הסכם שירותי מיתוג, שיווק ופירסום

הסכם שירותי מיתוג, שיווק ופירסום התובע נפגש עם גל ועם אבי במהלך חודש מרץ 2012 והציע להם את שירותיו לקידום המסעדה. המסעדה הייתה קיימת באותו זמן כשנה וחצי. אין מחלוקת בין הצדדים כי אבי חתם על שני מסמכים. מסמך אחד הוא הסכם למתן שירותי שיווק, תוכן ויחסי ציבור המפרט פעילויות, אשר התובע יתן למסעדה (להלן: "מסמך הריטיינר") והמסמך השני הוא פירוט של פעילויות קידום מכירות והפקה (להלן: "מסמך קידום המכירות"). במסמך הראשון, מסמך הריטיינר, מתחייב התובע באמצעות המטבחון "ללוות" את המסעדה "בכל צרכי השיווק, הפרסום והתקשורת על ידי רעיונות יוצאי דופן, בניית מהלכי שיווק ממוקדים ואפקטיביים, ניהול יחסי ציבור ומועדון לקוחות (מערכת דיוור ניוזלטר)", ככתוב בהסכם. על פי ההסכם דבר זה כולל: "1. בנית אסטרטגיה ומיתוג - הנחת יסודות לבנית מותג, שמתעתד להפוך לרשת. 2. כתיבת תכנים, קופייטרוקריאיטיב. 3. בנייה וניהול של מהלכי שיווק ופרסום - בחירת מדיה נכונה לפרסום (טיים אאוט / רדיו ת"א / ערוץ 10 / פעילות קידום מכירות) ובניית תוכנית עבודה מתאימה ליעדים ולתקציב שהוגדרו. 4. שיפור חווית הלקוח במסעדה. חומרים שיווקיים / תדמיתיים מעניינים על השולחנות, גימיקים לחגים ואירועים מיוחדים, לבוש המלצרים, ועוד. 5. יחסי ציבור - יצירת נוכחות תקשורתית בעיתונות / טלוויזיה / אינטרנט - הוצאת איטמים, כתבות, אירגון אירועי יח"צ ועוד. תיקבע פגישה עם היחצנית של המטבחון לתיאום ציפיות והבנות בנושא. 6. סטודיו עיצוב ומיתוג - עיצוב איקון "ביףסנדביץ", עיצוב חומרים פרסומיים, מתיחת פנים גרפית. מוגבל לעד 4 פריטים בחודש. הריטיינר מהווה את עלות השירותים המקצועיים המפורטים למעלה, כל מהלך שיווק או פרסום (פעילות קידום מכירות, מודעה בעיתון וכו') יתומחר בנפרד בהתאם לתקציב נתון או לעלויות. " על פי מסמך הריטיינר העלות החודשית, כפי שהודפס במסמך היא 6,000 ₪ (מחוק), ואילו בכתב יד נכתב 5,000 X 3 חודשים = 15,000 ₪, כאשר אין מחלוקת, כי אבי חתום על מסמך זה. המסמך השני, מסמך קידום המכירות, כלל הסבר כי יום פעילות, שאורכו 4 שעות נטו, כאשר עלות ליום לחבילה של עד 20 יום היא 1,000 ₪ עם יום מתנה על כל 10 ימי פעילות. כמו כן פורטו הפעילויות הבאות: הדפסת 5,000 שוברים לחלוקה במחיר של 650 ₪; שתי רולטות לפעילות קידום מכירות, כאשר העיצוב הדפוס וההדבקה לרולטה הוא 700 ₪ והדבר כולל את המגש והביגוד לדיילות; הפקת 5,000 כרטיסי גירוד בסך 2,200 ₪; יום צילומים כולל צילום פוטו שופ 600 ₪; מיתוג עמדת קידום מכירות 800 ₪. אין מחלוקת כי בתמורה ל- 17 ימי פעילות של קידום מכירות הסכימו הצדדים כי הנתבעות ישלמו 15,000 ₪. אין גם מחלוקת כי לא בוצע "מיתוג עמדת קידום מכירות" ששוויה כאמור 800 ₪. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע נתן שלוש המחאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ לתובע, כאשר ההמחאה הראשונה נפרעה ושתי ההמחאות האחרונות לא נפרעו, אך ניתנו בגינם בסופו של יום כסף במזומן, כאשר התובע חתם על מסמך בכתב יד מיום 28.6.12 ולפיו קיבל את תמורת השיקים במלואם (נספח "א" לכתב ההגנה). המחלוקת בין הצדדים היא בשלושה: האחד, מה הוסכם בין הצדדים? השני, האם בוצע קידום המכירות בצורה נאותה ומקצועית כראוי? והשלישי, אם הוסכם על ריטיינר - האם ניתנו שירותי ריטיינר ואם כן מה הם אותם שירותים ומה עלותם? מטעם התובע העידו: התובע, גב' חופית בוהדנה, אשתו של התובע ושותפתו לעסק (להלן: "חופית") ומר מולי הלפמן, שהוא עובד בעסק כממונה על האסטרטגיה (ראו עדותו בעמ' 11, שורה 15) (להלן: "מולי"). מטעם הנתבעות העידו: אבי וגל. דיון והכרעה מה הוסכם בין הצדדים להוכחת הסיכום בין הצדדים הציג התובע את המסמכים הבאים: מסמך הריטיינר ומסמך קידום המכירות חתומים על ידי אבי, שני המסמכים נושאים את התאריך 5.3.12; התובע טען בכתב התביעה כי "מייד לאחר הסכם זה המלא בשירבוטים המהווים את שלבי המו"מ, נשלח במייל על ידי שחר בוהדנה מהמטבחון למר אבי בן שבת (המייל עצמו מופיע בנספח ג'), ההסכם העדכני מופיע בנספח ב" (להלן: "ההסכם העדכני"). מהמיילים, שהוחלפו בין הצדדים, ושהוצגו בפני, עולה כי במייל מיום 28.2.12 מהמטבחון לנתבעות שנכתב בכותרתו "הצעת מחיר-מהלך שיווק וקידום מכירות", הוצעו הפעילויות הבאות: כניסה למשרדים בבורסה - 8 ימים, 2 דיילות, ראש צוות אחד, 8 דוחות, כולל איסוף לידים ליצירת הסדרים מול חברות ומשרדים; 5,000 כרטיסי גירוד - עיצוב ודפוס + פס גירוד; שני ביגוד לדיילות. בהערות נכתב כי הפעילות אורכת 4 שעות עבודה נטו; בסוף הפעילות יופק דוח עם תמונות, תגובות מהשטח, פרטי המשרדים (תגובות חיוביות/שליליות, מס' עובדים) וכל זאת בעלות של 10,600 ₪. מיילים נוספים מתעדים שלבים נוספים במו"מ (ראו מייל נוסף מ- 28.2.12 ו- 29.2.12). במייל שנשלח ב- 20.3.12 כתב התובע כי מצורף ההסכם העדכני "בלי קשקושים", אך יש לציין כי מסמך זה אינו חתום. באותו מייל נכתב עוד: "אני מתאם לתחילת שבוע הבא פגישה עם היחצנית- חיכיתי למצגת מיתוג סופית שתגיע מתוקנת היום ותישלח אליכם. השבוע, נגיע לגל לאכול צהרים ונצפה קצת בהתנהלות של המקום מהצד. ובנוסף- לפחות אחת לשבוע נעשה פגישה עם גל לגבי המסקנות שלנו, טיפים להתנהלות המקום עצמו מול הלקוחות במיוחד. מעדכן אותך ואת גל ברגע שהמצגת מוכנה." ביום 29.4.12 בשעה 12:58 נשלחו קבצים מהמטבחון לאבי ובשעה 16:06 השיב אבי: "התיקון במדבקה לא להזיז את הלוגו מלמעלה להשאיר אותו במקומו...כל השאר מה שכתבת בסדר. רצוי שתשלח להגהה לפני דפוס. בנוסף אני צריך את המודעת עיתון בגודל 15.5 על 22.3 לשלוח לי לפרסום בעיתון מקומון בשם בורסתון דחוף להיום או מחר בבוקר. תודה על שיתוף הפעולה, אבי בן שבת." על פי ת/2, שהוגש בדיון, פעילות הדיילות החלה כבר בחודש אפריל, כאשר הוגש תיעוד על פעילות בימים 30.4, 1.5, 2.5, 7.5, 8.5, 9.5. בנספחי התביעה הוגש מסמך של המטבחון, שנשלח לאבי ככל הנראה ביום 13.5.12 ובו נכתב כך: "מהלך המיתוג החל בסוף מרץ וכלל : אייקון "ביף סנדביץ"/ שוברים וכרטיסי גירוד/ הדמיית לבוש לדיילות/ רולטות/ הדמיית מדבקה לחלון. בסוף אפריל החל תהליך מיתוג פנים שכלל: מדבקה חיצונית לכניסה/ מדבקות "ג'ואישפיקלס"/ קאפה למכירת בשר הביתה. בנינו ליין של מודעות ב- 3 שפות שונות, לכל שפה מספר דוגמאות. פרסום ראשון נעשה ב- GOSSIP+. נערכו צילומי מזון בג'ואישביף ב-2 מועדים. התמונות עברו עריכה ושימשו אותנו למיתוג. נשתמש בהם בהמשך להצגת המנות בתוך המסעדה עם מחירים, על קאפות תלויות מעל עמדת התשלום. ברגע שמיתוג הפנים יכנס למסעדה (המדבקה, הקאפה, הצנצנות עם המיתוג החדש) נתחיל בתהליך היח"צ. יינתנו שתי אופציות- יח"צ קונבנציונאלי ויח"צ אינטרנטי (בלוגרים). הפגישות יקבעו לשבוע של ה- 20 ב- 23-24.05 תועבר תכנית שיווק ופרסום לקהלי יעד חדשים, door2door, לפי פילוח רלוונטי, מקומונים, קד"מ ועוד. ביצוע התכנית אינו חלק מהתקציב, יוחלט על יישומה בפגישה שתיערך בסוף החודש." מייל ששלח ביום 13.5.12 בשעה 18:16 המטבחון לאבי, נושא כותרת "תוכנית עבודה של גאנט זמנים" : "מצורפת תכנית עבודה על גאנט זמנים. זו התכנית לפיה אנחנו עובדים. שימו לב להערות שמופיעות תחת כל חודש ומפרטות את אופי הפעילות. לגבי יח"צ- יש שתי אופציות כמו שכתבתי שם, אסביר לכם בפגישה הבאה את ההבדלים, היתרונות והחסרונות של כל אחד." ובאותו יום בשעה 18:31 מייל שכותרתו "הסכם עבודה עדכני ג'ואישביף", בו נכתב: "שלחתי לך קודם את תכנית העבודה שלפיה אנו עובדים וכל הנושאים עליהם דיברנו מופיעים בהם. כמובן שימי פעילות זה דבר דינמי ויכול להשתנות. אמנם השיחה האחרונה שלנו היתה קצת לחוצה, גם בזמן וגם בסגנון- אבל חשוב לי שתדע שאנחנו עושים את מירב המאמצים כדי לספק את הסחורה בצורה הכי מקצועית. מצד שני, אסור לנו לתת לתזרים שלנו להיפגע - מי כמוך יודע את זה. מצורף ההסכם העדכני שהעברתי לך עוד ב- 20 במרץ אחרי כל הקשקושים שעשינו במקום, התייחס אליו להבא ולא לזה שעברנו עליו בפגישה. במידה ותכנית העבודה מקובלת עליך, אני רוצה שנקבע יום השבוע שבו נסגור את שאר התשלומים, כולל את המודעות - ומה שתחליט לעשות עם המיתוג (להדפיס דרכנו או בעצמך). במידה והיא לא מקובלת עליך, תודיע לי על זה במיידי כדי שנעשה לה התאמות. בכל אופן, לא כדאי להמשיך הלאה כשהדברים לא ברורים ולנו בינתיים אסור להוריד את הרגל מהגז כי ג'ואישביף דורש מאיתנו את מלוא תשומת הלב. דבר איתי אחרי שעברת על הדברים." ביום 15.5.12 כתב שחר לאבי במייל נושא כותרת: "פגישת המטבחון-ג'ואישביף ביום חמישי ב 18:00 : נא לאשר. הנושא : פידבקים, תכנית עבודה החלטה לגבי יח"ץ." ביום 23.5.12 בשעה 13:53 כתב אבי לתובע במייל: " היי אמרי אתה תותח. מאושר הרולפ ומאושר מדבקה של מלפפונים, רק תבקש מחיר חדש להדפסה של המדבקות לכמות יותר גדולה של 1000 2000 5000 10000 . תודה אבי." ביום 23.5.12 בשעה 14:12 כתב אבי לתובע כך: "אני מבקש לעצב לי מדבקה לשקיות עם הפרטים הבסיסיים לוגו תמונה שנבחר כתובת וטלפון. כמו כן לעצב סטנדים לשולחנות עם רעיון שצריך לערב את מולי ושחר וכן קאפה למכירת חמוצים במקום." ביום 24.5.12 כתבו אבי וגל לתובע דרישות כדלקמן: "להלן שינויים (מזמן לא שינינו).... להוסיף את נושא הקלוריות: רק 100 קלוריות ל- 100 גרם בשר! להלן מספרי התמונות לשים ברולר:...הסדר הוא.... בקאפה בשר לקחת... גם כאן להוסיף את סמל הכשר; להקטין את העיגול מחיר.... תודה וסופ"ש נעים...". ביום 3.6.12 נשלח מג'ואישביף לאימרי ולשחר מייל כדלקמן: "היי אמרי, שחר ומולי, להלן שוב מספרי התמונות לרול אפ + ל beef to go + לקאפות מעל הקופה. .." בהמשך מופיעים מספרי התמונות שנבחרו למנות השונות (למשל, לקורנביף- 8484; לסלט- 2726 וכו'). לאחר מכן נכתב: "בנוסף נבקש שיופיע : המילה כשר (לא גדול בקטן) ו 100 קלוריות ל- 100 גרם. במלפפונים לשים את הכתובת וטלפון. ונשמח לראות הכל לפני אישור סופי. וגם לקבל את המחירים." מכל המסמכים שהוצגו בפני ולאחר ששמעתי את העדים מטעם שני הצדדים וקראתי את טיעוניהם אני קובעת, כי בכל הנוגע להסכם, הרי שהיה מדובר בהסכם אחד של 30,000 ₪ ולא בשני הסכמים נפרדים. אבי חתם על שני ההסכמים כבר ב-5.3.12. לא הובאה בפני כל הסתייגות של אבי מהמייל שנשלח אליו ב- 20.3 ואליו צורף ההסכם כהסכם אחד. לכך יש להוסיף, כי אבי מסר ביום החתימה שלושה צ'קים על סך 5,800 ₪ כל אחד לתאריכים 25.4.12, 25.5.12, 25.6.12. בנוסף לכך הוא מסר לשחר תוך כדי העסקה שלושה צ'קים נוספים על סך 5,800 ₪ (הוצגו בפני צ'קים לתאריכים 25.7.12 ו- 25.8.12), אשר בוטלו על ידי אבי. אם העסקה הייתה אך ורק על הסכם אחד שערכו 15,000 ₪ לא הייתה סיבה לאבי למסור צ'קים נוספים. בנוסף, המיילים שהוחלפו בין הצדדים, ופורטו לעיל, והמסמכים שהוצגו בפני מצביעים על כך שהמטבחון פעלו לא רק במה שנדרש על פי מסמך קידום המכירות, דהיינו ימי פעילות דיילות, שוברים לחלוקה, רולטות לפעילות קידום מכירות, ביגוד לדיילות, כרטיסי גירוד, וצילומים, אלא גם במה שנדרש על פי מסמך הריטיינר, דהיינו הוכנה מצגת מיתוג, שהתבססה על הסנדוויץ ועוצבו מדבקות שונות לרולאפ, לקאפה, למכירת חמוצים. ראו מייל שכתב אבי למטבחון: "אני מבקש לעצב לי מדבקה לשקיות עם הפרטים הבסיסיים לוגו תמונה שנבחר כתובת וטלפון. כמו כן לעצב סטנדים לשולחנות עם רעיון שצריך לערב את מולי ושחר וכן קאפה למכירת חמוצים במקום" (ראו מייל מיום 23.5.12). עיצוב מדבקות היה חלק ממסמך הריטיינר ולא ממסמך קידום המכירות. משקבעתי כי אבי חתם על שני המסמכים וההתחייבות ההדדית הייתה לשני המסמכים נותר לבדוק האם עמד התובע בהסכם והאם מגיע למטבחון אכן סך של 30,000 ₪ כפי שתבע. הסכם קידום המכירות לעניין הסכם קידום המכירות הצדדים חלוקים לגבי כל אחד מהרכיבים. אבחן אותם אחד לאחד. יציאת הדיילות לשטח לעניין זה, טוען התובע, בראש ובראשונה, כי הדיילות יצאו לשטח 17 פעמים ואילו הנתבעות טוענות כי בוצעו רק 16 ימי פעילות ולא 17 ימי פעילות כפי שנקבע. בעניין זה אני קובעת כי התובע לא הוכיח כי אכן בוצעו 17 ימי פעילות. התובע לא הביא בפני רשימה מסודרת של 17 ימים שבהם לטענתה פעלו הדיילות. התובע הציג בפני רק שני דוחות פעילות (ת/2) מהם ניתן ללמוד רק על שישה ימי פעילות (30.4, 1.5, 2.5, 7.5, 8.5, 9.5 ). נטל ההוכחה על התובע והוא לא הוכיחה זאת, למרות שלא הייתה כל מניעה להביא את כל הדוחות ולהוכיח את כל ימי הפעילות. טענה נוספת של הנתבעות לעניין זה היא, כי הביצוע על ידי הדיילות היה רשלני ובלתי מספק. לטענתן, הדיילות לא היו דיילות קבועות; הן היו חסרות נסיון ולא מקצועיות, וחילקו יותר מהטבה אחת ללקוח ובכך גרמו נזק; הגיעו באיחור ועזבו טרם סיום; הגיעו בנעליים לא מתאימות; עבדו ללא פיקוח; ודרשו וקיבלו ארוחה בסוף היום. כמו כן נטען על ידי הנתבעות כי מידי פעם בוטל יום פעילות בבוקר יום הפעילות ונגרם לנתבעות נזק בשל כמויות אוכל גדולות יותר שנרכשו לצורך יום הפעילות. אציין, כי אני נותנת אמון בדברי גל וטענותיה, אשר יש להם סימוכין במסרונים ששלחה ("תדאגו להבא להגיד לדיילות לא לבוא על עקבים אלא עם שטוח..."- מסרון 1.5) והן בתמליל שבו גל דורשת את הכסף על כל הסנדוויצים שאכלו הדיילות (ראו עמ' 15 לתמליל). אשר לטענות הנוספות של הנתבעות לא מצאתי להן סימוכין. אציין כי המטבחון הביא לעדות בנושא זה את חופית, אך זו הודתה כי אינה יכולה להעיד על התנהלות הדיילות ממקור ראשון, כיוון שהייתה בחופשת לידה בזמן הפעילות והחליף אותה אומרי, אשר במועד ההוכחות לא בא להעיד. אשר לטענות הנתבעות על ימי קד"מ שבוטלו במפתיע תוך גרימת נזק בשל הכנת אוכל מיותר, הרי שהדבר לא הוכח. הנתבעות לא הראו מיילים או מסרונים שנשלחו בזמן אמת על ביטול ימי פעילות. אשר לתביעה בגין אי הצלחה של ימי קידום המכירות , הרי שגם אם הייתה אי הצלחה שכזו הרי שאין התחייבות להצליח בימי המכירות ולא הייתה התחייבות להגדיל את הלקוחות במספר מסוים ולכן איני פוסקת בגין רכיב זה לנתבעות. לפיכך אני קובעת, כי היו רק 16 ימי פעילות ולא 17 כפי שנתבע, וכן כי הפעילות לא הייתה מקצועית דיה. עוד יש לפצות את הנתבעות על הסנדוויצים שבהם האכילו את הדיילות. בגין הפעילות המלאה אמורות היו הנתבעות לשלם 15,000 ₪ + מע"מ. אולם בהתחשב בכך שמדובר ביום אחד פחות הרי שהמכסימום שניתן היה לדרוש הוא 14,000 ₪ בתוספת מע"מ. מסכום זה יש לנכות בגין התנהלות לא מקצועית 10% וכן את סכום הסנדוויצים והשתיה שקיבלו הדיילות שאני מעריכה בסך של 500 ₪. לפיכך בגין רכיב זה היה על הנתבעות לשלם 12,100 ₪ בתוספת מע"מ. הדפסת 5000 שוברים וחותמות בסכום של 650 ₪ - הנתבעות טוענות כי הם עוצבו בטעות של שיבוש הכשרות של המסעדה כאשר נכתב על השוברים "כשרות בית יוסף" ולא כשרות בלבד כפי שדרשו הנתבעות (נספח "ט"). דבר שהוא אסור על פי החוק ויכול להביא לסיכון בתביעה (ראו מיילים ששלח בד"צ בית יוסף לנתבעת וכותרתו: "פלייר ובו שימוש בסמל בד"צ בית יוסף ללא רשות" (נספח 3 להמשך ותוספת כתב הגנה). בגין כך נתבעים עוגמת נפש ואובדן לקוחות. אכן מדובר בטעות חמורה שיכולה הייתה לעלות לנתבעות בתביעה של בד"צ בית יוסף, אולם בפועל המסעדה לא נתבעה. התיקון שנעשה בשוברים היה מחיקת סמל הכשרות בטוש שחור, דבר שפוגם באסטטיקה של השובר. לפיכך לטעמי מן הראוי להפחית 200 ₪ מן הסכום של 650 ₪, דהיינו 450 ₪. איני מקבלת את עמדת הנתבעות כי יש לפצותן בגין כך בסכום של 7020 ₪ בגין הטעיה והעדר רווחים כלכליים, אשר לא הוכחו. מיתוג עמדת קד"מ- לא בוצע כלל ועל כך אין מחלוקת (אישור התובע בפרוטוקול בעמ' 12 שורה 13). מיתוג שתי רולטות- אין מחלוקת כי בוצע ובגין כך מגיע לתובע סך של 700 ₪. הפקת 5,000 כרטיסי גירוד- בוצע- 2,200 ₪ . הסכם הריטיינר אשר ל"מתן שירותי שיווק" טוען התובע כי ניתנו לנתבעות כל הפריטים הקבועים בהסכם ולכן מגיע לו מלוא הסכום. אומר מייד, כי לא הוכח לי ברמה הנדרשת מתובע, כי אכן ניתנו כל הפריטים. נהפוך הוא. התובע הוכיח חלק קטן מן האמור. הרכיב הראשון : "בניית אסטרטגיה ומיתוג- הנחת יסודות לבניית מותג, שמתעתד להפוך לרשת". בתמלול כאשר נשאל שחר על ידי אבי מה האסטרטגיה שניתנה, עונה לו שחר: "זה כתוב לך בפרזנטציית מיתוג". אבי עונה: "שאתה תשלח לי אותה ואני אראה ונדבר אחרי זה." ושחר משיב: "בטח שאשלח". (עמ' 14 לתמליל). בהמשך כשהם דנים בסכום של 1,500 ₪ בגין עיצוב "אייקון ג'ויישביף" אומר אבי: "אני לא חושב שזה 1500 ₪. זה חלק מאסטרטגיה". ושחר עונה: "אבל העיצוב הוא לא חלק מהאסטרטגיה. אסטרטגיה זה החלטות. וזה עיצוב. כמו עיצוב לוגו." (עמ' 16 לתמליל) לאחר מכן כשהם דנים בשאלה האם ניתנה "אסטרטגיה" או לא, אומר שחר: "גם בניית אסטרטגיה אתה קיבלת מאיתנו, זה העבודה שעשינו, שמולי עשה, לתת שמות..." אבי: אבל מה קרה בשטח?" שחר: "אסטרטגיה לא קורית בשטח. להפוך את הסנדוויץ ולא לדבר כל הזמן על הג'וייש... איך שעושים זה כבר ליישם. אסטרטגיה הייתה, עשינו. יחסי ציבור- לא עשינו., שיפור חווית הלקוח במסעדה- נגענו, הקאפה, והצנצנות והמדבקה.. זה חווית לקוח..." (עמ' 11 לתמליל). ובהמשך: "שחר: הנה האסטרטגיה. היה פה מולי והסביר לך אסטרטגיה." אבי: שחר נשמה אתה מראה לי מודעות, קד"מ.. לא עשית לי פה שום אסטרטגיה... זה לא אסטרטגיה. " שחר: זו היתה האסטרטגיה, ללכת על הביףסנדוויץ'. מתוך זה הלכנו ועיצבנו את האייקון הזה, וההטבות הספציפיות האלה. אוהב אותה או מתחבר אליה- זה עניין שלך אבל זאת האסטרטגיה."... ובהמשך אבי: " אם זה טוב או לא טוב אני מוכן לשלם לך, אבל בבקשה תראה לי את האסטרטגיה." שחר: "ללכת על הביףסנדוויץ ולהפוך אותו..." אבי: "אם זה מה שאתה קורא אסטרטגיה- זה לא נכון... ככה לא עושים אסטרטגיה." שחר: "זה בכלל לא התפקיד שלי, מולי עושה אסטרטגיה, זה התפקיד שלו כל החיים, הוא מוכשר מאד..." אבי: "זה לא בא לידי ביטוי פה, ללכת על הסנדוויץ זה לא אסטרטגיה." (עמ' 19 לתמליל). בהמשך שחר מסביר: "אנחנו הסתכלנו על התפריט, היו בו מליון דברים ואף אחד לא הבין כלום, בוא נלך על הסנדוויץ, בואו לאכול בשר.... זה המוצר..." ואבי עונה בהמשך: "הסנדוויץ ממוקד גם בתמונות גם בפרסומים הקודמים שהיו לנו... בפלייסמנט מספר אחד." (עמ' 20). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בסוגיית האסטרטגיה, שמעתי את עדויותיהם, קראתי את טענותיהם ואת התמלול, הרי שלטעמי, אי אפשר לקבוע כי הוכח לי שאכן נעשתה תוכנית אסטרטגית של ממש ואף לא הוצגה לי תכנית שכזו. בדיון הציגו לי הצעות שונות למודעות פרסום שיצרו את המיתוג לסנדוויץ ושאותם אכן יצר המטבחון, אך נראה לי כי במקרה זה יצר התובע מיתוג ולא בנה אסטרטגיה של ממש. על הרעיון של המיתוג עם הדגש על הסנדוויץ לטעמי יש לשלם, כפי שציין שחר עצמו בתמליל כ- 3,000 ₪ (עמ' 11). מכאן שבגין רכיב זה יש לשלם 3,000 ₪. הרכיב השני- כתיבת תכנים, קופירייטינג וקריאייטיב- נראה שבנושא זה לא סיפק התובע יותר מאשר ברכיב הראשון ולכן אין מקום לתשלום בגין רכיב זה. הרכיב השלישי- בנייה וניהול של מהלכי שיווק ופרסום- בחירת מדיה נכונה לפרסום (טיים אאוט/ רדיו תל אביב/ ערוץ 10/ פעילות קד"מ) ובניית תכנית עבודה מתאימה ליעדים ולתקציב שהוגדרו. גם בנושא זה לא נעשה דבר. אמנם נוצר קשר בין הנתבעות לבין היחצנית טלי שהציע שחר, אולם אין מחלוקת כי טלי לא פעלה לטובת הנתבעות ובוודאי שלא היה שום אייטם באף אחת מהמדיות שהוצגו במסמך. הרכיב הרביעי- שיפור חווית הלקוח במסעדה. חומרים שיווקיים/ תדמיתיים מעניינים על השולחנות, גימיקים לחגים ואירועים מיוחדים, לבוש המלצרים ועוד. ברכיב זה אין מחלוקת שנעשו מדבקה לצנצנות לחמוצים, מדבקת מיתוג גדולה לכניסה למסעדה וקאפה למכירת בשר, אשר אף קיבלו מחמאות מאבי (עמ' 19 לתמלול). מודעות אלה יש לתמחר כך: מדבקה לצנצנות- 600 ₪, מדבקה גדולה בכניסה - 800 ₪ וקאפה למכירת בשר- 700 ₪. סינורים- 250 ₪ (תמליל עמ' 15). סך הכל- 2,350 ₪. הרכיב החמישי- יחסי ציבור- יצירת נוכחות תקשורתית בעיתונות/ טלוויזיה/אינטרנט - הוצאת אייטמים, כתבות, ארגון אירועי יח"צ ועוד. תקבע פגישה עם היחצנית של המטבחון לתיאום ציפיות ..." - לא הוכח לי כי אכן הייתה נוכחות כלשהי בתקשורת. יש לציין כי בסיכומי התובע נושא זה לא הוזכר בנפרד (עמ' 2 לסיכומים). לפיכך אני קובעת כי לתובע לא מגיע תשלום בגין רכיב זה. הרכיב השישי- סטודיו לעיצוב ולמיתוג- ברכיב זה חוזר התובע ומפנה לדברים שעוצבו במסגרת קידום המכירות ונתקבל עליהם תשלום וכן במסגרת רכיב שיפור חווית הלקוח. בנסיבות אלה אין מקום לתשלום בגין רכיב זה. סיכום בגין ההסכם כולו והביצוע, על הנתבעות לשלם לתובע סך הכל 20,800 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הנתבעות שילמו לתובע סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ולכן נותרו חייבות לו סך של 5,800 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר הנתבעות ישלמו לתובע סך של 5,800 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.6.12 (יום השיחה המוקלטת) ועד למועד התשלום בפועל. הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. במסגרת סיכומיו הגיש התובע דיסק. המזכירות תחזיר הדיסק לתובע. חוזה שירותחוזההסכם שיווק