תביעה שהגיש רופא שיניים אשר רכש חיישן דנטלי 5100 תוצרת "קודאק " לצורך ביצוע צילומי רנטגן דיגיטליי

תביעה שהגיש רופא שיניים אשר רכש חיישן דנטלי 5100 תוצרת "קודאק " לצורך ביצוע צילומי רנטגן דיגיטליים בסכום כולל מע"מ של 18,560 ₪ .- להלן "עיסקת הרכישה".

2. כתב התביעה הוגש במרץ 2012 – כ-15 חודשים לאחר הרכישה בטענה כי החיישן אינו עובד באופן רציף ותקין. לטענת התובע נפגעה בפועל עבודתו של התובע במרפאתו, החיישן לא צילם באופן שוטף, נגרמת לו טירחה מיותרת,בזבוז זמן במשאבים כאשר נאלץ לחזור ולבצע צילומים באמצעים חלופיים בעוד המטופל יושב וממתין על כיסא הטיפולים ונגרם נזק לתדמיתו של התובע ולמרפאתו.
3. לגירסתו המקורית של התובע, מאז רכישת החיישן נאלץ לפנות בתלונות נשנות וחוזרות אל הנתבעת – מוכרת החיישן , ולמרות שטכנאי מטעם התובעת ביקר במרפאתו כחמש או שש פעמים – פיתרון לתקלה לא נמצאה.
4. כעבור כחמישה חודשים למן הרכישה הודיע לו טכנאי הנתבעת כי הפגם בחיישן שרכש אינו בר תיקון ועל רקע זה סופק לו חיישן אחר , ממוחזר. לגביו טענה הנתבעת בשלב מאוחר יותר כי הוא אומנם "ממוחזר" אלא שבנוסף הוא "משודרג".
5. בהחלפה זו לא תמו תלאות התובע. גם לאחר שהוחלף כאמור החיישן ל"משודרג" עדיין לא ניתן היה לעבוד באמצעותו באופן רציף.
לגירסת התובע במסגרת נסיונות הנתבעת לפתור התקלה, פסק בין היתר טכנאי הנתבעת כי החיישן אינו פועל באופן תקין מאחר והמחשב אליו חובר במרפאת התובע היה מחשב שפעל באמצעות מערכת הפעלה – חלונות7, שלא תאמה לדרישות החיישן. התובע ששיתף פעולה עם הנתבעת והכל על מנת להחזיר את מרפאתו לפסים של עבודה שוטפת , נאלץ , לדרישות הנתבעת, לרכוש מחשב חדש, אחר , למרפאתו אשר עבד עם מערכת הפעלה XP. על רקע זה טען התובע לנזק ממון מיותר של 5000 ₪.
6. התובע עתר למעשה בתביעתו העיקרית לביטול החוזה – החזר התשלום ששילם עבור החיישן, פיצוי בגין רכישת מחשב חדש , וכן עתר לפיצוי בגין הפסד שעות עבודה והוצאות שהוחזרו למתרפאים בגין עשיית צילומים מחות למרפאה – פיצוי נוסף בסך של 1400 ₪.
7. מנספחי התביעה בהחלט נוכחתי כי ביום 2.11.2011 פנה התובע בכתב אל מנהל הנתבעת תאר את תלאותיו ודרש החזר כספו על דרך ביטול הסכם הרכישה.
כעבור למעלה משלושה חודשים ובאין פיתרון פנה באמצעות באת כוחו ,עו"ד בלאושטיין, ודרש פיצוי בגין נזקיו לצד ביטול הסכם הרכישה והשבת הסכום ששילם תמורת החיישן.
8. במענה לכתב התביעה הגישה הנתבעת את כתב הגנתה .
כפי שטענה הנתבעת בכתב הגנתה תוכנות מכשירי צילום הרנטגן הדנטליים פועלות בנכרון עם התוכנות הניהוליות של המשרד .
9. הנתבעת הלינה בסעיף 5 לכתב הגנתה כי אינה אחראית ל"תוכנה הניהולית" או למחשבי מרפאת התובע . לטענתה היא אחראית למכשיר צילום הרנטגן ולתוכנה הנלווית אליו בלבד.
לגירסת הנתבעת העובדה שהתוכנה הניהולית במרפאתו הותקנה על מחשב בעמדת הקבלה ואילו מכשיר הצילום חובר למחשב נפרד שמוקם בחדר הטיפולים גרמה ל"קריסת התקשורת בין שתי התוכנות"- סעיף 6 לכתב ההגנה.
10. בסעיף 11 לכתב הגנתה חזרה הנתבעת על טענתה ומסקנתה המקצועית לאמור כי הבינה שהבעיה "בתקשורת שבין מחשבי המשרד" .כן טענה כי המליצה לתובע להחליף את מחשבו "הישן והמיושן" בהתעלמות מוחלטת מהעובדה שהמחשב שרכש- כך על פי הניספח לתביעה היה מחשב חדיש .
11. עוד טענה כי במענה לפניות התובע ביקר טכנאי במרפאת התובע ב6.3.2012 וב8.3.2012- 15 חודשים לאחר רכישת החיישן.
12. כאמור , לטענת הנתבעת בכתב הגנתה ה"תקלה" במרפאתו של התובע נובעת מריבוי "תחנות" שביניהן צריכות תכנות המשרד לעבור שעוד שחיישן צילום הרנטגן והתוכנה הנלווית אליו תקינים לחלוטין.
13. ביום 12.5.2012 המציאה הנתבעת ראייה נוספת מטעם חברת קודאק, יצרנית החיישן ,על פיה מבדיקה שערכה חברת קודאק עולה כי החיישן עצמו תקין ,והתקלה נובעת כנראה מ"סביבת הפעילות של החיישן".
14. בדיון מיום 17.7.2012 הגיעו הצדדים להסכמה על פיה " איש מקצוע מיומן אותו תציע הנתבעת יפעל בתוך 30 ימים , על מנת להביא את החיישן במרפאתו של התובע לפעילות מלאה ותקינה. התובע יאפשר גישה לאיש המקצוע שיהיה מקובל עליו."
15. ביום 26.8.2012 הודיעה הנתבעת כי מעבדת השירות של חברת קודאק באירופה הודיעה לה כי קבצי המידע שהפיק חיישן הצילום שהותקן במרפאת התובע אינם מעידים על קיום תקלה בחיישן עצמו . ומשכך, המליצו לבדוק המחשב אליו היה מחובר החיישן ,שאובחן כאמור כחיישן תקין.
16. ביום 12.9.2012 הודיעה הנתבעת כי נדרש פרק זמן נוסף לצדדים על מנת לפתור התקלה והמחלוקת.
ברם, ביום 19.9.2012 , לאחר בדיקות, נסיונות וביקורי טכנאים הודיע התובע לתיק כי בימים האחרונים הועלו חשדות על פיהן מכשיר הרנטגן במרפאתו , ייתכן ואינו מספק את כמות הקרינה הנדרשת.
לאור חשדות אלה הסכים התובע לביצוע נסיונות וניסויים כך שיעבוד עם מכשיר רנטגן אחר.
כעבור כחודש ימים הודיע התובע לתיק בית המשפט כי גם בעקבות בדיקות ונסיונות כאמור לא נפתרה הבעיה באופן רציף. "עדיין לא ניתן לצלם בעזרת החיישן באופן קבוע ורציף", למרות שהחליף את ראש מכשיר הרנטגן בראש אחר שהיה מצוי במרפאתו.
בעקבות הודעה זו זומנו הצדדים לדיון אליו לא התייצבה הנתבעת. ביום 4.2.2013 ניתן פסק דין בהעדר התייצבות הנתבעת.
17. פסק דין בוטל לבקשת הנתבעת בהחלטתי מיום 12.3.2013.
ביום 12.6.2013 נערך דיון בתביעה במעמד הצדדים.
במסגרת דיון זה עדכן למעשה התובע את תביעתו והבהיר כי עיקר עתירתו היא לפיצוי בגין 18 חודשים של תלאות נסיונות ובדיקות שנדרשו לנתבעת להשמיש את החיישן המדובר .
התובע בחקירתו הראשית הבהיר וחזר וחידד את העובדה שהמחשב במרפאתו איננו עתיק יומין כפי שטענה הנתבעת בהגנתה ,אלא שנרכש לאחר שנרכש החיישן. כלומר חדיש ממנו. הדרישה שהציגה הנתבעת אל התובע לרכוש מחשב נוסף וחדש ואחר ,באה מאחר והחיישן מסוגל לעבוד אל מול מערכת הפעלה קודמת וישנה מזו שהותקנה בו מסוג XP. דרישה אותה לא גילתה הנתבעת לתובע במעמד הרכישה של החיישן , ועל רקע זה נאלץ להיכנס להוצאות נוספות.
18. בסופו של יום הסתבר כי מקור ה"תקלה " הוא מכשיר הרנטגן – הראש אליו חובר החיישן. משהוחלף מכשיר הרנטגן במכשיר אחר שהיה בבעלות התובע – היה המצב מקובל עליו- התקבל צילום ב95% מהלחיצות – ע 6 לפרטיכל שורות 15,16.
אלא שאין חולק כי מכשיר הרנטגן אליו חובר מלכתחילה החיישן , לא היה תקול או לקוי, לפחות לא לאור השימוש השוטף שעשה בו התובע בטרם התקנת ה"חיישן " החדיש. וכפי שהבהיר התובע – מכשיר זה שרת ומשרת אותו מזה שנים רבות בצילום בסרט צילום – פילם.
כפי שהדגיש התובע – אם היו מודיעים לו ברכישת החיישן כי שומה עליו לרכוש גם מכשיר רנטגן חדש תמורת 5000 דולר – לא היה רוכש את החיישן מפורשות – ע 6 לפרטיכל מיום 12.6.2013.
19. מטעם הנתבעת העיד הטכנאי עודד סימוביץ. בהגינותו העיד כי התחיל לטפל בבעיית התובע רק בינואר פברואר 2012- כ-14 חודשים לאחר רכישת החיישן. כפי שתיאר עד זה את התהליך , הוא התחיל בבדיקותיו מבראשית – עמוד 7 שורה 6 לפרטיכל.. העד חזר והעיד ותיאר את הביקורים הרבים והבדיקות הרבות שקיים במרפאת התובע עד אשר איתר את מקור הבעיה .- בעמוד 7 לפרטיכל.
בסופו של תהליך הבהיר העד מטעם הנתבעת כי על מנת שהחיישן יספק את הצילום הדרוש נדרש מינימום של רמת קרינה – את עוצמתה לא ידע לנקוב במסגרת עדותו. אלא שבהשוואה לדרישות הטכניות להפעלת החיישן העיד כי פילם, להבדיל מהחיישן נושא התביעה , מגיב לכל רמה.
לצורך הכרעה מוצאת לנכון לצטט את חקירת העד בעמוד 8 לפרטיכל:

"
ש. האם נכון להסיק מתשובותיך, שכדי שהחיישן יעבוד דרושה רמת קרינה מסוימת ויש לוודא שמכשיר הרנטגן שמחובר לחיישן מספק אותה?
ת. כן.
ש. האם נכון להסיק שאם לא בדקתם את רמת הקרינה של המכשיר רנטגן שהיה מחובר לחיישן, אז אתה לא יכול בעצם להעיד שהמכשיר האחר היה תקול אלא לכל היותר אולי אפשר להסיק שלא סיפק את רמת הקרינה שהחיישן דרש?
ת. ברור.
ש. אם הראש הזה עובד במקום אחר עם פילם עם רמת קרינה נמוכה ואתה לא בדקת את רמת הקרינה שלו אזי הבדיקה ההכרחית כדי להתאים את מכשיר הרנטגן לחיישן, לא בוצעה?
ת. זאת הבדיקה שעשיתי אחר כך בשלב המשפט.
ש. מה בדקת בשלב המשפט?
ת. את הראש ויצא שהוא לא תקין.
ש. איך נוכחת שהוא לא תקין?
ת. בדקנו את החוט המקשר בין הראש לכרטיס המפעיל, האם הרמה של המתח או התנגדות, קבועה ולא משתנה והסתבר שהיא משתנה איך שנגעו. הראש מחובר לזרוע עם חיבור חשמלי. בפועל זה זז, במנח מסוים היה תקין ובמנח אחר, לא. אז יוצא שהנחת את הראש במצב טוב, ניגשת צילמת ויצא טוב. פעם שנייה לא יצא כלום, ששמת פילם יצא קצת, זה לא יוצא כל הזמן כמו שזה צריך אז אמרתי לו, שהראש לא תקין. ביקשנו לבחון אפשרות לחבר ראש אחר שמצוי אצל התובע ואז התובע הביא ראש אחר ובדקנו אותו חשמלית שהכבלים יציבים וקבועים והכל היה תקין.
ש. אז מה לא היה תקין בראש הלא תקין?
ת. החיבור בכבל החשמל לראש הרנטגן עצמו היה רופף או לא קבוע ולכן, לפעמים היה תקין ולפעמים לא.
ש. החיבור הוא אמצעי רנטגן?
ת. לא.
ש. מה זה חיבור?
ת. זה ציר ישן שהוא מחבר בין ראש הרנטגן ובין הכבל של החשמל. בפועל, החיבור הוא בין פין שמחובר לראש שנכנס לשקע שהיא חלק מהזרוע, החיבור הזה לא היה יציב וקבוע, כנראה בשל בלאי. זו הייתה הבעיה מלכתחילה. כששאלתי מה עם הראש? אמר התובע שהראש תקין ומצלם על פילם ואני אמרתי שפילם זה לא המדד שלי כי פילם מצלם בכל מצב גם עם רמת קרינה מאוד נמוכה ואילו לחיישן יש מינימום – סף קרינה שאינני יכול לנקוב בו, כי אינני זוכר."
20. עינינו הרואות: לאחר 18 חודשי תלאות שעבר התובע , הסתבר כי דרישות בסיסיות להפעלת החיישן הן רמת קרינה מסויימת ורציפה- כלומר , מכשיר רנטגן שחיבור הכבילה שלו רופף, הגם שהוא מספק את המצופה ממנו באמצעות פילם- סרט צילום להבדיל מחיישן דיגיטליף יספק לפעמים את רמת הקרינה הנדרשת ולפעמים לא.
אלא שכאמור , כפי שבהחלט נוכחתי ,בירור זה לקח 18 חודשים תמימים במהלכם הושבתה מרפאתו של התובע, הוא נדרש לצילומים חוזרים ונישנים, שובשה עבודתו השוטפת ,שהרי ברור שאמצעי הרנטגן הוא שולי לטיפול הכירורגי עצמו ואמור לשרת אותו.
עוד הסתבר מעדותו של נציג הנתבעת, כי אין כל אסמכתא שתעיד כי הובהר לתובע כרוכש , עוד בטרם הרכישה , חד משמעית שלצורך הפעלת החיישן נדרשת רמת קרינה מסויימת ממכשיר הרנטגן ואין די בקיומו של מכשיר רנטגן עובד באמצעות "פילם" כדי להעיד על אפשרות לעבוד באמצעותו גם עם החיישן נושא התביעה. במובן שלא נוכחתי שהנתבעת הבהירה לתובע שייתכן ויידרש לרכוש מכשיר רנטגן חדש, במקום זה ששימש אותו במרפאתו על כל ההוצאות שייתכן ותהיינה כרוכות ברכישת מכשיר כאמור.
21. בבחינת גרסאות הצדדים ועדויותיהם נוכחתי כי החיישן נושא התביעה , הגם שהוא אביזר מתוחכם שאמור לפעול כשהוא מחובר למכשיר רנטגן שגם הוא כשלעצמו , מכשיר מתוחכם, לא נמכר החיישן לתובע בצירוף דרישות חומרה או ציוד כפי שמחייב ההגיון המסחרי לאור טיבו של הנמכר.
לשון אחרת, למקרה ואכן החיישן פועל אך ורק אל מול מחשב שמותקנת בו מערכת הפעלה מסויימת ולא אחרת, שומה היה על הנתבעת להודיע זאת מראש לתובע, עוד בטרם ביצע הרכישה.
הוא הדין בהתייחס למכשיר הרנטגן , אפיוניו ותכונותיו שבלעדיו אין לצפות לפעולה תקינה של החיישן נושא התביעה.
במובן זה לא נוכחתי שהנתבעת עמדה בחובותיה כמוכר על פי סעיף 11 לחוק המכר לאמור
11.המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
(1) .....
(2) ......
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים

במובן זה לקתה עיסקת המכר באי התאמה באשר המוכר , היה עליו לדעת באלו דרישות חייב לעמוד הציוד אליו יחובר החיישן על מנת שיפעל כמצופה. נוכחתי כי הטכנאים מטעם המוכר לא ידעו בפועל על דרישות החומרה והתנאים השונים המחוייבים על מנת לאפשר את פעולת החיישן באופן רציף, ורק לאחר 18 חודשים ומספר טכנאים שיצאו ובאו בשערי מרפאת התובע , הופיע הטכנאי המקצועי שאיתר את דרישות החיישן בהן לא עמד ציוד התובע.
בכגון דא תחול הוראת סעיף 16 לחוק המכר תשכ"ח 1968 לאמור :
"16 היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה."

21. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים, התרשמתי מהם במישרין ועיינתי בראיות שהוגשו בדיון, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.
בבחינת עמדות וגרסאות הצדדים עדיפה עליו עמדת התובע, שלפיה לקה הגילוי שגילתה לו הנתבעת בטרם הרכישה ולא כל שכן , לקה השירות שהעניקה הנתבעת לתובע במסגרת תקופת האחריות.במובן שכפי שעולה מעדויות נציג הנתבעת גם לנתבעת לא היה ברור במשך למעלה מ14 חודשים מדוע החיישן אינו פועל ולשון אחרת , איזו רמת קרינה רציפה דרושה לו לפעולתו.
בעקבות העדר ידע כאמור , נדרש התובע במסגרת הניסוי ותהייה מטעם הנתבעת בניסיון להשמיש את החיישן לרכוש מחשב חדש ובעיקר לבזבז זמן מרפאה יקר במובן זה הפרה הנתבעת את הסכם המכר והתובע זכאי לפיצויים עקב הפרת חוזה המכר

22.המסגרת הנורמטיבית
על המקרה שלפנינו חלים בכפיפה אחת הוראות חוק חוק המכר התשכ"ח 1968 (להלן:" חוק המכר") וכן חוק החוזים חלק כללי וחוק החוזים תרופות
חוק המכר חל ,הואיל ובין הצדדים נכרת חוזה מכר.
העובדה שהנתבעת מכרה לתובע מוצר שאינו מייצורה, אינו מפחית ממעמדה כ"מוכר" הואיל ומהות העסקה הייתה מכר .
משבוצעה הקנייה, סופק המוצר , תמורת המחיר ששולם כמתואר בחשבונית. יחול על העסקה חוק המכר. על הממכר להתאים לשימוש הרגיל וכפי שמורה ס' 11 לחוק המכר חייב מוכר למסור נכס כשהוא מתאים למוסכם.

לענייננו , רלבנטית סוגיית אי ההתאמה שבס"ק 11(3) לחוק המכר דן נכס ש"אין בו את האיכות או התכונות הדרושות לשימוש הרגיל".
במקרה דנן , לא ניתן היה להשתמש בחיישן בשימושו הרגיל באמצעות מכשיר הרנטגן התקין שהיה בבעלות הקונה- התובע.
המועד הקובע להתאמת ממכר הוא מועד העמדתו לרשות הקונה.(א.זמיר חוק המכר תשכ"ח פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, 242, 1987 ).במועד זה חלה על הנתבעת חובת גילוי מלאה שתבהיר לתובע אילו דרישות ציוד או חומרה נדרש הוא להחזיק לצורך השימוש הרגיל בחיישן, כל זאת באופן שיאפשר לו להפעיל שיקול דעתו ולהחליט באם לרכוש את החיישן, גם למקרה והפעלתו כרוכה ברכישת ציוד חדש או נוסף והשקעה נוספת – דוגמאת רכישת מחשב כפי שתיאר התובע.
אדגיש בהקשר זה כי הסכם מכר לא הוצג בפני גם לא מסמך שמפרט דרישות חומרה או ציוד לצורך הפעלת החיישן. משלא סיפקה מסמך כאמור גם הנתבעת , המסקנה היא כי לא הפיקה מסמך כאמור למילוי דרישותיה במסגרת חובת הגילוי על פי חוק החוזים חלק כללי וחוק המכר.

23. תוצאת אי התאמה לפי חוק המכר היא, הפרת חוזה המזכה גם בתרופות שלפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א -1971 הכוללות את הזכות לפיצוי.

יישום הדין -קיום אי התאמה במקרה דנן
24. ככלל, הנטל להוכחת "אי התאמה",רובץ לכאורה על הקונה- התובע , המבקש להסתמך על הטענה. בעניין זה לא נחלקו הדעות בין הצדדים לאמור כי במהלך 18 חודשים ועד אשר אותרה ה"תקלה" ניבצר מהתובע לעשות שימוש רגיל בחיישן – הממכר נשוא תביעה זו.

25. קיום אי ההתאמה עולה הן מגירסת התובע והן מגירסת הנתבעת ונציגיה עלפיה במהלך תקופה ממושכת של כ-18 חודשים לא הצליחו טכנאי הנתבעת לענות על השאלה הפשוטה , מה הן הדרישות הבסיסיות להפעלתו התקינה של החיישן והאם הציוד שברשות התובע עונה על דרישות אלה.

26. אי ההתאמה של החיישן לציוד שברשות התובע , נכנס לגדר אחריות הנתבעת וחובת הגילוי המלא הרובצת לפיתחה באשר לתכונות הממכר ודרישות הציוד – מכשיר רנטגן- אפיוניו ותוכנת מחשב ומערכת הפעלה . לשון אחרת – על פי הדין כפי שצוטט לעיל חלה על הנתבעת חובת גילוי בה לא עמדה.

27. מסקנתי היא כי הנתבעת לא עמדה בחובת גילוי פרטים שלפי דין צריך היה עליה לגלותם לתובע. כתוצאה מכך קמה הזכות לתובע סעדים עקב הפרת חובת גילוי איסור הטעיה לרבות לפיצויים לפי חוק המכר וחוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה.

28. סוף דבר
לאחר שבחנתי את משך הזמן הרב שארך עד למציאת הפיתרון שהביא להפעלת החיישן – 18 חודשים, בזבוז זמנו הרב וטרחתו של התובע , הפגיעה בעבודתו השוטפת של התובע בשמו ובמוניטין המקצועי שלו ,מחייבת את הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו כאמור בסך של 20,0000₪ - 1000 ₪ בגין כל חודש של אי פעילות רצופה של החיישן , ביקורים חוזרים של אנשי מקצוע במרפאה , בזבוז זמנו והטרחתו של התובע לריק,. כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל., ו2000 ₪ בגין הוצאות התובע לאגרה ובזבוז זמנו בישיבות אליהן נאלץ להתייצב בדיון בתביעתו דנן.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בתל אביב














לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר הוצאות ביטוח שיניים

  2. התחזות טכנאי שיניים לרופא

  3. רשלנות רופא בעקירת שיניים

  4. מימון טיפולי שיניים לילדים

  5. שירותי בריאות השן לתלמידים

  6. חוב לרופא שיניים על טיפולים

  7. הגבלת מרפאות שיניים של תאגידים

  8. תקנות רופאי שיניים, תשל''ח-1978

  9. הרדמה מקומית שיניים לילדים סיכונים

  10. מימון טיפולי שיניים - ביטוח לאומי

  11. מנשך שיניים (טביעת שיניים) של נאשם

  12. זריקת הרדמה אצל רופא שיניים - סיכונים

  13. תקנות רופאי שיניים (שינניות), תשל''ח-1978

  14. צו רופאי השיניים (אגרת בחינה), התשמ"ד-1983

  15. רשלנות בטיפול שיניים - תביעה נגד רופא שיניים

  16. חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים, התשמ"ו-1986

  17. פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979

  18. תביעה נגד רופא שיניים בבית משפט לתביעות קטנות

  19. תקנות רופאי השיניים (בחינת רישוי), התשנ''ב-1992

  20. תאונת דרכים: טיפול ראשוני אצל רופא שיניים באופן פרטי

  21. תקנות רופאי שיניים (דמי השתתפות בקורס), תשל''ט-1979

  22. תקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים), התשנ''ג-1993

  23. צו רופאי השיניים (אגרות רשיון והיתר זמני), התשמ"ד-1983

  24. תקנות רופאי השיניים (סדרי דין בדיון משמעתי), התשל''ז-1977

  25. תקנות רופאי שיניים (קורסים ובחינות מקצועיות), תשל''ז-1977

  26. תקנות מס הכנסה (ניכוי בעד ביטוח רפואת שיניים), תש''ם-1980

  27. תקנות רופאי שיניים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל''ז-1977

  28. תקנות רופאי השיניים (סדרי דיון בועדה רפואית), התשל''ז-1977

  29. תביעה של רופא שיניים נגד מטופל שלא שילם את מלוא הסכום על הטיפול

  30. נדחתה תביעה בטענה כי רופא שיניים השתיל שתלים מסוג שונה ממה שסוכם (זולים יותר)

  31. תקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ''ו-1986

  32. תביעה שהגיש רופא שיניים אשר רכש חיישן דנטלי 5100 תוצרת "קודאק " לצורך ביצוע צילומי רנטגן דיגיטליי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון