תביעה קטנה להשבת 27,000 ₪ תמורת רכישת ריהוט שסופק, לטענתה, באיחור וכשהוא פגום רקע והשתלשלות העניינים בתיק זה: ביום 19.8.11 ביקרה התובעת בחנות הנתבעת על מנת לרכוש סלון, מזנון, שולחן לסלון ופינת אוכל עם 6 כסאות. לאחר מו"מ, חתמו הצדדים על הזמנה מס' 7164, לפיה הוזמן סלון פינתי, שולחן אוכל, מזנון ושולחן עם מגירה וידית כפתור. כל זאת בעבור תמורה בסך של 27,000 ₪ ששולמה על ידי התובעת במעמד ההזמנה, בשיק מזומן ע"ס של 22,000 ₪, ז.פ. 18.8.11, ובתשלום בסך של 5,000 ₪ באמצעות כרטיס אשראי. עוד צוין בטופס ההזמנה כי מועד האספקה "30 יום". ביחס למזנון הודגש במפורש כי "כל המגרות מסילות כפולות וגובה לדיסקים... מקום בכל מגירה ל- 2 דיסקים לרוחב". הצדדים חלוקים ביניהם באשר למועד אספקת הריהוט, אולם לכתב ההגנה צורפה כנספח א', תעודת משלוח מס' 65110, נ/1, לפיה ביום 26.9.11 סופקו לבית התובעת שולחן אוכל + 6 כסאות, מזנון עם מסילות כפולות ושולחן עם מגירה, והתובעת אישרה בחתימה הנחזית להיות חתימתה, את קבלת הריהוט. כן חלוקים הצדדים באשר למועד פניית התובעת לנתבעת בתלונה על טיב הריהוט שסופק לה, ובאשר לליקויים בריהוט. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפניי ביום 29.1.13, הוריתי, בהסכמת הצדדים, על מינויו של משה אברמוביץ כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה (להלן: "מומחה ביהמ"ש"). המומחה התבקש להתייחס לכל טענות התובעת שבכתב התביעה, לבדוק את מידת התאמת המוצרים להזמנה ולקבוע לפי שיקול דעתו המקצועי מהם המוצרים שיש להחליף לחלוטין, ומהם המוצרים שיש לתקנם, מהות התיקון ועלותו. כן התבקש מומחה ביהמ"ש לבקר בדירה ולבחון הרהיטים, ולדאוג לכך שגם מנהל הנתבעת יזומן לביקור שייקבע. חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש הוגשה ביום 18.2.13, ולאור תוכנה (היות התיקונים הנדרשים מינוריים שהתובעת הסכימה לביצועם), הוריתי לנתבעת לבצע את התיקונים תוך 30 יום בתיאום עם התובעת. ביום 21.2.13 הודיעני הנתבעת כי התובעת מסרבת לאפשר לאיש השירות מטעם הנתבעת לתקן הליקויים, והוריתי לתובעת לבצע הפקדה בקופת ביהמ"ש אם ברצונה לחקור את מומחה ביהמ"ש על חוות דעתו. ביום 10.4.13 הגישה התובעת חוות דעת מומחה מטעמה, שלמה שניידר (להלן: "מומחה התובעת"). תמונות צבעוניות מתוך חוות הדעת הוגשו לתיק. לא הוגשה לתיק חוות דעת משלימה מטעם מומחה ביהמ"ש על אף האמור בהחלטתי מיום 10.4.13. לאחר ביצוע הפקדה להבטחת שכרו של מומחה ביהמ"ש, נחקר המומחה בחקירה נגדית ביום 2.7.13. טענות הצדדים: התובעת טוענת כי הסיכום בדבר מועד האספקה של 30 יום, היה התנאי הבסיסי לעסקה, וכי היא הודיעה לנתבעת שאם העסקה לא תצא לפועל, היא תיגש לחנות אחרת של הנתבעת שתספק את הריהוט במועד. לטענת התובעת, סוכם בין הצדדים במועד ההזמנה כי בשולחן הסלון יוסיף התובע מגירה, וכי במזנון יהיו מסילות כפולות ולא רגילות, ויהיה מקום להכניס 2 DVD לרוחב בכל מגירה. התובעת טוענת כי הריהוט הגיע לביתה באיחור של 8 ימים - ביום 27.9.11, במקום ביום 19.9.11 - וזאת לאחר שהופנתה לחנויות אחרות של הנתבעת, ולאחר שהודיעה לבעלי הנתבעת טלפונית כי אם הריהוט שהזמינה לא יגיע במועד שסוכם, תבוטל העסקה, ויהא עליו להשיב לה את כספה. לטענת התובעת, הנתבע ידע שלא יעמוד במועד האספקה שסוכם לאור "לחץ" חגי תשרי, אך בחר להתקשר עם התובעת בהסכם לאור גובה התמורה הכספית שקיבל ממנה בעבור הריהוט. עוד טוענת התובעת בתביעתה כי הריהוט שקיבלה היה פגום ובניגוד להסכם שבין הצדדים, בהתאם לפירוט הבא: שולחן פינת אוכל רווי טפטופי צבע ושריטות; שולחן סלון עם מגירה עליה נכתב בטוש שחור שלא ניתן למחקו; מזנון ללא אפשרות להכניס למגירה שני DVD ולסגור את המגירה, וללא מסילות כפולות. בעדותה טענה התובעת לליקויים נוספים בריהוט, ליקויים שלא נטענו בתביעתה: "רגל של הסלון שבורה. הם הדביקו את זה. השולחן לא יציב. ... ידית כפתור (במגירה של שולחן הסלון, ע.א.) ואין אותה. ... כל הסלון מלא חורים ובליטות של מסמרים. ... בפינת האוכל כיסאות מתנדנדים" (פרו', עמ' 1, ש' 24-21, עמ' 2, ש' 4-1). לטענת התובעת בתביעתה, כבר ביום קבלת הריהוט, פנתה לנתבעת שמסרה לה להמתין להגעת איש שירות לביתה עד לאחר החגים. אולם, בעדותה טענה התובעת כי פנתה לנתבעת בנוגע לאי התאמות ביום שלמחרת קבלת הריהוט (פרו', עמ' 1, ש' 20). עוד נטען בתביעה כי איש השירות הגיע לאחר החגים, בעקבות פניותיה הטלפוניות הרבות של התובעת, ולקח את שולחן פינת האוכל לתיקון. אולם, נטען כי לאחר שבועיים בהם נותרה התובעת ללא שולחן, חזר השולחן מתיקון עם אותם שריטות וטפטופי צבע. עוד נאמר לתובעת כי "זה המקסימום שאפשר לעשות". התובעת טענה כי איש השירות לא הצליח למחוק את הכיתוב השחור שעל המגירה. בנוגע למזנון, נטען כי איש השירות הודה שאין מסילות כפולות, אך הציע להוריד את המסילות ולקדוח חורים חדשים במזנון על מנת להרכיב המסילות הקיימות מחדש ולהזמין חזיתות חדשות למגירות - הצעה לה סירבה התובעת, לטענתה, הואיל ואין מדובר במסילות כפולות, ומיאנה לקדוח במזנון חדש שמראש לא הוכן בהתאם להסכם בין הצדדים. התובעת מוסיפה וטוענת כי שילמה סכום גבוה בתשלום אחד בגין הריהוט בציפייה לקבל את הריהוט במועד האספקה שסוכם וללא רבב, בייחוד כאשר נציג הנתבעת הצהיר על איכות הסחורה שברשותו ועל טיב לקוי של סחורה של חברות אחרות. אשר על כן, עתרה התובעת בתביעתה להשבת הסך של 27,000 ₪ ששילמה לנתבעת עבור הריהוט, כנגד החזרת הריהוט לנתבעת, בצירוף הוצאות משפט; לחלופין, ביקשה התובעת לחייב הנתבעת לספק לה רהיטים חדשים אחרים ומושלמים בהתאם להסכם; ולחלופי חילופין, הציעה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה, לסילוק סופי ומוחלט של התביעה, פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הריהוט הפגום שסופק באיחור, כאשר הריהוט ייוותר ברשותה. במהלך עדות מומחה ביהמ"ש הבהירה התובעת כי אינה מסכימה לתיקון שלאחריו מראה הריהוט עלול להשתנות. הנתבעת טוענת כי בהתאם לתעודת המשלוח, נ/1, הריהוט סופק ונשלח לתובעת ביום 26.9.11. לטענת הנתבעת, נכתב בתעודת המשלוח, נ/1, כי המזנון אשר סופק לתובעת היה בעל מסילות כפולות. עוד טענה הנתבעת כי התובעת השמיטה מתביעתה את הדף הנלווה לטופס הזמנתה, ובו תנאים עיקריים המהווים חלק מהזמנתה, בהם מועד אספקה של 30 ימי עסקים. נטען כי הואיל וההזמנה נעשתה ביום שישי, יוצא כי הנתבעת כלל לא איחרה במועד האספקה. הנתבעת טוענת כי רק שבועיים לאחר מועד האספקה, פנתה אליה התובעת בתלונה כי המסילות הכפולות במזנון, אינן המסילות אליהן התכוונה, וכי ראתה בחנות אחרת של הנתבעת מסילות אחרות בהן היא מעוניינת. כן התלוננה התובעת כי התאים שנוצרו ל- DVD אינם מספיקים. הנתבעת טוענת כי הסבירה לתובעת כי היא משתמשת במסילות הכפולות שהורכבו במזנון, בכל הרהיטים אותם היא מייצרת, וכי בטופס ההזמנה לא צוין סוג המסילות הכפולות, ואין מדובר בפגם. בנוגע לתאים ל- DVD, נטען כי נשלח איש שירות לבית התובעת (בהתאם לטופס קריאת שירות מיום 26.10.11), בפניו טענה התובעת לגבי המסילות הכפולות, ולא לגבי תאי ה- DVD. אולם, בתגובה להצעת איש השירות לקחת את המזנון ולתקן את רוחב תאי ה- DVD תוך הכנת חזיתות חדשות למזנון, דרשה התובעת להותיר את המזנון כפי שהוא, ודרשה פיצוי בתמורה לכך שלא תתבע את הנתבעת, וסילקה מביתה את איש השירות. נציג הנתבעת, בעדותו, טען בנוגע למסילות הכפולות כי התובעת הסכימה להותיר את המסילות שהותקנו אצלה (שליפה כפולה עם טריקה) אם תקבל פיצוי, וכי הוסכם להחליף מסילות ומגירות, וכן "הסכמנו להחליף לה כל דבר. הסכמנו גם לקבל גישור והיא סירבה... נתתי לה פיצוי אהיל. זה אהיל שעולה לי 1,200 ₪" (פרו', עמ' 2, ש' 11-9 ו- 24, עמ' 5, ש' 20). לאור האמור, טוענת הנתבעת בתביעתה כי ניכר שלתובעת לא היה רצון אמיתי לתקן כל פגם שהוא, המוכחש, וכי גמרה בדעתה לחמוק מביצוע העסקה, לתבוע את הנתבעת, וכל רצונה להוציא כספים מהנתבעת, על אף שהריהוט שיוצר הינו ייעודי ויוצר במיוחד בהתאם לדרישות התובעת. לפיכך, נטען כי יש לדחות התובענה, ולחייב התובעת בשכר טרחת מומחה ביהמ"ש ובהוצאות המשפט. דיון והכרעה: הלכה פסוקה היא כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, ממצאיו יאומצו על ידו, אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר המומחה מונה בהסכמת הצדדים. על מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט, ראו: ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185 (1985); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998); ע"א 5602/03 סגל נ' שכון ופתוח לישראל בע"מ (לא פורסם, 28.2.2005); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (לא פורסם, 31.12.1988). יחד עם זאת, ההכרעה נותרת תמיד בידי בית המשפט, והוא אשר מחליט בסופו של דבר, על סמך טיעוני הצדדים ובחינת מלוא חומר הראיות, האם לאמץ את חוות הדעת, כולה או מקצתה. אפנה, אפוא, לבחון את קביעות המומחה בתיק דנן לאור הסתייגויות התובעת. התובעת מצאה לנכון להגיש חוות דעת מטעמה, וזאת לאחר שחוות דעת המומחה המוסכם מטעם בית המשפט לא נשאה חן בעיניה. מומחה התובעת לא זומן על ידי הנתבעת לדיון, וחוות דעתו לא עמדה במבחן החקירה הצולבת. ואולם, לאור הוראת סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיה בית המשפט לתביעות קטנות רשאי לקבל ראיה אף אם לא הייתה קבילה בבית משפט אחר, ואף אינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר, ראיתי לנכון להתייחס גם לתוכנה של חוות דעת זו. מזנון (סעיף 2 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש): מומחה ביהמ"ש קבע כי יש להרכיב במזנון "מסילות כפולות, ולהעמיק את המגירות העליונות ולבדוק גם את המגירות התחתונות אם יש אפשרות". מומחה התובעת ציין כי המזנון לא בוצע לפי המפרט הנדרש (מסילות וגובה מגירות) ואינו ממלא את ייעודו. לדבריו, הגובה הנמוך/החסר של החלל הפנימי של חצי מהמגירות והמסילות אינם תואמים את אשר הוזמן - מסילות המגירות אינן מסילות כפולות, ואין גישה לרבע מהדיסקים, וכן חלק מהמגירות אינן ניתנות לסגירה כאשר הדיסקים בתוכן. מומחה התובעת הוסיף כי כל תיקון ו/או החלפה של חלקים במזנון יותירו סימני תיקון, ולכן יש להחליף את המזנון. בחקירתו נשאל מומחה ביהמ"ש על ידי התובעת האם נכון שאין התאמה בין המוזמן, מסילות כפולות במזנון, לבין מה שסופק, והשיב כי "כתבתי שיש להתקין לפי ההזמנה. אני רואה מה שיש בשטח", וכי "אין מסילות כפולות" (פרו', עמ' 5, ש' 5-1). בנוגע לסגירת המגירה כאשר בתוכה שני דיסקים, השיב מומחה ביהמ"ש כי "בשכיבה המגירה נסגרת. בעמידה היא לא נסגרת" (פרו', עמ' 5, ש' 7-6), וכאשר הוצגה בפניו תמונה, לפיה גובה הדיסק אינו מאפשר סגירת המגירה, חזר והשיב המומחה כי "ברור שבגובה לא אבל בשכיבה כן" (פרו', עמ' 5, ש' 9-8). התובעת הוסיפה ושאלה את מומחה ביהמ"ש האם צריך להגביה את המגירה כדי שתיסגר עם הדיסקים, והשיב: "לא נוגעים בחיצוניות. בפנים המגירה מזיזים את הדיקט. את התחתית" (פרו', עמ' 6, ש' 7-6). אין ספק כי הנתבעת הפרה את חיוביה ביחס למזנון, וכי המזנון שסופק, שונה מן המוסכם ומהווה אי התאמה כהגדרתה בסעיף 11(2) ו- (5) לחוק המכר, התשכ"ח-1968. גם מומחה ביהמ"ש הסכים כי לא הורכבו מסילות כפולות בניגוד להזמנה. יודגש כי בהזמנה צוין מפורשות כי בכל מגירה יהא מקום לשני דיסקים לרוחב, ומומחה ביהמ"ש קבע כי יש להעמיק את המגירות העליונות, קביעה התואמת גם את קביעת מומחה התובעת כי "גובה הדיסק אינו מאפשר את סגירת המגירה" (העליונה - ראו התמונה שצורפה, ע.א.). אין מקום לאמץ את קביעת מומחה התובעת, שלא התייצב לחקירה על חוות דעתו, כי כל תיקון או החלפה יותירו סימני תיקון, וזאת לאור תשובת מומחה ביהמ"ש לשאלת ביהמ"ש האם תיקון המזנון עשוי להותיר חותם, כי: "המזנון ייראה כמו חדש. לא יראו שום סימנים של קידוחים או תיקונים" (פרו', עמ' 6, ש' 3-2). בנסיבות אלו, אני מורה לנתבעת לבצע על חשבונה את התיקון הנדרש במזנון (מסילות כפולות והעמקת המגרות העליונות בכדי שהדיסקים ייכנסו כשהם ניצבים לרוחב (כמתואר בתמונה שצורפה לחוות דעתו של מומחה התובעת), וזאת תוך 30 יום מהיום. יצוין כי גם אם טעיתי בקביעתי כי הנתבעת זכאית לתקן את הפרתה, באמצעות תיקון המזנון, (קביעה שמשמעותה שאין מדובר בהפרה יסודית), וגם אם יש לראות במזנון שסופק, הפרה יסודית של תנאי ההזמנה, לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הרי שהדבר היה מזכה את הנתבעת, לכל היותר, בביטול העסקה לרכישת המזנון ובהשבת הכספים ששילמה בגין פריט זה. ואולם, לא הוכח בפניי מהו הסכום ששולם עבור המזנון ביחס לתמורה הכוללת, ומובן שאין מקום לאפשר לתובעת לבטל את העסקה כולה בגין הפגם שנפל במזנון. שולחן הסלון (סעיף 3 לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש): מומחה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו כי "למגירה של שולחן סלון חסר ידית ויש לצבוע צד פנימי איפה שכתוב בלורד". מומחה התובעת לא חלק על ממצאים אלו, אולם חיווה דעתו גם כי באחת מרגלי השולחן קיים שבר בעץ (לא סדק ולא שריטה), כאשר לדבריו: "לפי דברי הלקוחה, הרגל עברה תיקון/הדבקה באופן עצמאי ע"י בני ביתה. חייבים להחליף את הרגל הפגומה. במידה ותוחלף הרגל, קיימת אפשרות סבירה שלא תהיה התאמה זהה בין גוון הרגל החדשה לבין גוון השולחן". עוד ציין מומחה התובעת כי חיבור הקנט העליון בדופן המגירה אינו עשוי היטב, וקבע כי יש להחליף את המגירה (תוך ביצוע קנטים ראויים והרכבת הידית החסרה) גם לאור הכיתוב השחור שלא ניתן להסירו. בפרק "סיכום" בחוות דעתו ציין המומחה כי אם החלפת רגל השולחן ותיקון המגירה לא יעלו יפה, אזי יש להחליף את השולחן. בחקירתו נשאל מומחה ביהמ"ש בנוגע לשולחן הסלון כדלקמן: " ש. בשולחן של הסלון , מה יש לך להגיד על המגירה, על הצבע שבצד? ת. הם טוענים שהרגל נשברה? לגבי הרגל זה עניין של צבע. רצו לתקן ואת לא אפשרת. ש. לגבי המגירה של השולחן ראית מה כתוב בשחור בלורד בצד? ת. ראיתי והסכימו לכסות זאת עם צבע. ש. האם רואים זאת כשפותחים את המגירה. ת. רואים אבל צריך להתכופף מתחת לשולחן. ש. מאיזה חומר עשוי הדופן? ת. אנחנו לא בדקנו את החומר אבל אפשר לצבוע זאת." (פרו', עמ' 5 ש' 17-10). בכתב התביעה כלל לא העלתה התובעת את טענתה בדבר שבר בעץ, וגם לא את טענתה בדבר חיבור הקנט העליון בדופן המגירה. די היה בכך כדי להתעלם מטענות התובעת במישור זה המהווה הרחבת חזית. יחד עם זאת, משהוצגה תמונה של הפגם ברגל השולחן, ומשמומחה ביהמ"ש נחקר בסוגיה זו, ללא מחאה של הנתבעת, הרי שאני מורה לנתבעת לבצע את התיקונים עליהם הורה מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו: הוספת הידית, צביעה פנימית כדי להעלים את הקשקוש בלורד, וכן צביעת רגל השולחן. התיקונים יבוצעו על ידי הנתבעת, ועל חשבונה, תוך 30 יום מהיום. שולחן האוכל: מומחה ביהמ"ש לא התייחס בחוות דעתו לליקויים בשולחן האוכל, ומכאן שלא מצא פגם כלשהו בשולחן האוכל. מומחה התובעת ציין כי עבודת הנגרות בשולחן האוכל לא בוצעה כראוי - "מסביב לשולחן במקביל לקנט ולכל אורכו בקצה המשטח, נראה בבירור שקע/חריץ במקום בו נעשה חיבור בין חלקי עץ המרכיבים את המשטח". לדבריו, במקום בו יש חיבור הנמצא במישור אחד, קיימת סבירות גבוהה שבמקום החיבור ייווצר סדק עם הזמן, ולכן יש להימנע מחיבור שכזה, במיוחד שגימור הרהיט הינו בצבע. מומחה התובעת ציין כי היה צורך למלא השקע בחומר מילוי "שפכטל" כדי לקבל מישור אחיד וחלק. עוד קבע מומחה התובעת כי עבודת הצביעה של השולחן בוצעה באופן חובבני ובלתי מקצועי ללא בקרת איכות מינימאלית - "במספר מקומות במרכז משטח השולחן נצפו פגמים של שריטות/חריצים שניתן לראותם בצילום וגבשושיות מתחת לשכבת הצבע." מומחה התובעת ציין כי חומר מילוי מעובד ומוחלק כראוי היה אמור להעלים השריטות והחריצים. לפיכך, קבע מומחה התובעת כי יש להחליף את שולחן האוכל. ביחס לשולחן האוכל נשאל מומחה ביהמ"ש האם אמר שהתובעת חרטה עליו עם סכין, והשיב: "אני לא אמרתי כזה דבר. לא ראיתי שום בעיה בשולחן חדר האוכל. בדקתי זאת גם עם זכוכית מגדלת." (פרו', עמ' 5 ש' 25-24). לאור קביעת המומחה המוסכם מטעם בית המשפט כי לא נמצא פגם בשולחן האוכל, משמומחה התובעת לא זומן לחקירה על חוות דעתו, שהוגשה כאמור, לאחר מתן חוות הדעת של מומחה ביהמ"ש, ומשגם אנוכי לא הצלחתי לאתר פגם כאמור, מתוך התמונות שצורפו לחוות דעתו של מומחה התובעת, אני דוחה את טענות התובעת במישור זה. כיסאות שולחן האוכל: בכתב התביעה לא נטען דבר וחצי דבר בעניין כסאות שולחן האוכל. יש להניח כי מטעם זה גם לא התייחס המומחה המוסכם מטעם בית המשפט, בחוות דעתו, לליקויים בכיסאות שולחן האוכל. יחד עם זאת, בשים לב לכך שסוגיה זו הועלתה הן בעדותה של התובעת, והן בחוות הדעת מטעמה, ללא מחאה של הנתבעת, אני מורה לנתבעת לתקן גם את הכיסאות המתנדנדים תוך 30 יום מהיום. פיצוי בגין נזק לא ממוני והוצאות משפט: הוכח כי הרהיטים נמסרו באיחור, בניגוד להוראות ההזמנה, לפיה היה על הנתבעת לספק את הרהיטים תוך 30 יום. הנתבעת לא הציגה כל מסמך אחר, שיש בו להעיד כי מדובר ב- 30 ימי עסקים, ואף לא הובא לעדות נציג הנתבעת, אלון, אשר מולו בוצעה ההתקשרות, כדי לבסס את טענת הנתבעת כי כוונת הצדדים הייתה ל- 30 ימי עסקים. מכאן, שהתובעת זכאית לפיצוי בגין איחור של 8 ימים באספקת המוצרים. כן זכאית התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני בשל הליקויים שנקבעו בפסק הדין (לרבות בגין הטרחה הכרוכה בתיקונם), ובגין הוצאות משפט. אני פוסקת לתובעת בגין האיחור, הליקויים והוצאות המשפט, סך כולל של 1,300₪, כאשר בקביעת סכום זה כבר נתתי דעתי לקשיים שהציבה התובעת בדרכה של הנתבעת, אשר גילתה נכונות לביצוע התיקונים. סכום זה ישולם תוך 30 יום אחת רישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל. לא ראיתי לחייב את הנתבעת בהוצאות חוות הדעת של מומחה התובעת, אשר כלל לא התייצב לחקירה על חוות דעתו, ואשר חוות דעתו הוגשה, לאחר שכבר מונה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט שבעלותו נשאה הנתבעת לבדה . מאידך גיסא, גם לא ראיתי לחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת בגין עלות שכרו של מומחה ביהמ"ש, לאור הפרת ההסכם (בפרט לעניין המזנון ושולחן הסלון) והליקויים שנמצאו בחוות דעתו. כל התיקונים עליהם הוריתי בפסק הדין יבוצעו כאמור, על ידי הנתבעת, תוך 30 יום מהיום, בתיאום עם התובעת, כאשר הוצאות ההובלה יחולו על הנתבעת. המזכירות תעביר לידי המומחה מטעם ביהמ"ש את השכר שנקצב על ידי בגין חקירתו והיתרה תועבר לידי התובעת. המזכירות מתבקשת לשגר את פסק הדין לצדדים. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. רהיטים (תביעות)תביעות קטנותהחזרת כספים