אחריות על סדקים ושברים בשיש

אחריות על סדקים ושברים בשיש הרקע ותמצית טענות הצדדים עניינה של התביעה בליקויי שיש אשר הותקן בבית התובעת. לטענת התובעת, בתאריך 21.08.11 הורכב בביתה שיש ע"י הנתבע (להלן: "המתקין"). לטענתה, קיבלה חמש שנות אחריות מטעם הנתבעת 1 (להלן: "X"/ "הספק"). בתאריך 17.04.12 פנתה לX, בשל שברים וסדקים בשיש. התובעת טענה כי כאשר הגיע לביתה איש שירות מטעם X, נאמר לה כי השיש שסופק דק בעוביו מהשיש שהזמינה ולכן נוצרו הסדקים. התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן בתאריך 03.12.12 אליו צירפה חוות דעת מומחה של מהנדס מטעמה (להלן: "מומחה התובעת"), אשר קבע כי קיים סדק ליד הכיור; כי השיש לא שקע "ולו באלפית המילימטר"; כי קיימים חמישה שברים וסדק וכי השיש נוטה במעט כלפי חוץ ולפיכך הוא לא מפולס מההרכבה. לטענת מומחה התובעת יש לקחת בחשבון מצב שבו יוחלף קטע השיש הפגום וכתוצאה מכך הכיור יישבר וכן יישבר חלק מחיפוי הקיר. מומחה התובעת העריך את עלות כל התיקונים בסך 5,590 ₪. לטענת X, התובעת לא רכשה ממנה במישרין את משטח השיש אלא באמצעות המתקין. לטענתה, האחריות שקיבלה התובעת מX הינה עבור איכות השיש ולא איכות החיתוך, עיבוד או התקנה שכן אלו בוצעו ע"י המתקין. X הוסיפה וטענה כי הטכנאי שביקר אצל התובעת מטעם X גילה שלא קיים פגם בשיש אלא ארון המטבח של התובעת שקע ויוצר לחץ מתמיד על משטח השיש. X ביקשה לעכב הליכים בתיק בשל קיומו של סעיף בוררות בהסכם בין הצדדים שהיווה תנאי לקבלת האחריות. 5. לטענת המתקין, ביום ההתקנה ארון המטבח היה מפולס ומכך ניתן להסיק שהארון שקע לאחר התקנת השיש ולכן הוא אינו אחראי לנזקים. 6. X ביקשה לעכב את ההליכים לאור תניית הבוררות בתעודת המשלוח. לאחר שהתובעת הודיעה על אי הסכמה להעברת התיק לבוררות נשקלו עמדות הצדדים ובתאריך 09.01.2013 קבעתי כי הבקשה לעיכוב הליכים בתיק זה והעברת הדיון לבוררות נדחית. בקשת רשות הערעור שהגישה X על החלטה זו נמחקה. 7. בדיון הראשון הגיעו הצדדים להסכמה כי תיערך בדיקה של המשטח נשוא התביעה על ידי נציגי הנתבעים, אך לאחר בדיקה זו הצדדים לא הגיעו להסכמות, ולכן נמשך ההליך. בדיון השני שנערך בתאריך 10.06.13 הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר יבדוק את משטח השיש בבית התובעת, ישמע את טענות שני הצדדים והמומחים מטעמם ויחווה דעתו תוך שמירת זכות תגובה של הצדדים בכתב, לאחר קבלת חוות הדעת. חוות הדעת 8. בתאריך 23.10.2013 התקבלה חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט, מר אורי ברילינג, אשר קבע כי במטבח בגודל כזה יש צורך בשיש בעובי 2 ס"מ, וכי הסיבה לסדקים והשברים היא התקנת שיש בעובי 12 מ"מ. נוסף לכך מצא המומחה שקיעה של 2-3 מ"מ מימין לכיריים, אשר להערכתו מלמדת על ביצוע כושל, וכי החיבור בין שני חלקי השיש לא בוצע במרכז הכיור כמקובל. לסיכום, קבע המומחה כי יש להחליף את השיש כולו ולקחת בחשבון עלויות נוספות, והוא העריך את העלות הכוללת שתידרש לביצוע העבודה בסך 12,312 ₪ כולל מע"מ. המומחה ציין כי במקרה והכיור ייפגע במהלך העבודה, יהיה צורך להחליפו בעלות נוספת של 1,800 ₪. טענות הצדדים בסיכומים 9. התובעת טענה בסיכומיה כי היא עומדת על זכותה לפיצוי כספי ולביצוע עבודה על ידי קבלן חיצוני ולא להחלפת השיש ע"י הנתבעים; כי התקנת השיש תגרום לה עגמת נפש מרובה, אבדן ימי עבודה, ולכלוך שיפגע באורח החיים בבית (התובעת טענה כי ילדיה סובלים מאלרגיה לאבק); כי יש לפצותה גם בשל ההונאה שנגרמה לה בהתקנת שיש שאינו בעובי שסוכם. התובעת מבקשת את הסכום שקבע המומחה, בצירוף עלות החלפת כיור, עלות התקנת הקרמיקה והוצאות עבור שתי חוות הדעת בסך 1,180 ₪ (חלקה של התובעת בשכר מומחה בית משפט) ו- 702 ₪ (שכר מומחה התובעת). 10. X טענה בסיכומיה כי התובעת לא רכשה במישרין ממנה את השיש והיא לא זו שביצעה את ההתקנה הלקויה אלא סיפקה את חומר הגלם בלבד; כי המתקין אינו שלוח שלה; כי בהתאם לחוות דעת המומחה, הנזק נגרם כתוצאה מכשל בעיבוד השיש ע"י המתקין וכתוצאה מחומר גלם בעובי לא מתאים אשר המתקין החליט להשתמש בו בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי; כי על פי התקן והוראות השימוש של היבואן, ניתן להשתמש בעובי של 12 מ"מ רק במשטחי עבודה ולא לצורך מטבחים. X עתרה לדחיית התביעה נגדה ופסיקת הוצאות משפט לטובתה. 11. המתקין טען בסיכומיו כי השיש הוא באחריות היבואן-X, אשר סיפקה את השיש לפי הקיים במלאי שלהם. עוד נטען כי בבית לקוח נוסף הורכב שיש בעובי של 12 מ"מ שסופק על ידי X, לו הציעה X להחליף את השיש בשיש בעובי זהה של 12 מ"מ, וכי X לא ביקשה ממנה לא לספק שיש בעובי 12 מ"מ למטבח כטענתה. עוד טען המתקין, כי השבר נוצר משינוי טמפרטורה או תזוזה של הארון מתחת לשיש, וכי הצוות שהתקין את משטח השיש השתמש בדבק הרגיל עמו משתמשים בכל עבודה דומה. המתקין הציע לבצע את עבודת החלפת השיש ללא תמורה. דיון והכרעה 12. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה, בהעדר כל סיבה או תשתית לטענה לפיה יש לדחותה. אבהיר, כי הנתבעים לא הגישו מטעמם חוות דעת נגדית שניתן לשקול על בסיסה עמדה שונה. 13. בהתאם לחוות דעתו של המומחה, אני פוסקת כי הנתבע 2 אחראי לפיצוי התובעת בגין כלל נזקיה, וכן תישא בהוצאות הנתבעת 1 בשל ניהול הליך זה. 14. בהתאם לחוות דעת המומחה, זכאית התובעת לפיצוי בעלות התיקונים כפי שהוערכו על ידו, בסך של 12,312 ₪. 15. כמו כן, אני פוסקת לטובת התובעת את הוצאות המשפט שהוצאו על ידה - הוצאותיה עבור חוות דעת מומחים בסך 1,882 ₪ ואגרת בית משפט בסך 86 ₪. 16. בנוסף, אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי נוסף עבור הוצאות המשפט (בתיק זה התקיימו שני דיונים, נערכו שתי בדיקות בבית התובעת, והיא נדרשה להתייצב לדיון בבית המשפט המחוזי) ופיצוי נוסף בגין הטרחה, הזמן ועגמת הנפש בגין הצורך בביצוע העבודה של פירוק והחלפת משטח השיש במטבחה. אני מעריכה את מכלול הוצאות ונזקים אלה בסכום של 2,300 ₪. בקביעת סכום זה לקחתי בחשבון שקיים סיכון לפגיעה בכיור מטבח התובעת בעת פירוק השיש (המומחה ציין קיומו של סיכון, אך לא כימת את שיעורו) ואת יתר טענותיה להוצאות אליהן לא התייחס המומחה. סוף דבר 17. הנני מורה לנתבעת 2 שלם לתובעת סך של 16,580 ₪. 18. אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לנתבעת 1 את הוצאות משפט, ובכללם חלקה של הנתבעת 1 בשכרו של מומחה בית המשפט, בסכום כולל של 1,800 ₪. סכום זה ישולם על ידי הנתבע 2 בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין על ידו, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.שישתביעות מטבחיםשבר