עדות שונה מכתב התביעה

עדות שונה מכתב התביעה 1. התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. 2. בישיבת יום 26/12/06 הוסכם על מחיקת הנתבע 2 - מנהל הנתבעת. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו על תצהיריהם. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. 3. אלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת: א. התובע הועסק ע"י הנתבעת במתן שירותי תיקון של מערכות חשמל, באתר עבודה בנתב"ג. ב. תקופת העבודה 11/4/01 עד 7/4/03. נסיבות הפסקת יחסי עובד ומעביד שנויות במחלוקת. ג. שכרו של התובע עמד על 20 ₪ לשעה. מידי תקופה הועלה השכר. החל מחודש 11/02 עמד השכר על 23 ₪ לשעה. ד. לאחר קבלת התביעה שולם לתובע סך 2,157 ₪ עבור רכיבים שונים כמפורט בסע' 32 ואילך לכתב ההגנה. 4. אלה השאלות השנויות במחלוקת: א. מה היו נסיבות הפסקת יחסי עובד ומעביד והאם זכאי התובע לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. ב. האם זכאי התובע לגמול עבור עבודה בשעות נוספות. ג. האם זכאי לשכר עבודה לחודש 4/03 והוצאות נסיעה. ד. שאלת פדיון חופש, דמי הבראה וחגים. ה. טענת קיזוז בכתב ההגנה בגין אי מתן הודעה מוקדמת. 5. לאחר עיון בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים, להלן פסק הדין. 6. נסיבות סיום יחסי עובד ומעביד בתצהיר התובע נאמר: "פוטרתי ע"י הנתבעים ללא סיבה וללא מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים כנדרש עפ"י דין". עוד ציין בתצהירו כי ביום 10/4/03 אושפז לניתוח בגין חסימה אפית והפרעה במעבר אויר, ושוחרר בו ביום מבית החולים עם המלצה ל - 16 ימי מחלה. מנהל הנתבעת טען בתצהירו כי ביום 7/4/03 פנה לתובע לבקשת מנהל העבודה, וביקש לדון איתו ביחסו של התובע למקום העבודה ואופן ביצוע העבודה. לטענתו, התובע בתגובה זרק את המברגה החשמלית שבידיו ואת כרטיס החופשי חודשי שלו, הודיע שהוא מתפטר ואינו חוזר לעבודה. 7. מעדויות הצדדים עולה תמונה שונה בתכלית מזו המתוארת בכתב התביעה ובתצהירים. התברר כי גירסת התובע שונה מהאמור בתצהירו - התובע העיד כי פוטר בעקבות תלונה שהועלתה כלפיו בנוגע לתקלה במערכת החשמל. עוד טען לראשונה בעדותו כי הנתבע מסר לו מכתב פיטורים שבו היתה כתובה הסיבה לפיטורים אלא שהתובע סירב לקבלו. התובע הכחיש כי זרק את המקדחה ואת הכרטיס חופש חודשי, שכן לטענתו היה צריך להגיע הביתה באותו יום והיה צריך את הכרטיס. מנהל הנתבעת הודה בעדותו כי התנהלה שיחה ברכבו, כאשר הסיע את התובע לצומת בית דגן, לכיוון ביתו, ואולם לטענתו אמר לתובע שהוא מעוניין שהתובע ימשיך לעבוד. עוד טען כי לאחר השיחה, באותו ערב וגם למחרת, שוחחו עם התובע עובדים וביקשו שיחזור לעבודה. 8. ב"כ התובע ניתלה בעדותו של מנהל הנתבעת כי היה בביתו של התובע, והאם היה בבית בלוד או בבית ברחובות לאחר שהתובע עבר דירה. לא מצאנו כי יש בעדות זו כדי לסייע לתובע. 9. מסכת הנסיבות בעניין סיום יחסי עובד ומעביד של התובע, נותרה לוטה בערפל. במהלך העדות הועלתה גירסה שונה לחלוטין מזו שנכתבה בכתב התביעה או בתצהיר. כך לענין תלונה להועלתה כלפי התובע וכן לענין מסירת מכתב פיטורים. נושא הניתוח ביום 10/4/03 אינו רלבנטי שכן לטענת התובע, יחסי עובד ומעביד הסתיימו ביום 7/4/03. מכל מקום לא הוכח כי התובע הודיע לאיש בנתבעת על הניתוח או על היותו בימי מחלה. כרטיס חופשי חודשי המקורי מצוי בידי הנתבעת. לא הובהר כיצד ומדוע נמסר לה. לגירסת התובע, ביום הפיטורים חזר לביתו ולאחר מכן הביא את הכרטיס לנתבעת. מדוע עשה כן? 10. מכלול הראיות כפי שפורט לעיל מעלה כי התובע לא הוכיח שפוטר ע"י מנהל הנתבעת. התביעה ברכיב זה נדחית. 11. שעות נוספות התובע טען כי לא קיבל מלוא התשלום עבור שעות נוספות וכי הנתבעת נותרה חייבת לו סך 964 ₪. להוכחת טענתו צירף התובע כרטיסי נוכחות חתומים. בעדותו אישר התובע כי בחודש 3/03 (שכרטיס נוכחות שלו צורף לתצהיר), לא עבד בימי ו' וכן טען כי החתום על הדו"ח הוא המנהל. התובע הופנה לכרטיס לחודש 4/02 ממנו עולה כאילו עבד ביום 3/4/02 - חג הפסח וביום 6/4/02 - שבת, ואולם התובע הודה שלא עבד בשבתות ובחגים אך לא היה לו כל הסבר לכך. 12. מנהל הנתבעת העיד כי הכרטיסים שצרף התובע חתומים כנראה ע"י מנהל העבודה נתנזון, אך לטענתו אלו כרטיסים של התובע ואינם מחייבים את הנתבעת אלא לצורך פיקוח והשוואה בלבד. לטענתו, הפקידה מקבלת דיווח בכל יום ממנהל העבודה בדבר מספר השעות ולפי זה מחושבת המשכורת ואם יש אי התאמה בין הדו"חות שבידי העובדים לבין התלוש, הם פונים אליו ומבוצעת התאמה. 13. עיון בתלושי השכר מעלה כי שולם שכר רגיל עבור 186 שעות, וכי כל השעות שמעבר לכך שולמו לפי 25%. עוד עולה מחומר הראיות כי העובדים עבדו לעיתים בימי ו' ועל כך שולם להם שעות נוספות ואילו בימות השבוע היו שעות העבודה עד לשעה 16:30 (אך לא צויין מאיזו שעה בבוקר). 14. עולה מחומר הראיות כי יום ו' מהווה שעות נוספות, מעבר לשעות הנקובות בחוק. משעסקינן ביום ו', זכאי התובע לתשלום עבור שעות אלה לפי 150% ולא לפי 125% כפי ששולם. 15. מסקנת האמור היא כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל. על הנתבעת לשלם לתובע הפרש שעות נוספות בסך 964 ₪. 16. פדיון חופש התובע זכאי לתשלום עבור 16 ימי חופש, כמפורט בסעיף 16 לתצהיר הנתבעת, סה"כ 3,312 ₪. 17. שכר עבודה 4/03 התובע זכאי לשכר עבודה ודמי נסיעות עבור הימים שעבד בחודש אפריל 2003, בסך 1,356 ₪, כמפורט בסעיף 16 לתצהיר הנתבעת. 18. הבראה התובע זכאי לתשלום 6 ימי הבראה בסך 1,836 ₪, כמפורט בסעיף 16 לתצהיר הנתבעת. 19. ימי חג בתצהיר הנתבעת יש פירוט מדוייק של הזכאות לתשלום בגין ימי חג. התובע לא פירט תביעתו למעט אמירה כללית לפיה הוא זכאי ל- 14 ימי חג. לפיכך יש לקבל את גירסת הנתבעת ולקבוע שהתובע זכאי לסך 207 ₪ ברכיב זה. 20. טענת קיזוז כאמור לעיל, לא הוכח שהתובע פוטר. משהתפטר התובע, היה עליו ליתן לנתבעת הודעה מוקדמת. ואולם, התובע הוכיח כי ביום 10/4/03 עבר ניתוח ובעקבותיו ניתנה לו תקופת מחלה בת כשלושה שבועות. לכן אין מקום לקזז סכומים בגין אי מתן הודעה מוקדמת. 21. סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע: א. שכר עבודה בסך 1,356 ₪. ב. פדיון חופש בסך 3,312 ₪. ג. דמי הבראה בסך 1,836 ₪. ד. יום חג בסך 207 ₪. ה. הפרש בגין שעות נוספות בסך 964 ₪. ו. כל הסכומים לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/5/03 ועד לתשלום בפועל. 22. מסכום פסק הדין יש לקזז סך 2,157 ₪ ששולמו לתובע, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם ועד לתשלום על פי סעיף 21 לעיל. 23. לאור מכלול הנסיבות אנו קובעים כי כל צד ישא בהוצאותיו. עדותכתב תביעהדיוןמסמכים