שוד - עבודות שירות מעשי הנאשם והרשעתו הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום במסגרת הסדר דיוני. מתברר, כי ביום 13.3.10, בשעות הלילה המאוחרות, נפגש הנאשם עם שניים אחרים (שעניינם נדון בפניי בנפרד), בביתו של אחד מהם. יחד הם נסעו ברכב לכיוון סופרמרקט בנס ציונה. הנאשם והאחרים קשרו קשר לפיו ישדדו את הקופאית במקום. לשם ביצוע השוד הצטיידו הנאשם ושני האחרים בכפפות, מסכת ראש, סכין יפנית ומברג. בתאריך 14.3.10 בשעה 01:00 לערך, החנו הנאשם ושני האחרים את הרכב ברחוב סמוך וצעדו לכיוון הסופרמרקט. הנאשם ושני האחרים הסתירו את פניהם באמצעות כובעי גרב ועטו על ידיהם כפפות ונכנסו אל החנות. אחד האחרים עמד בסמוך לדלת הכניסה ואבטח את הנאשם ואחר שנכנסו לחנות, על מנת לאפשר את ביצועו של השוד. הנאשם החזיק בידו סכין יפנית ואיים באמצעותה על הקופאית במקום ודרש את כספה. כאשר אחד האחרים פירק באמצעות מברג את הקופה ומשך אותה מידיה של הקופאית, שניסתה למנוע את לקיחתה. הנאשם ושני האחרים יצאו בריצה מהחנות כשבידיהם הקופה וכסף מזומן בסכום שאינו פחות מ- 2,000 ₪. הם נמלטו מהמקום ברגל ולאחר מכן ברכב וחלקו ביניהם את שלל השוד. על פי אלה, הורשע הנאשם בעבירות של שוד מזוין בחבורה, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), וקשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. התסקיר והנסיבות האישיות של הנאשם הזמנתי תסקיר בעבור הנאשם, כבן 31, נשוי ואב לפעוט. הוא תיאר, כי מגיל צעיר משחק כדורגל באופן מקצועי ומנהל חייו סביב עיסוק זה. מאז ביצוע העבירה, שוהה בתנאי מעצר בית מלא בתנאי איזוק אלקטרוני. זוהי מעורבותו הראשונה בפלילים. הוא סיים 12 שנות לימוד בבית ספר מקצועי בתחום חשמל הרכב והיה תלמיד שהשקיע את מירב מרצו בתחום הכדורגל ופחות בלימודיו. שירת שירות צבאי מלא כחשמלאי רכב לשביעות רצון מפקדיו. לפני כשלוש שנים נישא לאשתו, עובדת בנק ונולד להם ילד, כיום כבן שנתיים. הנאשם הסביר, כי לפני ביצוע העבירה, התעורר ויכוח בינו לבין אשתו והוא יצא מביתו ונפגש עם שני האחרים, עמם ביצע את השוד. הם תכננו לבלות ובמהלך הנסיעה נרקם הרעיון לביצוע העבירה על ידי אחד האחרים. הוא הביע צער וחרטה על מעשיו, וכן בושה על מעורבותו בעבירה. ההתרשמות הינה, כי הוא מודע למשמעות מעשיו וחומרתם. הוא גילה אמפטיה ודאגה למתלוננת, לקח אחריות על הפגיעה בה וציין, כי מעוניין לפצותה. הוא הופנה להליך גישור גפ"ן, אולם לא התקיימו כל התנאים הנדרשים כדי לממש הליך זה. הנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי לצורך הפקת לקחים ועל מנת להתמודד עם קשיים. שירות המבחן המליץ להטיל עליו צו מבחן למשך שנה ומאסר במסגרת עבודות שירות, שיציב גבול להתנהגותו ויאפשר לו לתרום לקהילה על פגיעתו בה. בנוסף, ישלם פיצוי למתלוננת. על פי בקשת ב"כ הנאשם ומבלי להביע עמדה בעניין זה, הזמנתי גם חוות דעת הממונה על עבודות שרות בעניינו של הנאשם, כדי לאפשר טיעון בכיוון זה להגנה. טיעוני הצדדים ב"כ המאשימה הדגישה, כי המדובר במעשה שנעשה בנסיבות מחמירות, בצוותא, תוך שימוש בנשק קר ולאחר תכנון. לדבריה, הסבריו של הנאשם בדבר הרצון לצאת לבלות עם חבריו, כאשר בדרך שינו את תוכניתם והחליטו לשדוד, אינם מתאימים לכך שהם היו עם כלי המשמשים לביצוע שוד. היא ציינה את החלק הדומיננטי של הנאשם בביצוע השוד, כאשר הוא זה שהפחיד את הקופאית, איים עליה באמצעות סכין ודרש ממנה את הכסף. לדבריה, אין ספק בנזק הנפשי שנגרם לקופאית במצב אליו נקלעה. היא ציינה שהמתלוננת לא הסכימה להליך של גישור בשרות המבחן. המדובר בתסקיר חיובי, כאשר לנאשם אין עבר פלילי. בנסיבות אלה סבורה ב"כ המאשימה, שהטלת מאסר בדרך של עבודות שרות אינה הדרך הראויה, אין בה הרתעה, ואין בה את המסר שמבקשים מבית המשפט לשלוח, על הגנת הציבור שעובד בשעות הלילה וכן על ציבור הקונים במקומות האלה. היא הגישה פסיקה שמתארת נסיבות קלות יותר והעונשים הועמדו על מאסר ממשי בפועל. לפיכך מבקשת, ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש משמעותי מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. בנוסף, מבקשת היא להתייחס לאי הפקדת הפיצוי. העובדה שבניגוד למוסכם, לא מצא לנכון להפקיד את סכום הפיצוי, כאשר לא הקושי הכלכלי עומד בבסיס המעשה, רלוונטית לשאלת הפנמת מעשיו והחרטה שהוא חש, לכן, מבקשת היא שהפיצוי שיוטל יהיה משמעותי, כך גם סכום הקנס. כך תתקבל ההרתעה בעונש על עבירה שהיא גם כלכלית. ב"כ הנאשם לא מקלה ראש בעבירות אותן ביצע הנאשם. כפי שעולה מהתסקיר, הוא משתף פעולה באופן מלא עם שרות המבחן. לפי התסקיר, המדובר באירוע חד פעמי שחורג את התנהגותו. הנאשם טעה וישלם על כך. לנאשם, כך אמרה, נזקפת הודייתו המיידית, החיסכון בזמן השיפוטי, חרטתו הכנה ורצונו להליך גישור בשרות המבחן. הוא הפנים את חומרת מעשיו. המדובר באדם ללא עבר פלילי, שכל חייו התנהל באופן נורמטיבי. שירות המבחן מסביר שהצורך שלו בריגוש גרם לו לבצע את העבירות ונראה, כי המעצר יצא אצלו זעזוע ורתיעה וגרם לו לעצור ולהתבונן מחדש על האופן בו ניהל את חייו. מהתסקיר עולה, שהנאשם הבין את הדברים ולמד את הלקח. הוא היה עצור כשבועיים בין ה- 14.3.10 ועד ליום 28.3.10. לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים מאז יום האירוע. עד היום הנאשם נמצא בתנאי מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני. ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה שעניינה עבירות שוד, בהן נגזר עונש של עבודות שרות או של"צ. בהתחשב בפסיקה הקיימת והודייתו המהירה של הנאשם, לקיחת האחריות, חרטתו הכנה ושיתוף הפעולה שלו עם שרות המבחן, כאשר הוא הפנים את חומרת מעשיו, מבקשת היא לקבל את המלצת שרות המבחן ולהטיל עליו עונש שירוצה בעבודות שרות ופיצוי למתלוננת. הנאשם אמר, כי קשה לו לשמוע את שנאמר עליו. זה לא אופייני לערכים שקיבל ולאופיו. הוא היה מוכן לפצות את המתלוננת ביותר מ- 3,000 ₪. מאז המקרה נפער בו חור שחור בנשמה והוא מתנצל על מה שעשה למתלוננת. חרטתו עמוקה ואמיתית. הוא מודע לחומרת מעשיו והפנים אותם, וביקש שבית המשפט ייתן לו הזדמנות לחזור לחייו עם משפחתו. עדויות האופי בעבור הנאשם העידו שניים. דוד ביטן, סגן ראש עיריית ראשון לציון, בעברו יושב ראש קבוצת הכדורגל בעירו. הוא סיפר על היכרותו עם הנאשם, בתקופה בה שימש כיושב ראש הקבוצה. מדובר בילד טוב, נורמטיבי, שהשתלב בחברה. הוא התפלא לשמוע על המקרה. לאור היכרותו את הנאשם, הוא חושב שיש לו הזדמנות להשתלב בחברה וחבל אם לא תינתן לו ההזדמנות הזאת. רעייתו של הנאשם סיפרה בקצרה, בשל קשייה לדבר, על היכרותה עם בעלה, ועל כך שיש להם ילד משותף. שיקולי הענישה הנאשם, הנותן את הדין בתיק זה, הוא אחד מתוך השלושה שביצעו את מעשיהם יחדיו, כנזכר לעיל. עניינם של השניים האחרים, שהופרד לתיק אחר, מסתיים, גם הוא, היום בגזירת דינם. על שיקולי הענישה בהקשר עבירת השוד וחומרתה, עמדתי, בהרחבה יחסית, בגזר דינם של שני שותפיו של הנאשם למעשה. אעמוד, אם כן, על הדברים, בקצרה, כאן. חומרתה של עבירת השוד ובמיוחד שוד מזויין שחברו לו אחדים לביצוע, ידועה היא. היא חמורה כך מבחינת העונש הקבוע בצידה בספר החוקים וחמורה גם מן ההיבט העונשי הממשי, דהיינו, על פי העונשים הנגזרים, בדרך כלל, על ידי בתי המשפט, על העבריינים המבצעים אותה. על השיקולים העומדים לנגד בית המשפט כאשר הוא בא לענוש עבריינים כאלה, עמדה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"פ 4872/95 מדינת ישראל נ' אילון, פ"ד נג(3) 1, בעמ' 8: "מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנהגים חברתיים מקובלים המגינים על גופו, רכושו וכבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנות במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות, מאותו סוג. באותו אופן בו השתת עונש ממשי הוא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי לו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות". והדברים אינם חדשים. עוד בע"פ 4524/98 ביטון נ' מדינת ישראל, תק-על 98(3) 467 אמר בית המשפט העליון, בעת ששירות המבחן המליץ להקל בעונשו של המערער ולהעמידו, מטעמים שונים, כולל החזרתו לתפקוד תקין וסיכון להידרדרות, על מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, את אלה: "שקלנו בתשומת-לב את עמדת שירות המבחן ואת טיעונו של הסניגור וגמרנו בדעתנו כי אין טעם מספיק להתערבות בגזר הדין. עבירות שוד מן הסוג הנדון הפכו לתופעה נפוצה ומדאיגה. העונש המוטל על מבצעי עבירות כאלה חייב להביא בחשבון את צורכי ההגנה על שלומו וביטחונו של הציבור בהרתעת עבריינים בכח. חולשת אישיותו של המערער אינה מידה נדירה בקרב המתפתים לבצע עבירות כאלה. עברו הנקי של המערער, הודאתו וחרטתו, אכן הובאו בחשבון בקביעת תקופת מאסרו, שאלמלא כן חזקה שהיה מוטל עליו עונש חמור יותר". ולהדגיש, מדובר היה שם בצעיר כבן 27 שנים, חסר עבר פלילי, שהודה במיוחס לו והביע חרטה. הוא שדד קופאית בבנק תוך שאיים עליה בחפץ דמוי אקדח ונידון ל-3 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון, כנזכר, מאן להתערב בעונש ולהקל בו. ועוד הנשיא שמגר, בשעתו, פסק בקצרה בע"פ 1548/91 סורי ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 94(3) 425, בעמ' 426: "על מעשי שוד צריך להגיב במאסר משמעותי, כי אין דרך אחרת להגן על החברה". הנה כי כן, כדי להגן על החברה ובמיוחד על קורבנות השוד, בהם נותני שירותים לציבור למיניהם, הניצבים המומים ונפחדים מול שודדים, המאיימים עליהם באקדח או בסכין, יש צורך להחמיר עם שודדים אלה. ענישתם, דרך כלל, צריכה לכלול רכיב מרכזי של מאסר משמעותי לריצוי בפועל. והסיבה לכך ברורה. רק כך יורתעו העבריינים. רק כך ניתן יהיה להשפיע גם על אחרים, לבל יעזו לעשות כמעשים האלה. להוותנו, יש צורך לעשות הרבה כדי להרתיע אחרים, פעמים גם כאלה בלא עבר פלילי, מלבצע את המעשים המגונים האלה. בעת האחרונה ניתן להבחין בהתרבות ממשית של מעשים מן הסוג הזה. לא מעט אנשים, כולל צעירים כדוגמת הנאשם הזה ושני שותפיו, מתפתים לשדוד נותני שירותים. לעיתים המניע של המבקשים הוא כלכלי, לעיתים הוא בא כדי לממן שימוש בסמים ולעיתים עומד בבסיס הביצוע יצר של הרפתקנות. יהא המניע אשר יהא, את הפשע הזה שבו מדובר, יש למגר. ואם לא נוכל למגרו, וחוששני כי לא נוכל לעשות זאת, יש, לכל הפחות, לנסות ולהקטין את מימדיו. הדרך לכך היא באמצעות ענישתם של בתי המשפט. זו עשויה לסייע במאבק בפשיעה זו, כדרך שהיא עשויה לסייע במאבק בסוגי פשיעה אחרים. ב"כ הנאשם ביקשה להקל עם הנאשם. היא ביקשה לקחת בחשבון, כפי שציינתי, את עברו הנקי, הודייתו, חרטתו הכנה והפנמת חומרת מעשיו. היא תמכה את בקשתה במה שנאמר בתסקיר שירות המבחן. בתסקיר פורטו גם קורות חייו והוזכר כי הוא נשוי ואב לילד כבן שנתיים. שם גם דובר על המניע לביצוע, שנרקם בין השלושה במהלך נסיעתם המשותפת. מכח אלה המליץ שירות המבחן להעדיף את ההליך הטיפולי ולהימנע מחיובו של הנאשם במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כפי ששאלתי את עצמי גם בעניינם של השניים האחרים, האם ניתן להקל בעונשם ולהימנע, כהמלצת שירות המבחן, מחיובם במאסר בפועל ממש, שאלתי עצמי כך, גם בעניינו של הנאשם הזה. גם כאן שקלתי את כלל הנסיבות ובמיוחד את כל הנסיבות האישיות הכרוכות בנאשם. על בסיס אלה בחנתי את האפשרות לראות בו ובעניינו בגדר של חריג המאפשר סטייה מרמת הענישה המקובלת. נתתי ליבי, ראשית, לנסיבות הביצוע של המעשה. בנסיבות האלה ישנה חומרה יחסית משלה. עניין לנו, בשלושה צעירים שנהגו כחבורת עבריינים מקצועית, בחלוקת תפקידים ובנקיטת אמצעים למניעת זיהוים. הנאשם עצמו אחז בסכין ואיים באמצעותה על הקופאית. מבחינה זו המדובר בשוד של ממש, כדרך המתבצעת בידי כנופיה, שנועדה לצורך כך. גם אם אקח בחשבון שהרעיון לביצוע צץ, כפי שסיפר הנאשם בשירות המבחן, במהלך הנסיעה ובלא תכנון קודם לכך, עדיין הסממנים המחמירים של המעשה, שרירים וקיימים. ב"כ הנאשם שקדה על הכנת פסיקה שבמסגרתה הוענשו מבצעי שוד במאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. בפסיקה הזו גם פסקי דין אחדים שלי. בדקתי פסיקה זו ונראה לי, כי בכל אחד מפסקי דין אלה, ולפחות באלה שניתנו על ידי, נסיבות מקלות, מיוחדות או חריגות הנוגעות למעשה או לעושה, כגון מי שאוים ונסחט לבצע שוד, מי שכשל בביצוע ונמלט לפני שביצע את זממו, או מי שהואשם אך בניסיון לביצוע. גם אם המדובר במי שאין לחובתו עבר פלילי והודה במעשהו, בנסיבותיו של הנאשם הזה, לא ראיתי בכך משום נסיבה מיוחדת, המאפשרת הימנעות מחיובו במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. כפי שכבר אמרתי, ואני חוזר ואומר, אי אפשר להיאבק בתופעה הזו ללא ענישה מחמירה. יחד עם זאת, לוקח אני בחשבון את הנסיבות לקולא ואת הנסיבות האישיות לצורך קציבת עונש המאסר. הענישה בהתאם לשיקולים שמניתי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשים מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר מיום 14.3.2010 ועד ליום 28.3.2010. 12 חודש מאסר על תנאי שלא יעבור במהלך 3 שנים, עבירה עליה הורשע, עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה מסוג פשע שיש בה יסוד של אלימות. אחייב את הנאשם גם בפיצוי הנפגעים ממעשהו. שקלתי את הדברים והחלטתי, כי שיעור הפיצוי יהא זהה לשיעור הפיצוי שחייבתי בו כל אחד מן השניים האחרים. אינני רואה, אמנם, בעין יפה, את העובדה כי הנאשם לא הפקיד את סכום הפיצוי הזה, כפי שהוסכם עליו בעת הצגת ההסכמות בבית המשפט, אולם, בסופם של דברים, לא סברתי כי רק בגין עובדה זו יש מקום לחייבו בסכום פיצוי גבוה יותר. הנאשם יפקיד, אם כן, בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים מהיום פיצוי בסכום 3,333 ₪. כבר קבעתי בעניינם של שני שותפיו לדבר עבירה של הנאשם הזה, כי מתוך הסכום הכולל של הפיצוי שחייבתי בו את השלושה, יזוכה בעל החנות בסכום פיצוי של 3,000 ₪ והקופאית הנשדדת תזוכה בפיצוי בסכום הנותר. כאמור כבר, התביעה תעביר למזכירות את פרטי הנפגעים, לצורך זיכוים בסכומי הפיצוי. בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לחייב את הנאשם בעונש של קנס. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר ביום 3.10.2010 בשעה 11:00 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי מרכז בפתח תקווה, כשברשותו תעודת זיהוי. לא יתייצב כנדרש, תוצא נגדו פקודת מאסר והוא ייאסר. הערבויות ותנאי השחרור יעמדו בעינם להבטחת התייצבותו לתחילת ריצוי העונש. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום. משפט פליליעבודות שירותשוד