ביטול הסכם שכר טרחת עורך דין בגלל שלא ענה לטלפונים התובע ממשיך וטוען כי ניסה ליצור קשר טלפוני עם הנתבע מספר פעמים, אך לא נענה, והנתבע אף לא חזר אליו. במצב דברים זה, פנה ביום 2.11.11 לנתבע, והודיע לו כי הוא מבקש לבטל את ההסכם. מהודעה ששלח הנתבע לתובע, עולה כי עד לאותו מועד לא הביא התובע למשרדו של הנתבע את התיק מהמשרד שטיפל בו קודם לכן, וזאת למרות שלדברי התובע לקח את החומר עוד בחודש אוקטובר, כך שיכול היה לעשות כן. ביום 7.11.11 הביא התובע את החומר שבידיו, למשרדו של הנתבע. ביום 15.11.11 הודיע הנתבע לתובע כי יעשה מאמץ להעביר אליו נוסח ראשון של כתב התביעה, והוסיף כי טרם הספיק לעבור על כל החומר שנמסר לו. הנוסח לא הועבר לתובע, וביום 28.11.11, הודיע הנתבע כי יעביר את הטיוטה למחרת היום, עם זאת הודיע כי הטיוטה זקוקה לליטוש. ביום 26.12 פנה התובע פעם נוספת (לאחר שפנה קודם לכן, כפי שנטען בפירוט בכתב התביעה) וביקש את נוסח כתב התביעה, וביום 10.1.12, לאחר שלא נענה ביקש לבטל את ההסכם. הנתבע הודיע לתובע כי לא יוכל להשיב לו את כל הסכום ששולם, שכן הכין טיוטה, עבר על חומר רב, פנה למינהל מקרקעי ישראל על מנת לבדוק את הטענות ושוחח פעם נוספת עם המודד, וביקש מהתובע כי יציע מחיר גלובלי לתשלום עבור יותר מ- 20 שעות עבודה שהושקעו על ידו. לטענת התובע, לאחר ששוחח הנתבע עם עורך דין ממן, שייצג את התובע בתביעה הקודמת, הבין הנתבע, כך לפי דעתו של התובע, כי אין סיכוי לזכות בתביעה, ולפיכך איבד עניין בתביעה. התובע עותר לחייב את הנתבע בהשבת כל הסכום ששולם לו, וכן לחייבו בפיצוי. כתב ההגנה בכתב ההגנה טען הנתבע כי ייצג את אמו של התובע, ולפיכך אין כל יריבות בינו לבין התובע. לטענת הנתבע סוכם כי שכר הטרחה, אם יחושב לפי שעות עבודה, יעמוד על סך של 160$ לשעה. מכתב ההגנה עולה כי הנתבע השקיע שעות עבודה רבות עבור לימוד החומר הרב שנמסר לו (שרובו צורף לכתב התביעה שכנגד). לטענת הנתבע, התובע המציא לו את המסמכים בשלבים, כך שמדי פעם נוספו מסמכים נוספים, אותם היה עליו ללמוד. לטענת הנתבע, עלות לימוד החומר, כשתים עשרה שעות עבודה, עומדת על סך של 6,720 ₪, ובצירוף מע"מ - על סך של 7,795 ₪. התיק עבר שני "גלגולים", בטרם פנה התובע לנתבע, תביעה בבית משפט השלום, ולאחר מכן הליך בבית המשפט המחוזי, תיק מורכב המעלה סוגיות מהותיות ופרוצדוראליות סבוכות, ולא הייתה אפשרות להכין את נוסח של כתב תביעה באופן מיידי, בפרט בהתחשב בעובדה שהחומר הועבר לנתבע בתחילה, שלא במלואו, ובשלב מסוים אף נלקח החומר ממשרדו, על מנת להיוועץ בעורך דין אחר. לטענת הנתבע התובע הוא שהפר את ההסכם, הפרה המזכה אותו בפיצוי מכח חוק החוזים. מכתב ההגנה עולה כי התובע פנה אל הנתבע בשם אמו, כשהוא שימש ערב להסכם. ארך זמן עד שהמציא לו התובע את רוב החומר הדרוש. הנתבע קבע פגישה עם המודד. לאחר מכן ביקש התובע לקבל לידיו את החומר לצילום, ובדיעבד הסתבר שפנה לעורך דין פז, על מנת לבחון אפשרות שהלה ייצגו, אך החומר לא הושב לנתבע באופן מידי, כך שנבצר ממנו להמשיך ולהכין את התביעה. לטענת הנתבע, צירף התובע התכתבויות דוא"ל חלקיות, כאשר לכל תכתובת שנשלחה מהתובע לנתבע, השיב הנתבע. הנתבע מדגיש כי היה נכון לסכם שכ"ט גלובלי עבור שעות העבודה שהושקעו בתיק, בפרט לאור העדר המחלוקת בטענה כי מלכתחילה סוכם כי ישולם לנתבע, עפ"י שעה, שכ"ט עבור לימוד החומר, במידה ולא יגיעו הצדדים בסופו של דבר לידי הסכם. הנתבע מתייחס לעבודת ההכנה הרבה שהושקעה על ידו, בין היתר לימוד החומר שהצטבר בשני קלסרים, פגישות אצל המודד, לימוד פסיקה רלוונטית והכנת טיוטה, עד כדי שהושקעו לדבריו על ידו 43 שעות עבודה. הנתבע צירף לוח שעות עבודה שהוכן במהלך העבודה. התביעה שכנגד הנתבע הגיש תביעה שכנגד, האוחז כשלוש מאות ושבעים עמודים, ולאחר קריאה הסתבר כי חלק גדול מהחומר צורף למעלה מפעם אחת. בתביעה שכנגד עותר התובע שכנגד לחייב את התובע, הוא הנתבע שכנגד, לשלם לו סך של 19,362 ₪, בטענה שהנתבע שכנגד, היה ערב לחיוביה של אמו, אשר שכרה באמצעות בנה את שירותיו של התובע שכנגד, והיה אף שליחה של האם לצורך כך. בין הצדדים סוכם שכ"ט לשעת עבודה בסך של 160$, למרות שנאמר לנתבע שכנגד כי המשרד נוהג לגבות שכ"ט בסך של 200$ לשעה. הכנת התיק, לפני גיבושו של הסכם שכ"ט כללה שעות עבודה רבות, כך שנכון למועד החתימה על הסכם שכר הטרחה, התגבש, כך לטענת התובע שכנגד, חוב בסך של 7,700 ₪ אותו היה על אמו של הנתבע שכנגד, לשלם באמצעותו לתובע שכנגד. לטענת התובע שכנגד, לאחר שנמסר לידיו רוב החומר, קיים פגישת עבודה עם המומחה שכתב חוות דעת משפטית, על מנת לשמוע ממנו הסברים לטענות שהועלו על ידי הנתבעים בהליכים הקודמים. בשלב זה הסתבר לתובע שכנגד כי להליך הקודם, שהתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז, קדם הליך בבית משפט השלום בפתח תקוה, והיה עליו ללמוד חומר נוסף. ביום 2.11.11 פנה הנתבע שכנגד לתובע שכנגד וביקש ביטול ההסכם. הנתבע שכנגד השיב לו שהוא ממתין לקבל את כל החומר. התובע שכנגד התייחס לשתי הצעות שהביא בפני הנתבע שכנגד, על מנת להביא את ההסכם לידי סיום. האחת - שהנתבע שכנגד יציע סכום גלובלי, לסיום ההתקשרות, ולחילופין, עריכת חשבון לפי מספר שעות עבודה. הנתבע שכנגד דחה את שתי ההצעות. התובע שכנגד צירף לכתב התביעה שכנגד רשימת חיובים, ממנה עולה כי הושקעו על ידי המשרד 43 שעות עבודה. מהרשימה עולה כי לפני שנחתם בין הצדדים הסכם שכר הטרחה, ביום 8.9.11, נפגש הנתבע עם המודד וכי הוכנה טיוטת כתב התביעה במשך חמש שעות, בימים 4.9.11 ו-5.9.11. מרשימת החיובים עולה בין היתר, כי לאחר שהגיעו הצדדים להסכם, בערב ראש השנה 28.9.11, נרשם חיוב עבור 2.5 שעות עבודה, ובא' ראש השנה 3 שעות עבודה במשרד, לימוד חומר נוסף שהגיע מהתובע, לאחר הכנת טיוטה, ושיבוץ חומר נוסף שנקבל, בטיוטה. ביום 29.11.11 נרשם חיוב בגין 2.5 שעות, עבור המשך טיפול בתיק, הגהה טיוטה מס' 2, וביום 3.1.12, הכנת טיוטה לפני משלוח. הרשימה כוללת בין היתר שעת עבודה עבור הכנת הסכם שכר הטרחה. במצב דברים זה, ולאחר שהנתבע שכנגד ביטל את ההסכם, עותר התובע שכנגד לחייב את הנתבע שכנגד בתשלום פיצוי עבור שעות העבודה שהשקיע, כארבעים ושלוש שעות בשכר של 200$ לשעה, ובניכוי הסכום שולם לו, סך של 19,362 ₪. מהלך הדיון בתיק התקיימו שלושה דיונים, הראשון ארך כשעה, השני אף למעלה מכך, ובמהלך הדיון השלישי, הציע בית המשפט לצדדים להגיע להסכמה, אך הצעתו נדחתה על ידי התובע (הנתבע שכנגד). במהלך הדיון שהתקיים ביום 20.11.12 טען התובע כי חמישה חודשים מאז שנחתם החוזה, לא קיבל לידיו כל טיוטה. לדבריו הינו מיופה כח של אמו, ולפיכך קיימת יריבות בינו לבין הנתבע. הנתבע טען כי העובדה שהתובע נסע להביא ביום 12.10.11 את החומר, מהמשרד שטיפל בו קודם לכן, מעידה על כך שהתובע התבקש לעשות כן על ידי הנתבע, ולפיכך אין טענתו של התובע, לפיה לא השיב הנתבע לפניותיו הטלפוניות נכונה. בדיון שהתקיים ביום 11.3.13 חזר התובע על טענתו כי להבנתו, די היה במסירת מסמכי התביעה הקודמת על מנת להכין טיוטה, וכי החומר הספיק על מנת לנסח תביעה. הוסיף התובע ואמר כי עורך דין אחר אמר לו שביום אחד ניתן היה לנסח את כתב התביעה. בראשית הדיון אמר התובע כי עורך דין אחר אמר לו שניתן להכין את כתב התביעה במהלך שבועיים ימים. הנתבע טען במהלך הדיון כי נפגש עם המודד בחודש נובמבר, וכבר בחודש נובמבר היתה בידו טיוטה. לדבריו סבר ששלח את הטיוטה לתובע, אך לאחר מכן, כשהתובע שאל מדוע לא העביר לידיו את נוסח כתב התביעה, השיב כי הטיוטה לא היתה גמורה. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל אם כי בחלקה בלבד. מכתב התביעה עולה כי בטרם נחתם הסכם שכר הטרחה, סוכם בין הצדדים תשלום לפי שעה עבור לימוד התיק. מוסכם בין הצדדים כי הועברו לידי הנתבע כתב תביעה, כתבי הגנה ובקשות שהוגשו - שרובם צורפו לכתבי הטענות שלפניי, והכילו חומר רב לעיון וללימוד. עוד מוסכם בין הצדדים כי התקיימה לפחות פגישה אחת במשרדו של מר ברני גטניו המודד. מכתב התביעה עולה כי עד לאמצע חודש נובמבר לא הומצא לידי הנתבע כל החומר המשפטי, וכי התיק נלקח על ידי התובע לפרק זמן, על מנת לאפשר לו להתייעץ עם עורך דין אחר. התובע טעה להאמין כי די בכך שמסר לידי הנתבע את כתב התביעה, כתבי הגנה ובקשות שהוגשו, על מנת שבהרף עין יכין הנתבע כתב תביעה, ולא לקח בחשבון את הצורך ללמוד לעומק, בין השאר, את טענות הצדדים שכנגד, לבחון אפשרות להגיש עתירה מנהלית, לברר האם חסרות עובדות, או שמא ניתן להעלות טענות נוספות, על מנת להצליח בהליך החדש. התובע התעלם מהעובדה שהיה עליו לחזור בו מן התביעה שהוגשה על ידו, לפני שפנה לנתבע, ומהמסקנה המתבקשת מאליה, שלא די היה בכתבי הטענות שהוגשו עד כה. טענתו של התובע, לפיה במשך חמישה חודשים לא הכין הנתבע כתב תביעה, אינה מדויקת. כאמור נחתם הסכם שכר הטרחה ביום 8.9.11. וביום 10.1.12 ביקש לבטל את ההסכם - בחלוף ארבעה חודשים, מתוכם חלו חגי תשרי החל מיום 28.9.11, ועד ליום 23.10.11. אין להתעלם מהעובדה שרק ביום 7.11.11 המציא התובע לנתבע את כל החומר, ומכך שביום 15.12.11 לקח, למשך שבוע וחצי, את החומר ממשרדו של הנתבע. חככתי בדעתי האם התנהלותו של הנתבע לפיה הבטיח לתובע שישלח טיוטה ולא עשה כן, מהווה הפרה של ההסכם, בהתחשב בכך כי יש להשלים את העבודה בתוך זמן סביר, ובהתחשב בתנאי, שהוסכם על הצדדים (סע' ד. 1. להסכם) לפיו עוה"ד יעדכן את הלקוח בטלפון ובמייל בכל עניין רלוונטי. הנתבע לא נתן כל הסבר בכתבי הטענות, מדוע נמנע מלשלוח לתובע ולו טיוטה ראשונית. עם זאת התנהלות התובע, והמצאת המסמכים לנתבע, שנמשכה על פני פרק זמן בלתי מבוטל, ועד ליום 7.11.11, לא יכולה היתה לאפשר לנתבע להכין כתב תביעה ראוי לפני סוף חודש נובמבר. בנסיבות אלה, אינני מקבלת את טענתו של התובע, לפיה הפר הנתבע את ההסכם, באופן המחייב השבה מלאה של שכר הטרחה, ששולם לו. בפסק דינו של כב' השופט ד. לוין, בעניין בייניש-עדיאל, ע"א 136/92 בייניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז (5), פסקה 13 (ג) לפסק הדין, נקבע כי: "בהתקשרות שבין עורך הדין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו". בהמשך פסק הדין, בענין בייניש-עדיאל, בפיסקה 14 נקבע כי: "הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה גם ע"א 499/89, 502רמת אביבים בע"מ ואח' נ' מירון, בן-ציון ופריבס עורכי-דין, שותפות רשומה; מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה נ' רמת אביבים בע"מ ואח' [3], בעמ' 594). קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו". הודעתו של התובע על הפסקת הייצוג אינה גוררת אחריה את ביטולו של הסכם שכר הטרחה. הוא נותר שריר וקיים, ויש לקבוע על פיו מהו שכר הטרחה הראוי, שעל התובע לשלם לנתבע, לאחר שהחליט לבטל את ההסכם. לכך יש להוסיף את העובדה כי אף לו היה ההסכם בטל, הרי שסוכם בין הצדדים כי אם לא ייחתם הסכם שכר טרחה, ישלם התובע לנתבע עבור שעות לימוד החומר, סך של 160$ לשעה, כך שעל התובע היה לשאת בתשלום לימוד החומר על ידי הנתבע. לכתב התביעה שכנגד צורפה, כאמור, רשימת חיובים, אך ספק בעיני אם ניתן לבסס עליה קביעה, כמה שעות עבודה הושקעו על ידי משרדו של הנתבע, הוא התובע שכנגד, בהכנת טיוטת כתב התביעה. לא מצאתי כי עלי לקבוע את שכר הטרחה הראוי להיות משולם לנתבע, בהתחשב ברשימה שהוגשה, המעלה, כאמור, ספקות. בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה, כולל, שאינו לפי שעות עבודה. כמו כן לא מצאתי התאמה בין הרשימה לבין עדותו של הנתבע (התובע שכנגד). מהרשימה עולה כי בערב ראש השנה ובחג הראשון, שקד הנתבע על הכנת כתב התביעה, הכנה שהחל בה, עוד בטרם נחתם בין הצדדים הסכם שכר הטרחה. הנתבע לא הסביר בכתב ההגנה ובעדותו בבית המשפט מה טעם מצא להתחיל בהכנת כתב התביעה, בטרם הגיעו הצדדים להסכם, לפיו אכן ייצג הנתבע את התובע, ומדוע, אם עשה כן, לא שלח לתובע כל טיוטה של כתב התביעה. הנתבע העיד בבית המשפט ואמר כי היה במשרדי מינהל מקרקעי ישראל, ובפגישה נוספת אצל המודד, מר ברני גטניו - אלא שפעולות אלה, דומה שלא נכללו ברשימה. הרשימה כוללת כאמור חיוב בגין שעת עבודה עבור הכנת הסכם שכר הטרחה בין הנתבע לבין התובע, וכן נכתב בה שבימים 3.1.12 וב-4.1.12, הוכנה הטיוטה הסופית, לרבות נספחים, עם זאת לא נשלחה לתובע (שהודיע ביום 10.1.12 על ביטול ההסכם), וכפי הנראה לא צורפה לעיוני, שכן נוסח כתב התביעה שצורף לכתב התביעה שכנגד, נושא תאריך של יום 27.10.11. חרף האמור לעיל, לא יכולה להיות מחלוקת כי הנתבע השקיע שעות עבודה בלימוד התיק ואף נפגש לצורך כך עם המודד מר ברני גטניו, שכן הסכום, כפי שסוכם בהסכם שכר הטרחה, נקבע על ידי הנתבע, בהתאם לחומר המשפטי שהועבר לעיונו, עד לחתימת ההסכם. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי לאחר מכן, בחודש נובמבר, מסר התובע חומר משפטי נוסף לידי הנתבע, לאחר שהביאו מהמשרד, שייצג אותו קודם לכן. עובדה נוספת המוסכמת על הצדדים, ומחזקת את טענותיו של הנתבע, לפיהן שקד על הכנת כתב התביעה, מצויה בשיחת הטלפון שניהל הנתבע עם עורך דין ממן, מי שהיה ב"כ התובע קודם לכן. לכל אלה יש להוסיף את העובדה כי לכתב התביעה שכנגד צרף הנתבע (התובע שכנגד) טיוטת כתב תביעה שהוכנה על ידו. הסכום, ששולם על ידי התובע על סך של 12,000 ₪, שולם, על ידי התובע, כמיופה כוחה של אמו, עבור הכנת התביעה עד לדיון הראשון. מצאתי כי לצורך שקלול השכר הראוי, אותו על התובע לשלם לנתבע, יש לבחון את התנהגות הצדדים בקיום החוזה. אל מול לקוח המצפה לטיפול מהיר, הסבור שהכנת כתב התביעה כרוכה בהדפסה ולא במחשבה ובבחינה משפטית של המסמכים, נמצא הנתבע, עורך דין שלא מיהר יתר על המידה להשלים את העבודה. לאחר שבסוף חודש ספטמבר, כך על פי טענתו, שקד על הכנת הטיוטה, מצופה היה ממנו לשלוח לתובע טיוטה ראשונה. חזקה על הנתבע שאילו הייתה בידו טיוטה ראויה למשלוח, היה מזדרז ושולח אותה לתובע שחזר וביקש לבדוק האם הטיפול בענייניו מתקדם. בבואי לשקול מהו שכר הטרחה הראוי לפסוק לנתבע, מצאתי כי יש לקחת בחשבון את הסכמת הצדדים לפיה בטרם נחתם ההסכם, היה על התובע לשלם לנתבע עבור לימוד התיק, אף אם לא ייקח הנתבע על עצמו את הטיפול בתיק. לאחר עיון בהיקף החומר, שנמסר לתובע, בצורך לבחון האם למרות שחזר בו התובע מתביעה שהגיש, ניתן יהיה לשוב ולפנות לבית המשפט, ובעובדה כי עוד בטרם נחתם ההסכם בין הצדדים, התקיימה פגישה במשרדו של המודד. אני מעריכה את מספר שעות לימוד החומר, בטרם נחתם ההסכם, בשמונה שעות, עבורן היה על התובע לשלם לנתבע סך של 4,608 ₪ ובתוספת מע"מ, בסך של 17%, שנהג אותה עת, סך של 5,391 ₪, לו חושב שכר הטרחה בהתאם למספר שעות העבודה. בהתחשב בכל אלה, לאור העובדה שהושקעה על ידי הנתבע עבודה, אך מעולם לא נשלחה לתובע טיוטה של כתב התביעה, והוא לא זומן למשרדו של הנתבע על מנת לעיין בטיוטה, טרם הושלמה, אף אם לא הייתה ראויה למשלוח, ובהתחשב בעובדה כי התובע יוכל לעשות שימוש בטיוטה, שצורפה לכתב התביעה שכנגד, הגעתי למסקנה, וזאת על דרך האומדן, כי שכר הטרחה הראוי, אותו על התובע לשלם לנתבע עומד על הסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. באשר לתביעה שכנגד - הרי שמצאתי כי יש לדחותה. התביעה שכנגד יוצאת מתוך הנחה שלתובע שכנגד זכות לשכר על פי שעה, וזאת למרות שבין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה בסכום גלובאלי. אין מחלוקת כי התובע שכנגד לא ביצע את העבודה לשמה פנה אליו הנתבע שכנגד, ותביעתו לתשלום פיצוי בסכום הגבוה מהסכום הכללי, שהיה על התובע/הנתבע שכנגד לשלם לו עבור העבודה אינה מתקבלת על הדעת, ולפיכך אני דוחה אותה. לאור האמור, ישלם הנתבע לתובע סך של 6,990 ש"ח מחצית הסכום ששולם לו על ידי התובע, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪, בהתחשב בעובדה שהתקיימו 3 דיונים וזאת בתוך 30 יום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. עורך דיןחוזהשכר טרחת עורך דיןטלפוןביטול חוזהשכר טרחההסכם שכר טרחה