נהג עפ"י הטענה בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, התקרב יתר על המידה אל ילדה בת 7 שהלכה עם אמה מולו ופגע בילדה עם הרכב. עוד נטען כי כתוצאה מהתאונה נחבלה הילדה וכי על אף שהנאשם היה מעורב בתאונה בה נחבל אדם כאמור, לא הגיש הוא עזרה לנפגעת, לא מסר פרטים, נסע ממקום התאונה ולא דיווח למשטרה על קרות התאונה. העבירות שיוחסו לנאשם בעקבות כך בפרק הוראות החיקוק אשר בכתב האישום, הינן נהיגה בקלות ראש, עזיבת מקום תאונה, אי הגשת עזרה, אי מסירת פרטים ואי דיווח למשטרה - והכל כמפורט ,אגב איזכור סעיפי הפקודה והתקנות, בכתב האישום. הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר בכל עובדות כתב האישום ובהן גם בטענה בדבר נהיגה במקום ובזמן. לנוכח הכפירה התקיים דיון הוכחות. עדי התביעה אשר התביעה בחרה לכלול בפרק ראיות התביעה בכתב האישום היו בסופו של יום ארבעה: הרופא שחתום על התעודה הרפואית, השוטר מר בנימין ינון שגבה הודעת נאשם, הגב' סמדר לנקרי שהינה האם של הילדה בה עסקינן, וכן השוטרת תמר ינקו. בישיבת ההקראה ויתר הסניגור על חקירת גובת הודעת הנאשם וויתר על חקירת הרופא. מטעם התביעה העידו אם כך השוטרת תמר ינקו (ע.ת. 1) ובמסגרת עדותה הוגש מזכר שערכה (סומן ת/1) וכן העידה האם, הגב' סמדר לנקרי (ע.ת. 2). לבקשת התביעה הוגשה התעודה הרפואית ע"ש הילדה (סומנה ת/2). התובע לא הגיש בתיק זה את הודעת הנאשם. התובע הכריז "אלה עדי". כמו כן, וכפי שניתן כבר להסיק, הילדה (מאי לנקרי), וכן אחיה, שהסתבר במהלך הדיון כי נכח אף הוא במקום האירוע, לא נרשמו כעדים בכתב האישום ולא נקראו לעדות. עוד הסתבר כי גם אשה נוספת (ככל הנראה השכנה ברחוב), אשר עולה מהעדויות כי היה לה ככל הנראה חלק ברישום או בעזרה, לא נרשמה כעדה מטעם התביעה בכתב האישום בתיק זה. פרשת הגנה לא התקיימה. ההגנה בחרה שלא לקיים פרשת הגנה. לא נטענה טענת "אין להשיב על האשמה". הצדדים סיכמו בכתב. עמדתי לאחר מתן הדעת לעדויות ולראיות שכן הוצגו בפני, הינה כי נותר ספק הימנו במשפט פלילי ראוי כי נאשם העומד לדין יהנה, ובמקרה זה ספק בקשר עם זיהוי הרכב וזיהוי הנהג. ואסביר: בסעיף 1 לפרק העובדות נטען כאמור כי רכב השברולט שמספרו 5415735 היה ב"חזקתו, רשותו ואחריותו של הנאשם". אין למצוא טענה כי הרכב הנ"ל היה בבעלותו הרשומה. לנוכח הכפירה המקיפה שנשמעה מפי ההגנה צריכה היתה אם כך התביעה להראות כי הרכב היה אכן בחזקתו, רשותו ואחריותו של הנאשם כנטען בכתב האישום. לא מצאתי כי כך הוכח. התביעה בחרה שלא להגיש את הודעתו של הנאשם במשטרה, ומשהחליט הנאשם שלא להעיד, ומשאין ביתר העדויות אשר מטעם התביעה כדי להדגים את הקשר הנטען בין הנאשם לרכב הנ"ל במישור החזקה, הרשות והאחריות הנטענת, אין בפני הוכחה מספקת לנטען בסעיף 1 לעובדות בכתב האישום. אך זאת ועוד : מן הראיות עולה לכאורה כי בשלב כלשהו נרשם מספר הרכב החשוד על כף היד של ע.ת. 2 ואח"כ הועתק לדף נייר. דף הנייר לא הוצג כראיה במשפט זה. מת/1 עולה לכאורה (ואף זאת בדרך של עדות שמיעה) כי גם ארך זמן, והתקיים תהליך, שבו תחילה ניגשה ע.ת. 2 למכולת סמוכה ,או לשכנה, וביקשה עט לרישום, או אז רשמה את מספר הרכב על כף היד, ובהמשך כאמור הועבר מס' הרכב לפתק. לא השתכנתי כי בנסיבות אלה אין זה סביר שאולי נפלה טעות בזיכרון פרטיו של המספר טרם השגת העט, טעות ברישום המספר על היד , ובהעברת הרישום לדף (שלא הוצג כזכור). גם בהקשר של שמירה על קשר עין עם הרכב (שתואר כי עזב את המקום במהירות, אגב כך שע.ת. 2 גם נדרשת לדאוג לשלומם של שני ילדים קטנים ועוקבת עפ"י הטענה, רגלית אחר הרכב המתרחק) לא נחה דעתי ברמה המתבקשת במשפט פלילי כי לא היה אולי אבדן קשר עין. ע.ת. 2 ציינה כי "אם איננה טועה", מזהה היא את הנאשם ביום הדיון בבית המשפט , כמי שהמתין מחוץ לאולם המשפטים. גם בהקשר זה, שבו בהגינותה סייגה ע.ת. 2 את דבריה בקשר עם זיהוי הנאשם כמי שנהג ברכב בעת האירוע בכך שאיננה שוללת כי יתכן שהיא טועה, ובפרט בחלוף זמן רב מיום האירוע, בוודאי שאין משום בסיס לאמירה החלטית משפטית בדבר זיהוי. ניכר כאמור שהילדים שנכחו באירוע לא נשאלו/נחקרו אודות האירוע ולא נרשמו כעדים בכתב האישום. בסעיף 3 לכתב האישום נטען כי ע.ת. 2 וילדתה הלכו ברחוב מול הנאשם במהלך האירוע. מנגד, מעדותה של ע.ת. 2 עולה כי היא צעדה עם ילדיה, שהלכו לדבריו מאחריה, כאשר הרכב מגיע, כך לטענתה, לדבריה דווקא מאחוריה. גם אשה אלמונית אשר לדברי ע.ת. 2 מסרה לה פרטים אודות הנהג, לא הובאה כאמור לעדות. הנאשם בחר שלא להעיד במשפטו. כך זכותו. צודקת התביעה בסיכומיה על כי אכן עשויה החלטה שכזו לשמש חיזוק למשקל ראיות התביעה, אך גם צודקת ההגנה בסיכומי על כי במקרה דנן אין דיות בראיות התביעה ביסודן ומכאן שהחיזוק איננו מסייע לתביעה בהידרשה להגיע במיכלול לסף בו ניתן לומר שעמדה היא בנטל הוכחה. לאור המפורט לעיל, מזוכה כאמור הנאשם מחמת הספק מן המיוחס לו בכתב האישום בתיק זה. זכות ערעור כחוק. נהיגה בקלות ראשמשפט תעבורה