תאונת דרכים: הנתבע טוען כי הקלנועית התפרצה לכביש מבין מכוניות חונות

לבית המשפט הוגשה תביעה בגין נזקי רכוש לרכב בתאונת דרכים: הנתבע טוען כי הקלנועית התפרצה לכביש מבין מכוניות חונות: בדיון שהתקיים ביום 13.6.13 נשמעו עדויות הנהגים המעורבים אשר הציגו באמצעות רכבי הדגמה את גרסתם להתרחשות התאונה. כמו כן עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובמסמכים שהוצגו לתיק בית המשפט ובכלל זה קבלות, הודעות למשטרה ולחברת הביטוח ועוד. בדיון ביום 3.10.13 שהתקיים לאחר תיקון כתב התביעה כאמור בהחלטה מיום 13.6.13 נשמעו סיכומי הצדדים. לאחר שמיעת העדויות ובחינת חומר הראיות כאמור לעיל אקבע כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם הן לעניין עצם נסיבות קרות התאונה והן לעניין הנזק ועל כן דין תביעתם להידחות. התובעת 1 (להלן - התובעת) העידה בפניי כי היא כמעט ואינה זוכרת את אירוע התאונה - למעט פרטים בודדים וספציפיים - וזאת מפאת גילה ומצבה הרפואי. התובעת תיארה כי רכב הנתבע נסע בנתיב הנסיעה שהיא נסעה בו וכי כנראה ניסה לעקוף אותה ואז אירעה התאונה. עוד העידה כי אין לה רישיון נהיגה וכי לקלנועית אין רישיון לנוע בכביש. בחקירתה הנגדית הוברר כי לא ראתה את רכב הנתבע עובר לתאונה, כי אינה יודעת מה הייתה זווית הפגיעה או היכן נפגע רכב הנתבע, וכי התייחסותה למהירות בה נסע או לסיבה בגינה נסע במהירות, נבעה מדברים ששמעה לטענתה מפיו או מפי אנשים אחרים שנכחו במקום. נראה כי הנתון היחיד שזכרה התובעת בבירור ביחס לתאונה הוא כי הנתבע הודה באחריותו לתאונה מיד לאחר קרות האירוע. הנתבע טען כי נסע בנתיב נסיעה בסמוך לעיריית נהריה כאשר התובעת התפרצה לכביש מחניון העירייה הסמוך באופן פתאומי ומאחורי רכב גדול שהסתיר את שדה הראייה ועל כן לשיטתו התאונה הייתה בלתי נמנעת. הנתבע העיד כי הקלנועית היא שפגעה ברכבו ולא רכבו בקלנועית וזאת באזור המראה הימנית והכנף הקדמית. עוד טען כי אמנם מיהר לעבודתו באותו יום אך ציין כי לא הודה באחריותו לאירוע. בנסיבות המקרה הספציפי מדובר בגרסה מול גרסה, ולא הובאה בפני בית המשפט ראיה ממנה ניתן להסיק כי יש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע באשר לנסיבות התרחשות התאונה. כאמור, התובעת בעצמה לא זכרה את נסיבות האירוע ממקור ראשון ונראה היה שהיא מסתמכת בעיקר על דברים שנאמרו לה מפי גורמים אחרים. בשים לב לכך לא מצאתי לייחס משקל משמעותי לדברים שלטענתה שמעה מפי הנתבע לאחר התאונה. העובדה כי מכל התרחשויות האירוע לרבות השתלשלות הדברים שלפני האירוע זהו הדבר היחיד שנחרט בזכרונה מעוררת גם היא תמיהה ואסתפק בכך. הגם שאני ערה לנושא גילה ומצבה הרפואי ולפגיעתה בתאונה הרי שאין באופן הצגת הדברים על ידה כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה כתובעת בהליך אזרחי. היה מצופה כי דווקא בשים לב לכך שהתובעת לא הייתה במלוא חושיה לאחר התאונה יובאו עדי ראייה נוספים - שככל הנראה היו במקום - לתמוך בגרסתה אודות נסיבות האירוע. אפשר והעובדה כי לא ננקט הליך תעבורתי כנגד הנתבע מחזקת גם היא את טענתו בדבר נסיבות התאונה. יתרה מכך : גם אם הייתי מקבלת את עמדת התובעת באשר לנסיבות התאונה ואחריות הנתבע הרי שלא עלה בידי התובעים להוכיח את נזקיהם ועל כן ממילא דין תביעתם להידחות. התובעת לא צירפה לכתב התביעה המקורי חוות דעת שמאי, הערכת נזקים, תמונות של הקלנועית או כל ראיה אחרת שממנה ניתן יהיה ללמוד על מצבה ושוויה הכספי של הקלנועית לפני ואחרי התאונה. עוד הוברר במהלך הדיון שהתקיים ביום 13.6.13 שהתובעת כלל לא רכשה את הקלנועית אלא מי שרכש אותה בעבורה הוא חתנה. מאחר ובאותו דיון עמדתי על כך שהתובעת ככל הנראה לא הייתה ערה לכך שבעל הקלנועית הוא התובע הנכון בהליך כמו גם לחשיבות נושא הערכת שווי הקלנועית והוכחת נזקיה הכספיים כנדרש בהליך משפטי - אפשרתי לה, לפנים משורת הדין, להגיש כתב תביעה מתוקן על דרך של צירוף חתנה כתובע נוסף וכן להגיש מסמכים נוספים לרבות חוות דעת שמאי, חשבוניות בגין רכישת הקלנועית המקורית וכיו"ב (ר' החלטה מיום 13.6.13). למרות האפשרות הנוספת שניתנה להם לעשות כן לא פעלו התובעים להגשת חוות דעת שמאי, הערכת נזק או כל מסמך אחר ממנו ניתן היה ללמוד על שוויה של הקלנועית כפי שזה היה במועד התאונה או שווי שרידיה לאחר מכן, אלא שבו והפנו למסמכים ולחשבוניות שכבר צורפו לכתב התביעה המקורי מעט חשבונית מיום 11.2.07 בדבר עלותה המקורית של הקלנועית שניזוקה בתאונה. במסמכים שצורפו הן לכתב התביעה והן לכתב התביעה המתוקן אין כדי להוות חוות דעת שמאית ערוכה כדין או כדי לשפוך אור על נזקיהם של התובעים בשים לב למצבה וגילה של הקלנועית במועד התאונה ובשים לב לכך שההליך המשפטי לא אמור להביא להתעשרות התובעים על חשבון הנתבעים אלא אך להשיב המצב לקדמותו. ויודגש: עקרון השבת המצב לקדמותו אין פירושו כיסוי מלוא עלותה של קלנועית חדשה אלא פיצוי בעבור שוויה של הקלנועית שניזוקה כפי שזה היה במועד קרות הנזק. זאת ועוד: אין בידי לקבל הטענה כי לא ניתן להשיג חוות דעת שמאית לקלנועית דווקא וטיעוני הנתבעים בעניין זה מקובלים עליי במלואם. גם טענות התובעת לעניין קבלת תמונות הקלנועית מתוך תיק תביעת נזקי הגוף המתנהלת בערכאה המתאימה לכך מעידות על אי הבנתה את מהות ההליך המשפטי בו נקטה ואת אי עמידתה בנטל ההוכחה - לרבות נטל הבאת הראיות הגלום בו - המוטל עליה כתובעת בהליך אזרחי. אשר על כן, התביעה בעבור עלותה המלאה של קלנועית חדשה בסך 19,000 ₪ מבלי להתייחס לבלאי או להפרשים רלבנטיים אחרים בין שני סוגי הקלנועיות, לשווי השרידים וכיו"ב - אינה נתמכת בראיות מתאימות, אינה סבירה על פניה, מנוגדת לדין המהותי ודינה להידחות. התביעה לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין מה שכונה הוצאות נסיעה ומימון עצמי גם היא נותרה כטענה בעלמא שלא נתמכה בראיות ודינה להידחות. אשר על כן אקבע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם הן במישור האחריות והן במישור הנזק ודין התביעה להידחות. בשים לב למחדלים הדיוניים של כל אחד מהצדדים במהלך ההליך כולו, לזהות הצדדים ולנסיבותיה האישיות של התובעת הרי שמצאתי להורות כי - חרף התוצאה ולפנים משורת הדין - לא יהיה צו להוצאות. כבישרכברכב חונהקלנועיתתאונת דרכיםנזק לרכב