חברת הביטוח טענה כי אין הצדקה להחלפת הפגוש בפגוש מקורי וחדש

חברת הביטוח טענה כי אין הצדקה להחלפת הפגוש בפגוש מקורי וחדש, כאשר פגוש תחליפי או משומש היו מתאימים אף הם, ואין עליה לשאת בעלות הטבת מצבו של התובע. 2. הנתבעות טענו כי לפני הגשת כתב התביעה שולם לתובע סכום בסך 3,921 ₪ ובפיצוי זה יש כדי לשקף את מחירי החלקים התואמים או המשומשים אשר אושרו על ידי משרד התחבורה. 3. התובע הגיש כתב תשובה וטען כי הפגוש התחליפי אינו תואם כראוי את דגם הרכב ואינו זהה לפגוש המקורי מבחינת הרכב החומר ממנו הוא עשוי. 4. במהלך הדיון, העיד שמאי התובע והסביר את הסיבה בגינה במקרה הנדון אין לגישתו מקום להחליף את הפגוש לחלק תחליפי, ועל כן אישר החלפתו לחלק חדש. לטענתו, חיפש אצל מספר ספקים חלק משומש ולא מצא כזה, אך לא מצא לנכון לכלול הערה לעניין זה בחוות דעתו. השמאי בעדותו הפנה למספר הוראות דין ונהלים, מהם עולה לטענתו כי המבטחת אינה יכולה לכפור בחוות דעתו אלא רק באמצעות חוות דעת נגדית שנערכה על ידי שמאי מוסמך. 5. נציג המבטחת בחקירתו הנגדית, ובסיכומיו, העלה טענה לפיה השמאי אישר חלק חדש לרכב התובע מאחר והוא נמצא בקשרי עבודה עם המוסך, על מנת להביא לרווחים גדולים למוסך שאליו יש לשמאי תחושת נאמנות. דיון והכרעה 6. צודק נציג המבטחת כי ראוי היה שהשמאי יפרט בחוות דעתו מהן הפעולות שעשה על מנת לנסות ולאתר פגוש משומש, ולא יפטור עצמו באמירה כי "הרמתי כמה טלפונים כרוטינה לא מעבר לזה, כי אני יודע שהחלקים הללו אינם זמינים". כל ההליך דנן היה נמנע לו היה השמאי מפרט את הניסיונות שעשה - כפי שעושים שמאים אחרים במקרים רבים - ומניח בכך את דעתה של המבטחת, כי אכן לא היה בנמצא חלק משומש מתאים, לפני שאושרה החלפת הפגוש בחלק חדש. 7. עם זאת, אינני מקבלת את טענת המבטחת כי היה נכון במקרה זה לאשר החלפת לפגוש תחליפי. מונחת בפני חוות דעת השמאי מטעם התובע, והוא הסביר את שיקוליו והפנה לממצאים מהם עולה לטענתו שבמקרה זה פגוש תחליפי אינו מתאים לרכב. בהעדר חוות דעת שמאי נגדית, אין בידי המבטחת ראיה הולמת לסתירת האמור. 8. לא הוכח שהיה פגוש משומש המתאים לרכב, במועד הרלבנטי. שמאי התובע בדק את הרכב בסמוך לאחר התאונה (חוות הדעת נחתמה ביום 18.10.12) ואילו המסמך שהציגה המבטחת (נ/1) הוא מתאריך 28.12.11, כשלושה חודשים לאחר התאונה. במסמך נ/1 לא נרשם שהחלק הנזכר בו הוא חלק משומש (להבדיל מחלק תחליפי) ולא ניתן לבסס עליו קביעה כי היה חלק משומש במועד שבו שמאי התובע ניסה לאתר חלק כזה לרכב שנפגע. 9. טענת המבטחת היא למעשה טענה לקנוניה בין השמאי לבין המוסך, שהיא מקבילה לטענת מרמה או תרמית. בהתאם לסעיף 78 תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: "כל מקום שבעל דין טוען טענת מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות". 10. הלכה היא כי נטל ההוכחה להוכיח טענה כזו מוטל במלואו על הטוען את הטענה, וכי נטל זה הינו כבד במיוחד ועולה על רמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי רגיל (ר' ע"א 51/89 האפוטרופוס הכללי נ. צאלח אסעד אסעד אבו חמדה, פ"ד מו(1) 491 [1992]). ההלכה הפסוקה קובעת כי כאשר נטענת טענת מרמה, מוטל על הטוען אותה נטל להוכיח טענתו ברמה של "וודאות קרובה" (ע"א 125/89 מפרק חברת קופל טורס בע"מ נ. עזבון המנוחה רוזה רוזנברג ז"ל, פ"ד מו(4) 441, 449 [1992]) או של "הוכחה באפשרות גבוהה" (ע"א 1266/91, קרן נ. בנק איגוד, מ"ד מו(4) 197 [1992]). 11. בענייננו, המבטחת לא הציגה נתונים או עובדות, אלא הטיחה בשמאי האשמות שאין להן כל ביסוס. על כן אני קובעת שהמבטחת לא הוכיחה את טענתה, לא ביססה אותה ולא פירטה אותה בעובדות ונתונים, ולמעט אמירה בעלמא לא עמדה בנטל ההוכחה המוגבר להוכחתה - ואף לא הוכיחה אותה ברמת הוכחה מינימאלית ביותר - ולפיכך נדחית הטענה. סוף דבר 12. התביעה מתקבלת במלואה. אני מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובע את סכום התביעה, סך של 2,272 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 10.06.13 ועד לתשלום בפועל. 13. כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 800 ₪ (סכום הכולל את שכר עדות השמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים. בהסכמת הצדדים, צורפה הראל חברה לביטוח בע"מ צורפה כנתבעת נוספת בתיק זה, המזכירות תעדכן את פרטיה בתיק הממוחשב, בהתאם לרשום בבקשה 3 בתיק. פוליסהחברת ביטוח