תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך

תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות לתשלום דמי תיווך בסך של 31,320 ₪ כנגד הנתבעת, מוכרת דירה 1. התביעה וגרסת התובעים על פי כתב התביעה, התובעים בעלי משרד תיווך. לגרסת התובעים הגיעו בתאריך 2.1.12 עם לקוחות - אהרון ונילי גוניק "לדירות" של רותי אביב - דירות 9 ו-10 ברחוב אבא קובנר 13 תל אביב. לגרסת התובעים בכתב תביעתם, לאחר שראו הקונים הפוטנציאליים - להלן "גוניק" את "הדירות", הודיעו למתווך שהם מעוניינים בדירתה של הנתבעת. בעקבות הודעה זו, נקבעה פגישה במשרד התיווך אליה זומנו, הנתבעת ובנה שהיה הבעלים הרשום של הדירה אשר מצאה חן בעיני הקונים. לגרסת התובעים, בהגיע הנתבעת ובנה אל משרד התיווך, הוצג בפניהם טופס התחייבות לתשלום דמי תיווך, אם וכאשר ירכשו הקונים הפוטנציאליים את אחת מדירות הנתבעת (בשלב זה, היה ברור הן למתווכים והן לקונים כי לנתבעת שתי דירות ). לגרסת התובעים בכתב התביעה ,סיכמו עם הנתבעת על תשלום עמלת תיווך בשיעור של 1% בצירוף מע"מ ממחיר המכירה. וכגרסתם בכתב התביעה - "לאחר מו"מ קצר הגיעו הצדדים להבנה ולחצו ידייים". כעבור זמן קצר הסתבר לצדדים כי מכירת דירת 10 - כך לגרסת התובעים בכתב תביעתם, אינה אפשרית בשל קשיים ובעיות. או אז לגרסת התובעים, "החליטו לרדת מקניית דירה 10. לאחר שיחה ארוכה ושכנועים של משרדנו הוחלט שאהרון ונילי ירכשו את דירה מספר 9". לטענת התובעים בכתב התביעה, שילמו הקונים דמי תיווך ומכאן תביעתם נגד הנתבעת שסירבה לשלם דמי תיווך. זאת לציין ולהדגיש כי התובעים צרפו לכתב תביעתם טופס הזמנה לקבלת שירותי תיווך בחתימת אהרון גוניק - שרכש לימים את הדירה ביחד עם אשתו וכן צירפו טופס אחר ושונה שאינו עונה על דרישת התקנות שיצוטטו להלן שכותרתו "הזמנת שירותי תיווך לא בלעדיים", טופס אשר אינו נושא מספר סידורי וכל שיש בו הוא התחייבות בזו הלשון "אני מאשרת לך שאם משרד אביב נכסים יגייס לי קונה פוטנציאלי לדירה שלי...מספר 9,10 אשלם תיווך לרשות אביב נכסים, סך תיווך 1%+מע"מ ממחיר המכירה של הדירה" - טופס זה, אין חולק, אינו כולל תאריך. כאמור חתימתה של הנתבעת על טופס זה הוכחשה. 2. טענות ההגנה של הנתבעת לגרסת הנתבעת בכתב הגנתה, מלכתחילה פרסמה את הדירה מספר 9 למכירה "ללא תיווך". בשלב ראשון, התייצב אצלה אדם פרטי שלימים הסתבר שהוא אביהם של התובעים כמתעניין לרכישת דירה עבור עצמו. כעבור מספר ימים פנה האב-גדעון פוסטמן והודיע כי המחיר גבוה עבורו אבל יש לו לקוחות פוטנציאליים. לגרסת הנתבעת , היא הודיעה לאב שאין בכוונתה לשלם דמי תיווך, והוא- האב גדעון- הסכים לכך "וכעבור מספר ימים הגיע עם לקוח לראות את הדירה שהסכים לרכוש את דירה 10" - כך בכתב ההגנה. ההסכם בהתייחס לדירה 10 לא הסתייע עקב בעיות בענייני רישום והעסקה לא צלחה. לגרסת הנתבעת בכתב הגנתה, לאחר שהראו התובעים לקונים מספר דירות נוספות אותן לא רכשו מסיבות שונות "ואז אהרון גוניק פנה אלי וביקש לרכוש דירה אחרת השייכת לי (דירה מספר 10) במחיר נמוך בהרבה מהדירה שרצו לרכוש מהבן שלי". הנתבעת הכחישה מכל וכל חתימתה לתשלום דמי תיווך. טענה שאין מדובר בחתימתה ושטופס ההתחייבות הוא "מסמך מפוברק ומזויף". כן הדגישה שבסופו של דבר, לא נמכרה לקונים - גוניק, הדירה אליה הביאו התובעים את הקונים אלא דירה אחרת. 3. עדות הקונים - ה"ה גוניק אהרון ונילי הקונים - גוניק אהרון ונילי התייצבו לעדות . אדגיש כי עדותם הייתה אמינה עלי ביותר ושפכה אור על המחלוקות העובדתיות בין התובעים לנתבעת. מגרסת הקונים למדתי, כי הן התובעים והן הנתבעת טעו בכתב התביעה ובכתב ההגנה לעניין מספרן המזהה של כל אחת מהדירות. נוכחתי כי בשלב הראשון כאשר התעניינו ברכישת דירה מאת הנתבעת, עמדה רק דירה אחת של הנתבעת למכירה שלימים הסתבר מעדויות הצדדים בפני ועדויות הקונים שהייתה דירה מספר 9. הקונים אמנם ראו את דירה 10 במעמד הראשון , גם במעמד המתווכים , אבל רק לצורך השוואתה כדירה פחות מטופחת שגם היא הייתה בבעלות הנתבעת אל מול דירה 9 שעמדה למכירה. כן למדתי כי תנאי דירה 10, כיווני האויר שלה היו פחות טובים - היא צופה לשדה התעופה - שדה דב ולא כדירה 9 שצופה לים ולפארק הירקון. רק לאחר שהביעו הקונים נכונות לקנות את דירה 9 והסתבר שלא ניתן לשכלל את עסקת המכר בהתייחס לדירה זו, כעבור לפחות חודש ימים, נעור מו"מ חדש ואחר בין אהרון גוניק לבין הנתבעת בהתייחס לדירה 10. משא ומתן שלא הייתה למתווכים כל מעורבות בו - בניגוד לגרסתם בכתב התביעה , משא ומתן אשר השתכלל בסופו של עניין לעסקת מכר. אדגיש כי מעדות הקונים בהחלט שוכנעתי , כי הגם שראו את דירה 10 בנוכחות המתווכים בפגישה הראשונה היא לא עמדה באותה עת למכירה, המתווכים לא סייעו במכירתה, וכאשר רכשו הקונים את דירה 10 מאת הנתבעת, לא הייתה למתווכים כל מעורבות בעיסקה . במובן, שלא היו הגורם היעיל. 4. דיון והכרעה 4.1 אשר לטופס הזמנת שירותי התיווך עליו מבוססת עילת התביעה כנגד הנתבעת -"טופס "שנחזה להיות חתום על ידי הנתבעת. טופס זה אינו עונה על דרישות תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז-1997. טופס ההזמנה כאמור לא כלל את מספרי הזיהוי של המתווך לא כל שכן את שמות המתווכים - תקנה 1(1) לתקנות אלה . הטופס גם לא כלל את מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב- תקנה 1(4) לתקנות הנ"ל וכאמור , לא כלל תאריך חתימה. 4.2 המומחית לכתב יד שמונתה מטעם בית המשפט לבחון החתימה הנטענת עליה בססו התובעים תביעתם, הודיעה כי בשל הצמצום של החתימה שלה בכמות ובתכונות הכתיבה שלה, נבצר ממנה ליתן חוות דעתה. 4.3 בבחינת גרסתו של התובע-רמי פוסטמן לעניין נסיבות החתימה, עולה תהייה משמעותית נוכח גרסתו של רמי פוסטמן בפרוטוקול בעמ' 5 שורות 21-25 "כל הפרסומים הם פרטיים בשלב ראשון...אנחנו עובדים בצורה לא בלעדית, אם אנחנו מגיעים עם לקוח והגענו להבנה בעניין המחיר, אנו מנהלים עם המוכר מו"מ על עמלת התיווך ואם מגיעים להבנה, מחתימים ש: זה אחרי שמגיעים להסכמה על למכור? ת: בוודאי שאחרי". 4.4 בשים לב לעובדה שמסמך הזמנת שירותי תיווך שנחזה להיות חתום על ידי הנתבעת, נחתם מלכתחילה לכאורה בהתייחס לדירות 9 ו-10 ובשים לב לעובדה שלגרסת הקונים אותה אני מקבלת במלואה מלכתחילה התעניינו אך ורק בדירה 9 , ואילו דירה , 10 אותה רכשו בסופו של עניין לא עמדה כלל למכירה, ובכל מקרה, גם אם טעו הצדדים הן התובעים והן הנתבעת בכתבי התביעה וההגנה באשר לזיהוי הדירות, בהחלט שוכנעתי מגרסת הקונים כי בשלב ראשון התעניינו אך ורק בדירה מספר 9 אותה רצו לקנות ואילו מצידה של הנתבעת דירה 10 לא עמדה כלל למכירה. כלומר, שלמועד החתימה הנטען על טופס הזמנת שירות התיווך על ידי הנתבעת , הייתה יכולה להיות ההתחייבות רלבנטית אך ורק בהתייחס לדירה אחת ולא שתיים כפי שעולה לכאורה מטופס הזמנת שירותי תיווך שנחזה להיות חתום על ידי הנתבעת. כאמור , בהחלט שוכנעתי מדברי הקונים שהיו אמינים עלי ,כי הגם שראו את דירה 10 בנוכחות המתווכים בפגישה הראשונה , דירה זו לא עמדה כלל למכירה בעת ההיא והמתווכים לא סייעו במכירתה. מאידך , כאשר רכשו הקונים את דירה 10 מאת הנתבעת, לא הייתה למתווכים כל מעורבות בעיסקה , לא כל שכן במשא ומתן במובן, שלא היו הגורם היעיל בעיסקה. 4.5 בנסיבות אלה וכאשר אני שוקלת את גרסת התובעים מחד ואת גרסת הנתבעת מאידך אלא מול גרסתם העובדתית של הקונים, ובהתייחס לטענת ועילת התביעה כנגד הנתבעת בהסתמך על טופס הזמנת שירותי תיווך לא בלעדיים אותו הכחישה הנתבעת, אני מעדיפה את גרסת הנתבעת. לאמור, כי לא חתמה כלל על הזמנה לשירותי תיווך ולא התחייבה כלל לשלם דמי תיווך ובוודאי שלא בהתייחס לדירה השנייה דירה מספר 10 שנמכרה בסופו של עניין לקונים. 4.6 הזכות לקבלת דמי תיווך זכות זו קמה לו למתווך בתנאי ויענה על דרישות סעיף 14 לחוק המתווכים תשנ"ו לאמור : . "(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) ..................... (2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9; (3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב." על פי סעיף 9(א) לחוק המתווכים תשנ"ו 1996 . " מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה" משדחיתי את גרסת התובעים לחתימת הנתבעת על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך" דין התביעה להידחות. 4.7 למעלה מן הדרוש אבהיר כי גם אם היה ספק בעיניי לעניין חתימת הנתבעת על טופס ההזמנה כאמור , מסקנתי היא כי דין טענת התובעים לחתימה על טופס שמלכתחילה כלל שתי דירות - דירה 9 ו-10 עומדת בסתירה מוחלטת לעובדות שנתבררו בפני כאמינות לאמור , כי בשלב החתימה לגרסת התובעים על טופס ההזמנה עמדה אך ורק דירה 9 למכירה כך שלא ייתכן שהטופס יתייחס גם לדירה 10, שאומנם היתה בבעלות הנתבעת אלא שלא עמדה למכירה. לאמור שגם אם חתמה על הזמנת שירותי תיווך - חתמה אך ורק בהתייחס לדירה מספר 9. 4.8 ולא זאת אף זאת. בהחלט נוכחתי כי לא הייתה כל מעורבות לתובעים כמתווכים בתיווך העיסקה לרכישת הדירה מספר 10 שנרכשה בפועל על ידי הקונים. זאת, בניגוד לגרסתם אותה אינני מקבלת , בכתב התביעה. לאמור כי גירסת התובעים בכתב התביעה על פיה "לאחר שיחה ארוכה ושכנועים רבים של משרדנו עם הלקוחות הוחלט שאהרון ונילי יירכשו את דירה מספר 9"- אין לה יד ורגל עם המציאות. במובן זה אני מקבלת את גירסת הקונים והנתבעת לאמור כי לאחר פרק זמן במהלכו ראו הקונים מספר דירות אותן לא רכשו , שבו הקונים והנתבעת לנהל משא ומתן ביניהם בקשר לדירה אחרת - דירה מספר 10 שמלכתחילה לא עמדה למכירה . אומנם דירה 10 הייתה פחות אטרקטיבית ומחירה היה נמוך יותר אלא שבשל אילוצי הנתבעת - אשר ניבצר ממנה למכור את דירה 9, נאלצה למכור אותה. אלא שכל זאת ללא כל מעורבות או מאמצי תיווך או תרומה של התובעים כגורם המועיל לקיום העיסקה. לשון אחרת , לתובעים לא הייתה כל תרומה , לא כל שכן תרומה יעילה בקידום העיסקה שנשתכללה בסופו של יום, למכר דירה מספר 10. סוף דבר התוצאה היא שדוחה את התביעה. מחייבת את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעת וטרחתה בסכום כולל של 3000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום. דמי תיווךתיווךתביעות קטנות