לטענת הנתבעים, לאחר סיום פריקת סחורה מרכבם, בו נהג נתבע מס' 1, החל זה יוצא מהמקום, שלא במהירות וכשהדרך פנויה לחלוטין, ולפתע רכב התובעים יצא משטח חנייה, מבלי לתת לרכב הנתבעים זכות קדימה, ופגע בחלק האמצעי של ארגז רכבם. כן מכחישים הנתבעים את הנזקים הנטענים על ידי התובעים. נתבעת מס' 2, הבעלים של רכב הנתבעים, לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, ולפי נציגת נתבעת 3, היא לא השיבה לפניותיה של נתבעת מס' 3. תובע מס' 2 העיד כי הוא נהג ברכב התובעים, שהיה בעצירה מוחלטת בשטח חנייה, שם המתין לחברו שנכנס לעסק במקום, ומשהבחין ברכב הנתבעים יוצא לכיוון הכביש ומבצע פנייה ימינה בכביש, הוא החל לצפור לו אך רכב הנתבעים פגע בו תוך יציאתו של האחרון משטח לפריקת סחורה. לפי תובע מס' 2, כתוצאה מכך נפגע רכבו בצדו השמאלי קדמי. לבקשת נציגת נתבעת מס' 3, הדגים תובע מס' 2 את נסיבות קרות התאונה, בכך שרכב הנתבעים נסע קדימה תוך פנייה חדה ימינה, לכיוון חניית רכב התובעים, ופגע בחלקו השמאלי קדמי של רכב התובעים, בעוד שרכב הנתבעים ניזוק באמצע דופן ימין ( עמוד 6 שורות 2-5 לפרוטוקול ). עיון בתמונות המתעדות את הנזק ברכב התובעים מגלה כי מיקום הנזקים תומך בגרסת תובע מס' 2. כך, שרכב התובעים ניזוק בצדו השמאלי קדמי, מצד שמאל לפנס הקדמי של הרכב. נזק זה בוודאי יש וייגרם כתוצאה מפגיעה של דופן ימין של רכב אחר הפונה ימינה לכיוון חניית רכב התובעים ומשפשף את חלקו השמאלי קדמי של רכב זה, שעה שזה בעצירה מוחלטת, באמצעות דופן ימין של הרכב הפוגע, שהיה בנסיעה. אין נזקים בחלק הקדמי של רכב התובעים או בחלקים אחרים של רכב זה, דבר התומך בעדות תובע מס' 2, לפיה, רכבו לא פגע ברכב הנתבעים אלא שרכבם של אלה פגע ברכבו, שעצר בעצירה מוחלטת, תוך פנייתו של רכב הנתבעים ימינה, לכיוון מקום רכב התובעים. נוסף, התרשמתי כי עדותו של תובע מס' 2 הייתה מהימנה וכנה, וכי הייתה זו עדות עקבית שלא גילתה סתירות פנימיות או תמיהות של ממש. נתבע מס' 1 העיד כי לאחר שפרק סחורה מהרכב, שעה שהרכב היה בצמוד לשני קירות בתוך החניון, הוא יצא משם ובהגיעו לשפת הכביש הוא התקדם והחל פונה ימינה בכביש, כאשר רכב התובעים חנה הרחק מהכביש, ולפתע רכב זה הגיע ופגע בו ( עמוד 6 שורות 22-27 לפרוטוקול ). עיון בטופס ההודעה על תאונה מטעם הנתבעים, שסומן נ/1, מלמד כי באופן כללי ציין נתבע מס' 1 תיאור דומה לזה שמסר בעדותו בבית המשפט, אם כי עיון מעמיק בטופס הנ"ל מגלה כי נתבע מס' 1 לא ציין שם כי רכב התובעים חנה הרחק מהכביש אלא שציין כי רכב זה היה "ממתין בצד", והוא לא ציין שם כי רכב התובעים פגע ברכב הנתבעים שעה שהאחרון פנה ימינה בכביש, אלא שציין שם כי ההתנגשות הייתה עת יצא רכב הנתבעים מאזור הפריקה. יתרה מזאת, נתבע מס' 1 לא תיאר, בעדותו בבית המשפט או בטופס ההודעה הנ"ל, האם רכב התובעים חנה בצד ימין או שמא בצד שמאל של הכביש, מה המרחק בין מקום חנייתו של זה למקום יציאת רכב הנתבעים מאזור הפריקה, מה מהירות נסיעת רכב התובעים ומדוע נתבע מס' 1 לא עצר את רכבו, עת הבחין ברכב התובעים יוצא מהחנייה, כטענתו. ועוד, מיקום הנזקים בכלי הרכב לא תומך בגרסת נתבע מס' 1, שכן, בהנחה ונתבע מס' 1 פנה ימינה ורכב התובעים נסע אף הוא ימינה, באותו כיוון נסיעה, סביר להניח כי הדבר היה גורם לנזקים בחלקים נוספים של רכב התובעים ולא רק בצד שמאלי קדמי, באזור פנס שמאל. בעוד שאילו נסע רכב התובעים לכיוון קדימה, תוך יציאה מאזור החנייה, הוא היה ניזק לאורך חלקו הקדמי, שעה שהיה מתנגש ברכב הנתבעים שפנה ימינה אף הוא, באותו נתיב נסיעה. מיקום הנזק ברכב התובעים והיותו נזק ממוקד ומצומצם לאזור שבצד שמאל לפנס הקדמי שמאלי תומך בתיאור של התובעים, היינו, כי נזק זה נגרם כתוצאה מפגיעה של דופן ימין של רכב הנתבעים בחלק זה של רכב התובעים, עת היה זה בעצירה מוחלטת, ומבלי שהנהג ברכב הנתבעים ישים לב להימצאותו של רכב התובעים במקום ומבלי לשמור מרחק מרכב התובעים תוך פנייתו ימינה, ביציאתו מאזור פריקת הסחורה. על כן, שוכנעתי כי התובעים הוכיחו את גרסתם באשר לנסיבות קרות התאונה. לפי חוות הדעת של השמאי מטעם התובעים, המצורפת לכתב התביעה, הנזק שנגרם לרכב התובעים הינו בעלות של 6,244 ₪. הנתבעים לא הגישו חוות דעת שמאי מטעמם או ראיה אחרת לסתור את ממצאי השמאי מטעם התובעים, באשר לטיב הנזקים שנגרמו ולעלות תיקונם. כך, שחוות הדעת של השמאי מטעם התובעים לא נסתרה בראיה אחרת. כן נגרמה לרכב התובעים, לפי חוות הדעת השמאי מטעמם, ירידת ערך בשווי של 859 ₪, והתובעים נשאו בהוצאות השמאי בסכום של 701 ₪ ( כולל מע"מ ), לפי מסמך חיוב בשכר טרחה. בצד זאת, התובעים לא הוכיחו את טענתם לגרימת הוצאות נלוות בסכום של 1,200 ₪, משלא תמכו טענה זו בראיה כלשהיא. לאר עיון בנימוקי הנתבעים 1 ו- 3 לעניין ההוצאות שהוטלו על נתבעים 1 ו- 2 בישיבת יום 13/6/13, ובהתחשב בכך שנתבע מס' 1 הופיע לישיבת יום 15/1/13, להבדיל מהתובעים, ומאחר וחיוב כל אחד מהתובעים, באותה ישיבה, בהוצאות על סך 500 ₪, בוטל בהחלטה מאוחרת יותר, אני מבטל את ההחלטה מיום 13/6/13, לפיה, חויב נתבע מס' 1 בהוצאות לטובת התובעים, בעוד שחיוב נתבעת מס' 2 בהוצאות, לפי ההחלטה מיום 13/6/13, יעמוד על כנו. סוף דבר אני מחייב את שלושת הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים, יחד ולחוד, פיצוי כולל בסכום של 7,804 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪, הכל, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידיהם. סחורה