ביטוח גניבת ציוד של מטייל במהלך טיול בדרום אמריקה התובע נסע בשנת 2009, לטיול בן חצי שנה לדרום אמריקה. לפני נסיעתו התובע ביטח את עצמו אצל הנתבעת בפוליסה ALL IN, לתקופה 15.5.09 עד 6.10.09. ביום 27.7.09, התובע נסע במונית בעיר ICA בפרו. לפי האמור בסעיף 1 (2) לכתב התביעה, "יצא התובע מהמונית על מנת להוציא את ארנקו מהכיס וליטול את ציודו, שהיה במושב האחורי. מיד בסמוך לאחר שהתובע יצא מן המונית ברח הנהג מהמקום יחד עם כל ציודו של התובע". אולם, לפי האמור בתלונה שהתובע הגיש למשטרת פרו, נסיבות הגניבה היא אחרות במקצת. בתלונה נרשם מפי התובע, כי התובע ירד מהמונית כדי לרכוש כרטיסי נסיעה בסוכנות נסיעות והשאיר את הציוד שלו במושב הקדמי של המונית, אך משחזר למונית, נוכח כי המונית נעלמה עם התרמיל שלו. 4. התובע לא מסר כל גירסה לגבי הסתירה בין דבריו בכתב התביעה לדבריו במשטרת פרו, אולם בענין פירוט הציוד הרשום בתלונה, התובע טען שהספרדית שהיתה אז בפיו, היתה קלושה ויתכן כי במשטרה לא הבינו אותו כראוי. מכל מקום, הנתבעת לא התייחסה כלל לסתירה הנ"ל שבין גירסאות התובע, לגבי נסיבות הגניבה, לא בכתב הגנתה ולא לאחר שהתובע המציא את תרגום התלונה לעברית. לכן, יש לקבוע, כי גניבת התרמיל ותכולתו, אכן מכוסה בפוליסה. 5. התובע טען כי על הנתבעת לפצות אותו בסך של 11,500 ₪, כמפורט להלן: תיק נסיעות - 200 דולר; איפוד קלאסיק - 300 דולר; מצלמה סוני - 350 דולר; רמקולים JBL - 250 דולר; אולר לדרמן - 100 דולר; נעלי הליכה סולומון - 150 דולר; דיסק או קי - 160 דולר1 ציוד אישי (בגדים, נעלים, משקפים, כלי גילוח, תרופות) - 6,000 ₪. 6. בכתב ההגנה אין כל התייחסות לפריטים הללו. בדיון הנתבעת טענה כי אין בידי התובע כל ראיה שאכן הפריטים הנ"ל, היו בידיו ושנגנבו ממנו (אולם בכל זאת היא הציעה לו פיצוי מסויים). אני מאמין לדברי התובע, כי אכן הפריטים שצויינו על ידו בכתב התביעה נגנבו ממנו בפרו. 7. חובותיו של התובע על פי הפוליסה, הן כמפורט להלן: א. בסעיף 11.1 לפוליסה, נקבע כי על התובע לשתף פעולה עם הנתבעת ולעשות את כל הנדרש כדי לאפשר לנתבעת לברר את חבותה לתשלום על פי הפוליסה והיקפה. התובע עמד בחיוביו אלה. ב. בסעיף 11.2 ד' לפוליסה, נקבע, כי "אבדן או נזק לכבודה: רשימה הכוללת תיאור מדוייק ומפורט של פרטי הארוע, פרטי הכבודה שאבדה או ניזוקה, מקום הרכישה של הכבודה שאבדה או ניזוקה וסכום התביעה בגין הכבודה שאבדה או שניזוקה, בצירוף אישורים המפורטים בהמשך, בהתאם למקרה: אישור הודעה למשטרה ממקום הארוע בחו"ל - תנאי הכרחי לטיפול בתביעה...אישור רכישה של הכבודה שאבדה או ניזוקה ...". 8. התובע אכן צירף אישור בדבר ההודעה למשטרת פרו. הנתבעת טוענת, כי בהודעה, נעדרים פריטים כגון ציוד אישי, בגדים וכו', שהתובע העריכם בסך של 6,000 ₪. התובע טוען, כי הוא לא הבין אז היטב ספרדית וכי נאמר לו במשטרה לציין רק את הפריטים בעלי הערך וכך הוא עשה. 9. עיון בפוליסה מלמד, כי אין בפוליסה כל זכר לטענת הנתבעת, כי על התובע לפרט במשטרה בחו"ל, את הפריטים שנגנבו ממנו. כל מה שנדרש מהמבוטח לעשות, לפי סעיף 11.2 ד' לפוליסה, הוא להמציא לנתבעת אישור בדבר הודעתו למשטרה בחו"ל ואת זה התובע עשה. הנתבעת, היא שניסחה את הפוליסה ואם היא היתה מעוניינת לחייב את המבוטח לפרט במשטרה בחו"ל את הפריטים שנגנבו ממנו, היה עליה לכלול תניה כזו בפוליסה. משלא עשתה כאמור, אין להלין על התובע, שלא מסר במשטרה את כל הפריטים שנגנבו ממנו. אני גם מאמין לדברי התובע, כי נאמר לו במשטרת פרו, לרשום רק את הפריטים בעלי הערך בהודעתו. 10. כאמור, על פי סעיף 11.2 ד' לפוליסה, על התובע היה למסור לנתבעת את פרטי הכבודה שנגנבו, את מקום רכישתם ואת סכום ששילם בגין כל פריט ולצרף אישור על כך. התובע לא שמר את הקבלות והחשבוניות, בגין הרכישות שעשה לקראת היציאה לדרום אמריקה, אך התובע נמציא מחירונים של הפריטים שנגנבו ממנו, אותם הוא הוריד מהאינטרנט, לאחר הגשת התביעה. כידוע לשופט היושב בתוך עמו, רק מבוטחים מעטים שומרים על קבלות של הפריטים שהם רכשו ושהם לקחו עימם לחו"ל, לכן אין להקפיד עם התובע בענין זה, אולם הפוליסה מתייחסת אף לסיטואציה כזו. בסעיף 7.2 ב' לפוליסה, נקבע, כי: "במקרה ואין למבוטח קבלות קניה מתאריכים קודמים לתאריך הנזק, יוערך ערכו של הרכוש הניזוק על ידי המבטח, אולם בכל מקרה, ובכפוף לגבול האחריות המבטח על פי פרק זה, יהיה התשלום המירבי שישולם בגין אובדן ו/או נזק למטען כלשהו - ערכו של הפריט כחדש בניכוי בלאי שלא יפחת מ- 35%". 11. הנתבעת לא מסרה הערכה משלה לגבי כל אחד מהפריטים שנגנבו, אולם היא הציעה לפצות את התובע בסכום של 1,826 ₪ בתנאי שהתובע יוותר על תביעתו, אך התובע סירב לקבל את ההצעה. בדיון שהתקיים ביום 11.2.13, הנתבעת הציעה לפצות את התובע בסך של 700 דולר, אך התובע דחה גם את ההצעה הזאת. 12. כאמור בפוליסה, בהעדר קבלות על הקניה ובהעדר הערכה של השווי של הפריטים שנגנבו על ידי הנתבעת, - ערכו של כל פריט יהיה כמחירו של פריט חדש, בניכוי בלאי בשיעור של 35%, והכל בניכוי 25 דולר השתתפות עצמית, ובכפוף להגבלה כוללת של 1,750 דולר. 13. לאחר שקבעתי, כי יש לתת אמון בדברי התובע לגבי הפריטים שנגנבו ממנו, יש לדון בערכו של כל אחד מהפריטים, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 7.2 ב' לפוליסה: א. תיק הנסיעות - התובע תבע בגינו סך של 200 דולר. לפי סעיף 7.1 לפוליסה, הסכום המכסימלי שניתן לתבוע בגין התרמיל הוא 300 דולר. התובע צירף מסמך, לפיו מחיר תרמיל גב חדש הוא כ- 1,000 ₪. בניכוי 35%, הפיצוי בגינו צריך לעמוד על סך של 650 ₪. ב. אייפוד קלאסיק - התובע תבע בגינו 300 דולר. התובע צירף מסמך לפיו מחיר מכשיר חדש הוא בין 1,299 ש"ח ל- 1,358 ₪. בניכוי 35% בלאי, הפיצוי בגינו יעמוד על סך של 844 ₪. ג. מצלמה מתוצרת סוני - התובע תבע בגינה סך של 35 דולר. התובע צירף מסמך לפיו עלות מצלמה חדשה היא בסך של 500 דולר. בניכוי הבלאי של 35%, שווי לצורך הפיצוי הוא בסך של 325 דולר. ד. רמקולים JBL- התובע תבע בגינם סך של 250 דולר. התובע צירף מסמך לפיו מחיר רמקולים חדשים הוא 100 דולר. בניכוי 35%, ערכם לצורך התביעה הוא בסך של 65 דולר. ה. אולר לטרמן - התובע תבע בגינו סך 100 דולר. התובע צירף מסמך לפיו עלות אולר חדש היא 353 ₪, בניכוי 35%, יש להעמיד את ערכו על סך של 230 ₪. ו. נעלי הליכה סלומון - התובע תבע סך של 150 דולר בגינם. התובע צירף מסמך לפיו עלות נעלי הליכה מתוצרת סלומון היא בין 888 ש" ל- 1,249 ₪ ובממוצע 1,068 ₪. בניכוי בלאי של 35%, ערכם הוא בסך של 695 ₪, אולם התובע תבע בגינם, כאמור, רק 150 דולר. ז. דיסק און קיי - התובע תבע בגינו סך של 160 דולר. התובע צירף מסמך לפיו עלות מוצר כזה חדש הוא 85, 180, 360 ₪. אני מעריך את שוויו כחדש בסך של 200 ₪. בניכוי 35%, ערכו עומד על סך של 130 ₪. ח. ציוד אישי - התובע תבע, כאמור, בגין בגדים, הנעלה, משקפיים כלי גילוח ותרופות סך של 6,000 ₪. לפי סעיף 7.2 לפוליסה, אין כיסוי ביטוחי למשקפיים ולתרופות. לכן, יש לדון, בסכום הפיצוי המגיעים לתובע בגין בגוד והנעלה. פרק 7 לפוליסה, קובע, כי תגמולי הביטוח לכבודה יהיו מוגבלים לסך של 200 דולר לכל פריט ו/או מערכת פריטים. התובע צירף מסמכים לגבי מחירים של פרטי לבוש והנעלה חדשים, לפיהם, עלות כובע היא 100 ₪, סנדלים 460 ₪, כפכפים 89 ₪, נעלי התעמלות כ- 300 ₪, שק שינה כ- 800 ₪, כפפות כ- 200 ₪, חולצת פליס כ- 280 ₪, חולצה טרמית כ- 200 ₪, גרבים לטיולים כ- 100 ₪, מעיל כ- 700 ₪. סך הכל 3,229 ₪., בניכוי הבלאי של 35%, הסכום עומד על סך של 2,100 ₪. 14. האייפוד, המצלמה,, הרמקולים והדיסק און קיי, נחשבים, על פי הפוליסה, כדברי ערך. סעיף 1.40 לפוליסה, קובע, כי בין דברי ערך נכללים ציוד אלקטרוני, מצלמה ומחשב. סעיף 7.1.1 לפוליסה, קובע, כי הפיצוי בגין דברי הערך הנ"ל, מוגבל לסך של 400 דולר, כאשר הפיצוי בגין המצלמה בלבד מוגבל לסך של 350 דולר. מכאן, שכל האמור בסעיפים קטנים ב', ג', ד', ז' לסעיף 13, מוגבל לסך של 400 דולר בלבד. 15. על פי סעיף 7.1.3 לפוליסה, יש להפחית מסכום הפיצוי, סך של 25 דולר בגין השתתפות עצמית. 16. בסיכום - הפיצוי המגיע לתובע הוא כדלהלן: א. בגין תרמיל הגב - 650 ₪; ב. בגין אולר לטרמן - 230 ₪; ג. בגין נעלי הליכה 150 דולר, לפי שער של 3.60 ש"ל לדולר - 540 ₪; ד. בגין דברי ערך (מצלמה, אייפוד, רמקולים ודיסק או קיי 400 דולר לפי שער של 3.6 ₪ לדולר - 1,440 ₪; ה. בגין ביגוד והנעלה - 2,100 ₪ סה"כ 4,960 ש"ח פחות השתתפות עצמית בסך של 25 דולר, לפי 3.60 - 90 ₪ היתרה 4,870 ₪ 17. הסכום של 4,870 ₪ הוא נמוך מהסכום המכסימאלי של הפיצוי לפי פרק 7 לפוליסה, בסך 1,750 דולר. התוצאה 18. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 יום, את הסך של 4,870 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. תוך 15 יום, ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור. ביטוח פריצה / גניבה