תביעה בגין הפרת התחייבות שהמלון בדרגה של 4 כוכבים

טוענים שהנתבעת התחייבה שהמלון בדירוג של 4 כוכבים. מספר ימים לפני הטיסה קיבלו הודעה מצד ג' לפיה המלון בו ישהו הינו בדרגה של 3 כוכבים בלבד. למרות ההודעה כאמור יצאו התובעים לטיול. לתובעים טענות להטעיה מצדה של הנתבעת בכל הנוגע לדירוגו של המלון וכן טענות ביחס לשירות והתנאים במלון בהתאם. לתובעים אין טענות בנוגע לטיול עצמו. הנתבעת הגישה כתב הגנה ואף שלחה הודעת צד ג' כנגד ספק הטיול. המחלוקת אשר עומדת לדיון לפניי הינה האם הוטעו התובעים ע"י הנתבעת בכל הנוגע לדירוגו של המלון טרם ביצוע ההזמנה והאם לצד ג' אחריות כלשהי בעניין זה. 2. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 21.5.12 הזמינו התובעים אצל הנתבעת טיול מאורגן לקוסטה בראבה שבספרד. סוכם על מלון 4 כוכבים חצי פנסיון בעלות של 5,744 ₪. יומיים לפני הטיסה קיבלו התובעים הודעה מצד ג' ממנה התברר להם שדירוגו של המלון 3 כוכבים בלבד. 3. התובעים מוסיפים וטוענים לכך שהמלון היה סיוט וברמה של אכסניית נוער ויש בכך בכדי הטעייה כלפיהם. 4. לתובעים אין טענות בכל הנוגע לטיול עצמו מעבר לכך. 5. הנתבעת טוענת להעדר יריבות מאחר והינה אך סוכן שלוח המבצע הזמנות ללקוחות דרך ספקים. 6. הנתבעת העבירה לתובעים את כל המידע הרלוונטי הן בכתב והן בע"פ ואף טיפלה בתלונת התובעים אל מול הספק טרם הגשת כתב התביעה. 7. הנתבעת מכחישה כל סיכום למלון 4 כוכבים ולנתבעת אין יד בבחירת בתי המלון ובמסלול הטיול. הנתבעים ידעו טרם יציאתם מהארץ את כל הפרטים הרלוונטיים והמהותיים לרבות שם בית המלון ודירוגו ובאפשרותם היה לבטל את הטיול בכל עת. בכל הנוגע לטיב האירוח בבית המלון, לנתבעת אין שליטה או אחריות לכך ותלונת התובעים הועברה להנהלת בית המלון, אך לא ידוע לה מה עלה בגורלה. 8. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד הספק - חברת קווי חופשה בע"מ. 9. צד ג' טוענת בכתב ההגנה שמעולם לא הייתה בקשר עם התובעים, לא קיבלה את הזמנתם ולא ידעה על צרכיהם, דרישותיהם או ציפיותיהם. צד ג' סיפקה מלון ברמה של 3 כוכבים חצי פנסיון והיא אינה מספקת בתי מלון ברמת 4 כוכבים בטיולים מאורגנים. מידע זה מפורסם אצל צד ג' כמפורט בכתב ההגנה. 10. צד ג' מסרה לתובעים את כל המידע הנדרש ואלו לא ביקשו לבטל את הטיול. 11. צד ג' אינה אחראית לשירות שניתן במלון. 12. ביום ה 1.9.13 התנהל דיון בתיק ונשמעו עדויות הצדדים. מטעם הנתבעת נשמעה בנוסף עדותה של סוכנת הנסיעות אשר הייתה בקשר עם התובעים, הגב' פודים. 13. התובעים טוענים לכך שהתחייבו בפניהם למלון בדרגה של 4 כוכבים. 14. הגב' פודים העידה בעניין זה: "אני סוכנת נסיעות. מכרתי החבילה לתובעים. הם התקשרו אליי. טיול מאורגן. הם לא היו לקוחות שלי קודם. לשאלת ביהמ"ש התחייבתי לדרגת תיירות טובה. זה בין 3-4 כוכבים. לשאלת ביהמ"ש אי אפשר לדעת במדויק כמה כוכבים המלון. הספקים לא אומרים לנו מראש אם זה 3-4. אף פעם בטיולים מאורגנים הם לא מתחייבים. הלינה בקוסטה בראבה. הם מתחייבים לדרגת תיירות טוב. לא מלון מעופש. מלון דרגת תיירות טובה. בדקתי מול קשרי תעופה. כי לא ידעתי איזה מלון יקבלו. צריך לבדוק מול הספק. לא תמיד הספקים יודעים. תמיד זה יומיים לפני הנסיעה. יש הבדיל בין מלון של 3 או 4 כוכבים. אבל לא תמיד ההבדל כזה משמעותי. זה יכול להיות הבדל גם בעלויות. תלוי. בחבילות, לא תמיד".(ר' עמ' 4 לפרוטוקול ש' 2-9). 15. סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 קובע: " 2. (א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: (1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;..." 16. עדותם של התובעים לכך שסוכנת הנסיעות - הגב' פודים, התחייבה כלפיהם למלון בדירוג של 4 כוכבים נחזתה בעיני כאמינה. הגב' פודים העידה שהתחייבה לדרגת תיירות טובה בין 3-4 כוכבים. יחד עם זאת, הגב' פודים הוסיפה וציינה שלא יכלה לדעת במועד ההתקשרות דירוגו של המלון מבחינת כוכבים באשר הספקים אינם מוסרים להם מידע זה מראש. כמו כן, לא ידעה איזה מלון יקבלו התובעים וכן ציינה שיש הבדל בין מלון של שלושה או ארבעה כוכבים, אם כי לא תמיד ההבדל כזה משמעותי אך יכול להיות גם הבדל בעלויות. מאחר וקיים הבדל בין מלון 4 כוכבים למלון 3 כוכבים והדבר יכול לבוא לכדי ביטוי במחיר ובתנאים, מאחר והגב' פודים לא ידעה מראש וטרם ההתקשרות באיזה מלון ישהו התובעים ודירוגו ולמרות זאת לטענתה העלתה האפשרות בפני התובעים של מלון 4 כוכבים וכן לאור זאת שאמונים עלי דבריהם של התובעים לכך שהובטח להם מלון 4 כוכבים, הנני מקבל את טענתם להטעיה מצדה של הנתבעת בכל הנוגע למצג שיקבלו מלון בדירוג 4 כוכבים ובפועל קיבלו מלון בדירוג 3 כוכבים. 17. בתק (ת"א) 7384/02 רבין נ' עקיבא טורס נקבע : "..קיימת חובת נאמנות בין הסוכן ללקוחותיו, אשר אינו יכול לחסות תמיד תחת כנפי הטענה "מתווך הנני - ואחראי אינני". בתק (ב"ש) 2996/06,יעקב מנשה נ' אופיר טורס בע"מ, נקבע: "הסוכנות והספק מציגים עצמם כבעלי ידע וכמומחים לנופשונים שונים. חובה עליהם לבדוק את בתי המלון והנופשים אותם הם מפרסמים ואותם הם מוכרים ללקוחותיהם. שאם לא כן, מדוע ייגבו כספים. הרי הלקוח המזדמן יוכל לבצע בעצמו את רכישת החופשה בעצמו ובמיוחד קל הדבר בימינו בעידן האינטרנט המאפשר הזמנת טיסות בכל רחבי העולם ואף הזמנת בתי מלון מן הארץ לחו"ל." בתק (ב"ש) 1860/07 שפרוני נ' מלכין אדוה נקבע: "...סוכנות נסיעות אינו רק דוכן למכירת כרטיסים. לסוכני הנסיעות יש מעמד ותפקיד של ממליץ ומסייע לנוסעים וכן אחריות לאמת את המידע, שאותו הם מוסרים ללקוח וזאת הן לאור דיני הרשלנות, הן לאור חובת תום הלב והגילוי הנאות בעת מו"מ לכריתת חוזה הקבועים בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, והן מכוח הכלל הקובע איסור הטעייה בכל עניין מהותי הקבוע בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 (ר' בעניין זה ת"ק (ב"ש) 3143/05 רוזנבאום נ' השטיח המעופף ; ת"ק (טבריה) 1280/05 שור סאס מיכל נ' איסתא ואח'). בין היתר יש לקבוע כי על הנתבעות לפעול באופן מקצועי ואחראי...הפנייה לנתבעות, כסוכנות נסיעות, מגלמת ציפייה סבירה של התובע לכך שהסוכן יעשה כל שביכולתו לסייע בהגשמת צרכיו של הלקוח. ניסיונו של הסוכן אינו ניסיונם של התובעים..." 18. הגב' פודים אישרה בעדותה שבעת ביצוע ההזמנה לא היה בידיעתה פרטי המלון ודירוגו ולמרות זאת מסרה לתובעים מידע מפורש בנוגע לדירוג המלון. בעשותה כן התרשלה הגב' פודים במידע שנמסר לתובעים וגרמה לרמת ציפיות אצל התובעים שלא התממשה. 19. לפיכך, הנני רואה בנתבעת כמי שמסרה מידע מוטעה לתובעים בכל הנוגע לאיכותו של המלון. 20. יחד עם זאת, התובעים ידעו מבעוד מועד בטרם היציאה לחו"ל לכך שמדובר במלון 3 כוכבים ועל אף זאת הם בחרו לצאת לטיול כמתוכנן. 21. כמו כן, יש ליתן הדעת לכך שתביעתם של התובעים הוגשה על סך של 5,600 ₪ כאשר עלות הטיול הייתה 5,744 ₪ והתובעים אישרו שמלבד טענות ביחס למלון אין להם כל טענה אחרת כלפי הטיול. בנסיבות אלו, איני סבור שמן הראוי היה להגיש את כתב התביעה בסכום שהוגש כאשר השהות בבית המלון מהווה אך חלק מסוים מכלל הטיול שהיה לשביעות רצונם של התובעים. 22. זאת ועוד, מלבד תמונות של הארון בחדרם, התובעים לא הוכיחו טענותיהם לכך שמדובר במלון ברמה של "אכסניית נוער" כלשונם. 23. לא מצאתי כל דופי בהתנהלותה של צד ג' אשר לא הייתה בקשר עם התובעים עת ביצוע ההזמנה ומסרה לתובעים את כל הפרטים והמידע הנדרש ממנה. 24. לסיכומו של דבר, הנני מקבל את תביעתם של התובעים בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 1,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 25. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 300 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 26. הודעת צד ג' נדחית בזאת והנני מחייב את הנתבעת בהוצאות צד ג' בסך של 300 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 27. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. בית מלוןנופשסוכני נסיעות (תביעות)