תביעה נגד חברת ביטוח בגין פיצוץ צנרת שהצריך לטענת התובע שיפוץ על פי קבלות בסדר גודל של 21,80 ₪. הנתבעת חב' כלל טוענת לעומת זאת, כי התובע קיבל פיצוי בסך כולל של 2434 ₪ המהווה את הפיצוי בגין פיצוצי הצנרת בביתו, וכי הסכום הנדרש ע"י התובע בתביעתו הינו בגין ביצוע שיפוץ בדירתו של התובע, פיצוי שאינו מכוסה עפ"י הפוליסה. מאחר ומדובר ב-3 מוקדי נזק שונים הפחיתה הנתבעת את ההשתתפות העצמית בגין כל אחד ממוקדי הנזק כאמור והתובע מלין גם על כך. התקיימו בתיק זה, באופן חריג, מס' דיונים ואתייחס כעת לכל דיון: הדיון הראשון היה בתאריך 9.7.12 - בדיון זה הוברר, כי למעשה התובע לא צירף חוות דעת שמאית, בעוד הנתבעת הסתמכה בכתב הגנתה על חוות הדעת השמאית של השמאי אמישה ליאור. למרות זאת, אפשר ביהמ"ש אורכה לתובע ודחה את הדיון על מנת לאפשר לתובע להגיש חוות דעת שמאית מטעמו. עוד קבע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 9.7.12 וזאת בדרישה מפורשת של נציג כלל לפסיקת הוצאות: "לא אפסוק כרגע הוצאות בהליך היום אבל אפסוק הוצאות בהליך העיקרי, תוך לקיחה בחשבון של התייצבות השמאי היום ושל טענות הנתבעת בהקשר זה". בתאריך 30.1.13 התקיים הדיון השני - אז הופתעתי לגלות, כי הגם שהתובע פעל על פי הנחייתי והגיש חוות דעת של שמאי, לא התייצב אותו שמאי לצורך מתן עדות, דבר שהצריך ישיבה שלישית לצורך שמיעת עדות השמאי מטעם התובע. על מנת לחסוך בהוצאות ולמרות שבתיק זה ראוי לשמוע את שני השמאים באותו מועד, שמעתי את השמאי מטעם הנתבעת וכן את נציג חב' שחר, שהיה במקום. על פי עדותו של השמאי מר אמישה ליאור מטעם התובעת, אני מצטט: "קראתי את חוות הדעת של השמאי חמזה סלמה (מדובר בחוות הדעת של המומחה מטעם התובע - הערה שלי, השופט ע.נ.). אני מתייחס לחוות הדעת שלו. מדובר בחוות דעת לשיפוץ. אין קשר סיבתי בין הבעיות לבין הנזקים. פוליסת הביטוח מדברת על תיקון של נזק. כלומר, בנזקי צנרת להחליף את הקטע של הצינור שדולף. פותחים את שורת הקרמיקה וסוגרים. כשהגעתי אליו הביתה היו לו שלושה מוקדים של נזילות. הצעתי לתובע שנביא מאתר ומצלמה טרמית שייגלה את המיקום המדויק על מנת שניתן יהיה לבצע תיקון לפי תנאי הפוליסה. הוא לא היה מעוניין". כלומר, בחלק זה של עדותו טען השמאי, כי היו שלושה מוקדי נזק, כי על פי הפוליסה מתקנים את אותם תיקונים רלוונטיים על פי בדיקה ספציפית וכי התובע סרב לאפשר זאת. עוד טען, כי חוות הדעת השמאית שצירף התובע אינה קושרת בקשר סיבתי בין מוקדי הנזילות ובין השיפוץ שנערך באמבטיה ולמעשה מהווה חוות דעת שמאית לעניין שיפוץ חדר האמבטיה. עוד הוסיף והעיד השמאי מטעם הנתבעת: "מצבו התחזוקתי של האמבטיה ירוד. לא היה איטום בין האריחים, כאשר איטום לא מכוסה על ידי הפוליסה. הוא שלל את ההצעות על הסף ואמר שלא מעוניין בביצוע של תיקון מקומי ודרש 15,000 ₪ כי זה מה שקבלן מטעמו טען שזה עלה". ועוד העיד: "במקרה של ביטוחי משכנתאות ניתן לבחור את המשפץ אבל כאן הוא רצה להחליף הכל. אני עשיתי הערכה ואז שולם לו". עלי לציין, כי על פי חלק זה של חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת, בא לידי ביטוי חוסר נכונותה של הנתבעת לפצות את התובע על מלוא השיפוץ שהוא טוען לו, על רקע של טענה לבעיות באיטום שאינן מכוסות על פי הפוליסה. עוד העיד מר ויקטור כהן, שהינו נציג חב' שחר נזקי צנרת, אותה חברה שעמה עובדת כלל בהקשר ביטוח משכנתאות, אשר העיד כדלקמן: "הגעתי לביתו של התובע. האיש אומר שיש לו נזקי צנרת ומבקש לעשות שיפוץ במקלחת. אמרתי לו אעשה לך הדגמה טרמית והוא לא היה מוכן ואז הלכתי". בדיון השלישי שנקבע בתיק זה, שבמהלכו התייצב השמאי מטעם התובע, השמאי חמזה סלמה, ציפיתי שלאור העובדה שמדובר במחלוקת שמאית, תיעשה התייחסות ספציפית, כפי שנעשתה ע"י השמאי אמישה ליאור, ע"י השמאי מטעם התובע לטענות שנשמעו בחוות דעת השמאי אמישה ליאור וכן בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 30.1.13. להפתעתי הרבה לא קרה כך. בפתח עדותו העיד השמאי ביושר, ואני מצטט: "לא ראיתי את חוות הדעת מטעם הנתבעת. גם לא ראיתי פוליסה. התחלתי בחוות הדעת אחרי שהתחילו את התיקון. מדובר בנזק מתמשך". אני שמעתי בדיון זה את התובע שדיבר אכן בדם ליבו. התובע ציין טענות עובדתיות שונות שהוכחשו ע"י הנתבעת, דהיינו למשל שהשמאי סרב לבצע תצלומים ועוד העיד ואמר: "אני 23 שנה משלם לכלל. פעם אחת לא תבעתי את כלל. כשאני תובע ככה הם מתנהלים אלי? אני פעם ראשונה בבימ"ש. אני איש קבע. מגיש לביהמ"ש תמונות שרואים את הנזילה". אבהיר לתובע כאן ועכשיו, כי מדובר בתיק שחוות הדעת השמאיות הן שצריכות לתת את ההתייחסות למהות הנזק, מוקדי הנזק, הקשר הסיבתי והעדר קיומם של גורמים מתערבים, כמו מצב ירוד של אמבטיה עקב חוסר איטום, לרבות התניות בפוליסות המתייחסות לאופי התיקון (מקומי או כללי) ולשם כך ביקשתי כי תוגש חוות דעת שמאית מטעמו. חוות הדעת השמאית מטעמו לא נתנה שום הסבר מניח את הדעת לשאלות השנויות במחלוקת. למעשה למדתי מחוות דעתו של השמאי, כי פשוט ביצע הערכה לגבי השיפוץ ולמעשה לא נתן דעתו כלל לקשר הסיבתי המתייחס לנזקים. הנ"ל באופן מפתיע לא ראה את חווה"ד של המומחה מטעם הנתבעת ואף לא את הפוליסה, אך אישר לביהמ"ש קיומם של מס' מוקדי נזק. עדותו כי היה צריך לפרק את כל המוקד ולבצע פירוק מסיבי של כל הקרמיקה אינה עולה בקנה אחד עם הפוליסה עצמה, המתייחסת לתיקון נקודתי. אשר על כן, לא מצאתי בחוות דעת זו את האינדיקציה מתוכה אוכל לקבל את תביעתו של התובע. תביעתו של התובע, דינה על כן להידחות. התובע הפקיד סכום כסף בקופת ביהמ"ש על מנת להבטיח את הוצאותיו של המומחה מטעמו. אני מורה לשחרר את הסכום האמור לידי המומחה מטעמו, מר חמזה סלמה, בתוך 30 יום. לעניין הוצאות המשפט והיו כאן הוצאות משפט - אודה על האמת, דבר אחד סברתי שיש בו ממש בתביעת התובע וזה קיומם של מס' מוקדי נזק, אשר בגינן נלקחה השתתפות עצמית עבור כל אחד ממוקדי הנזק והתובע טען כי הדבר מקפח אותו, אלא שלמדתי בחוות דעתו של מומחה מטעמו, כי היו אכן שלושה מוקדי נזילה ובנסיבות אלה התנהגותה של הנתבעת היתה התנהגות נכונה. אשר על כן, אני פוסק הוצאות משפט לחובת התובע ואודה על האמת שגם כאן התחשבתי בתובע, אשר זכור לי היטב וזכורה לי גם התפרצותו הרגשית בביהמ"ש. ביהמ"ש פוסק על פי חומר הראיות, וזה חומר הראיות שהונח לפתחו של ביהמ"ש. התובע ישלם לנתבעת סך של 700 ₪ הוצאות משפט בלבד. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. פוליסהחברת ביטוח