסיטה". כן טענה המדינה כי על פי החלטות הועדה הבין מוסדית התואר הרב תחומי כמו גם התואר המשולב במדעי החברה או בי.אי. כללי לא הוכר על ידי הוועדה הבין מוסדית כמקנה זכאות לשיבוץ בסולם שכר אקדמי (סעיפים 27 ו- 28 לכתב ההגנה מטעם המדינה) . על טענות אלה חזרה המדינה בתצהירו של מר הרולד בר (סעיפים 23 - 25 לתצהיר הרולד בר). טענה זהה הועלתה גם על ידי שירותי בריאות כללית (סעיפים 29 ו- 30 לתצהירו של מר גולני). אולם, בשלב החקירה הנגדית חזרו בהן למעשה המדינה ושירותי בריאות כללית מטענה זו, והודו כי לתובעות תואר BA במדעי החברה, מקצוע ראשי סוציולוגיה ומקצוע משני מדעי החיים. בעניין זה העיד מר הרולד בר: עברתי על התצהיר השני שלך בפירוט, והטענה שאתה חוזר עליה שמדובר בחוג משולב, האם זוהי טענתך שמדובר בחוג משולב, האם התואר שהצגתי לך בנספח ב' הוא תואר בחוג משולב? לפי התעודה, זה לא תואר משולב. מתוך חזרה הלך ושנה על כל הנתונים, הכותרות הן שונות, ולכן לשאלתך התשובה היא לא. זה לא אותו הדבר. כנראה מה ש[נ]כתב בתצהיר שלי לא מספיק מדוייק. כי יש כאן עירוב של תחילת הדרך במשולב והמעבר לסוציולוגיה, שאני לא יודע מה ההבדלים ויכול להיות שבמועד כתיבת התצהיר לא דייקתי ואני מיצר על כך. ש. אתה לא טוען שמדובר בחוג משולב? ת. אני טוען שבתחילת הלימודים דובר על חוג משולב. היה מעבר לתעודה שמוצגת ואלה התעודות ואלה מסלולי הלימודים. אני מודה שהמסלול הזה לא ברור לי דיו. (ע' 19, ש' 12 - 23; ההדגשה הוספה). וראו גם: עדות מר בר, ע' 20 ש' 13, שם הצהיר כי הוא לא עומד על הטענה כי התובעות בגרו בחוג משולב. ב"כ שירותי בריאות כללית הסכימה למחוק את המילה "משולב" מסעיף 29 לתצהירו של מר גולני (ע' 34, ש' 1 - 2). העולה מן האמור הוא, כי הנתבעות חזרו בהן למעשה מטענתן המרכזית בכתב ההגנה, דהיינו הטענה כי התואר האקדמי של התובעות הוא תואר משולב. יודגש, כי העובדה שמדובר בתואר "בוגר במדעי החברה" ולא ב"תואר משולב" עולה גם מחומר הראיות, כמפורט להלן: בתעודות בוגר שהוצגו על ידי התובעות (נספח ב' לתצהיר שני ושוורץ) מצוין במפורש כי מדובר בתואר "בוגר במדעי החברה" בחוג ראשי סוציולוגיה ובחוג משני: מדעי החיים. חזקה היא כי התעודות שמעניקה האוניברסיטה משקפות נכונה את התואר האקדמי של התובעות ואת חוגי הלימודים בהם למדו התובעות, ולא הובאה ראייה כלשהי לסתור חזקה זו. השוואה בין מוצג ת/1, תעודה של בוגרת האוניברסיטה בחוג המשולב, לבין התעודה שהוענקה לתובעות (נספח ב' לתצהיר צילה שוורץ) מעלה כי מדובר בתעודות שונות לחלוטין. בתעודה ת/1 נאמר במפורש כי מדובר ב"חוג המשולב במדעי החברה" - לימודים בתחומי הפסיכולוגיה, הקרימינולוגיה והסוציולוגיה, בעוד בתעודה שהוענקה לתובעות נאמר במפורש כי מדובר בתעודת בוגר בשני חוגים - חוג ראשי סוציולוגיה וחוג משני מדעי החיים. גם בדו"ח לימודים של גב' שני (נ/2) נכתב במפורש כי הלימודים התקיימו בחוג ראשי: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה וחוג משני: מדעי החיים. בהקשר לטענת הנתבעות בעניין תואר אקדמי של "החוג המשולב" נבקש להוסיף: בתצהירו, טען מר בר כי התואר הרב תחומי, כמו גם התואר המשולב במדעי החברה, מעולם לא הוכרו על ידי הועדה הבין מוסדית לצורכי השמה בשכר (סעיף 25 לתצהירו). טענה זו של המדינה נדחתה בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב [עב (ת"א) 5190/01 סימון גדש ואח' - מדינת ישראל; מיום 29.9.03], בו נתקבלה טענת התובעות שם כי על פי החוזרים שהיו בתוקף עד שנת 1995 יש להכיר בתואר BA בחוג המשולב למדעי החברה לצורכי שיבוץ בסולם השכר האקדמי. יש לציין כי המדינה חזרה בה מערעורה בעניין גדש, בכפוף להצהרה כי החל מחוזר 96 תואר אקדמי בחוג מצורף/משולב של מדעי ההתנהגות/חברה לא יוכר לצורכי מתן הדירוג והשכר (פרוטוקול הדיון ופסק הדין בערעור בעניין גדש - נספח א' לתצהיר הרולד בר). מכאן, כי בדיון בערעור המדינה הודתה כי התואר היה מוכר על פי החוזרים שקדמו לחוזר 96. טענה זו גם אינה מתיישבת עם העובדה שמשרד הבריאות הבהיר הן במכתבים והן בהודעה לעיתונות (ראו פירוט בסעיף 12 לעיל) שהחל משנת הלימודים תשנ"ח תואר אקדמי בחוג המשולב לא יוכר לצורכי שיבוץ בסולם אקדמי בדירוג האחיות. אם כטענת המדינה התואר מעולם לא הוכר, לא הייתה נדרשת הבהרה זו. כפי שעולה מעדותו של מר בר בעניין זה, החלטתו שלא להכיר בתואר האקדמי של התובעות נתקבלה ללא שבירר את העובדות לאשורן וללא שהיה בידיו המידע המלא הדרוש לקבלת ההחלטה. מר בר הודה בעדותו כי המסלול אותו למדו התובעות "לא ברור לו דיו" וכי הוא "לא יודע מה ההבדלים" בין החוג המשולב לבין החוג לסוציולוגיה. יתר על כן. מר בר טען בתצהירו בהרחבה כי התואר אותו למדו התובעות הוא במהותו "תואר רב תחומי" או "תואר משולב", אולם כאשר עומת עם המסמכים הרלוונטיים חזר בו מר בר מטענה זו, והיא אף אינה מתיישבת עם חומר הראיות. התנהלות זו אינה מקיימת את אמות המידה המחייבות קבלת החלטה על ידי רשות מינהלית על פי כללי המשפט המינהלי ואת חובת תום הלב. בטרם קבלת החלטה בעלת השלכות כה מהותיות על התובעות וזכויותיהן, על הגורם המוסמך לקבלת ההחלטה לאסוף את הנתונים הדרושים לקבלת החלטתו, לבחון את אמינות הנתונים שבידיו, ולקבל את החלטתו על יסוד נתונים רלוונטיים בלבד ועל יסוד ראיות מהותיות [בג"צ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5) 412]. 2) התואר האקדמי של התובעות אינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה במכתבו של מר בר מיום 24.9.03 בעניינה של גב' שני (נספח ג' לתצהיר גב' שני) נטען על ידי מר בר כי לאחר שבדק את האישורים שהציגה גב' שני מאוניברסיטת בר אילן "עלה מהנתונים שגב' שני לא בגרה בתוכנית אקדמית המוכרת על ידי מל"ג ולכן לא ניתן לשבץ את העובדת בסולם שכר אקדמי". קביעה זו של מר בר נסתרה בעדויות ובראיות שבפנינו, כמפורט להלן: מר מרק אסרף, ממונה על תחום האוניברסיטאות במזכירות המועצה להשכלה גבוהה, אשר העיד מטעם המדינה, אישר בעדותו כי התואר שבידי התובעות מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (ע' 15, ש' 11). בסיכומי הטענות מטעמה טענה המדינה כי אין לקבל את תשובת מר אסרף כי התואר האקדמי של התובעות מוכר על ידי המל"ג, לנוכח העובדה כי לא הובא לידיעתו כי 50% מהלימודים התקיימו במרכז הרפואי שערי צדק (ע' 45, ש' 9 - 12). ראשית, כעולה מתעודת עובד ציבור של מר אסרף, הוא כן ידע כי התובעות למדו גם במרכז הרפואי שערי צדק, ולכן אין בסיס לטענה כי תשובתו לעניין הכרת מל"ג בתואר ניתנה ללא שהיו בפניו הנתונים על מיקום לימודי התובעות. שנית, הטענה כי אין להכיר בתואר האקדמי של התובעות בשל המיקום הגיאוגרפי של הלימודים לא הועלתה על ידי המדינה בכתב ההגנה ו/או בתצהיר מר בר, והיא מהווה שינוי חזית שאין להתירו. במכתבה של גב' מיכל נוימן, עוזר מזכיר המועצה להשכלה גבוהה מיום 7.1.1999 (נספח ד' לתצהיר גב' שני), יש אישור כי תוכנית הלימודים בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ראשי ומדעי החיים משני לתואר ראשון BA שמקיימת אוניברסיטת בר אילן מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בעדותו בחקירה נגדית בעניין ההכרה של המל"ג בתואר העיד מר בר: ש. האם אתה לא מכיר בתואר כי הוא לא הוכר על ידי המל"ג? ת. על פי הנתונים שבידי, התואר הזה לא נלמד לפי הכללים של המל"ג. יש לי נתונים שהגיעו אלי אפילו באמצעות אמהות של תלמידות. ש. עד כמה שאתה יודע, התואר הזה אינו מוכר על ידי המל"ג? ת. אני לא יכול להתווכח עם כך שיש תעודה. ש. ומה התשובה? ת. אני לא יודע. ש. מפנה לטז (5) [=נספח ג' לתצהיר גב' שני]. ת. המכתב הזה מבוסס על עדות שמועה ועל דברים שהיו ידועים לי באותה עת. (ע' 16 ש' 25 - 27; ע' 17, ש' 1 - 6). כעולה מעדותו של מר בר, "הנתונים", על יסודם קיבל החלטה בעלת משמעות מרחיקת לכת בעניינה של גב' שני והתובעות האחרות הם "נתונים שהגיעו אלי אפילו באמצעות אמהות של תלמידות" ו"עדות שמועה ודברים שהיו ידועים לי באותה עת", והוא אישר בעדותו כי הוא לא יודע אם התואר מוכר על ידי המל"ג. למותר לציין, כי מר בר לא טרח להציג בתצהירו או בעדותו את הנתונים שעל יסודם קבע את עמדתו כי התואר האקדמי אינו מוכר על ידי המל"ג. מעדותו בעניין הכרת המל"ג בתואר עולה כי קביעתו בעניינה של גב' עדית שני כי התואר אינו מוכר על ידי המל"ג לא נתקבלה על יסוד נתונים כלשהם, וודאי שלא נתקבלה על יסוד תשתית עובדתית בדוקה, לאחר איסוף נתונים ובחינת אמינותם. קבלת החלטה בעלת משמעות כה מהותית עבור התובעות על יסוד נתונים "מאמהות של תלמידות" ו"עדות שמועה" אינה מתיישבת עם אמות המידה המחייבות על פי כללי המשפט המינהלי. 3) המועד הקובע לבחינת הזכאות להכרה בתואר האקדמי הוא מועד תחילת העבודה ולא מועד תחילת הלימודים בעדותו בחקירה נגדית העלה מר בר טענה חדשה ומפתיעה, אשר נראה כי הפתיעה אפילו את ב"כ המדינה, לפיה המועד הקובע לבחינת זכאותן של התובעות להכרה בתואר האקדמי לצורכי שיבוץ בסולם השכר האקדמי הוא מועד תחילת עבודתן בשירות המדינה, ולכן יש לבחון את זכאות התובעות לפי הוראות החוזר שהיה בתוקף במועד תחילת עבודתן בשירות המדינה ולא במועד תחילת לימודיהן (ע' 16, ש' 6 - 17). בהמשך עדותו טען כי אם מדובר בעובד מדינה שעבד לפני תחילת לימודיו, תיבחן הזכאות לפי החוזר שהיה בתוקף במועד תחילת הלימודים, ואם מדובר בעובד מדינה שהתקבל לעבודה לאחר סיום לימודיו, תיבחן הזכאות לפי החוזר שבתוקף במועד תחילת עבודתו (ע' 16, ש' 17; ע' 17, ש' 1 - 7). טענה מרחיקת לכת זו של מר בר לא הועלתה בתכתובת בינו לבין התובעות, בכתב ההגנה מטעם המדינה ובתצהיר עדותו של מר בר. כמשתמע מעדותו של מר בר (ע' 25, ש' 26) ומפסקי הדין שצורפו לתצהירו, היא גם לא הועלתה על ידו בהליכים רבים אחרים בהם העיד בנושא הכרה בתואר אקדמי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות. גם מר גולני בעדותו טען במפתיע כי החוזרים והחלטות הועדה הבין מוסדית מתייחסים לעובדים פעילים ולכן אינם חלים על התובעות (ע' 30 - 33). בסיכומי טענותיה, הצהירה ב"כ המדינה כי היא מוותרת על טענה זו בשל שינוי חזית, ואף הודתה כי טענה זו עומדת בסתירה למסמכים שכתב מר בר עצמו, והוסיפה שהיא צריכה לבדוק עניין זה עם הוועדה הבין מוסדית (ע' 44, ש' 19 - 24; ע' 45, ש' 1 - 3). גם ב"כ שירות בריאות כללית לא חזרה על טענה זו בסיכומי הטענות מטעמה. די באמור לעיל כדי לדחות טענה זו בעניינן של התובעות. מכל מקום, דין טענה זו להידחות לחלוטין גם לגופה, מנימוקים שיפורטו להלן. מעבר לכך שטענת עדי הנתבעות לא הועלתה על ידם קודם לעדותם בבית הדין, טענה זו סותרת חזיתית את התנהלות הנתבעות בעניין ההכרה בתואר אקדמי לצורך זכאות לשיבוץ בסולם שכר אקדמי. כעולה במפורש מהעדויות ומהמסמכים, לרבות מסמכים עליהם חתם מר הרולד בר עצמו, המועד הקובע הוא מועד תחילת הלימודים ולא מועד תחילת העבודה, כמפורט להלן: במכתבה של גב' שושנה ריבא מיום 21.12.97 (נספח ה' לכתב התביעה) הובהר כי השכלה בחוג המשולב, החוג הרב תחומי או BA כללי לא תוכר לגבי כל סטודנט שהחל לימודיו בשנת תשנ"ח שהחלה באוקטובר 1997. במכתבו של מר בר עצמו לעו"ד עופר פיינשטיין מיום 19.11.1998 (נספח יח(2) לתצהיר משלים של מר בר) הבהיר מר בר כי "..אחיות שלומדות בחוג לסוציולוגיה ישובצו בסולם שכר אקדמי לסיעוד בתום לימודיהם, כל עוד החלו לימודיהם עד שנת 1998". מכאן עולה, כי גם לגישתו של מר בר המועד הקבוע הוא מועד תחילת הלימודים ולא מועד תחילת העבודה. במכתבו של מר יוסי כהן, המשנה לממונה על השכר והסכמי עבודה, שהוא נציג משרד האוצר בועדה הבין מוסדית לגב' תקוה ששון מיום 5.1.99 (נספח יח(6) לתצהיר משלים של מר הרולד בר) הוכרה תוכנית לימודים והובהר כי "ההכרה היא לשנת הלימודים תשנ"ט בלבד. לימודי סוציולוגיה לא יוכרו לצורך שיבוץ בסולמות שכר אקדמיים, עבור אחיות שיחלו לימודיהם בשנת הלימודים 1999 - 2000". אשר לשירותי בריאות כללית: מנספח א' לתצהירו של מר גולני, שכותרתו "שיבוץ אחיות/ים בסולם שכר אקדמי" עולה חד משמעית כי המועד הקובע לשיבוץ אחיות ואחים בסולם שכר אקדמי הוא מועד תחילת הלימודים ולא מועד תחילת העבודה. יתר על כן. מר גולני הצהיר בתצהירו במפורש כי "הכרה בתארים לצורכי שכר נבדקת בהתאם לקריטריונים הקיימים נכון למועד תחילת הלימודים האקדמיים" (סעיף 21) וכי "הזכאות להכרה בתואר נקבעת בהתאם להחלטת הועדה הבין מוסדית והינה תלויה במועד התחלת הלימודים לתואר" (סעיף 23). לדעתנו, הטענה כי המועד הקובע להכרה בזכאות לתואר אקדמי הוא מועד תחילת העבודה אף אינה סבירה. כאמור, הוועדה הבין מוסדית היא הגוף המוסמך לקבוע אלה תארים אקדמיים יוכרו לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחים והאחיות. הוועדה הבין מוסדית פועלת כרגולטור, כגוף המסדיר את נושא ההכרה בתארים אקדמיים לצורכי שיבוץ בסולם שכר אקדמי, ולא כמעביד או קבוצת מעבידים, אף אם חבריה הם נציגי מעסיקים. על יסוד החלטותיה של הוועדה הבין מוסדית פועלים הן מוסדות הלימוד המכשירים אחים ואחיות והן תלמידי אותם מוסדות לימוד, הבוחרים את חוגי הלימוד בהתאם להחלטותיה, כפי שהן ידועות במועד תחילת לימודיהם. לא יעלה על הדעת, כי לאחר שסטודנט ישלים את לימודיו על יסוד החלטות הוועדה הבין מוסדית כפי שהיו בתוקף במועד תחילת לימודיו, החלטה בדבר שינוי הקריטריונים, שעשויה להתקבל אף שנים לאחר תום לימודיו, תחול רטרואקטיבית, ותבטל את ההכרה בלימודיו, אם מסיבה כלשהי החל לעבוד לאחר מועד ההחלטה בדבר שינוי הקריטריונים. כללו של דבר: הן לנוכח העובדה שהנתבעות חזרו בהן למעשה מטענה זו, והן לגופו של עניין, יש לדחות את טענת הנתבעות כי המועד הקובע לבחינת זכאות התובעות להכרה בתואר האקדמי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי הוא מועד תחילת העבודה ולא מועד תחילת הלימודים. לפיכך, יש לבחון אם על פי הוראות החוזר הרלוונטי במועד תחילת לימודיהן של התובעות יש להכיר בתואר האקדמי שלהן לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי. 4) האם יש להכיר בתואר האקדמי של התובעות על יסוד הוראות החוזרים? התובעות החלו את לימודיהן בחודש אוקטובר 1997, ולפיכך החוזר לפיו יש לבחון את זכאותן הוא חוזר 97 (ת/ 2). על פי הוראות חוזר 97 (ולמעשה גם על פי הוראות חוזר 96) תואר אקדמי בחוג משולב במדעי החברה לא מוכר, ואילו תואר בסוציולוגיה הוא תואר מוכר. על פי חוזר 98, (נספח ה' לתצהיר הרולד בר) החל מיום 1.5.98 בוטלה ההכרה גם בתואר אקדמי בסוציולוגיה, והתארים המוכרים ברמת הBA הם סיעוד וניהול מערכות בריאות בלבד . כאמור, התובעות החלו את לימודיהן בשנת 1997 בחוג המשולב, דהיינו בחוג שלא היה מוכר על פי חוזר 97. במהלך שנת 1998, עברו התובעות ללמוד בחוג לסוציולוגיה, חוג שהיה מוכר על פי חוזר 97, אולם לא היה מוכר על פי חוזר 98. לטענת הנתבעות, לנוכח העובדה שהמעבר לחוג לסוציולוגיה נעשה לאחר יום 1.5.98, דהיינו לאחר שהחוג לסוציולוגיה לא היה חוג מוכר, אין להכיר בתואר האקדמי של התובעות לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי. אנו דוחים טענה זו של הנתבעות. לדעתנו, לנוכח העובדה שהוענק לתובעות תואר BA במדעי החברה בחוג לסוציולוגיה על יסוד לימודיהן החל משנת 1997, יש לראות את התובעות כמי שהתחילו ללמוד בשנת 1997 בחוג לסוציולוגיה, שהיה חוג מוכר על פי חוזר 97. אנו סבורים כי בין אם המעבר נעשה בסוף שנת הלימודים הראשונה ובין אם המעבר נעשה בתחילת שנת הלימודים השנייה, הקובע הוא התואר האקדמי שהוענק לתובעות, כאשר חזקה היא כי הענקת התואר האקדמי בסוציולוגיה על ידי אוניברסיטת בר אילן נעשתה לאחר שהתובעות עמדו בדרישות לקבלת תואר BA בסוציולוגיה, ויש לראות את כל תקופת הלימודים של התובעות, החל מחודש אוקטובר 1997, כלימודים במסגרת החוג לסוציולוגיה. לאמור לעיל נוסיף: במכתבו של מר הרולד בר מיום 19.11.1998 לעו"ד פיינשטיין (נספח יח/2 לתצהיר משלים מר בר) אישר מר בר כי "..האחיות שלומדות בחוג לסוציולוגיה ישובצו בסולם שכר אקדמי לסיעוד בתום לימודיהם, כל עוד החלו לימודיהם עד שנת 1998". מכאן, כי גם על פי עמדתו של מר בר עצמו בזמן אמת, אחות שהחלה לימודיה בחוג לסוציולוגיה עד שנת 1998 זכאית להיות משובצת בסולם שכר אקדמי. לפיכך, משקבענו כי יש לראות את התובעות כמי שהחלו לימודיהן בחוג לסוציולוגיה בשנת 1997, אזי יש להכיר בתואר האקדמי שלהן לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי. אמנם, במכתבו הנ"ל נמנע מר בר מלאשר את התוכנית, ונאמר על ידו כי הנושא טעון בדיקה לנוכח העובדה שמדובר ב"סוציולוגיה שמצורף לחומר נוסף". אולם, בחוזר 97 אין דרישה כי הלימודים באחד החוגים המוכרים יהיו במסלול חד חוגי, ובכל מקרה כעולה מהתעודה שהציגו התובעות המקצוע הראשי אותו למדו הוא סוציולוגיה. לפיכך, אנו קובעים כי גם על פי מכתבו של מר בר מזמן אמת, נספח יח/2 לתצהירו המשלים, יש להכיר בתואר האקדמי של התובעות. כפי שעולה במפורש מהמסמכים בתיק, נושא שילוב תלמידות בית הספר לסיעוד של המרכז הרפואי שערי צדק מחזור 1997 בחוג לסוציולוגיה נעשה בידיעת משרד הבריאות, והיו פניות בנושא למר הרולד בר, הן של גב' שושנה ריב"א אחות ראשית ארצית וראש מינהל הסיעוד (מוצג ת/ 3) והן של עו"ד פיינשטיין (נספח יח(1) לתצהיר משלים של מר הרולד בר). בעדותו בפנינו טען אמנם מר בר כי לא היה מעורב כלל בעניין ולא ידוע לו על כך (ע' 22, ש' 9), אולם עדותו זו סותרת חזיתית את המסמכים ת/3 ונספח יח(1) לתצהירו המשלים, המעידים כי היו פניות אליו בנושא, ואת נספח יח(2) לתצהירו המשלים, מכתב שהוא עצמו כתב בנושא. לפיכך אין לקבלה. משום מה, המדינה לא הציגה בפנינו תכתובת נוספת בעניין (כגון - מכתבו של מר הרולד בר לגב' ריבא מיום 20.5.98 המאוזכר במכתבו של עו"ד פיינשטיין נספח יח(1)), ולא ברור לנו אם מר בר המשיך לטפל בפנייה אליו אם לאו, והאם ניתנו על ידו תשובות נוספות בעניין, מעבר לנספח יח(2) לתצהירו המשלים. זאת ועוד. משפנה המרכז הרפואי שערי צדק למשרד הבריאות בבקשה לקבל אישור להכרה בתואר האקדמי, הרי ככל שסבר משרד הבריאות שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים המחייבים, היה עליו להודיע על כך למרכז הרפואי שערי צדק בתוך זמן סביר, על מנת לתת לו ולתלמידותיו אפשרות לכלכל את צעדיהן. יש לזכור, כי הפנייה נעשתה עוד בחודש מאי 1998, בשנת הלימודים הראשונה של התובעות, כאשר בשלב זה התובעות יכולות היו לבחור במסלול לימודים חלופי, או אפילו במוסד לימודים אחר (עדות גב' שני, ע' 8, ש' 12). אין לקבל מצב בו מחד המדינה אינה מטפלת בפנייה אליה ומאידך היא טוענת כיום בדיעבד כי אין להכיר בתואר האקדמי שבידי התובעות. טענת המדינה בסיכומים (ע' 44, ש' 14 - 17), כי התובעות לא עמדו בדרישה כי 2/3 מהמקצועות אותן למדו מקבילים למקצועות החובה בסיעוד לא נטענה בכתב ההגנה ובתצהירי העדות ובודאי לא הוכחה. בהתייחס לטענת המדינה כי התובעות לא זימנו לעדות את גב' חיה גרינברגר, אשר שימשה בתפקיד מנהלת בית ספר לסיעוד של המרכז הרפואי שערי צדק: כעולה מעדותה של גב' שני, גב' גרינברגר הבהירה כי אינה יכולה לסייע לתובעות בשל היותה עובדת משרד הבריאות ונמצאת במצב של ניגוד אינטרסים (ע' 6, ש' 6 - 10). בנסיבות אלה, משקיים הסבר סביר לאי זימונה לעדות על ידי התובעות, העובדה שהתובעות לא זימנו אותה להעיד אינה פועלת לחובתן, אלא לחובתה של המדינה, שכן גב' גרינברגר היא עובדת מדינה וודאי שלא היה למדינה קושי לזמנה לעדות. המדינה טענה כי יהיה בקבלת התביעה כדי ליצור הפלייה לטובת התובעות. טענה זו לא הוכחה, שכן לא הוכח שיש אחיות נוספות לגביהן מתקיימות הנסיבות הספציפיות של מקרה זה, אשר התואר האקדמי שלהן לא הוכר. יתר על כן. מהמסמכים בפנינו משתמע כי הוועדה הבין מוסדית הכירה בתואר האקדמי של אחיות שלמדו בבית הספר לסיעוד באשקלון בתוכנית לימודים זהה (סעיף 5 למכתבו של עופר פיינשטיין (נספח יח(3) לתצהיר משלים בר; מכתב צילה שוורץ נספח יח(4) לתצהיר משלים בר; מכתב מר יוסי כהן מיום 5.1.99 נספח יח(6) לתצהיר משלים בר). אם אכן כך הדבר, הרי שהתובעות הן המופלות לרעה בהשוואה לבוגרות בית הספר לסיעוד באשקלון. בתצהירו של מר גולני נטען כי יש לדחות את התביעה גם בשל תוצאותיה הכלכליות - תשלום סכומים נכבדים לעובדים נוספים ולא רק לתובעת 7. אין לקבל טענה זו. יש לבחון את זכאות התובעות להכרה בתואר האקדמי שלהן על פי הקריטריונים המחייבים על פי החלטות הוועדה הבין מוסדית, כפי שהיו בתוקף במועד תחילת לימודי התובעות. השיקול התקציבי, עלות ההכרה בתואר האקדמי של התובעות הוא שיקול זר ולא רלוונטי. מעבר לכך, נראה לנו כי מתקיימות במקרה הנדון נסיבות מיוחדות וספציפיות לתובעות, אשר שינו את חוג הלימודים במהלך לימודיהן, כך שנראה לנו שחשש זה אינו מבוסס. לסיכום: אנו מקבלים את טענת התובעות כי התואר האקדמי שלהן הוא תואר מוכר לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות, על פי הוראות החוזר הרלוונטי שהיה בתוקף בתחילת לימודיהן, חוזר 97. סיכום בטרם נסכם את פסק דיננו, לא נוכל להימנע מלהתייחס להתנהלות המדינה והגורם המוסמך מטעמה (מר בר) בעניינן של התובעות ובהליך. כעולה מהעדויות והראיות בפנינו, ההתנהלות בעייתית ואינה עומדת באמות המידה המחייבות על פי כללי המשפט המינהלי. ראשית, נראה כי הליך קבלת ההחלטות בעניינן של התובעות לא היה הליך ראוי, שכן כעולה מעדותו של בר נתקבלו החלטות בעניינן ללא שהנתונים הרלוונטיים בעניין מהות התואר של התובעות וההכרה על ידי מל"ג נאספו, נבדקו ונבחנו כראוי; שנית, נימוקי המדינה לאי הכרה בתואר האקדמי של התובעות השתנו והתחלפו מעת לעת, והמדינה גם העלתה טענות לא מבוססות, כגון הטענה כי מדובר בתואר של החוג המשולב, אשר היא חזרה מהן במהלך ההתדיינות; מר בר העלה בעדותו לראשונה טענות חדשות בדבר המועד הרלוונטי לקביעת מועד הזכאות, עת טען שהמועד הקובע הוא מועד תחילת העבודה, טענה שאינה מתיישבת עם התנהלות המדינה בעבר ועם מסמכים שנכתבו על ידי גורמים שונים במדינה, לרבות מכתבים שנכתבו על ידי מר בר עצמו. מצב בו הגורם המוסמך מטעם המדינה מחליף ומשנה את טענות המדינה אינו מצב תקין. שלישית, מר בר התכחש למעורבותו בעניין הכרה בלימודיהן של התובעות, בניגוד למסמכים אשר צורפו לתצהירו המשלים שלו. רביעית, מר בר גם ניסה להתכחש לתפקידו כגורם מסדיר, הקובע את אמות המידה להכרה בתואר אקדמי של אחיות בכלל. כך למשל, טענתו של מר בר כי לשירותי בריאות כללית שיקול דעת עצמאי בהכרה בתואר אקדמי תמוהה, הן לנוכח העובדה כי היא כפופה להחלטות הועדה הבין מוסדית (כפי שמר בר אישר בעדותו, ע' 26 ש' 25 - 27; ע' 27, ש' 1 - 11), והן לנוכח העובדה שאינה יכולה לחרוג מהנהוג בשירות המדינה, לנוכח הוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985. הוא הדין בניסיונו של מר בר לטעון כי תשובתו לעו"ד פיינשטיין בנספח יח/2 לתצהירו המשלים התייחסה רק לעובדי מדינה ולא לכלל תלמידות אותו מחזור. גם בהתנהלות המדינה בהליך בפנינו היו ליקויים: המדינה הפרה את החלטות בית הדין בעניין מסירת תצהיר גילוי מסמכים (פירוט בהחלטה מיום 8.5.2006); המדינה לא הגישה את העדויות מטעמה במועד; המדינה לא קיימה את החלטת בית הדין מיום 22.8.2006 בעניין כינוס הוועדה הבין מוסדית, לא עשתה מאמץ לקיים את החלטת בית הדין במועד ואף לא טרחה להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע החלטה זו; המדינה ניסתה לנצל את ההליך בפני הוועדה הבין מוסדית, על מנת להגיש ראיות חדשות ומהותיות בתום שלב הראיות. אשר להתנהלות שירותי בריאות כללית: גם שירותי בריאות כללית חזרה בה מהטענות שהעלתה בתצהיר העדות מטעמה (לעניין התואר המשולב), וניסתה לשנות חזית במהלך החקירה הנגדית של העד מטעמה לעניין המועד הקובע להכרה בתואר האקדמי של התובעות. לאור האמור בסעיף 39 לעיל, נראה לנו שעל הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות לבחון את תהליך ההכרה בתואר אקדמי לצורך שיבוץ בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות והאחים. לפיכך, אנו מורים על העברת העתק מפסק הדין למנכ"ל משרד הבריאות וליועץ המשפטי של משרד הבריאות. סוף דבר: התביעה מתקבלת, ואנו קובעים, כי התובעות זכאיות להיות משובצות בסולם שכר אקדמי בדירוג האחיות, לצורכי שכר, קידום וכל זכות אחרת כמתחייב מהסכמי העבודה, הנהלים והנוהגים החלים במערכת הבריאות. זאת, בכפוף להצגת תעודה מאוניברסיטת בר אילן המעידה על כך כי הן בעלות תואר בוגר במדעי החברה חוג ראשי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה וחוג משני מדעי החיים, וכי החלו את לימודיהן בשנת 1997. (בהקשר זה יצויין כי בחומר הראיות לא הוצגו תעודות של התובעות אריקה מזרחי וענבל צונץ, אולם האמור בהליך זה חל גם עליהן, בכפוף להמצאת תעודה ואישור כמפורט לעיל). הסכומים המגיעים לתובעות מכוח קביעה זו ישולמו לתובעות בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין (ימי הפגרה באים במניין הימים). באשר להוצאות משפט: כמפורט בהרחבה לעיל, אנו סבורים כי נפלו ליקויים משמעותיים בהתנהלות שתי הנתבעות, ובעיקר המדינה, הן בתהליך קבלת ההחלטה בעניינן של התובעות והן בהתדיינות בהליך. נציין כי בהחלטה מיום 7.12.2006 נקבע כי התנהלות המדינה בהליך תובא בחשבון בפסיקת ההוצאות בפסק הדין הסופי. לנוכח האמור לעיל, אנו קובעים כי המדינה תשלם לתובעות שכ"ט עו"ד בסך 23,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, ושירותי בריאות כללית תשלם לתובעות שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום ההוצאות ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין (ימי הפגרה באים במניין הימים), שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ניתן היום, 30.7.2007, בהעדר צדדים. לאה גליקסמן -3660/05 נ.צ. (עובדים) לאה גליקסמן, שופטת נ.צ. (מעבידים) מר שמשון רוט אב"ד מר רענן גילאון אחיותקידום עבודהדירוג שכר (דרגה)