לא נתן זכות קדימה לרכב אחר על פי הוראת תמרור וגרם לתאונת דרכים. ההליכים בתיק התמשכו זמן רב. תחילה הוגשו בקשות דחייה "רגילות" ובדיון מיום 30.11.08 טענה הסנגורית כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, או אינו אחראי למעשיו והציגה מסמכים רפואיים. לפיכך הופנה הנאשם לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי. לשם ביסוס החלטתו הפנה הפסיכיאטר את הנאשם לבדיקות רפואיות אשר הושלמו רק לאחר כשלוש שנים וחוות הדעת הוגשה רק בחודש יוני 2012. לאחר קבלת חוות הדעת אשר קבעה כי הנאשם כשיר לעמוד לדין וכי היה אחראי למעשיו בעת האירוע, ביקשו הצדדים להעביר את התיק להליך גישור אשר לא צלח, ובסופו של דבר ביום 4.11.12 השיב הנאשם לכתב האישום ומסר הודאה בעבירות המיוחסות לו. לאחר מתן התשובה לכתב האישום התברר כי לחובת הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה למשך שבעה חודשים, לפיכך הפניתי אותו לשירות המבחן לקבלת תסקיר. התסקיר התקבל ביום 17.4.13 וב"כ הצדדים טענו לעונש ביום 9.5.13. כאמור לעיל, מתברר כי ביום 31.10.04 הוטל על הנאשם - במסגרת תיק 1074/04 בביהמ"ש לתעבורה בנצרת - עונש מאסר מותנה לתקופה של 7 חודשים, וזאת בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רשיון. עוד מתברר כי למרות שלמעולם לא קיבל רשיון נהיגה לחובתו עבירה דומה קודמת נוספת משנת 1995. לאור האמור לעיל ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל תוך הפעלת העונש המותנה, פסילה מקבלת רשיון לתקופה ממושכת, קנס ועונשים נלווים. הסנגור ביקש להאריך את המאסר המותנה, פירט את מצבו המשפחתי והכלכלי של הנאשם והציג מסמכים רפואיים. התמונה שהציג הסנגור קשה ואף מזעזעת. משפחה החיה בתנאים, או נכון יותר תת-תנאים, בלתי אפשריים. הסנגור הציג מסמכים ופירט את מצבו הקשה של הנאשם ושל משפחתו וטען כי משפחת הנאשם מתכוונת להתגייס ולסייע לו לשקם דרכיו. בין השאר הציג הסנגור מסמכי המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית סכנין, מכתבו של ראש עיריית סכנין ומכתב אחיו של הנאשם. מתסקיר המבחן עולה כי הנאשם אינו מקבל אחריות ממשית על מעשיו וטען שאינו זכור האם נהג ברכב במועד הרלוונטי. שירות המבחן קבע כי לאור התנהלות הנאשם אין הוא בא בהמלצה טיפולית בעניינו אך ממליץ להאריך את המאסר המותנה. המדובר בהמלצה "בעייתית", שאין לה למעשה נימוק של ממש בתסקיר גופו, למעט הרצון לסייע לנאשם. אינני יכול לקבל כי מי שאינו מורשה בנהיגה ולא הוכשר לכך נוטל לעצמו את החירות לנהוג ברכב, פעולה שכרוכה בסיכון ומצריכה מיומנות. חומרת העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, הסכנה הרבה הטמונה בנהיגה ברכב על ידי אנשים שהינם בלתי מורשים, זאת בנוסף להיות עבירה זו לצערי נפוצה, מחייבים אותי להעדיף את האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים מעל פני האינטרס האישי של הנאשם. זאת ועוד, לא התרשמתי כי החרטה המוצגת בפניי וכוונת בני משפחה לסייע לנאשם הינן אמיתיות. לו הייתה כוונה אמיתית לסייע בשיקום הנאשם, על הפעולות היה להתבצע לפני זמן רב, בטרם ביצוע העבירה, או לפחות מאז מועד העבירה ועד היום ולא כעת, ערב גזירת הדין. התרשמתי כי מדובר במצג הנובע מתוך אימת הדין ולא כוונה אמיתית להביא לשינוי. ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, ינוע העונש הראוי במתחם שבין מאסר שכולו מותנה למאסר שחלקו יהיה בפועל, לתקופה קצרה, אותה ניתן לרצות בעבודות שירות. חומרת העונש תהיה בדרך כלל על פי הנסיבות. כנסיבה מקלה תיחשב נהיגת רכב במגרש חנייה, דרך עפר או מקום שומם, כנסיבה מחמירה תיחשב נהיגתו בכביש ראשי ודרך סואנת בה משתמשים רבים. כנסיבה מקילה תיחשב נהיגת הרכב למרחק קצר כגון חנייה או הזזת הרכב וכנסיבה חמורה ייחשבו נהיגה של ממש לצרכי תעבורה ממקום למקום והסעת נוסעים. כנסיבה חמורה במיוחד תיחשבנה ביצוע עבירות נוספות תוך כדי נהיגה כגון נהיגה בשכרות, אי ציות לשוטרים או גרימת תאונת דרכים. עוד יש להבחין בין מעשה חד פעמי של נער אשר עומד ערב קבלת רשיון ובין נהיגה חוזרת של אדם מבוגר. במקרה דנן, הנסיבות הינן לחובת הנאשם. המדובר בנהיגה "של ממש" בכבישים ציבוריים ראשיים, ברכב מסוג טאוטובוס ציבורי זעיר, אשר אף מצריך רשיון נהיגה מיוחד, אשר הסתיימה בתאונת דרכים, אשר למרבה המזל הייתה קלה. כמו כן, מתברר כי מדובר באירוע חוזר זו הפעם השלישית מצד הנאשם וכי לחובתו עונש מאסר מותנה בגין עבירה קודמת של נהיגה בלא רשיון. סבורני כי בנסיבות אלה, אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן, ואין מנוס מהפעלת העונש המותנה. הכלל הוא כידוע כי מאסר מותנה יש להפעיל, והארכת התנאי תהיה רק בנסיבות חריגות. ראו דוגמא דברי בית המשפט העליון לאחרונה ברע"פ 1465/13 אהובה צאן נ' מדינת ישראל. סבורני כי דברים אלה נכונים במיוחד כאשר מדובר בעבירה המבוצעת מתוך מודעות מלאה ואף כוונה כגון העבירה דנן של נהיגה בלא רשיון. הנאשם ידע כי אינו מורשה לנהוג וידע כי קיים עונש מאסר מותנה המרחף מעל לראשו, ואם בחר לפעול כפי שפעל, אין לו להלין אלא על עצמו. יתרה מכך, בית המשפט העליון אף קבע כי: "כלל הוא כי מאסר מותנה שנגזר על נאשם בגין עבירה קודמת יופעל במצטבר לעונש שנגזר בגין עבירתו הנוכחית, זולת אם בימ'ש שהרשיעו בשל עבירה נוספת ציווה, מטעמים שירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות. לפיכך, הכלל הוא כי מאסר מותנה ירוצה באופן מצטבר לעונש החדש, למעט במקרים חריגים, כאשר על ביהמ"'ש לנמק את הטעם לחריגה מכלל זה". ע"פ 1323/08 פלוני נ' מדינת ישראל. מי שחזר והפר איסור שהוטל עליו, תוך שהוא מודע לעונשים מותנים, אינו יכול לצפות כי בית המשפט יסתפק בהפעלת העונש המותנה בלא ענישה נוספת על העבירה הנוספת שביצע. נסיבותיו האישיות של הנאשם אכן קשות, אך לא מצאתי כי הן מצדיקות חריגה מהכלל. לא הנסיבות הקשות הן שדחפו אותו לביצוע העבירה, ולא מצאתי כי מאסרו יהיה בלתי מוצדק בנסיבות אלה, או כי יגרום נזק כבד למשפחתו עד כדי הצדקה להארכת התנאי. לפנים משורת הדין, על אף הפסיקה המפורשת, ובהתחשב בנסיבות שהעלה הסנגור, מצאתי לנכון להורות כי המאסר המותנה יופעל בחופף לעונש המאסר בגין התיק הנוכחי, ולא במצטבר. לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: * 3 חודשים מאסר בפועל. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה למשך שבעה חודשים שנגזר על הנאשם ביום 31.10.04 בתיק 1074/04, לריצוי באופן חופף. סה"כ 7 חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב למאסרו בבית המעצר קישון ביום 14.7.13 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנדון לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 9787377 - 08, 9787336 - 08. * אני דן את הנאשם ל - 5 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 10(א), לפקודת התעבורה, או סעיף 67 לפקודת התעבורה. * אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. על פי עובדות כתב האישום והצהרת הנאשם אין לנאשם רשיון נהיגה להפקדה. מניין הפסילה יחל מהיום, וזאת בכפוף לסיום כל פסילה תקפה קודמת. * בנסיבות, אינני גוזר על הנאשם קנס ואני מורה לו לחתום על התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ להימנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה שנתיים מהיום. לשם הבטחת התייצבותו לריצוי עונשו יחתום הנאשם על ערבות ע"ס 10,000 ₪, וכן יפקיד בתוך שלושה ימים ערבות צד ג' על סכום דומה. כמו כן ניתן כנגד הנאשם צו עיכוב יציאה מהארץ. אם לא ימלא הנאשם את התנאים שלעיל, ייעצר ויתחיל בריצוי עונשו באופן מיידי. זכות ערעור תוך 45 יום, לבית המשפט המחוזי בחיפה. עבירת תעבורהמשפט תעבורהמאסר