פיצוי על נזקים לרכוש במהלך אחסון תכולת דירה במכולה

פיצוי על נזקים לרכוש במהלך אחסון תכולת דירה במכולה בחודש ספטמבר 2010, התקשרו הצדדים לתביעה זו בהסכם על פיו התחייבו הנתבעים להוביל ולאחסן את תכולת דירתה של התובעת במכולה, למשך 18 חודשים. בתמורה לשירותי ההובלה והאחסון שילמה התובעת לנתבעים סכומים של 2,450 ₪ ו- 7,308 ₪, בהתאמה. לטענת התובעת בפנייתה אל הנתבעים, הסתמכה היא על פרסום שירותיהם (ת/1) בו הם מבטיחים "פתרון אחסון בטוח ונוח במיוחד... במכולות ימיות הנסגרות היטב ואינן מאפשרות חדירה של עכברים ומזיקים אחרים פנימה, כפי שקורה במחסנים רגילים... כשמעל המכולות הוקם גג, ששומר על התכולה מחום ומרטיבות...". בעדותה בבית המשפט, טענה התובעת כי בחלוף זמן, בתחילת חודש ינואר 2012 או בסמוך לכך, כשבקשה לפתוח את המכולה לצורך הוצאת ארון, היא הופתעה לגלות שהמכולה הועברה לקיבוץ עין שמר, ונדהמה להיווכח כי תכולת דירתה נרטבה וניזוקה באופן קשה. לטענתה, בעת הוצאת הארון ראה נתבע 2 כי הוא רטוב ואף אישר זאת בפניה ובפני בעלה כשסייע לו להכניס את הארון לרכבו. בשלב מאוחר יותר, כשביקשה לחזור אל המכולה כדי לבדוק את שאר פריטי הציוד שהיו בה, התנה זאת נתבע 2 בביצוע מלוא התשלום ורק לאחר מכן הוא נאות לפתוח עבורה את המכולה. כשהיא מסתמכת על חוות דעתו של השמאי יעקב ברוכים, טוענת התובעת כי הנזק לתכולת הדירה נגרם כתוצאה מאחסון לקוי וחדירת מי גשמים דרך תקרת ורצפת המכולה. את סכום התביעה (32,700 ₪) מסבירה התובעת בכך שהחליטה להסתפק בתקרת הסכום שבסמכות בית משפט זה (נכון למועד הגשת התביעה) על אף שלטענתה נגרמו לה נזקים בשיעור גבוה יותר. לטענת התובעת שווי הנזקים שנגרמו לרכושה עומד על סך 23,532 ₪, עלות חוות שעת השמאי היא 1,372 ₪, עלות האחסון 7,308 ₪, עלות ההובלה 2,450 ₪ ובגין איבוד ימי עבודה ועוגמת נפש דורשת היא פיצוי בסך 3,000 ₪. הנתבעים מכחישים כל אחריות או חבות בגין הנזקים הנטענים, כמו גם את אומדנם ודרך חישובם. לטענת הנתבעים לא הוכח תשלום של התובעת בגין ההובלה ואף את התשלום בגין האחסנה התובעת היא טרם הסדירה. לחילופין טוענים הנתבעים כי בטופס ההזמנה החתום על ידי התובעת סוכם כי אחריותם לציוד שאוחסן לא תעלה על סכום של 10,000 ₪. בדיון הראשון שהתקיים בפני שמעתי את עדויות התובעת ונתבע 2 ועיינתי בתצלומים רבים שהוגשו מטעם התובעת (ת/2-ת/8) ואשר יש בהם, לטעמי, כדי להוכיח חדירת רטיבות למכולה וגרימת נזק לחלק מן הציוד שאוחסן בה. נתבע 2 אישר כי המכולה בה אוחסן רכושה של התובעת, הועברה ממושב אביאל לקיבוץ עין שמר, ואמר: "ראינו את הבעיות ושמענו את התובעת, הצענו לתקן את הנזקים שקרו לה". במצב דברים זה ועל מנת שתהיינה בפני ראיות מספיקות לצורך קביעת גובה הנזק, קבעתי מועד נוסף לדיון בו נשמעו עדותו של השמאי מטעם התובעת וכן עדותו של שמאי מטעם הנתבעים. בנוסף לכך, הציגו הנתבעים בפני מספר פריטים מתוך הציוד שאוחסן במכולה. בעדותו בבית המשפט, הצביע מר יעקב ברוכים, השמאי מטעם התובעת, על נזקי חלודה ועובש, הבהיר כי ראה וצילם את הציוד ואת המכולה בה נראו בבירור כתמי רטיבות וחלודה ואמר שאין לו ספק בקשר לכך שהאחסון היה לקוי. מהסבריו של מר ברוכים לגבי האופן בו הוא העריך את הנזקים לפריטים השונים, למדתי כי הוא השתמש בהצעות מחיר שקבל מספקי פריטים דומים לאלה והעריך את הנזקים במחצית שווים. זאת, על אף שבקשר לחלק מהפריטים התייחסו הצעות המחיר לפריטים נוספים - כך למשל, בהצעת המחיר לגבי מיטת "עמינח" כללה ההצעה גם עלות של ארוניות ושידת מגירות, בעוד הפריט שניזוק היה המיטה בלבד. 9. מנגד, טען מר שמואל רמתי, השמאי מטעם הנתבעים, כי לא מצא במכולה סימני רטיבות ואישר כי משביצע את הבדיקה בחלוף כשנה מאז בדיקת השמאי מטעם התובעת, אין הוא יכול לומר בוודאות שהמכולה שבדק היא אותה מכולה בה אוחסן בשעתו הציוד. 10. על מיטת המסאז' עצמה, הבגדים והספרים שהוצגו בפני, לא ראיתי נזקים ואילו על הכסא שהוצג בפני ראיתי כתמים. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והשמאים מטעמם, עיינתי בתצלומים אשר צולמו בסמוך לאחר פתיחת המכולה, בהם ניכרים כאמור סימני רטיבות ועובש ברורים על חלק מהפריטים וצפיתי בפריטי הציוד שהובאו על ידי הנתבעים לאולם בית המשפט, הגעתי למסקנה כי גם אם ברור שהאופן בו אוחסן הציוד היה לקוי והוא אינו תואם את התחייבותם של הנתבעים כלפי התובעת לשמור על רכושה מפני נזקים, מדובר בתביעה שסכומה מוגזם. לדעתי, אין בסיס לחיוב הנתבעים בהחזר הסכום ששולם להם על ידי התובעת עבור הובלת הציוד, אך לעומת זאת עליהם להשיב לה חלק יחסי מהסכום ששולם על ידה בגין האחסון ולפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה ואשר חלקם הוכח על ידה באמצעות חוות דעתו של שמאי, שבשכר טרחתו היא נשאה. התוצאה היא, אם כן, שאני מחייבת את הנתבעים, על דרך אומדנא, לשלם לתובעת פיצוי בעד הנזק שנגרם לרכושה ועוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מכך ואשר אותם אני מעריכה ב- 7,000 ₪, 1,372 ₪ בגין שכר טרחת השמאי ו- 1,000 ₪ החזר מתוך הסכום ששולם בגין האחסון, בסה"כ 9,372 ₪. סכום זה, בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט, ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. הנתבעים יאפשרו לתובעת לקבל לידיה את שארית הציוד השייך לה ואשר נשאר ברשותם, וזאת בתוך 30 יום. את התצלומים שהוגשו מטעם הצדדים כראיות בתיק זה ואשר שמורים בלשכתי, יוכלו הם לקבל לידיהם באמצעות פניה אל פקיד העזר בבית המשפט. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.פיצוייםנזקי רכושאחסנהמקרקעין