לטענתם, באתר האינטרנט יש תמונה מטעה ונוצרת אשליה שמדובר בבריכה גדולה לטענת התובעים, סירבו הנתבעים למדוד את הבריכה בעת שהותם שם. התובעים הציגו תמונה כאשר אחד הילדים (בגובה 1.30 מ' לדבריהם) שוכב לרוחב הבריכה וניכר כי רוחב הבריכה אינו עולה על 2.5 מטרים בקירוב. מהתמונה עולה כי שולי הבריכה מאוד רחבים. עוד טענו התובעים כי הבריכה אינה מחוממת, וזאת בניגוד לפרסום באתר האינטרנט. בנסיבות בהן לא יכולים היו בני המשפחה ליהנות יחד בבריכה מחמת היותה קטנה מדי, התרעמו התובעים לפני הנתבעים. לטענתם הודיע להם בתחילה הנתבע 2 כי העסקה מבוטלת, אך בהמשך ביקש לבוא בדברים עם התובעים על מנת למצוא פתרון. בכתב התביעה טוענים התובעים כי הנתבע 2 הציע לתובעים להישאר במקום ולבקר בבריכה הנפרדת בצפת, אך התובעים לא רצו לעשות כן. התובעים מצאו מקום מרוחק כשעת נסיעה, בו שהו יומיים. המקום היה צפוף ומשפחה אחת מתוך משפחות התובעים, כלל לא הגיעה למקום, שכן לא היו די חדרים פנויים. בהמשך עברו למקום אחר בישוב מעונה, שם נמצא מקום לכולם, אך הבריכה הייתה מעורבת והתאפשר להם להשתמש בבריכה באופן פרטי למשך שעתיים בשעות הבוקר ובערב. לטענת התובעים, נפגעה חופשתם. עוד הם טוענים כי הנתבעים חייבו את כרטיס האשראי שניתן לבטחון בסכום של 3,000 ₪ (חיוב שבוטל לאחר מכן). בנסיבות המתוארות העריכו התובעים את נזקיהם על סך של 59,000 ₪ לפי החישוב של 1,950 ₪ לאדם, אך משיקולי אגרה העמידו את התביעה על סכום של 32,700 ₪. לטענת הנתבעים, בסע' 5 לכתב ההגנה, אמרו לתובעים כי גודל הבריכה הינו 3 מטרים רוחב על 8 מטרים אורך, כאשר הבריכה מתוחמת בשוליים מעץ כנהוג בבריכות שחיה. בסע' 13 נטען על ידם כי "גיא (הנתבע 2 ת.ש.ק) מעולם לא התלווה אל התובעים באומרו כי הבריכה 7 על 4 מה גם שהדבר הינו נכון בעניין גודלה האמיתי של הבריכה, אשר נאמר לתובעים" לטענת הנתבעים, לא הבטיחו לחמם את הבריכה בחודש אוגוסט, ולדבריהם התובעים רחצו בבריכה 3 שעות לפני שעזבו את המקום. לטענת הנתבעים, עשו כל שביכולתם כדי לשכנע את התובעים להישאר בבית ההארחה שלהם. התובעים צירפו לכתב התביעה תמליל הקלטות מהם עולה כי הנתבע 3 אמר להם שהבריכה בגודל 4 מטרים על 7 מטרים. מתמליל השיחה עולה כי השותף לא הביא כל אמצעי מדידה והסתפק במדידת הבריכה בצעדים. עוד צירפו התובעים הקלטה לפיה אומרים הנתבעים כי כרטיס האשראי חויב בטעות. עם זאת, הנתבעים לא ביטלו את החיוב. לטענת הנתבעים, הקדימו אותם התובעים וביטלו בעצמם את החיוב. בדיון העיד התובע 2 ואמר כי לבית ההארחה ב"עין יעקב" (המקום הראשון בו שהו, לאחר שעזבו את הנתבעים), הגיעו בלילה. הנתבע 2 אמר כי הציע לתובעים הנחה משמעותית. הנתבעים לא ידעו לומר לבית המשפט מהו גודל הבריכה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. מקובלת עלי עדותה של התובעת, הגב' רונית בומבך, לפיה נאמר לה, על ידי הנתבעים, כי מידות הבריכה הן 4 מ' רוחב ו-7 מ' אורך. חיזוק לעדותה ניתן למצוא בתמליל השיחה, שצורף לכתב התביעה, במהלכה אומר הנתבע 2 כי גודל הבריכה הוא אכן 4/7. הנתבעים לא המציאו כל אישור בדבר מידות הבריכה, ולא כל מסמך אחר, ממנו ניתן ללמוד על כך. התמונה, אותה צרפו התובעים, בה נראה ילד צעיר, שוכב לרוחב הבריכה, מלמדת על כך שספק אם רוחבה קרוב ל-4 מ'. הנתבעים לא הגישו כל ראיה לפיה אורכה של הבריכה הינו 7 מ', ורוחבה הינו 4 מ', ראיה אותה ניתן היה להמציא בנקל, שכן די בצילום הבריכה, כשסרט מידה או כל אמצעי מדידה אחר, לרוחבה, על מנת להוכיח כי רחבה הינו אכן 4 מ', וכך לגבי אורכה. במהלך הדיון לא ידעו הנתבעים לומר מהו גודל הבריכה, עובדה הפועלת לרעתם. אף לו נכונה טענת הנתבעים, לפיה אמרו לתובעים כי מידות הבריכה הן 8 מ' אורך ו-3 מ' רוחב, הרי שלא הביאו כל ראיה להוכחת טענתם, מחדל המחזק את טענת התובעים לפיה אין גודלה של הבריכה 24 מ"ר. לטענת התובעים נאמר באתר הנתבעת באינטרנט כי הבריכה מחוממת, וכי לא נאמר כי אין הבריכה מחוממת במהלך חודשי הקיץ. משפחות התובעים הגיעו לחופשה, במהלך חודש אוגוסט, עם ילדיהם - שלושים איש, מתוכם ילדים רבים. התובעים הדגישו את חשיבות קיומה של בריכה, בהיותם שומרי מצוות חרדים. יתכן שלו אכן היו מידות הבריכה כאמור בכתב ההגנה - 24 מ"ר, יכולים היו התובעים להישאר בבית ההארחה, אך כשהסתבר שמידות הבריכה קטנות אף מ-24 מ"ר, ברי כי לא יכולים היו ליהנות מרחצה משותפת בבריכה. סע' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 קובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". המידע בדבר גודל הבריכה מצוי בידי הנתבעים, והיה עליהם ליתן לתובעים מידע מדויק אודות מידות הבריכה. פרסום באתר האינטרנט, לפיו הבריכה מחוממת, בשעה שאינה מחוממת, מהווה הטעיה, ויש למסור אמת בפרסום. באשר לנזק שנגרם לתובעים - שוכנעתי כי ביומיים הראשונים, לאחר שעזבו את בית ההארחה של הנתבעים, נגרמה לתובעים אי נוחות רבה, שכן המקום אליו הגיעו היה צפוף, בפרט שהיה עליהם להשחית זמן בנסיעה למקום הלינה האחר, ובהתחשב בעובדה שאחת המשפחות נמנעה מלהגיע, שכן לא היו די מיטות. התובעים הציגו לעיוני צילום, ובו נראים הילדים לנים על מזרונים על הרצפה, בחדר האמבטיה. עוד שוכנעתי כי הצורך לעבור מבית הארחה אחד - בו שהו יומיים, לבית הארחה אחר - ליומיים נוספים, גרם אי נוחות ובזבוז זמן חופשה יקר. בנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה, ומעמידה את נזקם של התובעים, על דרך האמדן, על הסך של 6,000 ₪ (1,200 ₪ לכל משפחה), אשר ישולמו על ידי הנתבעים, ביחד ולחוד, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. מחשבים ואינטרנטהטעיהבתי מלון (תביעות)בריכת שחיה / בריכת מים