סיוע משפטי במקרה של נזילת מים בדירה

לנוכח טענות בדבר קשייה לנהל את ההליך בעצמה, בית המשפט נעתר לבקשת באת כוחה, עוה"ד מהסיוע המשפטי לייצגה ובדיון הראשון שהתקיים בפני עוד ביום 10.2.113 שמעתי את עדות התובעת אשר באותו שלב ויתרה על ייצוג משפטי מטעמה. 3. בעדותה, טענה התובעת כי בטרם הגישה את תביעתה ועוד בחודש יולי 2012 היא פנתה אל נתבעת 1 מספר פעמים ודיווחה לה על נזילת מים מדירתה. אין חולק על כך שזמן קצר לאחר מכן (החל מיום 19.8.12 - ר' הסכם השכירות ת/4) הושכרה הדירה לצד שלישי. לטענת התובעת, במהלך החודשים הראשונים לאחר פנייתה אל נתבעת 1, טענה האחרונה בפניה - גם לאחר שראתה את תחילת נזקי הרטיבות - כי מדובר בדירה שאיננה שייכת לה אלא לבנה הקטין. לטענת התובעת, מכיוון שנזילות המים המתמשכות גרמו לנזקים כבדים בדירתה, היא נאלצה בסופו של דבר לתקנם על חשבונה. 4. להוכחת טענותיה אלה, הציגה בפני התובעת מסמכים המלמדים על בתאריך 19.11.12 היא פנתה אל נתבעת 2 - חברת ש.ח.ר נזקי צנרת בע"מ (להלן: "חברת ש.ח.ר") ובעקבות כך בוצעו בדירתה עבודות תיקון פרטיות שכללו תיקוני טיח וצבע. במסמך ת/3 המפרט את העבודות שבוצעו על ידי השרברב מר מיכאל זכות כתב האחרון כך: "תיקוני טיח וצבע, תיקון לפתרון רטיבות קשה. ישנה רטיבות מהקומה העליונה מדירה מס' 5. יש להודיע לדירה מס' 5 על טיפול בנזילה". מהחשבוניות והקבלות ת/1 ו- ת/2, עולה שהתובעת שילמה בעבור התיקונים סך כולל של 4,000 ₪, כשלטענתה נותרה חשבונית אחת נוספת ע"ס 1,000 ₪ שאותה עליה עוד לשלם (חשבונית זו לא הוצגה בפני). 4. בתשובותיה לשאלות ב"כ הנתבעת 1, אישרה התובעת כי בשלב מסוים טיפלה נתבעת 1 בנזילה ואולם לטענתה "זה לא היה טוב כי לא רק שלא סידרה אלא עשו נזק והעובדים עלו על צינור המים שלי". 5. בשלב זה של הדיון, טענה ב"כ נתבעת 1 כי דירתה מבוטחת ובקשה לצרף את חברת הביטוח כנתבעת נוספת בתיק זה. בהמשך, בעקבות בקשה בכתב שהוגשה מטעמה, ואשר אליה צורף תצהיר של נתבעת 1 לפיו בתאריך 29.8.13 היא שילמה לחברת ש.ח.ר סך של 1,300 ₪ בעד תיקון הצנרת (נ/1) וכי ב- 4.11.12 שילמה השתתפות עצמית בסך 500 ₪ בגין תיקון נוסף (נ/2), הוריתי על הוספת חברת הביטוח "הראל" וחברת "ש.ח.ר" כנתבעות מס' 2 ו-3. בהמשך בקשה ב"כ נתבעת 1 כי אורה על מחיקת חברת "הראל" מכתב התביעה שכן הסתבר כי הדירות נשוא התביעה לא היו מבוטחות על ידה בעת הרלבנטית, והדבר אכן נעשה (ר' החלטתי מיום 9.6.12). 6. בכתב ההגנה שהוגש מטעמה לבית המשפט ביום 9.6.13 טענה נתבעת 2 (חברת ש.ח.ר) כי בשעתו התקשרה היא בפוליסת ביטוח מבנה עם בעלה לשעבר המנוח של נתבעת 1 וכי בינה לבין נתבעת 1 וגם או התובעת, אין כל התקשרות מחייבת. לגופן של העובדות טענה נתבעת 2 כי הנזק שתוקן על ידי קבלן עצמאי מטעמה ביום 29.8.12 (בעקבות קריאת הנתבעת 1 מיום 26.8.13) היה נזק מים בצינור ביוב משותף של הבניין ולא נזק בצנרת השייכת לדירתה של נתבעת 1. בנוסף לכך, טענה נתבעת 2 כי תיקונים שבוצעו בדירתה של התובעת ביום 19.9.12 בעקבות רטיבות שמקורה איננה בדירתה, בוצעו על חשבונה הפרטי וכי מספר חודשים לאחר מכן פנתה אליה נתבעת 1 פעם נוספת בטענה כי "לשכן קיימת רטיבות נוספת" ואז נאמר לה כי עליה לטפל בנזקי התובעת באופן עצמאי מאחר והם לא נכללים במסגרת הפוליסה שברשותה. 7. בדיון נוסף שהתקיים בפני ביום 3.10.13 לאחר שבקשת התובעת להיות גם היא מיוצגת על ידי עורך דין נענתה על ידי בחיוב, וגם לאחר מכן (בהודעות בכתב שהוגשו מטעם הצדדים), עמדה ב"כ נתבעת 1 על הטענה שמקור נזקי הרטיבות שנגרמו לדירת התובעת איננו בדירת הנתבעת 1 וטענה כי "התובעת החליטה לצבוע את הבית ובקשה את הסכום מהנתבעת". מנגד, טען ב"כ התובעת כי מדובר בשני אירועי נזילה שהם באחריות הנתבעת - החלפת צינור שופכין בדירת הנתבעת 1 בחודש אוגוסט 2012 ונזילת מים בדירת הנתבעת 1 שתוקנה בחודש נובמבר 2010. 8. לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים , את עדויותיהן של התובעת ונתבעת 1 ועיינתי בראיות שהוגשו מטעמם, הנני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה. אמנם טענות התובעת לנזקי רטיבות בדירתה בעקבות נזילות מדירת הנתבעת 1 הוכחו על פניהן באמצעות המסמך ת/3 בו כתב הקבלן מיכאל זכות בחודש נובמבר 12' כי "ישנה רטיבות מהקומה העליונה מדירה מס' 5". יחד עם זה, לא ניתנה לי ההזדמנות לשמוע מפיו של מר זכות הסברים אודות מקור הנזילות ומועד תחילתן (שכן הוא לא התייצב לעדות על אף שזומן). כשברקע כל אלה קיימת ראיה להחלפת צינור ביוב חיצוני אשר גרם נזק לדירת הנתבעת 1 עצמה (נ/1) ואין לדעת האם אין הוא מהווה מקור נוסף לרטיבות שנתגלתה בדירת התובעת, דעתי היא כי אין מקום לחייב את נתבעת 1 בתשלום מלוא עלות הנזק שנגרם. יחד עם זה, מן הראיות עולה שבעקבות ביקור השרברב ב- 4.11.12 ידעה נתבעת 1 כי קיימת בדירתה נזילה הגורמת נזק לדירת התובעת וכי עליה לטפל בה בעצמה שכן אין היא מכוסה בפוליסת הביטוח, ומכאן מקור חבותה. משלא הוכחה אחריות כלשהי לנזקי התובעת מצד נתבעת 2 ובהתחשב בכל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה נגדה, ללא צו להוצאות. התוצאה היא אפוא שאני מחייבת את נתבעת 1 על דרך של אומדנא, להשתתף בהוצאות התובעת בשיעור של 50% מעלות נזקיה המוכחים. נתבעת 1 תשלם לתובעת פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין מחצית עלות הנזקים שנגרמו לדירתה ועוד 1,180 ₪ בגין מחצית שכר הטרחה שהיא התחייבה לשלם לעורך הדין שלה ואשר את שירותיו נאלצה היא לשכור בעקבות היות הנתבעת 1 מיוצגת בהליך זה, וזאת בתוספת תשלום הוצאות בסך 400 ₪, סה"כ 3,580 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום. נזקי מיםסיוע משפטינזילהמים